הצעת חוק יסוד משאל עם בישראל

הצעת חוק יסוד: משאל עם, התש”ס-1999 בחוק יסוד סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמנהל), התשנ"ט-1999, נקבע כי החלטת ממשלה לפיה המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל לא יחולו על שטח טעונה גם אישור במשאל עם. בחוק האמור נקבע גם כי תחילתה של ההוראה בדבר עריכת משאל עם תהיה בקבלתו של חוק יסוד אשר יסדיר את עריכתו של משאל עם. כדי לוודא כי אכן המחוייבות לעריכת משאל עם תקוים כהלכתה, מוצע לחוקק חוק יסוד אשר יסדיר את עריכתם של משאלי עם. בנוסף על כך, מיועד חוק היסוד לקבוע מספר עקרונות בסיסיים אשר יבטיחו את ההגינות ואת השוויוניות של משאל העם, ואשר יבטיחו את סיכוייהם הדמוקרטיים של כל בעלי הענין בשאלה שתועלה במשאל העם לשכנע את הציבור המצביעים בצדקת עמדתם, במיוחד בכל הנוגע לתעמולת הבחירות ולמימון הוצאות משאל העם, הן על ידי המפלגות והן על ידי גופים אחרים בעלי עניין בשאלה שבמשאל העם. מאחר שההחלטה על משאל העם הינה החלטה גורלית שהשפעתה מכרעת על כל יהודי ויהודי ברחבי העולם מן הראוי שאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל יהיו שותפים להחלטה חשובה זו. מכיוון שחוקי היסוד נועדו, כפרקים בחוקתה העתידית של מדינת ישראל, לקבוע הסדרים ראשוניים, חוק היסוד מנוסח באורח תמציתי וכולל את העקרונות לעריכתם של משאלי עם בלבד. לאחר מכן תדרש השלמה בחוק מפורט, אשר יקבע את ההסדרים הדיוניים והטכניים לעריכתם של משאלי עם בישראל. הצעות חוק דומות הוגשו בכנסת הארבע-עשרה, הצעת חוק דומה הוגשה בכנסת החמש-עשרה ע"י ח"כ גדעון עזרא ומספרה פ/663. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג בכסלו התש"ס-22.11.99 מדינת ישראל הינה מדינה יהודית ודמוקרטית, המושתתת על הכרה בערך האדם, בקדושת חיו ובהיותו בן חורין, ברוח העקרונות שבהכרזה על מדינת ישראל. חוק יסוד זה מטרתו לקבוע את ההסדרים לעריכתם של משאלי עם בישראל. משאל עם מיועד לאפשר קבלת הכרעה דמוקרטית של הבוחר בסוגיות בעלות חשיבות ציבורית עליונה בלא עריכת בחירות לכנסת או לראשות הממשלה; משאל עם יהיה כללי, ארצי, ישיר חשאי ושווה. משאל עם יערך באחת מאלה: (1) לפי החלטה של הכנסת; (2) לפי החלטת הממשלה; (3) לפי בקשת שלושה אחוזים מבעלי זכות הבחירה בבחירות לכנסת ולראש הממשלה במועד הגשת הבקשה; (4) במקום שנקבעה הוראה על כך בחוק. 5. (א) השאלה במשאל עם תהיה שאלת מתן תוקף להסכם מדיני או לחוק שאישרה הכנסת, באופן שיאפשר מתן מענה חד משמעי של "כן" או "לא"; לא תהא יותר משאלה אחת במשאל עם. (ב) וועדה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון שימנה נשיא בית המשפט העליון תנסח את השאלה במשאל עם. (ג) המבקש לערער על נוסח השאלה שאושר על ידי הועדה הממלכתית, יהיה רשאי לעשות כן בערעור לבית המשפט העליון, אשר ישב לדין בהרכב מיוחד שיקבע על ידי נשיאו. (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מדרישת רוב של חברי הכנסת או רוב אחר, הקבועה בחוק יסוד או בחוק, אם באופן כללי ואם לענין מסויים. 6. (א) משאל עם יערך במועד שתקבע הכנסת. (ב) משאל עם יערך שישים ימים לפחות לאחר אישור השאלה במשאל העם כאמור בסעיף 5. (ג) לא יערך משאל עם בתקופת תשעים הימים שלפני בחירות לכנסת ולראש הממשלה, או אחריהן. (ד) לא יערך משאל עם פחות משישים ימים לאחר עריכתו של משאל העם. 7. הזכות לבחור במשאל עם תהא נתונה לכל מי שהוא בעל זכות לבחור בבחירות לכנסת ולראש הממשלה במועד עריכתו של משאל העם, לרבות מי שהוא בעל אזרחות ישראלית השוהה בחוץ-לארץ ואילו היה בישראל במועד משאל העם היה בעל זכות בחירה. 8. הרוב הדרוש לאישור השאלה שהועמדה במשאל עם הוא רוב של יותר משישים אחוז מן הקולות הכשרים במשאל העם או רוב של חמישים אחוז מבעלי זכות הבחירה במשאל העם. 9. (א) תוצאות משאל העם יחייבו את הממשלה ואת הכנסת. (ב) חוק או הסכם מדיני שאושרו במשאל עם יכנסו לתוקפם שישים ימים מיום משאל העם. (ג) חוק או הסכם מדיני שלא אושרו במשאל עם - בטלים. 10. על ערעור על תוצאות משאל עם יחולו הוראות החוק הנוגעות לערעור על תוצאות הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, בשינויים המחוייבים; ערעור על החלטת בית המשפט המוסמך בערעור על תוצאות משאל עם ידון בפני בית המשפט העליון, אשר ישב לדין בהרכב מיוחד שיקבע על ידי נשיאו. 11. (א) על מימון משאל עם יחולו הוראות החוק החלות על מימון מפלגות; ואולם למימון יהיו זכאים גם גופים בעלי עניין בשאלה שבמשאל העם שאינם מפלגות. (ב) הגופים בעלי העניין והיקף המימון שינתן להם יקבעו בהחלטה על ידי ועדה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון שימנה נשיא בית המשפט העליון, ארבעים וחמישה ימים לפחות לפני מועד משאל העם; ערעור על ההחלטה בדבר קביעת הגופים בעלי העניין או על היקף המימון ידון בפני בית המשפט העליון, אשר ישב לדין בהרכב מיוחד שיקבע על ידי הנשיא. 12. על התעמולה במשאל עם יחולו הוראות החוק החלות על תעמולת בחירות; ואולם ההוראות יחולו, בשינויים המחויבים, גם על גופים בעלי עניין כאמור בסעיף 11. 13. אין בכוחן של תקנות שעת חרום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. 14. אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת. הצעות חוקחוקי יסוד / משפט חוקתימשאל עם