הצעת חוק מגורים במקום כהונה (דיינים ורבנים), התש”ס-2000 עד כה התחייבו הדיינים בחתימת ידם, טרם מינויים על ידי נשיא המדינה, להתגורר במקום כהונתם. בפועל חלק ניכר מן הדיינים לא עמדו בהתחייבותם ולא מתגוררים במקום כהונתם. ומאידך אין שום מכשיר בידי מנהל בתי בדין לאכוף את ההתחייבות. לכן מוצע כאן לקבוע בחוק את החובה להתגורר במקום הכהונה, וכן לאפשר לועדה למינוי דיינים ברוב של שבעה חברים מכשיר לאכוף את החוק באמצעותו, ובמקרים מסויימים לדחות את המעבר למקום הכהונה. באופן טבעי ישנה חובה לרב עיר או רב מקומי לגור במקום כהונתו, שכן מילוי חובתו לקהילתו ולמשרתו דורש זאת. עד היום לא נהגו כך רבנים רבים, ולמרות נסיונותיה של הרבנות הראשית לישראל להסדיר את העניין, עדיין ישנם רבנים אשר אינם מתגוררים במקום כהונתם. לכן מוצע כאן לקבוע בחוק חובה זו, וכן לאפשר למנהל הכללי של הרבנות הראשית לישראל לאוכפה על מי שאינו פועל על פי החוק. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד בשבט התש"ס - 31.1.2000 1. בחוק זה: "דיין" - כהגדרתו בחוק הדיינים, התשט"ו-1955; "רב" - רב עיר כהגדרתו בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980 ומי שמונה לרב מקומי כהגדרתו בחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"א-1971; "מקום מגורים קבוע ועיקרי" - מקום בו מתגורר המכהן כרב או דיין ומשפחתו במהלך רוב ימות השנה. 2. (א) מקום מגוריו הקבוע והעיקרי של דיין יהיה במקום כהונתו. (ב) דיין שמקום מגוריו הקבוע והעיקרי אינו במקום כהונתו, תוקף מינויו כדיין יפוג שנה מיום קבלת המינוי באם לא מילא אחר הוראות סעיף קטן (א); מינוי הדיין יפוג לאחר שניתנה לו הזדמנות סבירה לטעון בעניין לפני הועדה למינוי דיינים. (ג) לועדה למינוי דיינים ברוב של שבעה חברים הסמכות לאשר את השהיית המעבר לתקופה שתיראה לה. 3. (א) מקום מגוריו הקבוע והעיקרי של רב יהיה במקום כהונתו. (ב) רב שמקום מגוריו הקבוע והעיקרי אינו במקום בו הוא מכהן תוקף מינויו יפוג שנה מיום קבלת המינוי אם לא מילא אחר הוראות סעיף קטן (א); מינוי הרב יפוג לאחר שניתנה לו הזדמנות סבירה לטעון בעניין לפני המנהל הכללי של הרבנות הראשית לישראל. (ג) למנהל הכללי של הרבנות הראשית לישראל אין סמכות לעכב בטלות המינוי. 4. לעניין דיינים ורבנים שמכהנים בפועל בעת כניסתו של חוק זה לתוקף, יחשב כיום המינוי שלהם היום בו נכנס החוק לתוקף. הצעות חוקשופטיםדיינים