הצעת חוק לחלוקת נטל מס צודקת, התש”ס-1999 לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, בעלי עניין מוגדרים כמי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות של תאגיד או מכח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של תאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של תאגיד או מנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכח ההצבעה בו או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו. ביטול המס על רווחי הון בבורסה, כפי שהוצע לעשות בעבר, לא עשה הבחנה בין יחידים בעלי עניין לבין כלל הציבור ברור ומובן מאליו: ראשית, אין בעיה של דווח, שהקשתה על גביית המס מכלל הציבור, שכן בעלי העניין מחויבים בדווח לבורסה על פעולותיהם בניירות ערך אלה. שנית, לחלק גדול מבעלי הענין, יכולת תמרון בחברה ובחלוקת הכספים בה לבעלי המניות, ואין סיבה מדוע לא ישלמו מס על רווחי הון. מבחינה כלכלית, אסור שתהיה אפליה בין קבלת רווח באמצעות חלוקת דיווידנד (שהמס עליו בשיעור של 25%) לבין אי חלוקת דיווידנדים ומימוש הרווח הגלום על ידי מכירת המניות או חלקן. שלישית, ביטול המס על רווחי הון בבורסה - שהיה לו צידוק כלכלי וחברתי כאחד, נעשה בשל חשש שבגללו יפחת המסחר בבורסה ובגלל קשיים טכניים ומנהליים. חשש כזה אינו קיים לגבי בעלי העניין. מוצע לקבוע את שיעור המס בגובה של 25% בדומה למס המוטל על דיווידנדים. המס שיגבה בדרך זו יוקדש להקטנת נטל המס על שכבות הביניים. שר האוצר יהיה חייב לדווח על השימוש האמור לעיל בפני ועדת הכספים של הכנסת. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת הארבע-עשרה ומספרה פ/2487. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בטבת התש"ס-20.12.99 מטרת חוק זה להחיל מס על רווחי הון על יחידים שהינם בעלי עניין בניירות ערך הנסחרים בבורסה לניירות ערך בישראל, ולהקטין את שיעורי מס על ההכנסות לכלל הציבור. מונחים בחוק זה יתפרשו כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 , ובפקודת מס הכנסה. יחיד שהינו בעל עניין בניירות ערך, חייב במס בשיעור של 25% על רווחי הון הנובעים מניירות הערך בהם הוא בעל עניין. ההכנסות מהמיסוי, כאמור בסעיף 3, ישמשו לצורך הפחתת נטל המס על השכירים במשק, שמשכורתם אינה עולה על השכר הממוצע במשק כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו וכן ידווח אחת לששה חודשים לועדת הכספים של הכנסת על הכנסות המדינה מגביית המס על פי חוק זה, ועל השימוש בכספים אלו להקטנת נטל המס, כאמור בסעיף 4. תחילתו של חוק זה עם תחילת שנת הכספים שלאחר פרסומו. הצעות חוקמיסים