הצעת חוק ייצוג גופים לא ממשלתיים לשמירת איכות הסביבה בועדות ממלכתיות (תיקוני חקיקה), התשס”א-2000 במדינות דמוקרטיות ובארגונים בין-לאומיים רבים ניכרת מגמה להעניק לארגונים לא ממשלתיים מעמד בהליכי קבלת החלטות ממלכתיות. עקרונות השיטה הדמוקרטית מעודדים שיתוף הציבור הרחב באמצעות שיתופם של הארגונים האזרחיים הלא ממשלתיים בהליכי קבלת ההחלטות, תוך הבטחת יכולת ההשפעה של האזרחים על סביבתם ואיכות חייהם. שיתופם של ארגוני איכות הסביבה הלא ממשלתיים בהליך קבלת ההחלטות הממלכתי מעשיר את השיח הציבורי ותורם באופן מכריע להבאת מידע ממקור ראשון. כמו כן, הדבר יבטיח ייצוג הולם לעקרונות איכות החיים והסביבה במסגרת הועדות אשר להחלטותיהם השפעות הרות גורל על איכות הסביבה וחיי התושבים. יש לזכור, כי לרוב, למרות העניין הציבורי הרחב בשמירת איכות הסביבה, נבלע קול הציבור תחת קול האינטרסים הכלכליים של בעלי הכוח והממון. רוב הפגיעות הקשות באיכות הסביבה נגרמות עקב פעילות עסקית המייצרת רווחים עצומים לבעליהם תוך החצנת העלויות על הציבור. אם נשתמש בשיח הזכויות החברתיות, הרי ניתן לומר כי החברה בכללותה זכאית לאיכות הסביבה הגבוהה עליה יש לשמור. כאשר פעילות עסקית מסוימת פוגעת בסביבה הרי היא פגעה בזכותם החברתית של הפרטים בחברה. אם נתרגם פגיעה זו בזכות לכסף, כפי שעושה המחוקק ובתי המשפט מידי יום, הרי בעל העסק הפוגע באיכות הסביבה מרוויח כסף מבלי לשלם חזרה לחברה את אשר היא זכאית לו ולכן הוא מחצין עלויות שהיה אמור לשלם. מפאת כוחו של בעל הממון הממוקד לעומת אוזלת ידם של הפרטים הלא מלוכדים הנפגעים מפעילותו, יש לוודא כי יהיה ייצוג נאות לציבור הרחב בהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות לעניין איכות הסביבה. זאת ועוד, הצורך בשיתוף ארגונים לא ממשלתיים נובע גם מהמחויבות הכבדות הרבות העומדות על הממשל. הממשל מחויב בראש ובראשונה לדאוג לציבור שבחר בו. לעיתים פעילות הפוגעת בסביבה מהווה פעילות חשובה לטיפול בבעיה שהיא צו השעה. לכן, הממשל הרואה עצמו מחויב לטפל בבעיה זו יראה לנכון לפגוע בסביבה. אך אל לנו לשכוח כי המחיר לפגיעה בסביבה הוא לא בלעדי להווה. חובה מוסרית גדולה קיימת לדאוג שהדורות הבאים יוכלו לחיות בעולם טוב לפחות כמו זה שקיים היום. דווקא ארגונים לא ממשלתיים יכולים לייצג את הציבור של נכדינו וניננו ללא התנגשות פנימית עם המחויבות הממשלתית לאזרחי ההווה. עוד בשנת תשל"ו הכיר המחוקק בחשיבותו של ייצוג כאמור במסגרת תיקון לחוק התכנון והבנייה, שבו נקבע כי נציג של ארגון הגג של הארגונים שעניינם איכות הסביבה יהיה חבר במועצה הארצית לתכנון ובניה. מאז חל גידול עצום במספרם ובהיקפם של הארגונים האזרחיים למען איכות הסביבה, אשר בפעילותם תורמים תרומה סגולית לחינוך ולשמירת איכות הסביבה בישראל. ריבוי הארגונים העוסקים באיכות הסביבה והתאגדותם במסגרת ארגון חיים וסביבה- ארגון הגג של שוחרי איכות החיים והסביבה, מאפשרים הגברת ייצוגם בועדות ממלכתיות, בדרך של הבטחת ייצוגם באמצעות ארגון הגג. הצעת חוק זו באה להוסיף את הנציגות של מי שיכול לשים דגש על איכות הסביבה למען הציבור הרחב בהווה ובעתיד. להלן דברי הסבר על נגיעתם הספציפית של מספר מהסעיפים לאיכות הסביבה: חוק התכנון והבניה- חוק זה קובע את הנורמות, הנהלים והפרוצדורות בקבלת החלטות על תכנון וייעוד כל שטח מדינת ישראל. לחוק זה נגיעה ישירה לעניין איכות הסביבה, בניית ערים, כבישים, מרינות, מלונות ועוד, המהווים שינוי עצום בסביבה הטבעית ויכולים להרוס מערכות אקולוגיות שלמות, לשנות את נוף הארץ של המדינה ולפגוע באיכות חייהם של כלל הציבור בארץ. לכן, חשוב עד מאוד הייצוג הסביבתי בועדות השונות המחליטות בעניינים שכאלה. במיוחד חשוב הייצוג בועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית לפי סעיף 11א לחוק זה. ועדה זו שומעת את ההתנגדות של הציבור הרחב על החלטות הועדה המחוזית. ועדה זו היא למעשה הועדה העיקרית של קבלת ההחלטות ומהווה את הפורום שהכי משפיע לעניין זה. הועדה מורכבת רק מחמישה אנשים וחיוני ביותר להוסיף לה נציג שיהיה אמון על שמירת איכות הסביבה. למרות שנראה על פניו כי הוספת חבר לועדה תמנע קבלת החלטות, בגלל חוסר באי זוגיות מספר חבריה, למעשה, יש ליו"ר קול נוסף במקרה של שיוון בהצבעה, ולכן לא מתעוררת הבעיה כלל. חוק מנהל מקרקעי ישראל- מועצת מנהל מקרקעי ישראל, לפי חוק זה, אחראית על ניהול מקרקעי ישראל שהם מהווים את רוב רובו של שטח מדינת ישראל. ניהול של קרקעות אלה, במידה ולא ייעשה תוך התחשבות בשמירת איכות הסביבה, יכול להביא לתוצאה של פגיעה חמורה בסביבתנו. לכן ישנה חשיבות לנציגות הסביבתית במועצה שמנהלת את שטחי המדינה. פקודת העיריות- לפי חוק זה, ניתן לספח שטחים לתחום הממשל העירוני. השר האחראי צריך להיוועץ לשם כך עם ועדת חקירה אותה הוא ממנה. בפועל, הוספה של שטח לתחום העירוני מהווה גם את הסבתו לשטח בנוי. דלדול קרקעות חקלאיים ושטחים פתוחים והסבתם לשטחים בנויים, מהווים פגיעה באיכות הסביבה. לכן חשוב שבועדה זו יישב נציג סביבתי. אין צורך להכביר מילים לעניין שאר הסעיפים שהרי נגיעתם לעניין איכות הסביבה ברורה על פניה. שמירה על איכות המים, זיהום הים, האוויר והגנים הלאומיים והגנה על בעלי החיים שבארצנו בכלל ובמעבדות בפרט, כולם נועדו להגן על איכות החיים והסביבה שבתוכה אנו חיים. האינטרס של שמירה על איכות הסביבה לעיתים נבלע ומתגמד מול אינטרסים נוגדים. לפיכך, חשוב בכל התחומים הללו להבטיח נציגות סביבתית, שלא תעמוד במצב הקשה של התנגשות פנימית של מחויבויות, כפי שעומדים בו לעיתים נציגי הממשל האחרים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בכסלו התשס"א - 4.12.2000 מטרתו של חוק זה להרחיב את הייצוג הציבורי שעניינו שמירת איכות החיים והסביבה בועדות ממלכתיות המוסמכות לקבל החלטות, אשר יש בהן כדי להשפיע על איכות החיים והסביבה בישראל. בחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג-1983, בסעיף 3(א), בסופו יבוא : "(7) נציג חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות החיים והסביבה." 3. בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988, בסעיף 3(א), בסופו יבוא : "(8) נציג חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות החיים והסביבה." 4. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 - (1) בסעיף 7(א), בסופו יבוא : "(14) נציג חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות החיים והסביבה."; (2) בסעיף 11א(א), במקום "חמישה" יבוא "שישה" ובסופו יבוא: "(6) נציג חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות החיים והסביבה."; (3) בתוספת הראשונה, בסעיף 2, בסופו יבוא: "(12) נציג חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם שמירת איכות החיים והסביבה."; (4) בתוספת השנייה - (1) בסעיף 1, במקום "ששה" יבוא "שבעה"; (2) בסעיף 2, בסעיף קטן (א), במקום "השר לאיכות הסביבה ימנה נציג אחד" יבוא "השר לאיכות הסביבה ימנה שני נציגים, מהם אחד נציג חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות החיים והסביבה." 5. בחוק מנהל מקרקעי ישראל, התש"ך- 1960, בסעיף 4א(א) - (1) במקום "משמונה עשר" יבוא "מתשעה עשר" ובמקום "עשרים וארבעה" יבוא "עשרים וחמישה"; (2) בפסקה (1), בסופה יבוא: "חבר אחד ימונה מטעם חיים וסביבה - ארגון גג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות החיים והסביבה." 6. בחוק המים, התשי"ט- 1959, בסעיף 126(ג), אחרי "בשים לב להיקף הצריכה למטרות - המים השונות" יבוא "נציג חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות החיים והסביבה". 7. בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992, בתוספת, יבוא: "8. חיים וסביבה - ארגון הגג לשוחרי איכות הסביבה". 8. בחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה-1965, בסעיף 5, בסופו יבוא: "(5) חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות החיים והסביבה." 9. בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997, בסעיף 8(א), במקום "שבעה" יבוא "שמונה" ובסופו יבוא: "(8) נציג חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות החיים והסביבה." 10. בחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994, בסעיף 2(א) במקום "עשרים ושלושה" יבוא "עשרים וארבעה" ובסופו יבוא: "(16) נציג חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות החיים והסביבה." 11. בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד-1994, בסעיף 5, בסעיף קטן (א) - (1) במקום "שלושה עשר חברים" יבוא "ארבעה עשר חברים"; (2) בסופו יבוא: "(3) נציג חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות החיים והסביבה." 12. בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 - (1) בסעיף 2(א), במקום פסקה (7) יבוא: "(7) ארבעה נציגים של חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות החיים והסביבה."; (2) בסעיף 13(א) - (א) במקום "תשעה עשר חברים" יבוא "עשרים חברים"; (ב) בסופו יבוא: "(5) נציג חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם שמירה על איכות החיים והסביבה." 13. בפקודת העיריות, האמור בסעיף 8 יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) ציווה השר על עריכת חקירה בדבר תחום העירייה על-ידי ועדת חקירה, ימנה השר כחבר ועדה נציג של חיים וסביבה - ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות החיים והסביבה." 14. חוק זה יכנס לתוקפו בתום שישים ימים מיום פרסומו. הצעות חוקאיכות הסביבהייצוג