הצעת חוק חובת שימוע לעובד מפוטר, התש”ס-2000 בתי הדין לעבודה ומבקרת המדינה התריעו לא אחת על הליך פגום של פיטורי עובד מבלי לתת זכות השימוע לעובד העומד בפני פיטורין וזאת בפני הפורום המוסמך להחליט על פיטוריו. הצעת חוק זו באה לקבוע, כי כל גוף ציבורי יקים ועדה לפיטורי עובדים שתהיה מוסמכת לדון ולאשר פיטורי עובד. ועדה זו תקיים שימוע לעובד הצפוי לפיטורין. הצעת חוק זהה הונחה על שלחן הכנסת ה-14 על ידי ח"כ דוד ראם ומספרה פ/771. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בסיון התש"ס - 26.6.2000 1. "גוף ציבורי"- כל גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], לרבות הסוכנות היהודית ומוסדותיה, וההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה, כמשמעותם בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי"ג-1952; "הסכם קיבוצי" - כמשמעו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; "השר" - שר העבודה והרווחה. 2. כל גוף ציבורי ימנה ועדה לפיטורי עובדים (להלן - הועדה). 3. לא יפוטר עובד בגוף ציבורי אלא בהחלטת הועדה; פיטורי עובד שנעשו שלא בהתאם להוראות סעיף 4 בטלים. 4. אלה תפקידי הועדה - (1) לדון בבקשה לפיטורי עובד ולהחליט אם לאשרה או לדחותה; (2) לקיים שימוע לעובד שמבקשים לפטרו. 5. אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בהוראה לפי הסכם קיבוצי החל על הגוף הציבורי, המטיבה עם העובד. 6. השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע גופים נוספים עליהם יחולו הוראות חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות. 7. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקנות בדבר הרכבה ודרכי מינויה של הועדה. הצעות חוקשימועפיטורים