הצעת חוק קליטת עליה

הצעת חוק לקליטת העליה, התש”ס-1999 החוק המוצע בא להעניק למדינת ישראל את החובה והסמכויות לעשות למען עליית יהודים לישראל וקליטתם בארץ, ולהעמיד בלב העשייה את שיבת העם היהודי לארצו, כביטוי להכרת המדינה בקיבוץ גלויות כעומד ביסוד קיומה. עקרון יסוד זה נקבע בסעיף 1 לחוק המוצע. סעיף 2 לחוק המוצע מגדיר, באופן הנגזר מעקרון היסוד לחוק, את מטרת החוק - קביעת הדרך החוקית והכלכלית ליישום חובת המדינה לעזור לכל יהודי המבקש לעלות לישראל ולסייע בקליטתו ובהשתלבותו בישראל. תפיסות היסוד אשר מנחות את החוק המוצע הן המלצות הועדה הציבורית לעניין החוק לקליטת העליה, ברשותו של חבר הכנסת לשעבר אוריאל לין (להלן-"ועדת לין"). ועדת לין מונתה בידי שר התעשייה והמסחר ויושב ראש ועדת השרים לתפוצות, עלייה וקליטה, נתן שרנסקי, ובידי השר לקליטת העליה יולי-יואל אדלשטיין. בכתב המינוי של הועדה, מיום 11 מאי 1997, נקבע כי הועדה תשקול את הנחיצות שבחקיקת חוק בנושא קליטת העלייה, ותמליץ על נוסח מוצע לחקיקת חוק כאמור בהתחשב בכל ההיבטים הקשורים בחקיקה מסוג זה. ועדת לין הגישה את המלצותיה בהן נקבע, כי הדרך הנכונה לבטא את חובת מדינת ישראל לקליטת העליה היא חקיקת חוק, שיעגן באופן ברור ומוגדר את מכלול מחויבויות המדינה בנושא זה. ועדת לין המליצה לגבי מתכונת החוק והנושאים שייכללו בו, והחוק המוצע מביא לידי ביטוי את המלצות הועדה. סעיף 3 לחוק המוצע מונה אמצעים להגשמת מטרת החוק, הקבועה בסעיף 2. סעיף 4 מפרט הגדרות למונחים שבחוק המוצע. ההגדרות המוצעות לסוגי מוסדות החינוך וההשכלה באות לאפשר, לצד רכישת השכלה אקדמית, גם הכשרה מקצועית, לעולה שיחפוץ לרכוש מקצוע במוסד שאינו מוסד להשכלה גבוה. "עולה" הוא כמוגדר בחוק השבות, התש"י-1950 ולפי חוק האזרחות, התשי"ב-1952, ומוצע שלא לשנות מהגדרות חוקים אלה. עוד מוצע כי ועדת העליה והקליטה של הכנסת, שנושא החוק בתחום סמכותה, היא זו שתוסמך (בסעיף 23 לחוק המוצע) לאשר תקנות שיותקנו לפי החוק. מוצע שהשר לקליטת העליה יהיה ממונה על ביצועו של חוק זה והוא שיתקין תקנות בהתאם (בסעיף 23 לחוק המוצע). סעיף 5: ידיעת השפה העברית היא התנאי הראשון והבסיסי לקליטתו של העולה החדש בתעסוקה, בקהילה, בתרבות ובחיים בחברה בישראל. סעיף 5 לחוק מציע לעגן את זכותו של עולה ללמוד את השפה העברית ללא תשלום, כדי לאפשר קליטתו בחברה הישראלית. החוק בא לעגן זכות זאת, אך אינו קובע דרכים למימוש הזכות, מאחר שמטלה זו מבוצעת על-ידי הסוכנות היהודית ויש להותירה כך. סעיף 6: השנה הראשונה לעליה משפיעה במידה רבה על סיכויי הצלחת העולה בחברה החדשה ועל אופי חייו בה. היכולת להסתגל לתנאי החיים החדשים, לרכוש את השפה, למצוא דרך מקצועית, ליצור מסגרת חינוכית-חברתית לילדים ולבנות בית, מותנים במידה רבה בתנאים הכלכליים של העולה בשנה הראשונה לעליה. חיוני שבשנה הראשונה יהיה העולה משוחרר מלחצים הכרוכים בבעיות קיום, כדי שיוכל לתכנן את חייו בישראל ולבנותם כהלכה. סעיף 6 מציע לעגן את זכות העולה לסיוע כלכלי בשנה הראשונה לעלייתו. מוצע שהכספים המשתלמים במסגרת סל הקליטה יבואו במסגרת סיוע כלכלי זה. כדי לאפשר לעולה קיום בכבוד מוצע לקבוע שיעור מינימלי של סיוע כלכלי, שלא יפחת מגובה שכר המינימום במשק. סעיף 7: שיטת שירותי הבריאות הנהוגה בישראל שונה במהותה מזו הנהוגה בארצות המערב. לפיכך זקוקים העולים לתקופת הסתגלות לשיטה זו כדי שיוכלו לבחור לעצמם את ביטוח הבריאות הרצוי להם. נוסף לכך המצב הכלכלי של עולים רבים בשנה הראשונה לעלייתם לישראל הוא קשה. דברים אלה מחייבים את המדינה לנקוט צעד מיוחד להבטחת בריאות העולים בשנה הראשונה לעלייתם לישראל. סעיף 7 מציע שעולה יהא זכאי לביטוח רפואי חינם בשנה הראשונה לעלייתו לישראל. בכך יכול שתהא הטבה לעומת הפטורים וההנחות הניתנים, לתקופה של ששה או שנים-עשר חודשים, בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 ולפי אותו חוק. סעיפים 9,8 ו10- מציעים לעגן חובה בסיסית המוטלת על המדינה, לדאוג לסייע לעולים להשתלב בתעסוקה בישראל, בשלושה תחומים עיקריים: הכשרה מקצועית, מדענים עולים, ויזמות אישית. בשלושה תחומים אלה אין כיום חקיקה שתעגן את הזכויות, ועזרה - ככל שניתנת - נעשית בהתאם לתקציב ולפי מדיניות משרדי הממשלה בכפוף לנהלים והנחיות פנימיים. סעיפים 13,12,11 ו14- מציעים הלוואות והטבות בתחום הדיור. לדיור חלק נכבד בחבלי הקליטה של העולים החדשים בישראל, בשל נוהגי דיור שונים (בארצות מהן מגיעים עולים רבים מקובל להתגורר בדירות שכורות, ובישראל מקובל להתגורר בדירות בבעלות פרטית) ובעיקר בשל מחירי הדיור הגבוהים בישראל. בסעיף 11 מוצע שהמדינה תסייע לעולים ברכישת דירת מגורים. בסעיף 12 מוצע שינתנו לעולים משכנתאות בתנאים מיוחדים וכן שתקופת הפרעון של המשכנתא תהיה 30 שנה. סעיף 13 מציע סיוע בתשלום שכר הדירה בחמש השנים הראשונות לעלייה, כדי שהעולה לא יאלץ להחליט על רכישת דירה לפני שתהא לו אפשרות להתאים החלטה זו לאפשרויות הפרנסה שלו. בסעיף 14 מוצע לאפשר הארכת תקופת הזכאות להשתתפות בשכר דירה לעולים חסרי מקורות הכנסה ולעולים חסרי יכולת אובייקטיבית להתפרנס למחייתם. סעיף 15 מציע שלא תיפגענה, כתוצאה מהחוק המוצע, הטבות שקיימות לעולים בחקיקה אחרת. סעיף 16 מציע סיוע במימון שכר לימוד. חינוך הילדים מהווה עבור משפחות העולים תנאי יסוד להצלחת קליטתם בישראל. העדר חינוך נאות לילדי העולים עלול להביא לכשלון בקליטת הילדים ולעתים אף של שאר בני משפחת העולה. תמיכה משמעותית של המדינה בתלמידים העולים יכולה להקטין סכנות אלה. סעיף 17 מציע לשמור, ולא לפגוע, בפטורים והנחות ממסים ותשלומים המפורטים בחקיקה ובתקנות ספציפיים לנושאים אלה. לפטורים ממסים ותשלומים אלה יש משקל רב ביותר עבור העולים החדשים. זוהי אחת מההטבות שהתמסדה והכתה שורש, ומוצע שיהא לה ביטוי בגוף החוק, שכן החוק המוצע יהווה מקור סמכות לכל הטבה הניתנת כיום על-ידי המדינה. הפטורים ממסים ותשלומים הניתנים כיום, הם בדברי החקיקה שלהלן: פקודת מס הכנסה; כללי מס הכנסה (זיכוי לעולים במקרים מיוחדים), התשל"ח-1978; חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; תקנות הביטוח הלאומי (תשלום נקודת קיצבה בעד הילד הראשון והילד השני), התשמ"ו-1985; תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), התשל"ה-1974; תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות מארנונה), התשנ"ג-1993; תקנות הנמלים, התשל"א-1971. סעיף 18 מעת לעת נוצרים בתחום קליטת העליה מצבים מיוחדים, אישיים או קבוצתיים, החורגים מכל אחת מן המסגרות שהחוק המוצע מפרט, ולעיתים יש גם צורך להתמודד עם נושאים חדשים שלא באים לידי ביטוי בחוק המוצע. מטעמים אלה יש צורך להקנות בחוק המוצע סמכות כללית, מבוקרת באופיה, לסיוע ופתרון מקרים מיוחדים או בעיות חריגות. סיוע זה יכול להינתן מכוח חקיקת משנה לתקופות קצובות בלבד. סעיף 19 שימור המורשת והתרבות של הקהילה תעשה הן על ידי תמיכה באותם ארגונים הפועלים לשם כך והן על ידי הקצאת זמני שידור בטלויזיה וברדיו שיוקצו לכל קהילה וידונו בחיי אותה קהילה. סעיף 20 אחת המטרות המרכזיות של החוק המוצע, היא גם לאפשר לעולה לדעת, באופן מסודר ובהיר ככל האפשר, מהן זכויותיו והאפשרויות הפתוחות בפניו כעולה חדש. מאחר ומדובר בתקופות קצובות ובסיטואציה דינמית שבה העולה נמצא בתקופת מעבר, יש חשיבות למתן מידע מקיף כבר בשלבי העליה הראשונים. העברת מידע לעולה גם מגבירה את תחושת הבטחון המקטינה את חוסר הודאות הקיימת בתקופה הראשונה לעליה. גם בשל כך מסירת המידע לעולה החדש היא חיונית. מוצע לקבוע בחוק חובה לתת מידע כאמור לכל עולה. מוצע שהמידע ינתן על-ידי המשרד לקליטת העליה, באופן יזום וסדור. סעיף 21 מציע שעולה שהחל לקבל הטבות מסויימות לפני מועד תחילתו של החוק המוצע, ועדיין מצוי בתקופות הזכאות לפי החוק המוצע, יהא זכאי להמשיך לקבל זכויות והטבות לפי החוק המוצע. סעיף 22 מציע סיוע כספי לארגוני עולים הפועלים לקליטת העולים ולשילובם בחברה הישראלית. סעיף 23 מציע שלא תפגענה זכויות והטבות הניתנות לעולה על פי כל דין או הסכם (דוגמה לזכות שבהסכם הוא ההסכם שבין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית, מכוחו מבצעת הסוכנות את המטלה של הקניית השפה העברית לעולים). סעיף 24 מוצע שההטבות הכספיות שיינתנו לפי החוק המוצע, ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, כגוף בעל היכולת והנסיון המינהליים והארגוניים לפעול כאמור. סעיף 25 לחוק המוצע מסמיך את השר לקליטת העליה, באישור ועדת העליה והקליטה של הכנסת, לקבוע תקנות, כללים ומבחנים לנושאים שבחוק. בנושאים בעלי משמעות כלכלית ניכרת, הסמכות להתקנת התקנות היא בהתייעצות עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. סעיף 26 ביצוע חלק מהוראות החוק המוצע יוכל להעשות על ידי תקנות שיותקנו מכוח החוק. כדי לאפשר את ביצוע הוראות החוק במלואן מוצע לחייב התקנת תקנות בתוך שלושה חודשים ממועד פירסום החוק המוצע. הצעות חוק זהות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת הארבע-עשרה (פ/2690) ועל שולחן הכנסת החמש עשרה (פ/460). הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט בחשון התש"ס-8.11.99 פרק א': מבוא מדינת ישראל רואה עצמה כיצירת עם ישראל כולו ובמרכז משימותיה קיבוץ הגלויות של העם היהודי מתפוצותיו; מתוך הכרה כי שיבת העם היהודי לארצו עומדת ביסוד מדינת ישראל, רואה המדינה חשיבות מיוחדת לפעול למען עליית יהודים וקליטתם בארץ. מטרת חוק זה לקבוע את זכויות העולה, כביטוי להכרת המדינה בצורך לפעול למען עליה יהודית וקיבוץ גלויות, לעזור ליהודים בתפוצות לעלות לישראל ולסייע בקליטתם ובהשתלבותם במדינת ישראל. לשם הגשמת מטרת חוק זה יוענקו ההטבות, ההלואות, הפטורים, ההנחות וההקלות האמורים בו (להלן - הטבות). פרק ב: פרשנות 4. בחוק זה - "הועדה" - ועדת העליה והקליטה של הכנסת; "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 ; "חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 "חוק סל הקליטה" - חוק סל הקליטה, התשנ"ה-1994 ; "מוסד להכשרה מקצועית" - מוסד להכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה, וכן מוסדות או גופים אחרים להכשרה מקצועית שמשרדי ממשלה אחרים הכירו בהם לענין חוק זה; "מוסד להשכלה גבוהה" - מוסד להשכלה גבוהה שקיבל הכרה, היתר, רשיון או רשיון זמני על-פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 וכן מכללה או מוסד על-תיכוני אחר ששר החינוך והתרבות הכיר בהם לעניין חוק זה; "מכינה קדם-אקדמית" - תכנית להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות, או להכנה ללימודים אקדמיים, ששר החינוך והתרבות הכיר בה לעניין חוק זה; "עולה" - מי שקיבל אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950 וכן מי שרכש אזרחות ישראלית מכוח שבות לפי חוק האזרחות, התשי"ב-1952 "השר" - השר לקליטת עליה. פרק ג: לימוד השפה העברית, סיוע כלכלי וביטוח בריאות הקניית השפה העברית 5. עולה זכאי ללמוד את השפה העברית, בלא תשלום ובמשך שמונה-עשר חודשים, בקורס שנועד לכך; זכות זו ניתנת למימוש בתוך עשר השנים הראשונות ממועד העליה לישראל. סיוע כלכלי וסל הקליטה 6. עולה זכאי לסיוע כלכלי ודמי קיום במשך שנים-עשר חודשים ממועד עלייתו לישראל; סל הקליטה הניתן לפי חוק סל הקליטה יבוא במסגרת דמי הקיום לפי חוק זה, ושיעורו לא יפחת מגובה שכר מינימום לחודש כמשמעו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987 ביטוח בריאות 7. עולה זכאי, במשך שנים-עשר חודשים מיום שעלה לישראל, ללא תשלום, לשירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד -1994 פרק ד': השתלבות בתעסוקה 8. (א) כדי לאפשר לעולה להשתלב בתעסוקה בארץ, זכאי עולה, לפי בחירתו, לסיוע בעדכון הכשרתו המקצועית והתאמתה לדרישות המשק בישראל, או לסיוע בהסבה מקצועית או לסיוע ברכישת מקצוע חדש. (ב) סיוע כאמור יינתן במימון שכר הלימוד של העולה, לכל תקופת הקורס או התכנית, במוסד להשכלה גבוהה או במוסד להכשרה מקצועית או במכינה קדם-אקדמית; עולה יהא זכאי לסיוע כאמור במשך עשר שנים ממועד עלייתו לישראל. 9. (א) בסעיף זה, "מדען עולה" - עולה שעיסוקו בתחום המדע או המחקר. (ב) מדען עולה זכאי לסיוע מאת המדינה במימון עלות שכרו או חלק משכרו במשך חמש שנות עבודה; הזכאות לקבלת הסיוע תהא במשך שבע שנים ממועד העליה לישראל; (ג) הסיוע כאמור בסעיף קטן (ב) יועבר לתאגיד בו יועסק המדען העולה; תאגיד כאמור יכול שיהיה אחד ממוסדות המחקר והפיתוח במוסד להשכלה גבוהה, מפעל תעשייתי או תאגיד אחר. יזמות 10. השר יפעל לעידוד היזמות של עולים חדשים ולשם כך ייקבע ויפעיל תכנית בהתייעצות עם שר התעשייה והמסחר. פרק ה': דיור רכישת דירה 11. עולה זכאי לסיוע ברכישת דירה למגורים, שיינתן בהלוואה מסובסדת; תקופת הזכאות לקבלת הסיוע תהא עשר שנים מיום העליה לישראל. משכנתא 12. (א) עולה זכאי לקבל משכנתא בתנאים מיוחדים כפי שיקבע שר האוצר; (ב) תקופת הפרעון של המשכנתא כאמור בסעיף קטן (א) תהא שלושים שנים מיום קבלת המשכנתא. דמי שכירות דירה 13. (א) עולה שלא רכש דירה למגורים והשוכר דירה למגוריו זכאי, בחמש. השנים הראשונות מיום עלייתו לישראל, לסיוע בתשלום דמי שכירות הדירה; הסיוע בדמי השכירות יינתן גם לעולה שרכש דירה וזאת בתקופת הזמן שעד למועד תחילת מגוריו בדירה שרכש. (ב) היקף הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) לא יפחת מ-75% מגובה דמי שכירות הדירה. הארכת תקופת הזכאות 14. תתאפשר הארכת תקופת הזכאות לסיוע בתשלום דמי שכירות דירה, לעולה שהגיע לגיל פרישה או לעולה שאינו מועסק המתקיים מקיצבה לפי חוק הביטוח הלאומי או מגימלה המשתלמת לו לפי חוק הבטחת הכנסה. שמירת דינים 15. אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מזכויות והטבות שעולה זכאי להם לפי חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992 ולפי חוק אכסון עולים בדירות שכורות, התשל"ה-1975 . פרק ו': חינוך סיוע במימון שכר לימוד 16. יינתן לעולים סיוע, במשך חמש שנים ממועד עלייתם לישראל, במימון - (1) כל הוצאות חינוך ילדיהם בגני ילדים, מגיל שנתיים ועד גיל גן חובה; (2) שכר הלימוד וההוצאות הנלוות הכרוכות בלימוד ילדיהם במוסד חינוך המוכר והמתוקצב על-ידי המדינה, מגיל שש שנים ועד לגיל שמונה-עשרה שנים; (3) שכר הלימוד של סטודנטים עולים במוסד להשכלה גבוהה, במשך שלוש שנות לימודים; (4) שר החינוך רשאי לקבוע כי בתוכניות לימוד מסוימות המימון יהיה במשך למעלה משלוש שנות לימודים. פרק ז': מסים תשלומי חובה ומטבע זר פטורים והנחות ממסים ותשלומים 17. (א) תישמרנה מלוא זכויותיו של עולה ובני משפחתו לפטורים והנחות ממסים ותשלומי חובה אחרים, כפי שהן מוסדרות בחקיקה ובכל דין אחר או הסכם וכפי שיעודכנו מעת לעת. (ב) עולה הזכאי להנחה לפי חוק זה, ובאותו עניין שבתחומי ההנחה זכאי גם להנחה לפי כל דין אחר, יהיה זכאי להנחה בשיעור הגבוה מביניהן. (ג) בסעיף זה, "הנחה" - לרבות הטבה, פטור מלא או חלקי מתשלום או מס, סיוע מלא או חלקי במימון תשלום, הפחתה של מחיר או אגרה מוקטנת. פרק ח' - שימור התרבות והמורשת הקהילתית עידוד התרבות והמורשת של העולים 18. כל קהילת עולים תהיה זכאית - (1) לתמיכה ממשלתית בארגוני עולים הפועלים לשימור התרבות והמורשת הקהילתית; (2) לארבע שעות זמן שידור שבועיות של תוכניות ברדיו "קול ישראל", שישקפו את חיי הקהילה; (3) לתוכנית טלויזיה שבועית באורך של שעה לפחות; (4) תמיכה של משרד החינוך והתרבות בתאטרון קהילתי. פרק ט': הוראות שונות סיוע במקרים מיוחדים 19. ייקבעו דרכים נוספות לסיוע פרטני ולהקצאת משאבים לצורך עזרה ופתרון מקרים מיוחדים או בעיות חריגות של עולה; סיוע כאמור יינתן לתקופות קצובות, בדרכים שייקבעו בתקנות. מידע לעולה 20. (א) עולה זכאי לקבל מידע מלא בדבר מכלול זכויותיו כעולה; המשרד לקליטת העליה ימציא לכל עולה את מלוא המידע העדכני בדבר זכויותיו והאפשרויות הפתוחות בפניו. (ב) המידע יינתן לעולה בכתב ובמספר שפות וכן בהסברים ובמענה על שאלות בעל-פה; המידע יינתן בכל משרדי וסניפי המשרד לקליטת העליה, וככל שאפשר יינתן המידע אף בארץ המוצא של העולה בטרם עלייתו לישראל; (ג) המידע הראשוני לעולה חייב שיעשה בשפה המובנת לו; (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויות שבחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 . שמירת זכויות 21. עולה שקיבל זכויות או הטבות לפי כל דין או הסכם ערב תחילתו של חוק זה יהיה זכאי לזכויות ולהטבות לפי חוק זה. סיוע לארגוני עולים 22. ארגוני עולים הפועלים לקליטת העולים ולשילובם בחברה הישראלית, יזכו לסיוע כספי שנתי מהממשלה; זכויות שלא לפי חוק זה 23. אין בחוק זה כדי לפגוע בכל זכות או הטבה הניתנות לעולה על-פי כל דין או הסכם. מימון 24 (א) הטבות כספיות לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד או המשרד לקליטת העליה , לפי הענין. (ב) אוצר המדינה יעביר למוסד או למשרד לקליטת העליה, לפי הענין, מדי חודש, את כל הכספים הדרושים לו לביצוע התשלומים לפי חוק זה, לרבות ההוצאות המנהליות של המוסד הנובעות מביצוע החוק. (ג) בסעיף זה, "הטבות כספיות" - לרבות פטור מלא או חלקי מתשלום, סיוע מלא או חלקי במימון תשלום, הפחתה של מחיר או אגרה מוקטנת. פרק י': ביצוע ותקנות ביצוע ותקנות 25. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הועדה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה - (1) מבחנים להיקף ההטבות לפי חוק זה בהתחשב במצב המשפחתי והכלכלי של העולה וכן בגילו; (2) קביעת שיעורי ההלואות לסיוע ברכישת דירה והסיוע בתשלום דמי שכירות דירה, כאמור בסעיפים 11, 12 ו-13 והכללים והמבחנים לקבלתם; (3) בהתייעצות עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר - סוגי מקומות ומקרים בהם תוארך תקופת הזכאות לסיוע בתשלום דמי שכירות דירה, כאמור בסעיף 14, ומשך ההארכה; (4) קביעת כללים ומבחנים לסיוע במימון שכר לימוד, כאמור בסעיף 16; (5) קביעת כללים ומבחנים לתמיכה בארגוני עולים כאמור בפיסקה (1) בסעיף 18. (6) באישור הממשלה ובאישור הועדה - קביעת סוגי מקרים מיוחדים או בעיות חריגות וקביעת דרכים נוספות לסיוע והתקופות הקצובות למתן הסיוע, כאמור בסעיף 19; (7) הנושאים והעניינים בהם יינתן מידע לעולה ומתכונת מתן המידע, כאמור בסעיף 18. (8) קביעת כללים ומבחנים לסיוע לארגוני עולים, כאמור בסעיף 22. חובת תקנות 26. תקנות לפי חוק זה יוגשו לאישור הועדה תוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. הצעות חוקעולים חדשים