הצעת חוק החסינות הדיפלומטית, התש”ס-1999 טיבם של היחסים הדיפלומטיים, מעמדן של הנציגויות הזרות ומעמדם של הנציגים הוסדרו ב"אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים" שנערכה בוינה ביום 18 באפריל 1961. ישראל חתמה על האמנה ביום זה ואישרה אותה ביום 11 באוגוסט 1970. האמנה נכנסה לתוקף לגבי ישראל ביום 10 בספטמבר 1970 ולפיכך כללי המשפט הבינלאומי המנהגי חלים על נציגים דיפלומטיים השוהים בתחומיה. באמנת וינה נקבעה חסינותו של נציג דיפלומטי בפני השיפוט הפלילי של המדינה המקבלת, וכן מפני השיפוט האזרחי והמנהלי שלה (למעט שלושה מקרים חריגים כמצוין בסעיפים 31.1 (א),- (ג) לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים). מטרת חוק זה היא לקלוט את הוראות האמנה בחקיקה הפנימית של מדינת ישראל. עם זאת, האמנה אינה מגינה על אזרחי המדינה המקבלת מפני פשעים שעלול נציג דיפלומטי לעבור, ובמקרים כאלו הוא נהנה מחסינות, על כן, הצעת החוק מאזנת בין כיבוד המשפט הבינלאומי וריבונות המדינות הזרות השולחות דיפלומטים לישראל, לבין ריבונות המדינה להגן על אזרחיה; איזון זה מתבטא בקבלת הוראות האמנה מחד, ומאידך בצמצום היקף החסינות על מנת לתקן מציאות בלתי סבירה זו, בה נהנה הנציג הדיפלומטי מחסינות אף במקרים קיצוניים ואינו יכול להישפט ולהיענש בגין מעשים חמורים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בכסלו התש"ס - 29.11.99 1. בחוק זה - "נציג דיפלומטי" - ראש הנציגות של מדינה זרה או איש חבר העובדים הדיפלומטי של הנציגות. 2. נציג דיפלומטי ייהנה מחסינות מפני השיפוט האזרחי, המנהלי והפלילי של המדינה, למעט באחד מהמקרים הבאים: (1) סבור היועץ המשפטי לממשלה, לאחר התייעצות עם פרקליט המדינה, כי יש להגיש נגדו כתב אישום בגין עבירה שבוצעה בתחומי המדינה ושהעונש הקבוע עליה בחוק הינו חמש שנות מאסר או יותר. (2) הוגשה נגדו תביעת נזיקין בגין גרימת נזקי גוף לאדם בתחומי המדינה. 3. אין בכל האמור כדי למעט את המקרים בהם לא עומדת לנציג דיפלומטי חסינותו על פי סעיף 31.1 (א), 31.1 (ב), ו-31.1 (ג) לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים. הצעות חוקחסינותחסינות דיפלומטית