הצעת חוק יסוד: עקרונות היסוד של מדינת ישראל המשימה שהוטלה במגילת העצמאות על האסיפה המכוננת - הכנסת ה-1 היא קבלת חוקה למדינת ישראל. משימה אשר טרם בוצעה. במרוצת השנים חוקקו אומנם מספר חוקי יסוד המהווים הסדר חוקתי חלקי. ברם הפרק העיקרי - מגילת זכויות האדם והאזרח טרם חוקקה. אדרבא, עד היום אין החרויות הבסיסיות של אזרחי המדינה מעוגנות בחוק על והן נותרות חשופות לפגיעה וכרסום מתמשכים מצד חוקי כנסת ופעולות ממשלה אחרות. עד שיחוקק חוק זכויות האדם ועל-מנת לקדם את זכויות האדם מוצע בזאת לאמץ בחקיקה את עקרונות מגילת העצמאות. עקרונות אלה קובעים שמדינת ישראל תבטיח שיוויון גמור של זכויות וחובות לכל אזרחיה בלי הבדל דת, יסודות חיוניים הללו עדיין אינם חלק מהחקיקה של מדינת ישראל ולמרות שמצאו אחיזה בפסיקת בית המשפט העליון, הם נטולים כוח וסמכות פורמלית לחייב את השלטון. יש לזכור כי התחייבות להפוך את עקרונות מגילת העצמאות לחוק נכללה בקוי היסוד של ממשלת ישראל הראשונה, ביום 11.3.49 אשר אושרו בכנסת בתמיכת חברי הכנסת של המפד"ל ואגו"י. מוצע לקבוע שבית המשפט העליון בהרכב ובהליך מיוחד יוכל לבחון את החקיקה של הכנסת לאור עקרונות מגילת העצמאות ולאפשר לאזרח הרואה עצמו נפגע בחרויותיו הבסיסיות לפנות לבית במשפט להגנתו. תהא זו ערובה לכך שזכויות חובות הפרט ועקרונות היסוד הנאורים עליהם הושתתה הקמת המדינה יהיו משוחררים מלחצים פוליטיים מזדמנים, ושחקיקת הכנסת תיעשה בצורה מכובדת ויסודית וכי בהעדר חוקה רשמית יצויד המשפט הישראלי במנגנון פיקוח על החקיקה הראשית. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת הארבע-עשרה ומספרה פ/2272. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בטבת התש"ס.- 13.12.99 1. (א) עקרונות היסוד של מדינת ישראל הם כפי שנקבעו במגילת העצמאות. (ב) מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום; תקיים שיוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. (ג) דבר חקיקה לא יסתור עקרונות אלה, אלא אם נתקבל ברוב של שמונים חברי כנסת בכל שלב משלבי החקיקה. 2. (א) אדם רשאי להשיג לפני בית המשפט העליון על תקפו של חוק או על תקפה של הוראה שניתנה על פיו מן הטעם שהוא סותר את מגילת העצמאות או עקרון מן העקרונות הקבועים בה. (ב) לא ישיג אדם על תקפו של חוק, אלא אם נפגע ממנו במישרין. 3. התעורר בהליך לפני רשות שיפוטית ספק בדבר תקפו של חוק, ומצאה הרשות השיפוטית שאין היא יכולה לפסוק בעניין שלפניה בלי להכריע בשאלת תקפו תביא את השאלה להכרעת בית-המשפט העליון. 4. (א) בית המשפט העליון ידון בשאלה שתובא לפניו לפי חוק זה בהרכב של חמישה שופטים. (ב) בית המשפט העליון לא ידון בשאלה שתובא לפניו לפי חוק זה אלא לאחר ששופט בית משפט עליון קבע שנתקיימו התנאים האמורים בסעיפים 2 או 3; זולת אם הובאה לפניו השאלה מבית המשפט המחוזי או הופנתה על ידי שופטי בית המשפט עליון. 5. (א) הוראות חוק זה יחולו כל עוד לא נתקבלה חוקת-יסוד למדינת ישראל, ולא ישונו, אלא ברוב של שמונים חברי כנסת. (ב) אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק זה, להתלותו או לקבוע בו תנאים. הצעות חוקחוקי יסוד / משפט חוקתי