הצעת חוק שימוע לעובד מפוטר, התש”ס-2000 לא אחת התריעו הן בתי הדין לעבודה והן מבקרת המדינה על קיומו של הליך פגום בפיטורי עובדים בשירות המדינה מבלי לתת להם את זכות השימוע. בהצעה זו מוצע כי כל גוף ציבורי כהגדרתו בספר החוקים של מדינת ישראל, יקים ועדה לפיטורי עובדים שתהיה מוסמכת לדון בפיטורי עובד ולאשרם וזאת על מנת למנוע מצב שבו ייגרם לעובד עוול וכתוצאה מעוול זה יאבד את מקום עבודתו. הצעות חוק זהות הונחו על שלחן הכנסת הארבע-עשרה והחמש-עשרה ומספרן פ/771 של ח"כ דוד ראם, פ/1902 של ח"כ מוסי רז ופ/1910 של ח"כ קולט אביטל וקבוצת חברי כנסת. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בתמוז התש"ס - 24.7.2000 "גוף ציבורי" - כל גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958, [נוסח משולב] הסוכנות היהודית ומוסדותיה וההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה; "הסכם עבודה קיבוצי" - כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; ""השר" - שר העבודה והרווחה; 2. לא יפוטר עובד בגוף ציבורי אלא בהחלטת הועדה לפיטורי עובדים; פיטורי עובד שנעשו שלא על פי סעיף 4 לחוק זה - בטלים. 3. גוף ציבורי ימנה ועדה לפיטורי עובדים (להלן - הועדה). 4. ואלה תפקידי הועדה: (א) דיון בבקשה לפיטורי עובד; (ב) קיום שימוע לעובד שמבקשים לפטרו; (ג) לאשר או לדחות את הפיטורין באופן בלעדי. 5. הליך פיטורי עובד באמצעות הועדה לפיטורי עובדים אינו מבטל תוקפו של הסכם עבודה קיבוצי הקיים בגוף ציבורי. 6. השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע גופים נוספים עליהם יחולו הוראות חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות. 7. השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע תקנות בדבר הרכבה, דרכי מינויה וסדרי עבודתה של הועדה לפיטורי עובדים בגוף ציבורי. הצעות חוקשימוע