הצעת חוק חבר כנסת במקום שר שהתפטר

הצעת חוק שכר חברי הכנסת (תיקון - חבר כנסת שבא במקום שר שהתפטר מן הכנסת), התש”ס-2000 1. הוראת סעיף 33 לחוק יסוד: הממשלה קובעת, כי על מחצית משרי הממשלה, לכל הפחות, להיות חברי כנסת. לכאורה, עשויה הוראה זו להתפרש כאילו היא מסדירה, לפחות חלקית, את ההסדר המכונה "החוק הנורווגי", ולפיו מתפטרים שרי הממשלה מן הכנסת, כדי לפנות את מקומם לבאים אחריהם ברשימה שמטעמה נבחרו לכנסת. 2. ברם, גם לאחר חקיקת חוק יסוד: הממשלה, עדין נותרה שאלת הסדרתו בחוק של "החוק הנורווגי" פתוחה, והדיון הציבורי בה לא מוצה מעולם. עצם הדיון בשאלה אם ראוי לחוקק את "החוק הנורווגי", ואם ראוי ליצור חיץ בין הכנסת לשרי הממשלה, בניגוד להסדר החוקתי הקיים ולמסורת המשטר הפרלמנטרי בישראל, מוכיחה, כי הוראת סעיף 33 האמורה - אין בה כדי הסדרה, גם לא דה-פאקטו, של "החוק הנורווגי". גם הוראתו של הסעיף עצמו, המגבילה את מספר השרים שאינם חברי כנסת למחצית ממספר שרי הממשלה, מלמדת כי לא הייתה דעתו של המחוקק נוחה מן האפשרות לניתוק שרי הממשלה מן הכנסת. 3. במצב חקיקתי וחוקתי זה, מהווה התפטרותם של שרים מן הכנסת, כדי לפנות את מקומם לבאים אחריהם ברשימות שמטעמן נבחרו לכנסת, כפיית הסדר שהמחוקק התנגד לו, על הכנסת. למעשה, התפטרות כאמור מחילה על הכנסת את "החוק הנורווגי" תוך הפרת ההסדר החוקתי הקיים, ותוך הכבדה כספית משמעותית על אוצר המדינה, בגין כל חבר כנסת שנוסף לכנסת במקום שר שהתפטר. שהרי, משכורתו והוצאותיו של שר או סגן-שר משולמות על ידי הממשלה ו"נחסכת" על ידי הכנסת. הוספת חבר כנסת נוסף, בדרך המתוארת לעיל, מאלצת את הכנסת לממן את משכורתו והוצאותיו של חבר כנסת נוסף, על כל הנלווה לכך, ובעצם - ללא כל מקור לכך בחקיקה. 4. הנהנית הבלעדית מן ההסדר המתואר לעיל היא מפלגתו של השר המתפטר וחבר הכנסת שבא במקומו. זאת, משום שכוחה היחסי של המפלגה בכנסת מתחזק. 5. לפיכך מוצע, כי דין חבר כנסת שבא במקום שר אשר התפטר מן הכנסת יהיה אמנם כדין כל חבר כנסת, לכל דבר ועניין, אך מימון שכרו, הוצאותיו וכל הנלווה לכך, יבוא על חשבון מימון המפלגות המגיע למפלגה שמטעם רשימתה נבחר לכנסת. על פי ההסדר המוצע, יהיה על מפלגה לשקול אם חיזוק כוחה היחסי בכנסת מצדיק בעיניה את הפיחות שיחול במימון המפלגות המגיע לה. 6. כן מוצע כי מבקר המדינה, שהוא המוסמך לקבוע הנחיות שונות הנוגעות לניהול מימון המפלגות על פי חוק מימון מפלגות, תשל"ג-1973, יהיה מוסמך לקבוע הנחיות מפורטות באשר לאופן ניכוי עלותו של חבר הכנסת האמור מן המימון המגיע למפלגתו, והעברת הכספים לאוצר המדינה. 7. הצעה זו, כמובן, איננה כרוכה בעלות ואינה מחייבת מקור תקציבי כלשהו. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באדר א' התש"ס - 28.2.2000 מטרת חוק זה היא הסדרת מימון שכרו והוצאותיו של חבר כנסת, שבא במקום שר אשר התפטר מן הכנסת. בחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949 (להלן - החוק העיקרי), האמור בסעיף 1 יסומן "(א)", ואחריו יבוא: "(ב) בסעיף קטן זה, "חבר כנסת חדש" - חבר הכנסת, שעל פי סעיף 43 לחוק יסוד: הכנסת בא במקום שר אשר התפטר מחברותו בכנסת על פי הוראת סעיף 40 לחוק יסוד: הכנסת וכן חבר הכנסת שבא במקומו של חבר הכנסת שהתמנה לשר תוך ששה חודשים מיום התפטרותו מהכנסת כאמור; על אף האמור בסעיף קטן (א), על חבר כנסת חדש יחולו ההוראות הבאות: (1) כל משכורת, תוספת, הענקה, תשלום, הטבה או טובת הנאה שחבר כנסת זכאי להם על פי חוק זה, על פי החלטות ועדת הכנסת שנתקבלו מכוחו, ועל פי כל דין (להלן בסעיף זה - התשלומים), יהיה חבר כנסת חדש זכאי להם; (2) כל התשלומים, שזכאי להם חבר כנסת חדש, לרבות כל עלות או הוצאה הנלווים להם או הנובעים מהעברתם לחבר כנסת חדש, ימומנו במלואם על ידי המפלגה שמטעמה הוגשה רשימת המועמדים לכנסת, ואשר מתוכה נבחר חבר הכנסת החדש (להלן בסעיף זה - המפלגה); (3) (א) כל התשלומים והנלווה אליהם כאמור, ינוכו על ידי יושב ראש הכנסת ממימון הוצאותיה השוטפות של המפלגה וממימון הוצאות הבחירות בתקופת הבחירות, המגיע לה על פי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 ויועברו לאוצר המדינה. (ב) מבקר המדינה רשאי לקבוע הנחיות בדבר אופן הניכוי כאמור; (4) דין ההטבות להן זכאי חבר הכנסת על פי הוראות סעיפים 11 ו-12 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, וכל הטבה, טובת הנאה או זכות מסוג כלשהו ועל פי כל דין, שממומנות מאוצר המדינה, לרבות הטבות שזכאי להן חבר כנסת אף לאחר שחדל מלכהן - כדין התשלומים." הצעות חוקחברי כנסתהתפטרותכנסת ישראל