הצעת חוק העונשין (תיקון - יחסי מטפל-מטופל), התש”ס-2000 מוצע להביא לחקיקה דחופה אשר תביא לטיהור תחום בריאות הנפש מפעילות מזיקה. כנסת ישראל נתנה מזה כבר ביטוי לחוסר הסכמתה עם תופעות פסולות של הטרדה מינית, הן במקום העבודה והן במסגרת טיפול נפשי וזו באה לידי ביטוי בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998. על פי המצב המשפטי כיום, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני למטופל והתייחסויות חוזרות המופנות למטופל, המתמקדות במיניותו, זכו לטיפול חקיקתי ספציפי והינן עבירות ברות עונשין. בניגוד בולט, ביצוע אקט מיני או ארוטי מזיק של מטפל במטופל במרמה, במסווה טיפולי או תחת השפעת המטפל, לא זכה לטיפול מתאים ובנסיבות מסויימות אף עשוי לעבור ללא כל ענישה. בתי משפט נדרשו לסוגיה זו מזה כבר ואף הביעו עמדתם כנגד פעילות מזיקה זו בפסיקה בעניין זה, ראה ע.פ. 7024/93 אליהו פלח נ' מדינת ישראל מט(1) 2. כמו לסבך את הבעיה, האקט המיני או הארוטי נעשה בחדרי חדרים ובחשאי, כאשר המטופל פעמים רבות נותר ניזוק ואינו יכול או כשיר לעמוד על זכויותיו כדוגמת נפגע אחר; אף אם יבקש מזור בפניה אל הערכאות בהליך פלילי, תדרש הצגת ראיות אשר יעמדו במבחן מידת ההוכחה הנהוג במשפט הפלילי - "למעלה מספק סביר"; הלכה למעשה, תהא זו מלתו כנגד מילת המטפל המואשם, אותו הגורם אשר לפרקים, רישומיו ודבריו הם החומר הראייתי הזמין היחידי מן המפגש נשוא התלונה. תכלית תיקון חוק זה הינה לאזן את חוסר השיוויון המאפיין את יחסי המטפל-מטופל ולהקנות למערכת המשפט ולנפגעים ובני משפחותיהם כלים אפקטיביים רבי עוצמה בהם יתאפשר השימוש על מנת לגלות ולכרות את תופעת הניצול המחפיר אשר מתבצע במסווה טיפולי וכן למתוח קו אדום אשר לא יוסג בתחום הטיפול הנפשי. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' באדר ב' התש"ס - 13.3.2000 1. בחוק העונשין התשל"ז- 1977, בסעיף 345(ב) בסופו יבוא: "(6) באדם המטופל בטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי או במהלך התקופה שלאחר הטיפול, על ידי המטפל עצמו; לעניין סעיף זה - "תקופה שלאחר הטיפול" - בתוך שנתיים מיום תום הטיפול, האשפוז, השהות בבית חולים פסיכיאטרי, בית חולים, מוסד רפואי, מוסד או מעון; "פסיכולוג" - כמשמעו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977; "פסיכיאטר"- כמשמעו בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991." 2. בסעיף 262 לחוק העיקרי - (א) האמור בו יסומן "(א)" ובסופו יבוא "מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו - מאסר שנתיים."; (ב) בסופו יבוא: "(ב) היה לאדם יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירה לפי סעיף 345(ב)(6), חובה עליו לדווח על כך בהקדם למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ארבע שנים. (ג) היה לאדם יסוד סביר הניח כי התבצעה עבירה לפי סעיף 345(ב)(6), חובה עליו לדווח על כך בהקדם למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שנתיים." 3. בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אחרי סעיף 63 יבוא: "סימן י"א: יחסי מטפל-מטופל יחסי מטפל- מטופל 63א. (א) עבירות לפי סעיפים 262 ו-345(ב)(6) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, הן עוולות לפי חוק זה. (ב) תביעה חלופית בגין עוולה כאמור בסעיף קטן (א) תהא מסורה לבן משפחה של ניזוק מן העוולה האמורה. (ג) (1) בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים בסך של 250000 שקלים חדשים בגין עוולה לפי סעיף 345(ב)(6), אף ללא הוכחת נזק. (2) בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים בסך של 50000 שקלים חדשים בגין עוולה לפי סעיפים 262(א) ו-262(ב) אף ללא הוכחת נזק. (3) שר המשפטים רשאי לשנות בצו את שיעורי הקנסות האמורים מידי חודש על פי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו הם נקבעו לאחרונה. הצעות חוקהתחום הנפשיפסיכולוגיה