הצעת חוק פנסיה ממלכתית, התש”ס-2000 למעלה מ-30% מהמפרנסים בישראל אינם כלולים במסגרת בטוח פנסיוני מקיף ומצב זה מתבטא בחיי מחסור ומצוקה בקרב כשני שליש ממקבלי קיצבת הזיקנה והשאירים מן המוסד לביטוח לאומי. בחמש השנים האחרונות הונהגו שינויים מרחיקי לכת במערכת הביטוח הפנסיוני בישראל, אולם גם לאחר יובל שנים לקיומה של מדינת הרווחה בישראל, חוק פנסיה ממלכתי נעדר מתשתית החוקים החברתיים המאפיינים כל מדינה מתוקנת. מטרת חוק זה להבטיח לכל עובד - שכיר או עצמאי ובני משפחתו הכנסה בגיל זיקנה (פרישה) או בעת אובדן פרנסה עקב נכות או פטירת אחד מבני הזוג. להבטחת הקיום לעת זיקנה, נכות או אלמנות חשיבות מרכזית במערכת הביטחון הסוציאלי. כיום מערכת זו מורכבת משני רבדים: הרובד הראשון, שהוא ממלכתי ומעוגן בחוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מבטיח קצבה המשתלמת באופן אחיד ואינה תלוייה ברמת ההכנסה של העובד בתקופת העבודה או בוותק שלו. רובד זה בא להבטיח את האמצעים לקיום מינימלי, אך אין בכוחו לשמור על רמת החיים היחסית של המתקיימים מקיצבה - ובמיוחד: הקשישים. הרובד השני הוא: "הפנסיה התעסוקתית" הנקבעת על פי רמת ההכנסה בתקופת הביטוח וכוללת מספר הסדרים: הפנסיה התקציבית, הפנסיה מקרנות הפנסיה "ההסתדרותיות" והסדרי פנסיה במגזר הפרטי. רובד זה מעוגן בעיקר בהסכמים קיבוציים, אך מותיר חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה העובדת ללא כיסוי פנסיוני. גם במקרים בהם מוסדרת הפנסיה, פנסיונרים לא מעטים פורשים עקב ביטוח המכסה רק חלק מהשכר. כמו כן, חלק מהמבוטחים מושכים את כספם בטרם הגיעו לגיל פרישה, או סובלים מהיעדר הסדרי רציפות מספקים במקרים של מעבר ממקום עבודה אחד לאחר. המצב של אוכלוסיית הקשישים בישראל מחייב יתר רגישות ותשומת לב. אומנם, עם הבשלת מערכת הפנסיה התעסוקתית חל גידול בשיעור הקשישים המקבלים פנסיה, אך עדיין שיעור זה נמוך. רק 42% מהקשישים הוותיקים בארץ (מספר זה לא כולל את העולים שעלו לאחר 1990) מקבלים פנסיה ממקום עבודתם. הפנסיה הממוצעת עומדת על כ- 43% מהשכר הממוצע במשק. ל- 31% מהקשישים בעלי הפנסיה: פנסיה בשעור שאינו עולה על 25% מהשכר הממוצע במשק ול- 64% מהם, פנסיה שאינה עולה על 50% השכר הממוצע במשק. מצבם הכלכלי של הזקנים שהגיעו בגלי העלייה בעשורים האחרונים קשה בהיעדר הסדר פנסיה. הכיסוי הפנסיוני בישראל מותיר קשישים רבים מדי מחוץ לרשת המגן שכל חברה צריכה לקיים ולהתכבד בה. לעומת זאת, מבוטחים כמליון עובדים בהסדרי הפנסיה העקריים: פנסיה תקציבית, וקרנות פנסיה ותיקות וחדשות. אין נתונים מבוססים על המבוטחים בהסדרים בשוק הפרטי (ביטוח מנהלים, קופות גמל, ביטוחי חיים וכדומה). לפיכך, עקרונות החוק המוצע הם: א. זכות פנסיה לעובד: כל עובד שכיר או עצמאי יבוטח בהסדר פנסיה מקיפה באמצעות קופת גמל לקצבה. במקרה של עובד שכיר, תשלום דמי הביטוח יתחלק בין העובד למעביד. ב. חובת הביטוח הפנסיוני תעוגן חוקית בהסדרי הפנסיה השונים ויבטיחו קצבה חודשים לקיום בעת זיקנה, נכות או אלמנות. ג. שמירה על רמת חיים: הגדרת ההכנסה המבוטחת לפנסיה תורחב ותכלול את כל רכיבי ההכנסה, בדומה לחוק הביטוח הלאומי. ד. הגנה על זכויות העובד: החוק יגן ויבטיח את זכויותיו העתידיות של העובד על ידי איסור משיכת כספים, בטרם קרות הארוע המזכה. ה. החוק יסדיר המשכיות ורציפות בביטוח הפנסיוני, ובכך יביא להגדלת הפנסיה שלה יהיה זכאי העובד ויסייע בחיזוק הניידות בשוק העבודה. חוק פנסיה ממלכתי, המוצע הוא חוליה חברתית חשובה בשרשרת חוקי הבטחון הסוציאלי. לחוק השלכות כלכליות וחברתיות משמעותיות ביותר ובכוחו לשפר את מצבם של הקשישים בעתיד ולצמצם את היזדקקותם לתמיכה ממערכות הרווחה בישראל. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' באב התש"ס - 2.8.2000 פרק א' - פרשנות הגדרות 1. בחוק זה - "גימלה" - כל זכות המוענקת מכח הביטוח לפי חוק זה; "הכנסה מבוטחת" - לעובד שאינו עצמאי - הכנסתו החודשית מעבודה של המבוטח שאינה עולה על 4 פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי לפי סעיף 2, אך אינה פחותה משכר המינימום, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; לעובד עצמאי - אותו חלק מהכנסתו של עובד עצמאי שיבוא במנין לצורך תשלום לקרן גמל ולקבלת גימלה אך לא פחות משכר המינימום ועד לתקרה של 4 פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי לפי סעיף 2. "ההכנסה הקובעת" - הכנסתו של המבוטח כפי שתיקבע לצורך חישוב פנסיה בתקנונה של קופת הגמל; "הסדר פנסיה תקציבית"- הסדר פנסיה כאמור בסעיף 49 (א); "הסכם קיבוצי" (1) הסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים) בין אם הוגש לרישום ובין אם לא; (2) צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים; (3) הוראה אישית בהסכם קיבוצי החלה מכח חוק הסכמים קיבוציים אף לאחר פקיעתו של ההסכם; (4) הסדר קיבוצי בכתב שנעשה על ידי ארגון עובדים לגבי עובדיו של הארגון; "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 והתקנות לפיו; "עובד" - לרבות בן משפחה אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילו לא עשה אותה היתה נעשית על ידי עובד. "בן משפחה" לענין זה - הורה, ילד, נכד, אח או אחות; "עובד עצמאי" - מי שעוסק במשלח יד שלא כעובד; "פנסיה מקיפה" - פנסית זיקנה המשתלמת בשעורים חודשיים מיום זכאותו של המבוטח ובמשך כל חייו, ופנסית נכות ושאירים המשתלמת בשיעורים חדשיים לתקופת הזכאות, הכל בכפוף לתקופת אכשרה שתיקבע בתקנון קופת הגמל; "קופת גמל" - קופת גמל לקצבה שהוסמכה בהתאם להוראות חוק זה; "תושב ארעי" - מי שבידו אישור או רשיון לישיבה ארעי מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952; "השרים" - שר העבודה והרווחה ושר האוצר. "הועדה" - ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת; סוגי 2. (א) שר העבודה והרווחה רשאי, באישור מבוטחים הועדה, לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או בעבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען או הנתונים בתנאי עבודה מסויימים, יחשבו לענין חוק זה כעובדים, כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ולא עובדים עצמאיים. (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים יקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם. (ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה. אגודה 3. לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית המועסק שיתופית במפעל האגודה או מטעמה כעובד, ואת האגודה כמעבידו; אולם באגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ או המושב השיתופי כמעביד אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה. חבורת 4. בחבורת עובדים בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד עובדים רואים לענין חוק זה את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה; לענין זה יראו כאילו קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה. פרק ב' - מבוטחים המבוטחים 5. (א) כל תושב או תושב ארעי בישראל שמלאו לו 18 שנה, והוא עובד או עובד עצמאי - מבוטח לפי חוק זה; הביטוח יהיה בקופת גמל בהתאם להוראות חוק זה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יהיה מבוטח מי שמלאו לו 65 שנה ביום תחילתו של חוק זה או ביום שנתקיימו בו לראשונה כל התנאים האמורים בסעיף קטן (א). 6. מי שהינו גם עובד וגם עובד עצמאי יראוהו לענין חוק זה עובד ועובד כעובד לענין הכנסתו כעובד, וכעובד עצמאי לענין עצמאי הכנסתו כעובד עצמאי. עובד 7. עובד מבוטח המועסק במדינת חוץ על ידי תושב ישראל, במדינת וחוזה העבודה נעשה בישראל - מבוטח לפי חוק זה חוץ כעובד; כל מבוטח אחר שיש לו הכנסה המופקת במדינת חוץ יראוה לגבי הכנסתו זו כעובד עצמאי. סוגים 8. שר העבודה והרווחה רשאי, באישור הועדה, נוספים לקבוע בתקנות סוגי בני אדם שאינם תושבים או תושבים ארעיים בישראל, אשר לגביהם יהיו קיימות זכויות וחובות לפי חוק זה, והכל כפי שיקבע ובתנאים שיקבע. הסכם 9. (א) נכרת הסכם בין המדינה לבין מדינת חוץ או מוסד עם מדינת לביטוח סוציאלי במדינת חוץ, הקובע יחסי גומלין בעניני חוץ ביטוח פנסיוני שחוק זה דן בהם, רשאי שר העבודה והרווחה, באישור הועדה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם. (ב) אמנה רב צדדית הנוגעת לביטוח פנסיוני שהמדינה הצטרפה אליה יראוה לענין סעיף זה כהסכם בין המדינה לבין כל אחד מהמדינות שהן צד לאותה אמנה ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראלים בענינים שחוק זה דן בהם. הוראות 10. שר העבודה והרווחה, רשאי באישור מיוחדות הועדה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אזרחי מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענינים שחוק זה דן בהם. מי שאינו 11. שר העבודה והרווחה רשאי, באישור הועדה לקבוע מבוטח הוראות בדבר ביטוחו של מי שאיננו מבוטח לפי חוק זה, בתנאים שיקבע. פרק ג': קופת גמל קופת גמל 12. (א) קופת גמל לענין חוק זה היא חברה או אגודה שיתופית המקיימת ביטוח פנסיה מקיפה של מבוטחים לפי חוק זה ואשר הוסמכה לכך על ידי השרים. (ב) קופת גמל רשאית לעסוק אף בענינים אחרים שבתחום הרווחה ומתן שירותים לחבריה לרבות תוכניות ביטוח פנסיוני שמעבר לביטוח המתחייב מהוראות חוק זה, הכל אם עיסוק זה מותר על פי תקנונה והובטחה להנחת דעת השרים הפרדה מלאה בין הנכסים ומערכת החשבונות המתיחסים לגימלאות על פי חוק זה לבין אלה המתיחסים לענינים האחרים כאמור; ואולם הוראות חוק זה, למעט הוראות סעיף קטן זה וסעיף 13, לא יחולו על פעולותיה בענינים האחרים האמורים. ייחוד 13. (א) אין להעביר כספים, נכסים, זכויות או התחייבויות נכסים מחשבון המתנהל לענין גימלאות, דמי ביטוח, או השקעות לפי חוק זה, לחשבון המתנהל לכל ענין אחר שקופת גמל רשאית לעסוק בו לפי הוראות סעיף 12 (ב) . (ב) כספים, זכויות או נכסים של קופת גמל המתיחסים או הנובעים מפעולותיה במסגרת הביטוח לפי חוק זה לא ישמש במישרין או בעקיפין לכיסוי חוב או התחייבות הנובעים מכל פעולה אחרת של קופת הגמל כאמור בסעיף 12 (ב). התקנון 14. (א) לכל קופת גמל יהיה תקנון ובו יקבעו, הזכויות והחובות לרבות- (1) הצטרפות לקופת גמל וחברות בה; (2) דמי תגמולים מהעובד והמעסיק לפי שכר ברוטו של העובד ובמקרה והעובד הינו עובד עצמאי מהכנסת העובד העצמאי; (3) שכר קובע לחישוב הפנסיה ועדכון הפנסיה; (4) גימלאות; (5) פנסית זיקנה לכל ימי חייו של העובד; (6) פנסיה לאלמנה, לאלמן ליתומים ולהורים של עובד ועובד עצמאי שנפטר לפני גיל הפרישה ולאחריו; (7) פנסיה נכות לכל ימי חייו של העובד כל עוד הוא נכה; (8) שמירת זכויות והקפאתן; (9) המשכת חברות; (10) רציפות ושמירת זכויות בין קופות גמל; (11) תקרת שכר או הכנסה; (12) מינימום שכר או הכנסה. (ב) בתקנון יקבעו גם אופן ביצוע פעולותיה של קופת הגמל דרכי ניהולה והרכב מוסדותיה. (ג) תקנונה של קופת גמל וכן כל שינוי בו טעונים אישור השרים; קופת גמל תצרף את תקנונה לבקשתה להסמכה ואישור התקנון כאמור הינו תנאי להסמכתה. (ד) קופת גמל חייבת להעמיד עותק מתקנונה לעיונו של כל מבוטח בה לפי דרישתו, בהתאם לכללים שיקבעו על ידי השרים בתקנות. הסמכת 15. השרים לא יסמיכו קופת גמל אלא אם ראו להנחת דעתם כי התקיימו בה כל אלה - קופת גמל (1) יש בה לפחות 5,000 מבוטחים; (2) יש בכוחה מבחינה כספית ומינהלית לבצע את מטרותיה לענין חוק זה; (3) תנאי הביטוח תואמים את הוראות חוק זה; (4) קיימות בתקנונה הוראות מעבר בדבר זכויותיהם של המבוטחים בה ערב תחילתו של חוק זה אם יש כאלה; (5) הוצאותיה למינהל ולגבית דמי ביטוח אינן עולות על השיעורים שנקבעו לכך על ידי השרים בתקנות ובהתאם לדרכי חישוב שנקבעו כאמור; (6) פעולותיה בביטוח הפנסיה המקיפה על פי חוק זה אינן לשם הפקת רווחים ותקנונה אוסר על חלוקת נכסיה או הכנסותיה הקשורים לפעולותיה אלה בדרך כלשהי במישרין או בעקיפין, זולת תשלום הגמלאות לפי חוק זה, ותשלום שכר עבודה, תנאים נלווים והוצאות תיפעול אחרות הדרושות לביצוע תפקידיה של קופת הגמל על פי חוק זה. תנאים להסמכה 16. השרים רשאים להתנות הסמכתה של קופת גמל במילוי תנאים מיוחדים לרבות סידורים כספיים ומינהליים הדרושים לדעתם כדי שתוכל למלא את תפקידיה לפי הוראות חוק זה, והם רשאים לשנות תנאים אלה או להוסיף עליהם אף לאחר ההסמכה אם נראה להם שהשינוי או התוספת דרושים בנסיבות הענין. ערעור 17. קופת גמל שהשרים סרבו להסמיכה, או שדרשו מילוי על סרוב תנאים מיוחדים, או לא אישרו את תקנונה או כל שינוי להעניק הסמכה בו, רשאית לערער על כך בפני בית הדין הארצי לעבודה תוך 60 מיום שנמסרה לה החלטתם. בקשה 18. השרים רשאים לקבוע הוראות בדבר הגשת בקשה להסמכת קופת גמל, המסמכים שיש לצרף לבקשה והנהלים לדיון בבקשה. הפעלה 19. (א) קופת גמל שהגישה בקשה להסמכה לפחות ששה חודשים מוקדמת לפני תחילתו של חוק זה וטרם הוסמכה לפני יום התחילה, יחולו עליה מיום התחילה הוראות חוק זה כאילו הוסמכה לפיו אלא אם נדחתה בקשתה להסמכה קודם לכן; הוסמכה קופת גמל כאמור, יראוה כאילו הוסמכה ביום בתחילתו של החוק, אף אם הוסמכה למעשה לאחר מכן. (ב) לגבי כל קופת גמל אחרת ייקבע מועד תחילת הסמכתה על ידי השרים ואולם השרים רשאים להתיר לקופת גמל כאמור לפעול לפי חוק זה קודם להסמכתה בתנאים שיקבעו. (ג) קופת גמל כאמור בסעיפים קטנים (א) ו - (ב) שהחלה לפעול לפי חוק זה לפני תאריך הסמכתה וניתנה החלטה סופית שלילית בבקשתה להסמכה, יחולו לגבי המבוטחים בה הוראות אלה: (1) אין בהחלטה האמורה בכדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של המבוטחים בה; (2) מי שחייב ביום מתן ההחלטה השלילית הסופית כאמור (בסעיף זה - יום ההחלטה) להיות מבוטח בקופת גמל אחרת על פי הוראות חוק זה מכח הסכם קיבוצי או מכח הסכם כאמור בסעיף 29 (ב) רואים אותו כמי שעבר לקופת הגמל האחרת ביום ההחלטה; (3) כל מבוטח אחר יעבור לקופת גמל אחרת שבה עליו להיות מבוטח לפי הוראות חוק זה תוך שלושה חודשים מיום ההחלטה; (4) קופת גמל שניתנה החלטה סופית שלילית בבקשתה להסמכה כאמור בסעיף קטן זה, תמשיך לפעול לפי חוק זה כל עוד מבוטח בה אדם כאמור בפסקה (2) או עד תום שלושה חודשים מיום ההחלטה, לפי המוקדם מביניהם יותר, ותעביר לקופות הגמל שאליהן עברו המבוטחים בה כאמור בסעיף קטן זה את כל הכספים, הזכויות וההתחייבויות שהצטברו בחשבונותיהם של המבוטחים והמידע שהצטבר אצלה לגביהם בקשר לביטוחם, הכל לגבי התקופה שבה פעלה קופת הגמל לפי חוק זה. ביטול 20. השרים רשאים לבטל הסמכה של קופת גמל אם נכחו, לאחר הסמכה שנתנו לה הזדמנות להשמיע טענותיה, באחת מאלה- (א) אין קופת הגמל ממלאת או אינה מסוגלת למלא את תפקידיה, כולם או מקצתם , על פי הוראות חוק זה; (ב) קופת הגמל הפרה תנאי מהתנאים להסכמתה; (ג) הקופת הגמל הפרה הוראה מהוראות חוק זה, תקנות לפיו או תקנונה. מועד 21. החליטו השרים על ביטול הסמכתה של קופת גמל, יכנס הביטול הביטול לתוקף במועד שקבעו אך לא לפני תום תקופה של 90 יום לאחר היום בו נמסרה לקופה הודעה בכתב על ביטול ההסמכה. ערעור 22. קופת גמל רשאית לערער על ביטול הסמכתה לפני בית הדין על ביטול הארצי לעבודה תוך 60 יום מיום מסירת ההודעה על ביטול הסמכה ההסמכה; הוגש ערעור - יעוכב ביטול ההסמכה עד למתן פסק דין בערעור. פירוק 23. (א) על אף האמור בכל דין לא יפורק תאגיד שהוא קופת גמל פירוק שלא מרצון אלה מחמת ביטול הסמכתו כקופת גמל. (ב) על אף האמור בכל דין לא תתקבל החלטה בדבר פירוקה של קופת גמל, אלא אם נמסרה למבוטחים בה בדרך שנקבעה על ידי שר העבודה והרווחה בתקנות, הודעה על הצעת ההחלטה לפחות 90 יום לפני המועד שנקבע לדיון בהצעה. (ג) בוטלה הסמכתה של קופת גמל או נתפרקה מרצונה, יעבור מי שמבוטח בה לקופת גמל אחרת שבה עליו להיות מבוטח לפי הוראות חוק זה וקופת הגמל שהסמכתה בוטלה או שנתפרקה מרצונה כאמור, תעביר לקופת הגמל שהמבוטח העביר אליה את כל הכספים, הזכויות וההתחייבויות שהצטברו בחשבונו והמידע שהצטבר אצלה לגביו בקשר לביטוחו. מיזוג 24. קופות גמל שהוסמכו לפי חוק זה והתמזגו, קופת הגמל שנוצרה עקב המיזוג טעונה הסמכה לפי חוק זה מחדש. מבקר 25. לכל קופת גמל יהיה מבקר פנימי שסמכויותיו יקבעו פנימי בתקנונה. הקופה 26. קופת גמל תחשב כגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 (1) עד (6) כגוף לחוק מבקר המדינה, התשי"ח - מבוקר 1958 [נוסח משולב]. פרק ד': ההצטרפות לקופת גמל חובת 27. כל מבוטח חייב להצטרף לקופת גמל למטרת ביטוחו בה ביטוח לענין חוק זה בהתאם לתקנונה; ההצטרפות תהיה בהתאם להוראות פרק זה. מי שחל 28. (א) עובד מבוטח שערב תחילתו של חוק זה חל עליו הסכם עליו הסכם קיבוצי לפיו הוא ומעבידו חייבים לשלם לקופת גמל קיבוצי למטרת ביטוח פנסית זיקנה, שאירים ונכות או ביטוח פנסית זיקנה בלבד, רואים אותו כמי שהצטרף לאותה קופת גמל מיום תחילת התשלומים בגינו לקופת גמל. (ב) מי שהיה למבוטח כעובד לאחר תחילתו של חוק זה וביום היותו לראשונה למבוטח כאמור חל עליו הסכם קיבוצי כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כמי שהצטרף באותו יום, לקופת גמל האמורה באותו הסכם קיבוצי; לא חל עליו, ביום האמור, הסכם קיבוצי כאמור- יצטרף ביום היותו לראשונה מבוטח כאמור לקופת גמל כאמור בסעיף 30 (ב). מי שלא 29. (א) עובד מבוטח שהיה מבוטח בקופת גמל ערב תחילתו של חל עליו חוק זה, בביטוח פנסיית זיקנה, נכות ושאירים או פנסית הסכם זיקנה, נכות ושאירים או פנסית זיקנה בלבד - ולא חל קיבוצי עליו באותו מועד הסכם קיבוצי - רואים אותו כמי שהצטרף לאותה קופת גמל מיום תחילת התשלומים בגינו לקרן פנסיה. (ב) עובד מבוטח שלא היה מבוטח בקופת גמל ערב תחילתו של חוק זה ולא חל עליו באותו מועד הסכם קיבוצי - יצטרף ביום תחילתו של חוק זה לקופת גמל שנקבעה על ידי רוב העובדים באותו מקום עבודה אשר החליטו על כך בהצבעה חשאית. מעבר בין 30. (א) עובד המבוטח בקופת גמל על פי חוק זה מכח הסכם קופות גמל קיבוצי, ולאחר מכן היה עליו להיות מבוטח בקופת גמל אחרת בגלל שינוי מקום עבודתו האחר בהתאם לאותו הסכם קיבוצי, או בהתאם להסכם הקיבוצי האחר, הכל לפי הענין. (ב) עובד המבוטח בקופת גמל על פי חוק זה שלא מכח הסכם קיבוצי; (1) אם חל עליו לאחר מכן הסכם קיבוצי הקובע כי עליו להיות מבוטח בקופת גמל אחרת, רואים אותו כמי שעבר לקרן הפנסיה האחרת ביום תחילתו של השינוי כאמור בהתאם להסכם הקיבוצי; (2) אם היה מבוטח בקופת גמל מכח הסכם כאמור בסעיף 25(ב) ולאחר מכן לאור שינוי מקום עבודתו היה עליו להיות מבוטח בקופת גמל אחרת בין מכח אותו הסכם, בין מכח הסכם אחר שנעשה לפי סעיף האמור, ובין מכח הוראות סעיף 25 (ב) החלות בהעדר הסכם כאמור, רואים אותו כמי שעבר לקופת גמל האחרת ביום תחילתו של השינוי בהתאם לאותו הסכם, או בהתאם להסכם האחר, או בהתאם לאותן הוראות, הכל לפי הענין. עובד 31. עובד עצמאי מבוטח, חייב להצטרף ביום תחילתו של עצמאי חוק זה לקופת גמל המוסמכת על פי תקנונה לבטח עובדים עצמאיים; ואם היה למבוטח כעובד עצמאי לאחר תחילתו של חוק זה יצטרף לקופת גמל כאמור ביום היותו לראשונה מבוטח כאמור. קביעה של 32. השרים יקבעו תאגיד שנתאגד לפני כניסתו לתוקף של קופת גמל חוק זה אשר ישמש כקופת גמל לענין חוק זה, ואשר אליה יצטרף למטרת ביטוחו לפי חוק זה כל עובד מבוטח שלא נעשה לגביו הסכם כאמור בסעיף 30 או עובד עצמאי שירצה בכך. רציפות 33. שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות הזכויות בדבר הדרכים, הנהלים והמועדים להעברת הכספים, הזכויות, ההתחייבויות והמידע מקופת גמל אחת לשניה והן בדבר מסירת הודעה על כך למבוטחים; הצטרפות 34. הצטרפותו של מבוטח לקופת גמל פלונית - זולת אם לקופת רואים אותו לפי חוק זה כמי שהצטרף אליה או עבר גמל אליה מאליו, תהיה בדרך הקבועה לכך בתקנונה. החובה 35. בכפוף לאמור בסעיפים 28, עד 30 קופת גמל לא תסרב לבטח לבטח אדם הרשאי או חייב להיות מבוטח בה על פי תקנונה ועל פי חוק זה. מי שהיה 36. מי שרואים אותו כמי שהצטרף לקופת גמל מחמת מבוטח ביטוחו בה, ערב תחילתו של חוק זה, בביטוח זקנה בביטוח זקנה בלבד יהיה למבוטח באותה קופת גמל מיום תחילתו של חוק זה, בביטוח פנסיה מקיפה, בהתאם לתקנונה של קופת הגמל ויחולו עליו תנאי הביטוח החלים על העובדים המבוטחים בה בביטוח פנסיה מקיפה ומעבידיהם. פרק ה' - גימלאות ודמי ביטוח דמי 37. (א) קופת גמל תשלם למבוטחים את הגימלאות שהם הביטוח זכאים להן בהתאם להוראות תקנונה. (ב) דמי הביטוח לקופת גמל ישולמו כלהלן: (1) לגבי עובד - ישולמו דמי הביטוח על ידי העובד ומעבידו, בשיעורים המתחייבים מהוראות התקנות על פי חוק זה, תקנונה של קופת גמל מהוראות ההסכם הקיבוצי החלים על העובד ומעבידו, ומהוראות כל הסכם או הסדר אחר שבין העובד, מעבידו, וקופת הגמל; (2) לגבי עובד עצמאי - ישולמו דמי הביטוח על ידי המבוטח בשיעורים המתחייבים מהוראות התקנות על פי חוק זה ותקנונה של אותה קופת גמל בה הוא מבוטח. גביית דמי 38. שר העבודה והרווחה יהיה רשאי לקבוע בתקנות הוראות הביטוח בדבר תחולת פקודת המסים (גבייה), על גבית דמי הביטוח על ידי קופת גמל ולהענקת סמכויות של פקיד גביה או של ממונה על גביה לענין אותה פקודה; תקנות 39. שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום דמי הביטוח לרבות מועדי תשלומים, דרכי חישוב ההכנסה המבוטחת ודמי הביטוח. בטוח במספר 40. היה אדם מבוטח במספר קופות גמל ונעשה זכאי לגימלה, או קופות גמל שאדם אחר נעשה זכאי לגימלה מכוחו, תשולם הגימלה לזכאי לה בידי כל אחת מקופות הגמל או מקצתן או אחת מהן, הכל על פי הסדרים שיקבעו השרים בתקנות לרבות הסדרים בדבר שיפוי קופת גמל המשלמת גימלה בעד תקופה שבה הוא היה הזכאי לגימלת מבוטח בקופת גמל אחרת. פנסיה 41. לענין סעיף 40 רואים מעביד שחל לגביו הסדר פנסיה תקציבית תקציבית - כקופת גמל, והעובדים שהסדר פנסיה תקציבית כקופת גמל חל עליהם - כמבוטחים. פרק ו' - פיקוח ביצוע ותקנות 42. השרים רשאים לקבוע בתקנות, בדרך כלל או לסוגים, הוראות בדבר - (א) הנהלים הכספיים של קופת גמל, לרבות רישום הזכויות של המבוטחים; (ב) שיעורי ההוצאות המינהליות המותרות לקופת גמל, שיטת הרישום וניהול החשבונות ושיטת הדיווחים והביקורת האקטוארים; (ג) אופן השקעת הכספים שהצטברו בקופות הגמל; (ד) אופן ההפרדה שבין מערכת החשבונות של קופת הגמל לגבי פעולותיה לפי סעיף 12 (ב) לגבי מערכת החשבונות לגבי פעולותיה לפי חוק זה; (ה) חובתן של קופות הגמל לדווח ולמסור מידע על פעולותיהן, ניהולן, מצבן הכספי והגשת מאזן, לרבות שיערוך נכסים, במועדים ועל פי הסדרים שיקבעו; (ו) ביצוע פעולות הקשורות בהשגת מידע לגבי קופות הגמל במידה ולא סופק על ידי הקופה וחיוב קופות הגמל בהוצאות הקשורות בכך; (ז) הסדרים להבטחת יציבותן הכספית של קופות הגמל. מפקחים 43. (א) השרים ימנו ממונה על הביטוח לפי חוק זה (להלן - הממונה על הביטוח); הממונה על ביטוח רשאי להסמיך מפקחים למטרת הפיקוח על ביצוע הוראות חוק זה. (ב) הממונה על הביטוח וכן מפקח כאמור בסעיף קטן (א) רשאי, לענין חוק זה, להכנס לכל מקום שבו מנוהלת קופת גמל, לחקור כל אדם המועסק על ידי קופת גמל או כל אדם אחר הקשור בביצוע חוק זה, לבדוק ולתפוס לפי הצורך את ספרי החשבונות ויתר המסמכים של קופת גמל, והוראות סעיפים 2 ו - 3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) יחולו על עדות שנגבתה בהתאם לסעיף זה, ובלבד שהנחקר לא יהיה חייב לתת תשובה שיש בה כדי להפלילו. מועד 44. הפיקוח לפי פרק זה יחול על קופת גמל מיום הגשת תחילת בקשתה להסמכה ויחול גם לענין בדיקת התנאים הפיקוח להסמכה; הוגשה בקשה להסמכת קופת גמל לפני תחילתו של חוק זה יחול עליה הפיקוח לפי פרק זה גם לפני יום התחילה. השעיה 45. ממונה על הביטוח שהדבר דרוש לשם שמירת זכויותיהם של המבוטחים בקופת גמל או למניעת נזק חמור להם, רשאי הוא להשעות את ההנהלה של קופת גמל או מקצת מחבריה מתפקידיהם ולמנות במקומה הנהלה אחרת או חברי הנהלה אחרים, לפי הענין, ולהקנות להם את כל הסמכויות של ההנהלה או חברי ההנהלה שהושעו כאמור לתקופה שתיקבע על ידו ככל שהדבר ידרש למטרות האמורות לעיל. פרק ז' - המועצה הקמת 46. מוקמת בזה מועצה מייעצת לענין חוק זה שתכלול לפחות נציג אחד מטעם כל אחד מאלה - מועצה (1) הממשלה; (2) המוסד לביטוח לאומי; (3) ארגוני עובדים; (4) ארגוני מעבידים; (5) ארגוני עובדים עצמאיים; (6) קופות גמל; (7) ארגוני פנסיונרים; (8) נציגי ציבור אחרים. (ב) חברי המועצה יתמנו על ידי שר העבודה והרווחה, ואולם לגבי הנציגים האמורים בפסקה (3) יעשה המינוי לאחר התיעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנים רוב העובדים במדינה, ולגבי הנציגים האמורים בפיסקאות (4) ו - (7) יעשה המינוי לאחר התייעצות עם הארגונים שהם לדעת השר נוגעים בדבר. (ג) המספר הכולל של חברי המועצה ומספר נציגי כל גוף המיוצג בה כאמור בסעיף קטן (א) יקבעו על ידי שר העבודה והרווחה. כהונה 47. (א) תקופת כהונת המועצה היא ל - 4 שנים, אולם ניתן למנות מועצה לתקופות נוספות. (ב) שר העבודה והרווחה ובהיעדרו מי שהוסמך על ידו לכך יהיה יושב - ראש המועצה. (ג) שר העבודה והרווחה רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו אם נתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא נתמנה בהמלצת גוף או ארגון והארגון או הגוף המליץ בפני השר על העברתו מכהונתו; (2) הוא נעדר בקביעות וללא סיבה מספקת מישיבות המועצה, והמועצה המליצה לפני השר על העברתו מכהונתו; (3) הוא פושט רגל או נתמנה לו כונס נכסים מטעם בית המשפט; (4) הוא הפך פסול דין; (5) הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון. (ד) חבר מועצה רשאי להתפטר מכהונתו בהודעה בכתב ליושב ראש המועצה; נפטר חבר המועצה, התפטר או הועבר מכהונתו, רשאי השר למנות לו מחליף; חבר שנבצר ממנו למלא את תפקידו באופן זמני רשאי השר למנות לו ממלא מקום. (ה) מינוי מחליף או ממלא מקום לחבר מועצה יעשה באותה דרך שבה נתמנה אותו חבר. (ו) המועצה תקבע את הנהלים לישיבותיה ודיוניה במידה ולא נקבעו על ידי שר העבודה והרווחה. (ז) המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות להאציל להן מסמכויותיה. תפקידי 48. המועצה תייעץ לשרים בענינים הקשורים לביצוע חוק המועצה זה; תקנות לפי חוק זה יותקנו לאחר התייעצות עם המועצה. פרק ח' - הוראות כלליות הסדר 49. (א) חוק זה, למעט סעיפים 40 ו - 41, לא יחול על עובד פנסיה המועסק במקום עבודה ערב תחילתו של חוק זה שחל תקציבית עליו באותו מועד הסדר כמפורט להלן וכן על עובד כאמור המועסק בשירותי הבטחון אף אם התחיל בעבודתו ביום תחילתו של חוק זה ואילך: (1) המעביד באותו מקום עבודה חייב בקיצבת פרישה, נכות ושאירים לעובדיו או לשאיריהם, לפי הענין, על פי חיקוק; (2) המעביד הוא רשות מקומית או מוסד ציבורי אחר אשר לפי תנאי העבודה הנהוגים בהם חלה על המעביד חובת ביטוח פנסיה מקיפה לעובדיו ללא ניכוי משכרם או חובת תשלום קיצבת פרישה לעובדיו, ללא ניכוי משכרם ובלבד שלגבי מעביד כאמור שאינו רשות מקומית או תאגיד שהוקם מכח חוק, ניתן לכך אישורם של השרים. (ב) השרים רשאים לקבוע הוראות בדבר הצטרפות של עובד כאמור בסעיף קטן (א) הרוצה בכך, לקופת גמל לפי חוק זה, ומשהצטרף - יחולו לגביו הוראות חוק זה. (ג) עובד שהחל עבודתו ביום תחילתו של חוק זה ואילך במקום עבודה שנהוג בו הסדר פנסיה תקציבית יחולו לגביו הוראות חוק זה על אף האמור בכל דין, הסכם או הסדר אחר. אי משיכת כספים 50. על אף האמור בכל הסכם או תקנון של קופת גמל, לא ימשכו כספים ששולמו לקופת גמל למטרת ביטוח פנסיה זקנה, שאירים או נכות אם אינם למטרת קבלת גימלאות זקנה, נכות או שאירים אלא מסיבות מיוחדות שיקבע שר העבודה והרווחה; האמור בסעיף זה יחול על כספים כאמור שהצטברו בקופת הגמל לפני תחילתו של חוק זה. מסירת מידע ומסמכים 51. השרים רשאים לקבוע הוראות בדבר חובת מבוטח או זכאי לגימלה למסור לקופת גמל מידע ומסמכים הדרושים לביצוע הוראות חוק זה, וכן בדבר חובת קופת גמל, מבוטח או זכאי לגימלה למסור מידע ומסמכים כאמור לממונה על הביטוח. בטוח 52. (א) מי שערב תחילתו של חוק זה היה מבוטח בביטוח פנסיה פנסיה קודם כאמור בסעיף קטן (ב) ומלאו לו 65 שנה קודם בגבר ו- 60 שנה באשה, ביום התחילה כאמור, רשאי להודיע תוך 90 יום מיום התחילה לממונה על הביטוח על רצונו להמשיך בביטוח האמור במקום ביטוחו לפי חוק זה, ומשהודיע על כך לא יחולו עליו הוראות חוק זה. (ב) ביטוח פנסיה קודם לענין סעיף זה הוא - (1) ביטוח פנסיה זקנה בקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, אף אם לא הוסמכה על פי חוק זה; (2) ביטוח פנסיה או תגמולים לעת זיקנה בו גוף אחר ובלבד שתוכנית הביטוח והגורם המבטח אושרו לענין זה על ידי הממונה על הביטוח. עדיפות 53. היו הוראה שבהסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר החוק כלשהו סותרים הוראה מהוראות חוק זה - ינהגו לפי הוראת חוק זה. ניכוי 54. היו סכומים משתלמים על ידי עובד ומעביד או על ידי מעביד בלבד או על ידי עובד עצמאי למטרת ביטוח פנסיה, צבירת תגמולים או פיצויים, או למטרה כיוצא באלה, הכל מכח הסכם שנעשה לפני תחילתו של חוק זה, רשאים המעביד, העובד או העובד העצמאי, לפי הענין, להפחית את תשלומיהם למטרה כאמור בסכום השווה לדמי הביטוח המשתלמים מכח חוק זה על ידי המעביד, העובד או העובד העצמאי, הכל לפי הענין. השתתפות 55. השרים יקבעו בתקנות הוראות השתתפות אוצר המדינה המדינה בהבטחת יכולת קופות הגמל לקיים את חובותיהן מכח חוק זה. דין 56. לענין חוק זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר. המדינה עונשין 57. (א) הפר אדם הוראה מהוראות חוק זה או התקנות לפיו, דינו - קנס, ואם העבירה נעברה בידי מעביד - קנס לכל עובד שלגביו נעברה העבירה. (ב) מסר אדם הצהרה כוזבת או העלים עובדות שיש בהן חשיבות בכל הנוגע לחוק זה או התקנות על פיו, דינו - מאסר שנה. (ג) הכשיל אדם את הממונה על הביטוח או למפקח במילוי תפקידו, דינו - מאסר שנה. תאגיד 58. חברה, אגודה שיתופית או כל חבר בני אדם שעברו אחת העבירות המפורטות בסעיף 56 יראו כאחראי לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד אחראי שלהם, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט בכל האמצעים הנאותים למניעתה. ביצוע 59. שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא ותקנות רשאי להתקין תקנות לביצועו, ואולם פעולות אשר לפי הוראות חוק זה צריכים לעשותן השרים, יהיו הם הממונים על ביצוען והם יהיו רשאים, יחדיו, להתקין תקנות לשם כך. הוראות מעבר 60. השרים רשאים להתקין תקנות בדבר הסדרים הבאים להבטיח שעם תחילתו של חוק זה יבוטח כל אדם החייב בביטוח לפיו. תחילה 61. תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו ואולם הוראות הפרקים ג, ו - ו' וסעיף 61 יכנסו לתוקפם ביום פרסום חוק זה ברשומות. הצעות חוקפנסיה