הצעת חוק ליישום החלטות הכנסת, הממשלה והסוכנות היהודית בנושא הגיור בישראל, התש”ס 1999 בעקבות בג"ץ 1031/93 פסרו נ' שר הפנים, פ"ד מט (4), 661 הונח לפתחה של הכנסת הצורך לקבוע את הליך הגיור המקובל בישראל ביום כ"ב סיוון התשנ"ז (27 ביוני 1997) מינה ראש הממשלה ועדה לגיבוש רעיונות והצעות לעניין סוגיית הגיור בישראל (להלן - הועדה) במטרה להגיע לפתרון מוסכם. חברי הוועדה שיוו לנגד עיניהם את המצב המשפטי שהיה קיים בתחום זה מאז קום המדינה וכן את הבעיה הקשה של אותם רבבות מעולי מדינת חבר העמים אשר עלו ארצה על-פי חוק השבות, התערו במערכת החינוך, בצה"ל, במיגזרים הציבורי והפרטי, בעיר ובכפר ובכל אתר ואתר, ואינם יהודים על-פי ההלכה. מעולים אלה נמנעת השתלבות מלאה בחברה בישראל, בין השאר בכך שהם מנועים מלהינשא ליהודים בישראל. מדובר בבעיה אנושית קשה - פרטית ולאומית - אשר טעונה פתרון הולם בדחיפות. בועדה התגבשו הבנות שיסודם על שני עקרונות - הקמת מכון משותף ללימודי היהדות - בו ישתתפו מגוון הדעות בעם היהודי בישראל וגיור בבית דין על-פי דין תורה המקובל על כלל ישראל. במכון, שנועד להיות שלב של לימוד לקראת הליכי גיור, והנהלתו, ישקפו ייצוג של כלל האוכלוסיה היהודית בישראל, לגווניה ולזרמיה. תהיה בו מערכת לימודים מגוונת להכרת היהדות. תכנית הלימודים תדגיש את ייחודו של עם ישראל ותורתו והמאחד בעם ישראל על גווניו ועל זרמיו. התכנית מיועדת להכשיר את התלמידים, ללמדם ולהכינם - אם יחפצו בכך - לקראת הליכי הגיור בפני בתי דין מיוחדים לגיור. הרבנים הראשיים לישראל - הם שיקימו את בתי הדין המיוחדים לגיור וימנו את חברי בתי הדין. מדובר בבית דין של שלושה, במובנו ההלכתי, כנדרש לענין גיור, ולא בבית דין שלו סמכויות של שפיטה ע"פ חוק הדיינים, התשט"ו-1955. גיור זה - בהיותו מקובל על העם היהודי כולו - תורם לאחדותו של העם. אנו סבורים כי הסדרים בנושאים אלו ראוי שיווצרו בדרך של הסכמה חברתית, ולא בחקיקה או בהחלטות שיפוטיות. לכן, מוצע שהחוק יחול כהוראת שעה, ולאחר שנתיים תבוצע ההסכמה בלא חקיקה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת ה-14 ומספרה פ/2280. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בכסלו התש"ס-6.12.99 מטרת חוק זה לקבוע בחוק הליך גיור שיהיה מוכר על-ידי כלל ישראל, ברוח ההבנות שגובשו בועדה ציבורית אשר מונתה על-ידי ראש הממשלה ביום כ"ב בסיוון התשנ"ז (26 ביוני 1997) אשר כללה בעלי השקפות דתיות שונות בקרב הציבור היהודי בישראל (להלן - הועדה הציבורית). (א) הסוכנות היהודית לארץ ישראל, כמשמעותה בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי"ג-1952, תקים מכון ללימודי היהדות (להלן - המכון), במסגרת תפקידיה בקליטת עולים. (ב) המכון יהיה אחראי לארגון מערכת לימודים להכרת היהדות; הלימודים יתקיימו במקומות שונים בארץ, בשפות שונות, כדי לתת מענה הולם לצרכי הציבור בתחום האמור; משך הלימודים במכון יהיה כשנה. 3. (א) המכון ינוהל בידי הנהלה בת שבעה חברים, ובהם יושב-ראש ההנהלה. (ב) יושב-ראש ההנהלה וחברי ההנהלה ימונו במשותף על-ידי יושב-ראש ועדת השרים לתפוצות, עליה וקליטה, על דעת ראש הממשלה, ועל-ידי יושב ראש הסוכנות היהודית לארץ-ישראל. (ג) הרכב חברי ההנהלה ישקף ייצוג של כלל האוכלוסיה היהודית במדינת ישראל לגווניה ולזרמיה, במתכונת הרכבה של ועדה ציבורית. (ד) כל חבר הנהלה יהיה רשאי למנות, באישור יושב-ראש ההנהלה, ממלא מקום קבוע, אשר יהיה רשאי להשתתף בכל ישיבות ההנהלה. (ה) הנהלת המכון תקבע את סדרי עבודתה ונהליה ותהיה רשאית למנות ועדות משנה בהתאם ליעדי המכון. 4. (א) הלימודים במכון מיועדים לאזרחי ישראל ולעולים, שאינם רשומים במרשם האוכלוסין כיהודים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הנהלת המכון רשאית להתיר למי שאינו אזרח ישראל או עולה ללמוד במכון, בהתחשב בעמדת משרד הפנים לענין המשך שהייתו בישראל. 5. (א) הלימודים במכון יהיו בנושאים הבאים: תורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, הלכה - מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם למקום, מנהגים, מחשבת ישראל ועיקרי האמונה, היסטוריה יהודית, יהדות זמננו, ציונות והמאבק להקמת מדינת ישראל ובניינה. (ב) בתכנית הלימודים יודגשו ייחודו של עם ישראל ותורתו והמאחד בעם ישראל על גווניו ועל זרמיו. (ג) לכל תלמיד תיקבע תכנית לימודים המתאימה לו. (ד) תכניות הלימודים, לרבות פרטי הקורסים והעמידה בדרישותיהם, ההתנסות והחוויה הדתית, וכן מינוי מורים ומרצים, יבטאו את יעדי המכון ויהיו מסורים בידי הנהלת המכון ונתונים לפיקוחה. (ה) מי שסיים בהצלחה את הלימודים במכון יקבל תעודה; בתעודה ייאמר כי אותו אדם סיים בהצלחה את לימודיו במכון ללימודי היהדות כהכנה לגיור; התעודה תוצג לבית הדין לגיור כמשמעותם בסעיפים 7 ו-8 לחוק זה. 6. אוצר המדינה ישתתף בתקציב המכון, כפי שייקבע בחוק התקציב. 7. (א) הרבנים הראשיים לישראל כמשמעותם בחוק הרבנות לישראל התש"ס-1980 , יקימו בתי דין מיוחדים לגיור (להלן - בתי הדין לגיור) וימנו את חבריהם; על חברי בתי הדין המיוחדים לא יחולו הוראות חוק הדיינים, התשט"ו-1955 . (ב) בתי הדין לגיור יוקמו במקומות שונים בארץ בהתאם לצרכי האוכלוסיה. 8. הגיור בבתי הדין לגיור ייערך על-פי דין תורה; רשויות המדינה יכירו רק בגיור אזרחי ישראל ועולים, שאינם רשומים במרשם האוכלוסין כיהודים, רק אם נערך בבתי הדין לגיור. 9. חוק זה יעמוד בתוקפו עד שנתיים מיום פרסומו ברשומות. הצעות חוקגיור