הצעת חוק יסוד: חינוך לכל הזכות לחינוך וחובת המדינה להעניק חינוך לכלל אזרחיה, הנם עקרונות בסיס במדינה דמוקרטית. לדעת המציעים, ראוי כי המדינה תעניק לכל תלמיד ותלמידה שוויון הזדמנויות בפיתוח הידע האישי וברכישת השכלה, ובכך לאפשר להם סיכוי שווה להצליח ולתרום לחברה הישראלית. המצב המאפשר קיומן של מערכות חינוך שונות, אשר אין ביניהן בסיס משותף ואשר תלמידיהן אינם זוכים להזדמנות שווה, אינו תקין. מטרת הצעת חוק זו הנה להבטיח כי מטרות החינוך המוגדרות בה, תהוונה בסיס משותף לחינוך כלל תלמידי מדינת ישראל. אין בהצעה כדי להשביע את רצונם של הגורסים חינוך אחיד מחד, כמו גם רצונם של הגורסים רב גוניות מוחלטת מאידך; ההצעה מבקשת לאזן בין השניים: להבטיח שוויון הזדמנויות ובסיס משותף בהשכלה ולחזק את עקרון הפלורליזם ושמירת מידה נאותה של חופש בבחירת הדגשים בחינוך; הבסיס המשותף לחינוך, כפי שהוא מוגדר בחוק יסוד זה, יתרום להתקרבות בין מרכיבי החברה השונים ולאיכות קיום קולקטיבית טובה יותר בישראל. בהצעת החוק המובאת להלן, ניתנה תשומת לב מיוחדת למבנה כחוק קונסטיטוציוני מדרגה ראשונה וזאת תוך התחשבות והתייחסות לתהליך חקיקתם של חוקי היסוד בכללם ולאלו שבתחום זכויות האדם בפרט. הצעת חוק זהה הונחה על שלחן הכנסת ה-15 ומספרה פ/1736. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בסיון התש"ס - 5.6.2000 חוק יסוד זה מטרתו להבטיח חינוך לכל במדינת ישראל, ברוח ערכיה כמדינה יהודית דמוקרטית והעקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. כל אדם זכאי לחינוך חינם במימון המדינה החל משנת חייו הרביעית ועד מלאת לו שמונה עשרה שנים. כל אדם חייב בלימודים במוסד חינוך החל משנת חייו השישית ועד מלאת לו שש-עשרה שנים. מטרות החינוך - (1) חיזוק הלכידות החברתית, הזהות הלאומית ואיכות הקיום הקולקטיבי של האדם בישראל; הבטחת איכות חיי היחיד בישראל; שמירה על מרחב הזדמנויות שוות לכל, ביטוי תרבותי וכלכלי לכל פרט, הגנה על הדמוקרטיה, טיפוח הסובלנות והכבוד לזולת; (2) מתן שוויון הזדמנויות לכל תלמיד, אפשרות להתפתח על-פי דרכו, ויצירת אווירה מעודדת ותומכת; (3) פיתוח אישיות התלמיד, יצירתיות וכישוריו השונים למיצוי מלוא יכולתו כאדם החי חיים של איכות ושל משמעות; חיזוק כח השיפוט והביקורת, טיפוח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה ופיתוח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים; (4) טיפוח מעורבות בחיי החברה האזרחית בישראל, נכונות לקבל תפקידים בקהילה ולמלאם מתוך שותפות ואחריות, לעזרה הדדית ולחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל; (5) הקניית דעת תולדות מדינת ישראל וארץ ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל, ולהנחלת זכר השואה והגבורה; לשאינם יהודים תישמר הזכות ללמוד את תולדות עמם ותרבותם; (6) פיתוח יחס של כבוד ואחריות לאיכות הסביבה וזיקה לנופי הארץ, לחי ולצומח; עידוד פעילות גופנית וטיפוח תרבות הפנאי; (7) הנחלת ערכי ההכרזה על מדינת ישראל ופיתוח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, לחתירה לשלום, ולסובלנות ביחסים בין בני-אדם ובין עמים; להכרת תרבות העמים ויצירתם, במרחב ובעולם. 5. כל מוסד חינוך הממומן על-ידי המדינה חייב לחנך לאור מטרות החינוך כפי שנקבעו בחוק יסוד זה. 6. בעניינים אלו ייקבעו הוראות בחוק: (1) סמכות ההכרה, הרישוי והפיקוח על מוסדות החינוך; (2) תכניות הלימודים המחייבות את מוסדות החינוך, בכפוף למטרות החינוך המפורטות בחוק יסוד זה; (3) דרכי המימון למוסד חינוך המקיים את תכניות הלימודים, כאמור בפסקה (2); (4) הקמת מועצה ציבורית שתקרא "מועצת החינוך לכל" והרכבה, שסמכותה לפקח על ביצוע עקרונות חוק יסוד זה, ואשר שר החינוך יהא חייב להיוועץ בה, מעת לעת. 7. אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של 61 חברי הכנסת. 8. אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד וזאת לתקופה שלא תעלה על שנתיים ממועד תחילתו של חוק יסוד זה, ואולם פירושן של ההוראות האמורות יעשה ברוח הוראות חוק יסוד זה. הצעות חוקדיני חינוך