הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון - חינוך משולב), התש”ס-2000 חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1989, קןבע קדימות להשמת ילד חריג במוסד חינוך רגיל שאינו מוסד חיוך מיוחד. השמה זו נקראת חינוך משולב. הדגש על החינוך המשולב נובע מתפיסה לפיה ככל שנקדים לשלב בחברה הרגילה ילדים מתקשים, כך יגדלו להיות אזרחים מועילים ושותפים שווים בחברה. ברם, מעבר הילד מהחינוך המיוחד לחינוך המשולב מונע ממנו זכויות לסיוע ולטיפולים שהיו מגיעים לו במסגרת החינוך המיוחד. תיקון זה בא לעגן את זכותם של ילדים, בעלי צרכי חינוך ובריאות מיוחדים; להשתלב במערכת החינוך הרגילה ואת זכותם להנות מתמיכה ועזרה לימודית, מנגישות מתאימה וכן לקבל את הטיפולים להם הם זקוקים, במסגרת החינוך הרגיל, באחריות בית הספר ובפיקוח משרד החינוך. דגש נוסף מושם בחוק במעורבותם של ההורים בהחלטות לגבי ילדם ובזכותם של ההורים להציג את עמדתם ואת דעתם של מומחים מטעמם בפני מערכת החינוך. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ל' בתמוז התש"ס - 3.7.2000 1. בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח - 1988 (להלן - החוק העיקרי), אחרי סעיף 7 יבוא: "אבחון דידקטי 7א. (א) אבחון דידקטי יערך על ידי מאבחנים במרכז מתי"א, לפי פנית מוסד חינוך מוכר ולפי פנית הורה, אשר בידו חוות דעת של מוסד החינוך בו הוא לומד. (ב) חובתו של מוסד חינוך להפנות ילד, אשר עד תום כתה א' לא למד את אבני היסוד של הקריאה או של הכתיבה, לאבחון דידקטי במרכז מית"א הקרוב, במימון מוסד החינוך." 2. אחרי סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא: "פרקד1: חינוך משולב 20א. בפרק זה - "שילוב" - הכללת ילד בר שילוב במוסד חינוך מוכר, שאינו מוסד לחינוך מיוחד (להלן - מוסד החינוך הרגיל); "ילד בר-שילוב" - ילד חריג, בגיל 3 עד 18, אשר ועדה לעניני שילוב קבעה שיש לשלב, במערכת החינוך הרגיל; "תכנית שילוב" - תכנית חינוך מיוחד אישית, לרבות שירותים נלווים, שנועדה לשלב ילד חריג שהינו בר שילוב במוסד חינוך רגיל. 20ב. (א) השר ימנה בכל אזור בו פועלת ועדת השמה, ועדה לעניני שילוב (להלן - הועדה), והרכבה - (1) מפקח של משרד החינוך, והוא יהיה יושב ראש הועדה; (2) נציג מרכז מתי"א באזור הועדה; (3) פסיכולוג, כמשמעותו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977; (4) נציג ארגון הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך, המיצג לדעת השר את המספר הגדול ביותר של ההורים. (ב) הועדה תדון בעניינו של מי שהופנה אליה בידי הורה, אפוטרופוס, מוסד לחינוך מיוחד או ועדת השמה, ובלבד שטרם ההחלטה להפנות ילד לועדה נמסרה להורה או לאפוטרופוס הודעה בדבר מצבו. (ג) מוסד לחינוך מיוחד בו לומד הילד ימסור לועדה כל מסמך, אבחון או שאלון מטעמו, וכן רשאית הועדה לצוות על כל אדם הנוגעים בדבר להמציא לה כל מסמך שברשותו הנוגעים לילד ולהפנות את הילד לבדיקות נוספות, לפי הצורך. (ד) בישיבות הועדה רשאים להיות נוכחים הורה הילד, נציגי מוסד החינוך הרגיל בו הילד מיועד להשתלב, כל מומחה מקצועי מטעם ההורה. 20ג. (א) קבעה הועדה כי הילד הינו בר שילוב, תחליט על תוכנית השילוב המתאימה לו ועל היקפה. (ב) מוסד החינוך הרגיל, בו השתלב ילד בר שילוב, אחראי על הפעלת תכנית השילוב, בפיקוח מנהל המוסד, והוא יבחן את התאמתה של תוכנית השילוב אחת לשנה. (ג) תכנית השילוב תמומן מתקציב משרד החינוך ועלותה תועבר למוסד החינוך הרגיל, בו משתלב הילד. 20ד. (א) על החלטת הועדה זכות ערעור בפני ועדת ערר, שהרכבה הוא - (1) מפקח אזורי על מוסדות החינוך הרגיל, שימנה שר החינוך; (2) מפקח אזורי על מוסדות לחינוך מיוחד, שימנה שר החינוך; (3) פסיכולוג מחוזי או יועץ חינוכי בכיר, שימנה שר הבריאות; (4) נציג ארגון הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך, המיצג לדעת השר את המספר הגדול ביותר של הורים; ובלבד שחבר הועדה לא ישב בועדת ערר על החלטה שדן בה. (ב) הוריו של ילד שענינו נדון בפני ועדת ערר יזומנו לישיבות הועדה, והם רשאים להביא מומחים מטעמם. 20ה. השר יקבע תקנות בדבר מספר תלמידים מירבי בכתב משולבת, בדבר תנאים פיזיים מינימליים ובדבר ההכשרה למורים בכתה משולבת." הצעות חוקדיני חינוך