הצעת חוק יסוד: חופש הדת הצעת חוק זו נולדה ליצור איזון חדש, מתאים יותר לחברה הישראלית, אין בהצעה זו כדי לרצות את דורשי הניתוק המוחלט בין מוסדות הדת למוסדות השלטון, כשם שאין בה כדי להשביע את רצונם של אלה החפצים להחיל את חוקי ההלכה על כלל אזרחי המדינה. איזונה של החקיקה המוצעת נישען על כבוד רב למסורת ונאמנות לערכים הלאומיים המקובלים ומוסכמים על הכן מכאן, ועל מחויבות ליעוד שבזכויות האזרח, כפי שמקובל בעולם הדמוקרטי בו אנו חיים. לדעת המציעים צריך חוק זה להפוך לקרקע ההדברות וההסכמה בין ציבורים המתרחקים אלה מאלה בעוצמות המסכנות את עצם הקיום של מדינת ישראל. אין בחקיקה זו הסכמה אידיאולוגית בין הקטבים היריבים כל תכליתה הוא להסדיר אחרת, וטוב יותר, את מארג היחסים בין דת למדינה. חוק זה לא פוגע ולא מגביל את חירותו של הפרט מטעמי דת, ממש כשם שהוא מגן על שומר המצוות לבל יפגע בשל אמונתו ומנהגיו. הצעה זו נוסחה לראשונה על ידי הפרופסור אריאל רוזן צבי ז"ל - לכבודה של מדינת ישראל ולמען עתידם המשותף של כל אזרחיה. בהצעת החוק המובאת להלן ניתנה תשומת לב מיוחדת למבנה כחוק קונסטיטוציוני מדרגה ראשונה, וזאת תוך התחשבות והתייחסות לתהליך חקיקתם של חוקי היסוד בכלל, ואלו שבתחום זכויות-האדם בפרט. הצעות חוק דומות הוגשו בכנסת הארבע-עשרה ומספריהן פ/ 1612 פ/2233 ו-פ/2325. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתמוז התש"ס - 31.7.2000 בחוק זה - "חופש הדת" - לרבות חופש האמונה והחופש מדת. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על הכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. חוק יסוד זה מטרתו להגן על חופש הדת של אזרחי המדינה ותושביה, ברוח ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כל אדם זכאי לחופש הדת. (א) לא יופלה אדם לטובה או לרעה מטעמי דת. (ב) לא ישללו זכויות, לא יוטלו חובות ולא ייכפו איסורים על אדם מטעמי דת. רשויות המדינה יתחשבו באינטרסים ובצרכים של העדות הדתיות והזרמים השונים, לשמירת אורח חייהן או לקיום מצוות דתן, והכל על בסיס שוויון ואיזון אינטרסים ראוי עם צרכי כלל הציבור; בכלל זה תוכל המדינה לתמוך בצרכי הדת הציבוריים של תושביה, אבל תמנע עצמה מהתערבות בענייני דת. (א) כל איש ואישה רשאים להינשא ולהקים משפחה, ללא הגבלה מטעמי דת. (ב) נישואין יערכו על-פי בחירת בני-הזוג, בטקס דתי או אזרחי; גירושין יערכו על-פי כללי המסגרת בה נערכו הנישואין. (א) תובטח כשרות המזון בצבא. (ב) תובטח הכשרות בכל מוסד ממלכתי המשרת את הציבור היהודי. (ג) יום השבת ומועדי ישראל יהיו ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל; למי שאינם יהודים, תישמר זכות ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם. אין פוגעים בחופש הדת אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש הדת של כל אדם ולכבד את הזכויות שלפי חוק יסוד זה. אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של 61 חברי הכנסת. הוראות חוק שיהיו תקפות ערב תחילתו של חוק זה, יעמדו בתוקפן עד תום שנתיים מיום תחילתו, לבד אם בוטלו קודם לכן, ואולם פירושן של ההוראות האמורות יעשה ברוח הוראות חוק יסוד זה. הצעות חוקחוקי יסוד / משפט חוקתידת