הצעת חוק זכויות קורבנות עבירה, התש"ס-1999 "בזמנו נשכח לא אחת, כי כבוד האדם הוא לא רק כבודו של הנאשם אלא גם כבודו של המתלונן, העד, הקורבן; ההגינות בהליך, אשר אחריה אנו תרים, היא לא רק של המתלונן, העד, הקורבן; ההגינות בהליך אשר אחריה אנו תרים היא לא רק הגינות כלפי הנאשם אלא גם כלפי מי שמבקש עזרתה של החברה כדי שתסיק מסקנות מהשפלתו וביזויו כאדם..." (הנשיא שמגר, דנ"פ 3750/94 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(4) 621, בע"מ 630). הצעת חוק זו מטרתה להסדיר בחוק את מעמדו של קורבן העבירה, כבודו וזכויותיו. הצעת החוק היא פרי יוזמה של קואליציות ארגונים הכוללת את איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, בזכות - המכרז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות, המועצה הלאומית לשלום הילד, ועד משפחות נרצחות ונרצחים, פורום מנהלות המקלטים לשנים מוכות, פרוייקט ליווי נפגעות עבירות מין בהליך הפלילי ושדולת הנשים בישראל. החוק המוצע נגזר מעקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בהתייחסם אל קורבנות עבירה בישראל. במהלך השנים האחרונות, כתוצאה מעלייה באחוזי הפשיעה, וההכרה בהיקף השפעת הפשיעה על חיי הפרט, קיימת בעולם מגמה של הכרה בזכויות קורבנות עבירה ועדים. כיום, במרבית מדינות העולם קיימת מודעות לזכויותיהם של קורבנות עבירה, ומדינות רבות (ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, בריטניה, גרמניה ועוד) מעניקות לקורבנות עבירה זכויות שונות - כדוגמת הזכות למידע אודות ההליך הפלילי, הזכות לתמיכה, הזכות לפיצוי, הזכות להגנה ועוד. הכרה בזכויות הקורבן אף מעוגנת בהצהרת האומות המאוחדות בדבר עקרונות הצדק הבסיסיים למען קורבנות פשע וניצול כח שנתקבלה בשנת 1985. ההצהרה קוראת למדינות ליצור תשתית חוקית ומינהלית במטרה להגדיל את השתתפות הקורבנות בהליך המשפטי ולהעניק להם סיוע והגנה, ככל שאלה יידרשו. במצב הקיים כיום במדינת ישראל קורבנות עבירה הינם חסרי מעמד ואינם זוכים כלל להכרה מצד המדינה בהם. העדר הכרה חקיקתית, עד כה, בזכויות קורבנות עבירה בישראל הביא ליצירת "קורבנות משנית", טראומה שנייה לקורבן, המתווספת לפגיעה הישירה מן העבירה. בנוסף לטראומה הראשונית ממנה סובלים קורבנות עבירה, נובעים קשייהם משלוש סיבות עיקריות: א. חוסר ידע והיכרות עם ההליך הפלילי, היוצר מצב של חרדה, חוסר ודאות ואין אונים. ב. העדר מעמד לקורבן שאינו צד להליך האדברסרי הפלילי המתנהל בין המדינה לבין הנאשם. ג. העדר סיוע שיקומי ו/או טיפולי מצד המדינה, המותיר את הקורבן יחידי מול מצוקת הטראומה. כתוצאה מכך, חשים קורבנות רבים כי הם נשכחים ונזנחים. הניסיון מלמד כי מרבית הבעיות, יכולות לבוא לידי פתרון כאשר לקורבן ולמשפחתו יש היכולת לקבל באופן מהיר וישיר אינפורמציה לגבי מהות ההליך הפלילי על כל שלביו, אפשרות לקבלת טיפול והיכולת להביע את עמדתו בפני הרשויות המטפלות. ככלל במצב הקיים, קורבנות רבים אינם מתלוננים. ההערכה היא כי רק אחת משש נשים מוכות ורק אחת מעשר נשים שהותקפו מינית - מתלוננות במשטרה. כמו כן, על פי מחקרים שנערכו בעולם, רק אחד מתוך שבעה מקרים של התעללות בילדים מדווח לרשויות. לו היו קורבנות עבירה זוכים לתמיכה, ליווי וסיוע במסגרת ההליך מספר התלונות היה עולה לאין ערוך, דבר אשר היה מגביר את אכיפת החוק. המדינה היא מסגרת חברתית, האמונה על הגנתם ושמירת שלומם, ביטחונם, כבודם ורכושם של הפרטים החיים בה. המדינה לא הצליחה למלא חובתה כלפי קורבן העבירה הפלילית, קרי: לשמור על בטחונו האישי. כתוצאה מכשלונה של המדינה למלא אחר חובתה זו, על המדינה, לדאוג, לכל הפחות, לשלומו של אותו אדם לאחר שהפך לקורבן, לתמוך בו, לסייע לו, לשקמו, להגן עליו ולפצותו במידת הצורך. אי מילוי חובתה של המדינה כלפי הקורבן עלול לפגום בתפקודו החברתי, ובאינטרסים חברתיים רחבים. זכויות קורבן עבירה הן חלק ממערך כולל של זכויות אדם. מן הראו כי זכויות אלו ידורו בכפיפה אחת עם זכויות הנאשם בהליך הפלילי. יצויין כי נפגעי פעולות איבה ונפגעי תאונות דרכים מטופלים כיום על פי חוק, ואין הצדקה להבחנה בינם לבין קורבנות העבירה הפלילית. בדו"ח שהוצא ע"י משרד המשפטים בשנת 1987 בעניין קורבנות עבירה, כתבה עו"ד יהודית קרפ כדלקמן: קורבנות העבירה הם בניה החורגים של מערכת אכית החוק והם חשים מנוצלים, מרוקנים כ"מוצג עדות" ונעזבים. תחושתם זו מתחזקת בעובדה שההכרה בצורך לספק גם להם שירותי ייעוץ משפטי או אחר טרם קנתה לה אחיזה. רשויות אכיפת החוק פועלות מתוך מסורת של התמקדות בעבריין ובשמירה על זכויותיו. השגת שיתוף הפעולה של קורבן העבירה, החיונית לפעולה יעילה ותקינה של מערכת אכיפת החוק, עשויה להיות מושגת רק מתוך הערכות לראיה מחודשת, המביאה בחשבון את מצוקתו ואת צרכיו, ואת מחוייבות המערכת לסייע לו." מטרת החוק היא לעגן את זכויות קורבנות עבירה לרבות את הזכות לכבוד, לפרטיות ולהגנה מפני פגיעה נוספת; הזכות לקבלת כל מידע הקשור להליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע; הזכות להיות שותף להחלטות המתקבלות במסגרת הליכי החקירה והתביעה המתנהלים נגד הפוגע; לקבלת סיוע, ייצוג, תמיכה נפשית ושיקום הממומנים על ידי המדינה; והזכות לפיצוי והקמת קרן פיצויים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב בחשון התש"ס - 1.11.99 פרק א': עקרונות כלליים חוק זה מטרתו לעגן את זכויותיו של קורבן עבירה, ולהגן על כבודו, שלמות גופו וקניינו. חוק זה יחול על קורבנות עבירות, שנעברו בתחומי מדינת ישראל, או עבירות שלבית משפט ישראלי יש סמכות לדון בהן. "בן זוג, - לרבות ידוע בציבור, שלפני מות קורבן העבירה גר יחד עמו וניהל עמו משק בית המשותף, משך שנתיים לפחות; "בן משפחה מדרגה ראשונה" - בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת; "ייצוג" - ביצוע פעולות בשם הקורבן לשם מימוש זכויותיו על פי חוק, באופן סביר על פי נסיבות העניין, זכאות בני משפחה לייצוג תהיה על פי הסדר הבא - (1) בן זוגו של מי שהעבירה גרמה למותו; (2) ילדיו הבגירים; (3) הוריו; "ליווי" - ייעוץ, הדרכה ותמיכה לקורבן עבירה במימוש זכויותיו על פי חוק זה; "נותני השירות" - לרבות גוף מקצועי המעניק שירותי סיוע לקורבן המנוי בתוספת הראשונה לחוק זה, על פי הקבוע בתקנות; "עבירה" - לפי הרשימה המנויה בתוספת הראשונה לחוק זה; "הפוגע" - מי שחשוד שביצע, או שמואשם, או שהורשע בביצוע עבירה מסוג פשע נגד קורבן העבירה; "קורבן עבירה" - אדם שנפגע כתוצאה מעבירה מסוג פשע, לרבות בני משפחה מדרגה ראשונה של מי שהעבירה גרמה למותו ולמעט הפוגע; "רשויות מוסמכות" - רשויות המדינה או כל שרות סיוע שיוחלט עליו; "שיקום" - טיפול מקצועי, נפשי או פיסי, ארוך טווח, הניתן לקורבן העבירה בהתאם לצרכיו, כפי שייקבעו על ידי אנשי מקצוע; "שירותי סיוע" - לרבות ליווי, ייצוג, תמיכה נפשית ראשונית ושיקום; "תמיכה נפשית ראשונית" - תמיכה הניתנת לקורבן העבירה, כהתערבות מיידית, לפי צרכיו. מתן זכויות ושירותים לקורבנות עבירה ייעשה - (1) תוך שמירה על כבודם וחירותם והגנה על פרטיותם; (2) באיכות נאותה, ותוך זמן סביר; (3) תוך הקפדה של כל הרשויות הנוגעות בהליכים הפליליים כנגד הפוגע כי הקורבן יוכל לממש את זכויותיו; (4) באורח שוויוני ובהתאם לצורכיהם המיוחדים לפי העניין. קורבן עבירה שהוא קטין או אדם עם מוגבלות זכאי למימוש זכויותיו ולקבלת שירותים על פי חוק זה, בדרך הנותנת מענה הולם לצרכיו המיוחדים ותוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות העניין, לרבות התאמת שירותי הסיוע הניתנים לקורבן העבירה על פי פרק ג' לחוק זה; התאמות לאדם עם מוגבלות ייעשו לפי העקרונות והגדרות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות התשנ"ח-1998 . המדינה אחראית לביצוע פעולות למימוש זכויותיו של קורבן עבירה על פי חוק זה. 7. קורבן העבירה זכאי - (1) להגנה מפני הפוגע ושלוחיו; (2) לחסיון על פרטיו האישיים ולהגנה על פרטיותו; (3) לקבל מידע לגבי - (א) זכויות הקורבן לפי חוק, מאת הרשויות המוסמכות; (ב) פעולות המשטרה, המחלקה לחקירת שוטרים, המשטרה הצבאית החוקרת וגופים חוקרים אחרים, והליכי משפט בעניין העבירה או הפוגע; (ג) דבר קיומו מועדו של כל דיון בעניינו של הפוגע והחלטות שהתקיימו בעניינו, לרבות: החלטה על מעצר, או שחרור ממעצר של הפוגע, או הטלת תנאים מגבילים עליו; החלטה בדבר הגשת כתב אישום או המנעות מהגשת כתב אישום או המנעות מהגשת כתב אישום כנגדו; כל דיון והחלטה בהליך הפלילי והמשמעתי המתנהל כנגד הפוגע; מאסרו של הפוגע או שחרורו ממאסר, יציאתו לחופשה קיצור הליך, חנינה, קציבת מאסרו ותנאי שחרורו; יציאתו של הפוגע לחופשה, שחרורו ותנאי שחרורו ממוסד טיפולי; (ד) בריחה ממשמורת חוקית של הפוגע; (ה) שירותי סיוע ותמיכה בקהילה. (4) כי ההליכים הנובעים מהעבירה ינוהלו תוך פרק זמן סביר, על מנת שיימנע מקורבן העבירה עינוי דין. (5) לעיין בחומר החקירה שבידי המשטרה או בידי הפרקליטות, או גופים אחרים המפורטים לעיל לצורך הגשת ערר לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 . (6) להיות מלווה על ידי אדם לפי בחירתו, בכל שלבי החקירה וניהול ההליך הפלילי כנגד הפוגע. (7) להשמיע דברו, לפי בחירתו, בעצמו או באמצעות אחר, בעל פה או בכתב, או בעזרת תסקיר על מצבו, שנערך על ידי גורם מוסמך, בהסכמת הקורבן, אשר ישמש שיקול בהכרעה בפני - (א) בית המשפט - בעת דיונים בעניין מעצרו, שחרורו, קביעת תנאים מגבילים לשחרורו וגזירת דינו של הפוגע; (ב) בית המשפט - בעת דיון בעניין הסדר טיעון עם הפוגע; (ג) היועץ המשפטי לממשלה או קצין משטרה - לפני ההחלטה על סגירת התיק הפלילי או החלטה שלא להגיש כתב אישום כנגד הפוגע או החלטה על עיכוב הליכים; (ד) היועץ המשפטי לממשלה - לפני גיבוש הסדר טיעון עם הפוגע; (ה) ועדת שחרורים כמשמעה בחוק העונשין התשל"ז-1977 לפני החלטה על שחרור מוקדם של הפוגע ממאסר. (ו) נשיא המדינה - לפני ההחלטה על מתן חנינה או קציבת מאסר של הפוגע. (8) זכאות בן משפחה מדרגה ראשונה לעניין סעיף 7, פסקאות (6) ו-(7) תהיה לפי הסדר הבא - (1) בן זוגו של מי שהעבירה גרמה למותו; (2) ילדיו הבגירים; (3) הוריו. 8. (א) הוראות סעיפים 2א ו-2ב לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)התשי"ח-1957 יחולו על עדותו של קורבן עבירה לפי חוק זה. (ב) בהליך חקירה במשטרה לא ייחקר קורבן עבירה על עברו המיני, אלא באישור קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה. 9. לא ייחקר קורבן העבירה בטרם הובטח שלומו הפיזי והנפשי. 10. קורבן עבירה זכאי לשירותי סיוע ללא תשלום. 11. המדינה אחראית למתן שירותי סיוע לפי חוק זה. 12. שירותים על פי פרק זה יינתנו על ידי נותני השירות שהוסמכו על ידי השר, בהתייעצות עם הוועדה המרכזת. 13. (א) שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ימנו ועדה מרכזת למתן שירותי סיוע לקורבן (להלן - הוועדה המרכזת) ויעמדו בראשה; מינוי הוועדה והרכבה יפורסמו ברשומות. (ב) בוועדה המרכזת יהיו חברים ביחס שווה: קורבנות עבירה או נציגיהם; נציגי ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של קורבנות עבירה; מומחים בתחום פעילותם של שירותי הסיוע; נציגי ממשלה ונציגי ציבור. (ג) הוועדה המרכזת תתווה ותקבע את קווי הפעולה של מתן שירותי הסיוע ותפקח על ביצועם והענקתם של שירותים אלה. 14. נותני השירות - (1) יספקו שירותי סיוע לקורבנות העבירה; (2) יערכו פעולות הסברה והפצת מידע לגבי הזכויות והשירותים הניתנים לקורבנות עבירה, לרבות על פי חוק זה, בקרב כלל הציבור. 15. תקצוב נותני השירות ייקבע בחוק התקציב בסעיף נפרד, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 . 16. (א) קורבן, שהעבירה שבעטיה נפגע דווחה למשטרת ישראל, זכאי לפיצוי על פי לוח שיקבע בתקנות. (ב) לעניין פרק זה זכאות בני משפחה מדרגה ראשונה לפיצוי תהיה לפי הסדר הבא - (1) בן זוג וילדיו של קורבן שהעבירה גרמה למותו; (2) הוריו; (ג) הפיצוי יינתן תוך זמן סביר מרגע הדיווח. 17. בעבירות כנגד הגוף לפי פרק י' בחוק העונשין התשל"ז- 1977 , יהא קורבן העבירה זכאי לגימלת סיוע בהתאם לתנאים ולכללים שייקבעו בתקנות על ידי שר המשפטים. 18. פיצוי על פי חוק זה אינו גורע מזכויותיו של קרובן עבירה על פי כל דין, אולם נפגע יהיה זכאי אך לפיצוי או לגימלה בשיעור הגבוה מבין הסכומים שיהיה זכאי להם בגין הפגיעה. 19. מוקמת, במשרד המשפטים, קרן פיצוי לקורבנות עבירה (להלן - הקרן). 20. הקרן תפצה קורבן עבירה הזכאי לפיצוי על פי חוק זה. 21. אוצר המדינה יהווה מקור מימון הקרן; בנוסף יופקדו בקרן כספי קנסות שהוטלו לפי סעיף 77(ד) לחוק העונשין התשל"ז-1977. 22. שר המשפטים יתקין תקנות לקביעת דרכי הפיצוי של קורבן עבירה, מתן גימלת סיוע וכללים לניהולה של הקרן, על פי חוק זה. פרק ה': הוראות שונות 23. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, בסעיף 65, בסופו יבוא: "היועץ המשפטי ימסור למתלונן את החלטתו בערר לא יאוחר משישה חודשים מים הגשתו". 24. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 בסעיף 68(ב) אחרי פסקה (7) יבוא: "(8) לבקשתו של קורבן עבירת מין או אלימות זולת אם החליט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו." 25. בחוק העונשין התשל"ז-1977 בסעיף 77, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) הורשע אדם, יחייבו בית המשפט לשלם קנס כמפורט בלוח ב' בתוספת השניה לקרן לנפגעי קורבנות עבירה, כהגדרתה בחוק זכויות קורבנות עבירה." הצעות חוקרבנות