הצעת חוק העליה לישראל

הצעת חוק העלייה, התש”ס - 2000 חוק זה כולל חלקים מחוק השבות שהוצאו ממנו לאור הצעת החוק להפוך את העקרון שלפיו כל יהודי זכאי לעלות ארצה לחוק יסוד. מטרתו של החוק היא להסדיר את הנושאים שלא ראוי שיכללו בחוק היסוד. כל יהודי יכול לעלות מכח זכותו ע"פ חוק יסוד: השבות. הצעת חוק זו קובעת את זכות העליה של בני המשפחה אשר רשאים לעלות ארצה עימו בכפוף לסייגים ולתנאים הקבועים בחוק. בני המשפחה להם מוקנות זכויות על פי הצעת חוק זאת: ילד של יהודי, בן זוג של יהודי ובן זוג של ילד של יהודי. נכד של יהודי שנכלל בחוק השבות אינו בעל זכויות לפי חוק זה. בחוק זה גויים בני משפחה של יהודי שיבקשו לעלות ארצה מתוקף קרבה משפחתית ליהודי יוכלו לעשות זאת רק בתנאי שבן המשפחה היהודי עודו בחיים ועלה או עולה ארצה יחד עמם. החוק נועד לשנות את המצב הקיים בו בני משפחה ליהודי יכולים ומשתמשים בחוק השבות לצורך קבלת מעמד של עולה על כל ההטבות הגלומות בעוד היהודי שמכוחו הם רוצים לעלות נשאר בארץ המוצא או מהגר לארץ אחרת ואין בדעתו לעלות ארצה. החוק מקנה אפשרות לתת היתר לחריגים במצבים מיוחדים של גויים בני משפחה של יהודים, כגון כאלה הסובלים בגלל משפחתם מאנטישמיות. ההצעה כוללת דרישה מינימלית כי קרובי המשפחה יצהירו כתנאי לעלייתם הצהרת נאמנות למדינת ישראל לקיומה כמדינת העם היהודי ולאופיה הדמוקרטי. מאחר ובעת הגשת הצעת חוק זו טרם התקבל חוק יסוד: השבות, אשר הוגש במקביל להצעה זו, מתייחסת הצעה זו למצב החוקי הקיים. עם ההתקדמות בשלבי החקיקה יהיה צורך להתאים בין שתי הצעות החוק, באופן בו נושא השבות יוסדר הן בחוק יסוד והן בחוק רגיל. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז בשבט התש"ס - 24.1.2000 "יהודי" - כהגדרתו בסעיף 3 לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן - חוק השבות). עלייה של זכאי חוק השבות תהיה על פי אשרת עולה. (א) יהודי שבא לישראל ולאחר בואו הביע את רצונו להשתקע בה, רשאי, בעודו בישראל, לקבל תעודת עולה. (ב) תעודת עולה תוענק רק אם מבקש הזכות הביע את רצונו להשתקע בישראל והצהיר: "אני מצהיר שאהיה נאמן למדינת ישראל ולא אפעל לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי או לשלול את האופי הדמוקרטי של המדינה". 4. (א) זכויותיו של יהודי מכוח חוק זה, מכוח חוק השבות, מכוח חוק האזרחות, התשי"ב - 1952, ומכוח כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד של יהודי, בכפוף לסייגים ולתנאים שנקבעו בחוקים כאמור. (ב) זכויות מכוח קרבת משפחה ליהודי כאמור בסעיף קטן (א), תוענקנה רק אם, בעת הגשת הבקשה, היהודי שמכוחו נתבעת הזכות הינו בחיים, והוא אזרח ישראל או עולה חדש. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי שר הפנים ליתן היתר לבני משפחה כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם לקריטריונים שיקבע מראש בתקנות ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. 5. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו וכן למתן אשרות עולה ותעודות עולה לקטינים עד גיל 18; תקנות לעניין סעיפים 4(א) ו-4(ב) טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. 6. בחוק השבות, סעיפים 2(א), 3(א), 4א ו-5, - בטלים. הצעות חוקמשרד הפניםחוק השבות