הצעת חוק יסוד: משאל עם על הסכם המסגרת או הסדר הקבע עם הרשות הפלשתינית הצעת חוק יסוד זה באה לקבוע את החובה לערוך משאל עם בחוק יסוד ולהסדיר את אופן עריכתו של המשאל בעניין הסכם המסגרת והסדר הקבע עם הרשות הפלשתינית. ההצעה מסדירה את מכלול הנושאים הקשורים בעריכת משאל עם לרבות: אופן ניסוח השאלה, מועד עריכת משאל העם, הזכות להשתתף במשאל, הרוב הנדרש וכדומה. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז בסיון התש"ס - 19.6.2000 מטרת חוק יסוד זה, לקבוע כי ייערך משאל עם בישראל ואת העקרונות בדבר דרכי עריכתו במקרים המנויים בסעיף 2. 1. משאל עם ייערך אם החליטה הממשלה על הסכם מסגרת או הסדר קבע עם הרשות הפלשתינית, הנוגעים לשטחי יהודה שומרון וחבל עזה. 2. אישור הכנסת, כאמור בסעיף 2 צריך להתקבל ברוב של חברי הכנסת. 3. משאל העם יערך לא לפני תום שישים ימים ולא יאוחר מ-120 ימים מיום קבלת ההחלטה בכנסת כאמור בסעיף 2. 4. יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יעמוד בראש הועדה למשאל עם לפי חוק יסוד זה; חברי ועדת הבחירות לכנסת יהיו חברים בועדה למשאל עם. 5. השאלה במשאל העם תהא: "האם אתה בעד או נגד ההסכם עם הרשות הפלשתינית?". 6. הזכות להשתתף במשאל העם תנתן למי שהיה זכאי לבחור בבחירות לכנסת אילו נערכו במועד המשאל. 7. בוחר במשאל העם יצביע "בעד" שמשמעו תמיכה בהחלטת הממשלה והכנסת או "נגד" שמשמעו התנגדות להחלטת הממשלה והכנסת; בוחר יכול להצביע כי הוא נמנע מתשובה לשאלה. 8. הרוב הדרוש לאישור השאלה במשאל העם יהיה רוב של יותר מחמישים אחוזים מקרב בעלי זכות ההצבעה. 9. היה רוב המצביעים "בעד" גבוה מהרוב הנדרש לפי סעיף 9, יאושר המשאל ותוצאותיו יחייבו את הממשלה ואת הכנסת; היה רוב המצביעים "בעד" נמוך מהרוב הנדרש לפי סעיף 9, לא יאושר המשאל ותוצאותיו יחייבו את הממשלה ואת הכנסת. 10. בערעור על תוצאות משאל העם יחולו הוראות החוק הנוגעות לערעור על תוצאות הבחירות לכנסת, בשינויים המתחייבים. 11. על משאל העם יחולו בשינויים המחוייבים, חוק הבחירות לכנסת (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959. 12. מימון משאל העם יעשה בהתאם להוראות חוק מימון מפלגות התשל"ג-1973, בשינויים המחוייבים. 13. אין בכוחן של תקנות שעת-חרום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. 14. אין לשנות חוק יסוד זה, אלא בחוק יסוד, שנתקבל ברוב של חברי הכנסת. 15. הצעות חוקחוזהמשאל עםפלסטינים