הצעת חוק רשות ההגירה

הצעת חוק רשות ההגירה, התשס"א-2000 רבים מהתושבים המתגוררים בישראל באופן בלתי חוקי, סובלים מתנאי מחייה ירודים. הם לא נהנים מזכויות אזרחיות בסיסיות כמו בריאות, חינוך, רווחה ומהגנה מפני ניצול ופשיעה. רבים מהם נמצאים מתחת לעשירון התחתון בישראל: הם עניי המדינה המרודים ביותר שאינם מאכלסים את הטבלאות של סטטיסטיקת העוני. במצב הנוכחי, אחראיות כמה וכמה רשויות על כמה תחומים הקשורים באדיקות להתפתחות בעיית הזרים השוהים בישראל שלא כחוק: משרד העבודה והרווחה, באמצעות מנהלת העובדים הזרים, משרד הפנים, בעזרת אגף האשרות, והמשטרה, באמצעות בקרי גבול ושוטרים העוצרים זרים על שהיה בלתי חוקית. המבנה הבירוקרטי המפוצל, לא רק שמסרבל את הטיפול בבעיה הלא פשוטה - הזקוקה למערכת בירוקרטית מתואמת - אלא גם פוגעת בעקיפין בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של תושביה הלא חוקיים של ישראל. זר שהיה עד לפשע, או שבוצעה עליו עבירה, יחשוש מלהתלונן במשטרה, מכיוון שידוע לו כי בסמכות המשטרה לגרשו מהארץ. בדומה לכך, גם בכל הקשור לשירותי בריאות, חינוך ורווחה. הזר אינו יכול ליהנות מזכויות בסיסיות אלו, מבלי לחשוש שגורמים במערכות אלו ידווחו עליו לרשויות שיביאו לגירושם מהארץ. על כן, מוצע בחוק זה, להסדיר את פעולת המנהל הציבורי העוסק בבעיית הזרים, ברשות הגירה אחת, שתפקידה מוגדר בבירור: עליה למנוע כניסה של תיירים העלולים לשהות או לעבוד בארץ שלא כדין, ולהביא לגירוש המהיר של אותם זרים שכבר נמצאים בתחומי המדינה בניגוד לחוק. באופן זה, ההתמודדות עם הבעיה תהיה מוצלחת ויעילה יותר, תוך הפחתת הפגיעה בזכויות הבסיסיות של הזרים, הנגרם גם כתוצאה מהפיצול המערכתי הקיים. החוק מבטיח הפרדה בין מוסדות השלטון השונים לבין רשות ההגירה, באופן שיאפשר לזרים לקבל שירותים בסיסיים אלו, ללא כל חשש. הצעת החוק מבטיחה גם הגנה על חירותם הבסיסית של הזרים במהלך שהותם בארץ. נקבעו כללי משחק ברורים והוגנים בהתמודדות הרשויות התופעה. תופעות כמו של פריצת שוטרים לבתי מגוריהם של התושבים הזרים באישון לילה, לא תתרחש עוד. בהצעת החוק הוגדר בבירור מהם הדרכים והאמצעים בהם יכולה רשות ההגירה לתפוס זרים ולגרשם מהארץ ופורטו גם תנאי המעצר שיזכו אותם זרים שיתפסו. התניות אלו נועדו להבטיח את זכויות האדם של הזרים השוהים בישראל באופן בלתי חוקי, תוך שמירה על שלום הציבור. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' בחשון התשס"א - 30.10.2000 פרק א': פרשנות 1. בחוק זה- "בית - המשפט" בית משפט מחוזי; "הרשות"-רשות ההגירה המוקמת לפי חוק זה; "זר" - מי שנמצא בישראל שלא כדין ואיננו תושב שטחי הרשות הפלסטינית, כהגדרתם בחוק הכניסה, ולרבות אדם החשוד ככזה; "חוק הכניסה" - חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; "חוק עובדים זרים" - חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991; "חוק שירות התעסוקה" - חוק שרות התעסוקה, התשי"ט-1959; "מתקן החזקה" - מתקן מעצר מיוחד לזרים; "עבודה" - פעילות שבגינה זכאי הזר לקבלת כסף או שרותים; "עצור" - מי שמוחזק במתקן החזקה; "פקודת בתי הסוהר" - פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971; "פקודת המשטרה" - פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971; "פקח" - עובד רשות ההגירה; "קטין" - כהגדרתו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "השר" - השר לביטחון פנים. פרק ב': הקמת הרשות, תפקידים, סמכויות ונוהלים 2. מוקמת בזה רשות הגירה. 3. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. 4. תפקידיה וסמכויותיה של הרשות הם: (א) לעסוק בגילויים, תפיסתם, גירושם ומניעת כניסתם ושהייתם של זרים בישראל; לעניין חוק זה, אין צורך בצו שופט לביצוע המעצר; (ב) למנוע עבירות לפי חוק הכניסה והתקנות לפיו, לסייע בתפיסת העוברים על חוק זה, לגרש את העצורים ולהחזיקם לפי הוראות חוק זה; (ג) לדאוג להחזקתם של העצורים במתקני ההחזקה עד לגירושם או שחרורם; (ד) להטיל קנסות על המעסיקים זרים על אף הוראות סעיף 32 לחוק שרות התעסוקה, חוק הכניסה והתקנות לפיו, על אף סעיף 2 לחוק עובדים זרים; (ה) לפקח על תנאי המעצר במתקני ההחזקה; (ו) לצורך מילוי תפקידיהם לפי חוק זה, יהיו לרשות ולמי שנמנה עליה הסמכויות והחסינויות של משטרת ישראל ושל שוטר על פי פקודת המשטרה, לפי העניין; (ז) בכל פעולה שהרשות מוסמכת לעשות, רשאית היא להסתייע במשטרה בהתאם לכללים שיקבע השר; (ח) בכל מקום בו הוענקה על פי חוק סמכות לשוטר על פי הגדרת דרגתו או תפקידו, יקבע השר את בעלי הדרגות או התפקידים מבין הנמנים עם הרשות, אשר להם תוענק סמכות מקבילה, לפי הענין. 5. הרשות לא תבקש, תדרוש או תקבל מידע כלשהו על זרים מכל מוסד רשמי, לרבות המשטרה, קופות החולים, מערכות החינוך, הרווחה והביטוח הלאומי, ובכל מקרה לא תשתמש במידע שהגיע אליה בניגוד להוראה זו, לביצוע מעצר של זר, אלא אם כן הגיע המידע על פי צו של בית משפט. 6. (א) הממשלה, בהמלצת השר, תמנה יושב ראש לרשות ומשנה ליושב ראש. (ב) ברשות יהיו פקחים בכירים, פקחים זוטרים, בקרי גבול, ועובדים אחרים, הכל כפי שיקבע השר. 7. ראש הרשות יפקח על רשות ההגירה, על סדר ניהולה ועל הפעלתה. 8. יושב ראש הרשות רשאי- (1) לגייס בכל עת אנשים מתאימים להיות שוטרים למילוי משרות פנויות בתקן המאושר של משטרת ישראל כהגדרתה בפקודת המשטרה; (2) להשעות פקח שאינו פקח בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהפקח מתרשל או בלתי יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם פקח בכיר לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר; (3) למלא, על ידי העלאה בדרגה או בדרך אחרת, כל משרה שלמטה מדרגת פקח רשות בכיר שנתפנתה מחמת מוות, פיטורים או סיבה אחרת. 9. (א) פקח, שהוא לבוש מדים, יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו בעברית ובאנגלית. (ב) פקח שאינו לבוש מדים המשתמש בסמכויות של פקח כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי ותפקידו, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו. (ג) פקח שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות של פקח כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם. (ד) פקח ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל עניין הקשור להיותו פקח, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו. (ה) חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לא תחול אם- (1) מילויה עלול לסכן את ביצוע הסמכות; (2) מילויה עלול לגרום לפגיעה בביטחונו של הפקח או של אדם אחר. (ו) חלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובות לפי סעיף זה, יקיים השוטר את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר. 10. (א) הוגשה תובענה אזרחית או פלילית, או ננקטו הליכים אחרים נגד פקח על מעשה שעשה בחזקת שוטר, מותר לו לטעון כי עשה את המעשה מכוח צו שניתן מאת שופט או מאת השר. (ב) הטענה תוכח על ידי הצגת הצו הנחזה כחתום בידי שופט או בידי השר, ועל פי זה יהיה הנתבע זכאי לפסק דין לזכותו, אפילו היה פגם בסמכותו של השופט או השר. (ג) פקח לא ידרש להוכיח את חתימתו של השופט או של השר, אלא אם ראה בית המשפט יסוד להטיל ספק באמיתותה. (ד) האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל תרופה שהתובע זכאי לה נגד הרשות שנתנה את הצו. פרק ג': גיוס, הכשרה ושחרור 11. יושב ראש הרשות יוציא, באישור השר, הוראות ונהלים לעניין גיוס פקחים לרשות, כשירותם, שחרורם, פיטוריהם, התפטרותם, השעייתם, תקופת שרותם, קידומם, כללי משמעת להתנהגותם, עיסוקם בעבודה או משרה נוספת, הכשרתם ולכל עניין אחר הנוגע לשרותם ולהעסקתם. 12. תנאי עבודתם של עובדי הרשות, שכרם, תקניהם וסדרי קבלתם לעבודה יהיו כשל עובדי המדינה ובשינויים המחויבים שנקבעו בידי יושב ראש הרשות ובאישור השר ושר האוצר. פרק ד': מעצר זרים, שחרורם בערובה וגירושם 13. (א) את כל מעברי הגבול של ישראל יאיישו פקחים של הרשות אשר ישמשו כבקרי גבול מטעם רשות ההגירה (להלן - בקרי הגבול); בסמכות בקרי הגבול לעצור ולגרש כל אדם הנחשד כי בכוונתו לשהות בארץ שלא כחוק, כל זאת על פי מדיניות רשות ההגירה. (ב) נעצר אדם על פי סעיף זה, יוחזק העצור במתקן החזקה מיוחד שיוקם לצורך כך בנמלי הכניסה לישראל. (ג) העצור על פי סעיף זה, לא יוחזק במעצר למעלה מ 48 שעות, אלא אם כן קבע השר כי מתקיימים תנאים מיוחדים המחייבים את החזקתו ל- 48 שעות נוספות. 14. (א) על אף האמור בסעיף 4, בסמכות הרשות לבצע מעצר של זר אך ורק במקום עבודתו; נמלט הזר, רשאי פקח הרשות לפתוח במרדף למעצרו. (ב) לא יבוצעו מעצרים או מרדפים אחר זרים, אלא ממקום עבודתם. (ג) נתפס זר כאמור בסעיף זה, רשאית הרשות להשיג מהעצור מידע על מקום עבודתם של זרים נוספים. (ד) בשום מקרה לא תופעל כנגד העצור אלימות פיזית או מילולית, אלא אם החשוד התנגד בכוח למעצרו או נקט בפעולות העלולות לסכן את חייו של הפקח או של אנשים אחרים, והכל במידה שאינה עולה על הנדרש בנסיבות הענין. 15. נעצר זר על ידי הרשות - יחולו לגביו הוראות כל דין הנוגעות למעצר, הבאה בפני שופט ושחרור בערובה, והכל בכפוף להוראות חוק זה. 16. (א) לא יעצרו בעת ובעונה אחת שני זרים לפי הוראות חוק זה, אם ידוע כי הינם שני הוריו של קטין הנמצא עמם בישראל, הסמוך על שולחנם. (ב) לא ייעצר זר לפי הוראות חוק זה, אשר הינו הורהו היחיד של קטין הנמצא עמו, הסמוך על שולחנו. 17. אדם החשוד בביצוע עבירה, פרט להיותו זר - לא תחולנה לגביו הוראות חוק זה. 18. בכפוף להוראות סעיף 17, לא ייעצר זר שהינו קטין. 19. לא יוחזק זר במעצר, אלא במתקן החזקה מיוחד שהוקם לשם כך, אשר מוחזקים בו זרים בלבד, או באגף מיוחד שהוקם לשם כך בתחומו של בית סוהר אשר הוקם מכוח פקודת בתי הסוהר, ובלבד שאותו אגף מופרד לחלוטין מיתר אגפי בתי הסוהר ובאופן שימנע כל מגע בין הזרים לבין שאר המוחזקים בבית הסוהר. 20. (א) לא יוחזק זר במעצר למעלה מ - 60 ימים עד לגירושו; תמה תקופה זו, ישוחרר הזר ממעצרו. (ב) נעצר זר שבעבר שוחרר לפי סעיף קטן (א), לא יוחזק במעצר עד לגירושו למעלה מ - 20 ימים נוספים. 21. (א) הוכח בבית המשפט שגירוש זר למדינה כלשהי עלולה לסכן את חייו, לא יגורש הזר למדינה זו. (ב) על אף האמור בסעיף 13 לחוק הכניסה, צו הגירוש שניתן לזר יכנס לתוקפו בתום 30 ימים מיום שנמסר לו הצו. פרק ה': הוראות כלליות 22. (א) זר רשאי להגיש תלונה כנגד כל עובד מעובדי הרשות. (ב) נושא התלונה יכול שיהיה כל מעשה הפוגע במישרין במתלונן עצמו. (ג) עובד רשות אשר הוגשה נגדו תלונה כאמור יועמד לדין משמעתי בהתאם להוראות פקודת המשטרה ובשינויים המחויבים. (ד) השר יקבע בתקנות נוהלי הגשת תלונות על ידי זרים. 23. תקציב הרשות (להלן-התקציב) יקבע על פי הצעת השר בידי ועדת הכספים של הכנסת; התקציב ייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד, במסגרת תקציב המשרד לביטחון פנים; ועדת הכספים רשאית, על פי הצעת השר, לאשר שינויים בתקציב. 24. תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו. 25. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו לרבות בדבר- (1) מתקני החזקה; (2) תנאי החזקה במעצר, לרבות נוהל ביקור של עצורים. הצעות חוקמשרד הפניםהגירה