הצעת חוק הסעות לתלמידים, התש”ס-2000 מזה שנים רבות יש הפליה בין תלמידים הלומדים במוסדות המוכרים ומוכרים שאינם רשמי ומוסדות פטור לעניין הזכאות להסעה למוסד החינוכי. מוצע לעגן בחוק את זכאות כל תלמידי מוסדות החינוך, לרבות שאינם מוכרים או רשמיים, להסעה לבית הספר, לשם השוואת מצבם ליתר התלמידים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתמוז התש"ס - 31.7.2000 1. "הסעה" - הסעת חמישה תלמידים או יותר בכלי רכב מטעם רשות מקומית, במישרין או באמצעות קבלן, למוסד חינוכי; "מוסד חינוכי" - מוסד לחינוך חובה לרבות או מוסד מוכר שאינו רשמי או מוסד פטור שאינו מוסד לחינוך מיוחד; "תלמיד זכאי" - תלמיד במוסד חינוכי מכיתה א-ו' שהמרחק בין מקום מגוריו למוסד האמור גדול מ-500 מטרים ומכיתה ז'-י"ב שהמרחק גדול בין מקום מגוריו למוסד האמור מקילומטר; "רשות מקומית" - עיריה, מועצה מקומית או מועצה אזורית; "השר" - שר החינוך. 2. (א) בתחילת כל שנת לימודים יעביר מנהל של מוסד חינוכי, לרשות המקומית או לרשויות המקומיות, רשימה של תלמידים הזכאים להסעות. (ב) הרשות המקומית תדאג להסעתו של תלמיד זכאי אל המוסד ולהחזרתו למקום האיסוף, בהתאם לשעות הלימודים במוסד בו לומד התלמיד. (ג) רשות מקומית הנדרשת להסיע עד ארבעה תלמידים זכאים, תתקשר במידת האפשר עם רשות מקומית סמוכה לשם הסעה משותפת. 3. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. הצעות חוקדיני חינוךהסעת תלמידים / ילדים