הצעת חוק הכבאות

הצעת חוק שירות הכבאות והחילוץ, התש”ס-2000 הצעת חוק זו באה ליישם את המלצות ועדת גינוסר, שדנה בנושא שירותי כבאות וחילוץ. על פי המלצות הועדה, יש להפוך את שירותי הכבאות משירותים מוניציפליים מבוזרים, לשירות ארצי אחד. הדבר מחייב חקיקת חוק חדש אשר יקים את השירות, יקבע את מבנהו, תפקידיו סמכויותיו, ויחליף את החקיקה הקיימת ובעיקר את חוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959 (להלן חוק שירותי הכבאות), המגדיר רשות כבאות כאיגוד ערים או רשות מקומית. סעיף 2 מוצע כי החוק יקים את שירות הכבאות והחילוץ ויקבע כי הינו שירות ממלכתי ארצי וכי השר המונה מטעם הממשלה יהיה שר הפנים. סעיף 3 מוצע לקבוע את תפקידי שירות הכבאות כלהלן : כיבוי שריפות, מניעת שריפות, חילוץ לכודים משריפות, ממבנים ומכלי רכב, וטיפול בארועי חמרים מסוכנים. כן מוצע לפרט את הפעולות שבהן על שירות הכבאות לנקוט כדי למלא תפקידים אלה, ובהם קביעת תורת לחימה בתחומי תפקידיו, אימון והדרכה של הכבאים ושל האחראים לכיבוי אש במפעלים, ביערות, וברשויות מקומיות, חקירת שריפות ואסונות אחרים ויישום הלקחים, פיקוח על קיום הוראות בנושאי מניעת שריפות ובטיחות, פיתוח אמצעים חדשים, יעוץ והסברה. סעיפים 4 ו-7 מוצע כי בראש שירות הכבאות יעמוד נציב הכבאות והחילוץ, אשר ימונה בידי הממשלה לפי המלצת שר והפנים, כפי שמתמנים רמטכ"ל צה"ל, מפכ"ל המשטרה ונציב בתי הסוהר. על פי המלצות הועדה יש להעניק לנציב סמכויות פיקודיות על כלל המערך, בהירארכיה פיקודית ובמבנה הדומים למשטרה ולשירות בתי הסוהר. לפיכך מוצע לקבוע כי הנציב יהיה המפקד העליון של השירות ובעל הסמכות המקצועית העליונה בתחומי הכבאות והחילוץ. מוצע לקבוע תקופת כהונה מוגבלת לנציב, כדי לאפשר חידוש ורענון. עם זאת תוכל הממשלה גם בתוך התקופה להפסיק את כהונת הנציב ולמנות אחר במקומו, כל זאת כפי שמקובל (אם כי לא קבוע בחוק) לגבי הרמטכ"ל בצבא והמפכ"ל במשטרה. הנציב יוסמך להוציא הוראות ופקודות בנושא ארגון השירות, וסדרי המינהל והמשמעת בו. הוראות אלה לא יהיו טעונות פרסום ברשומות, למעט אם יש להן חשיבות לציבור. הוראות דומות קבועות בחוק השיפוט הצבאי, בפקודת המשטרה ובפקודת בתי הסוהר. סעיפים 6 ו-8 על פי המלצות הועדה, שירות הכבאות יהיה בעל שלוש רמות פיקוד : מפקדה ארצית, 6-7 מפקדות מחוזיות וכ- 100 תחנות כיבוי מבצעיות. הועדה המליצה גם על הגדרת הייעודים של כל רמה, הבנה שלהם ופריסתם. מוצע לקבוע בחוק כי בשירות הכבאות יהיו מפקדה ארצית, מפקדות מחוזיות ותחנות כיבוי מבצעיות. מפקדי המחוזות וקצינים בכירים ימונו בידי הנציב באישור השר. עקרונות אלה ייקבעו בחוק אך מוצע לא לקבוע בו את תחומי המפקדות המחוזיות, מיקום התחנות, חלוקת התפקידים והסמכויות בין המפקדות והתחנות, ודרכי שיתוף הפעולה והסיוע ביניהן, אלא להשאיר עניינים אלה לקביעה מינהלית, בהוראות ובפקודות. סעיף 9 נוהל הגיוס לשירות הכבאות ונוהלי המינויים לתפקידים השונים בו ייקבעו בהוראות השירות. כן ייקבעו בהן הוראות בדבר הבחינות, הבדיקות הרפואיות, בדיקות כושר גופני ותנאים אחרים לקבלה לשירות ולמינוי לתפקידים לסוגיהם. כיום קיימות תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים), התשכ"ט-1969, הקובעות, בין היתר דרישות למינוי למשרת כבאי, ובהן גיל 20, בדיקה רפואית, רשיון נהיגה, עמידה במכרז, בבחינה ובתקופת נסיון. תקנות אלה מופעלות על ידי כל רשות כבאות בנפרד. מטרת ההוראות המוצעות היא להחליף הוראות אלה באופן שהן יופעלו במרוכז בצורה אחידה בכל השירות, ולענות על המלצות הועדה בדבר הגדרת מקצועות הכבאות וקביעת הדרישות וההסמכות הנדרשות לכל מקצוע. בסעיף 2 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, מנויים סוגי המשרות והעיסוקים שעליהם לא חל החוק האמור, ובהם חיילים, שוטריס וסוהרים. מוצע לקבוע באופן דומה כי החוק האמור לא יחול על קבלה לשירות הכבאות ושירות בו. הוראות השירות יקבעו גם את תקן כוח האדם, אולם מילויו יהיה בכפוף למגבלות שייקבעו בחוקי התקציב, שכן שירות הפועל במסגרת הממשלה כפוף לשיא כוח האדם הנקבע מדי שנה בתקציבו. סעיף 10 מוצע לקבוע כי כבאי לא יעסוק בעבודה אחרת, אלא בהיתר. הוראה דומה מצויה בפקודת המשטרה. בפקודת בתי הסוהר קייס איסור מוחלט על סוהר לעסוק בעבודה שאינה של המדינה, סעיפים 11 עד 14 מוצע לאפשר לכבאי להתפטר, ולחסמיך את הנציב להפסיק את שירותו של כבאי מטעמי בריאות על פי קביעת ועדה רפואית, או מטעמי אי התאמה, ולהשעותו בנסיבות מתאימות. כאשר מדובר בכבאי בכיך, יהיה צורך באישור השר לפיטורים. הוראות דומות מצויות בפקודת המשטרה ובפקודת בתי הסוהר. סעיף 15 כדי להדגיש את אפיו המבצעי של שירות הכבאות ואת ייחודו מוצע לקבוע כי בשעת מילוי תפקידו יהיה הכבאי לבוש מדים ועונד תג זיהוי. לכבאי יינתנו סמכויות שונות כלפי הציבור, ולכן יש לקבוע את חובת ההצגה של תעודת המינוי ומסירת פרטי הזיהוי בעת הפעלת סמכות כזו. הוראות דומות נקבעו לאחרונה בפקודת המשטרה, במסגרת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תיקון), התשנ"ז-1997. סעיף 16 סעיף 35(ב) לחוק שירותי הכבאות מסמיך את שר הפנים להתקין תקנות בדבר קביעת שכרם וזכויותיהם של כבאים, ובצו איגודי ערים (שירותי כבאות), התשכ"א'1961, אשר הקים 18 איגודי ערים לכבאות, נקבע בסעיף 24, כי האיגוד רשאי לקבוע, באישור השר, את משכורתם, שכרם ושאר תנאי עבודתם של העובדים שהוא מעסיק, בפועל, נקבעים כיום שכרם ותנאי עבודתם של הכבאים בהסכמים קיבוציים ארציים ומקומיים. הועדה המליצה כי שכרם ותנאי עבודתם של הכבאים יהיו כשל שוטרים. מוצע לקבוע עקרון זה פרטי ההקבלה בין המקצועות והדרגות ייקבעו בידי הממשלה, הוראות אלה יבטיחו, מצד אחד כי השכר ותנאי העבודה של הכבאים יהיו ברמה נאותה, ההולמת כוחות לחימה חיוניים העומדים בסכנות ונדרשים לכשירות מבצעית גבוהה ולמשמעת קפדנית, ומצד שני ימנעו את התופעות של סכסוכי עבודה המשבשים את מוכנותו של השירות לעמוד במשימותיו החיוניות. סעיף 17 פרק ה' לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל - 1970, החיל את החוק האמור על שוטרים וסוהרים ושאיריהם, בתיאומים ובתוספות שנקבעו בו. אחד השינויים העיקריים הוא שבעוד שניתן להוציא עובד מדינה לקצבה בהגיעו לגיל 60, וחייבים להוציאו לקצבה אם הגיע לגיל 65, הרי שניתן להוציא שוטר וסוהר לקצבה בהגיעם לגיל 55. הוועדה המליצה להחיל על הכבאים תנאי שירות דומים לאלה של השוטרים. כן המליצה להקדים את גיל הפרישה של הכבאים ל - 55, משום שבגיל זה כושרם הגופני מגביל את יכולתם המבצעית, ולא ניתן להעבירם לתפקידים מינהליים שכן אין צורך במספר רב של עובדי מינהלה בשירות הכבאות. לפיכך מוצע להחיל את חוק שירות המדינה (גמלאות) גם על הכבאים, בתיאומים ובתוספות שנקבעו בו לגבי שוטרים וסוהרים. סעיפים 18 עד 21 חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981, וחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים, התשמ"א-1981, החילו על שוטרים וסוהרים את חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט - 1959 [נוסח משולב] ואת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, והתקנות לפיהם. כן נקבעו בחוקים אלה הוראות בדבר הברירה הנתונה לשאירי שוטר וסוהר שנפטרו ממחלה לבחור בין קצבאות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) לבין תגמולים לפי חוק משפחות חיילים בתוספות שנקבעו שם. עוד נקבע בחוקים אלה כי חיקוקים המעניקים זכויות ופטורים לחייל נכה או לבן משפחה של חייל שנספה, יראו אותם כמעניקים אותם זכויות ופטורים גם לשוטר או סוהר נכה ולבן משפחה של שוטר או סוהר שנספה. בהתאם להמלצת הוועדה להחיל על הכבאים תנאי שירות דומים לאלה של שוטרים, מוצע לקבוע בחוק שירות הכבאות והחילוץ הוראות דומות להוראות החוקים האמורים. סעיף 22 חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל"ב - 1972, מאפשר הענקת עיטורי גבורה, אומץ ומופת לשוטרים ולסוהרים על מעשים שנעשו בעת מילוי תפקיד תוך חירוף נפש, באומץ לב ובאופן הראוי לשמש מופת. כן ניתן לתת את עיטור השירות על שירות שיש בו תרומה בלתי רגילה להשגת יעדי השירות. מוצע להחיל גם חוק זה על כבאים, שכן בפעולותיהם הם נדרשים לעתים למעשי גבורה ואומץ יוצאי דופן להצלת חיים ורכוש. סעיף 23 הוועדה המליצה כי בד בבד עם הקמת שירות הכבאות החדש והקבלת הכבאים לשוטרים בשכר, תנאי שירות וגמלאות, יאסרו התארגנות ושביתות של כבאים, כפי שהם אסורים במשטרה. הוועדה היתה ערה לכך כי חופש ההתאגדות, הזכות לנהל משא ומתן קיבוצי וזכות השביתה הנובעת מאלה, הינם זכויות יסוד של העובדים, אשר הוכרו בפסיקת בתי המשפט בישראל. אולם, זכויות אלה אינן מוחלטות, במיוחד כאשר מדובר בשירותים חיוניים. קיימות בעולם מדינות שבהן נאסר על כבאים לשבות. לעיתים מלווה האיסור בהקמת מנגנון של בוררות חובה. במשטרה נאסרה ההתארגנות וממילא - השביתה. בעבר, נעשה הדבר בפקודה של המפקח הכללי. בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון, אשר קבעה כי איסור שכזה, גם כשהוא מוצדק ודרוש, צריך להיעשות על פי הסמכה מפורשת בחוק, תוקנה פקודת המשטרה, ונקבע בה במפורש כי שוטר לא יהיה חבר בארגון שבין מטרותיו טיפול בארגון המשטרה, המשמעת, השכר, יחסי העבודה, תנאי העבודה ותנאי פרישה, וייצוג שוטרים בעניינים אלה. בפקודת בתי הסוהר אין הוראה דומה, אך האיסור קבוע בהוראות השירות ובפועל אין התארגנות ושביתות בשירות בתי הסוהר. כשם שישנה הצדקה לאיסור זה במשטרה ובשירות בתי הסוהר, ישנו מקום לאיסור דומה בשירות הכבאות, שכן מדובר בשירות חיוני המופקד על הלחימה באש ועל הצלת חיי אדם ורכוש. שיבושי עבודה בארגון כזה, משמעותם סכנה מיידית לחיי אדם ולרכוש ציבורי ופרטי. בנוסף, טיבה של הלחימה באש שהיא מחייבת פעולה במסגרת היררכית ומשמעתית, כמוה כפעולה של כוחות צבא ומשטרה. הקביעות המוצעות בחוק כי שכרם של הכבאים, תנאי עבודתם,. הגמלאות וכיוצא בזה יהיו כשל השוטרים במשטרת ישראל, משמען הבטחה כי אלה יהיו הולמים, וכי הכבאים לא יצטרכו להיאבק למען השגת תנאי שכר המתאימים לתפקידם ולנדרש מהם. לפיכך, איסור ההתארגנות והשביתה לא יפגעו בפועל בכבאים. מכאן שהוראות החוק המוצע בכללותן מהוות איזון ראוי בין ההגנה על זכויות הכבאים לבין השמירה על האינטרס הציבורי הכללי. סעיפים 24 עד 27 על פי סעיף 7 לחוק שירותי הכבאות, יחידת כבאים יכול שתהיה מורכבת מכבאים מתנדבים או מכבאים או משניהם כאחד, כפי שייקבע בתקנות. תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים מתנדבים), התשמ"ו - 1985, קובעות תנאים למינוי כבאי מתנדב, ובהם - גיל 15 לפחות, מצב בריאות תקין, הסכמת הורים ובחינה על ידי ועדת בוחנים. כיום מופעלות הוראות אלה על ידי כל רשות כבאות בנפרד. על פי התקנות האמורות, יו"ר רשות כבאות רשאי להפסיק שירותו של כבאי מתנדב, וכן רשאי המתנדב להפסיק את שירותו, ואם התנדב בהיותו נער - ישרת עד לגיוסו לצה"ל, אם לא הודיע לפני כן על הפסקת שירותו. מוצע לקבוע הוראות דומות בחוק החדש, לגבי העסקת מתנדבים בשירות הארצי שיוקם לפיו. למעט הזכות לשכר ולתשלום דמי ביטוח לאומי, יהיו חובותיו וזכויותיו וכפיפותו לשיפוט משמעתי של מתנדב, כשל כבאי, זאת בדומה להוראות שבפקודת המשטרה לגבי חברי המשמר האזרחי. כן מוצע לקבוע הוראות בדבר הענקת עיטור התנדבות בשל תרומה מיוחדת לשירות הכבאות, בדומה להוראה שנוספה לאחרונה לחוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקון מס' 3 ), התשנ"ח-1998, בנוגע למשמר האזרחי. סעיפים 28 עד 76 לפי חוק שירותי הכבאות מוסמך שר הפנים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין השאר תקנות בדבר קיום משמעת במילוי תפקידי הכבאים. תקנות שירותי הכבאות (משמעת), התש"ם-1980, מגדירות את המעשים המהווי עבירות משמעת, ומסמיכות את מפקד יחידות הכבאים בכל רשות כבאות, או סגנו, ובהעדרם - קצין שמונה ע"י יו"ר מועצת איגוד הכבאות, לשפוט את הכבאים על עבירת משמעת, על פי נוהלי שפיטה שייקבעו ע"י מפקח כבאות ראשי או מי שהוא הסמיך. העונשים שניתן להטיל על פי התקנות הם התראה, נזיפה ושלילת שכר עד לסכום של ארבעה ימי עבודה. בנוסף, חלים על הכבאים חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978, אשר הקים בתי דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ואיגודי ערים), הגדיר את עבירות המשמעת והסדיר את הליכי השיפוט המשמעתי, תוך הפניה בחלק מן העניינים להוראות חוק שירות המדינה (משמעת), התשי"ג-1963. עם המעבר למבנה החדש של שירות ארצי לכבאות, מוצע לקבוע בתוספת לחוק את עבירות המשמעת, ולהסמיך את השר להוסיף או לגרוע ממנה באישור ועדת הפנים של הכנסת, וכן לקבוע את הכללים החלים על השפיטה המשמעתית, הכל כפי שנקבע בחקיקה לגבי המשטרה ושירות בתי הסוהר, בתיקון מהתשמ"ח-1988, בשינויים מעטים, בין השינויים המוצעים : לגבי המשטרה נקבע כי דיון בבית דין למשמעת ייערך בדלתיים פתוחות זולת אם הוחלט על עריכתו בדלתיים סגורות משום שהדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה, בטובת הציבור או במשמעת המשטרה. לגבי שירות בתי הסוהר נזכרים גם פגיעה במוסר. בחוק בתי המשפט מנויות עילות נוספות לדיון בדלתיים סגורות, ובהן הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע, מתלונן או נאשם בעבירת מין, וכן כאשר הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד. מוצע להחיל עילות אלה על הדיון המשמעתי לפי חוק זה. בפקודת המשטרה ופקודת בתי הסוהר נקבע כי בית דין למשמעת או דן יחיד יהיה רשאי לחייב שוטר או סוהר שהורשע בעבירת משמעת בתשלום פיצויים על הנזק שנגרם עקב העבירה עד לשכר חדשי. חיוב זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר. כן נקבע שם כי קנס או פיצויים שהוטלו על שוטר או סוהר ייגבו על ידי ניכוי משכרו, וישולמו לקרן הכללית של משטרת ישראל או של בתי הסוהר. מוצע שלא לכלול הוראות דומות בחוק שירות הכבאות. על שוטרים ניתן להטיל בהליך משמעתי נזיפה, נזיפה חמורה, קנ, ריתוק למקום השירות, ומחבוש. לסוהרים קייס גם עונש התראה ולא קיים עונש מחבוש. מוצע כי לגבי כבאים יהיו עושי התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנסות. סעיפים 77 עד 79 מוצע כי לשירות הכבאות ימונה מבקר פנימי, אשר יפעיל בו ביקורת פנמית כאמור בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, וכן יהיה ממונה על תלונות הציבור. אשר לטיפול בקבילות כבאים, מוצע לאפשר מינוי נציב מיוחד, כפי שקיים לגבי המשטרה ובתי הסוהר, או הסמכת המבקר הפנימי לעסוק גם בתחום זה. הטיפול בקבילות הכבאים יהיה בהתאם לכללי הטיפול בקבילות שוטרים שנקבעו בפקודת המשטרה, הדומים גם לאלה שנקבעו לגבי סוהרים. סעיפים 80 ו - 81 ישנם סוגי מפעלים ואתרים שבהם מרוכז חומר דליק רב, אשר אם תפרוץ בהם אש ולא תטופל מייד באמצעים הנמצאים במקום ובידי אנשים הנמצאים במקום שאומנו לכך, הסיכון לאסון המוני הינו גבוה. מוצע להסמיך את השר להורות לסוגי מפעלים כאלה להקים יחידות כבאות וחילוץ מפעליות, אשר יוכלו לטפל בארועים טיפול ראשוני עד להגעת כוחות שירות הכבאות למקום, ובכך להקטין את הסכנה להתפשטות אש ונזקים חמורים לאדם ולרכוש. הואיל והוצאות הקמת יחידה כזו וציודה יחולו על בעלי המפעל, צו כזה לגבי מפעל מסויים יינתן לאחר שמיעת עמדתם. מוצע להטיל על הנציב ואנשי המפקדה הארצית לבצע את הבדיקה המקצועית באשר לצורך בקיומן של יחידות מפעליות כאמור, ולהביא את המלצותיהם בפני השר. סעיף 82 על פי ממצאי הוועדה, הניסיון מלמד כי בשריפות יער קיימת חשיבות רבה לאתר את מקור האש ולהתחיל לטפל בכיבויה סמוך ככל האפשר לפריצתה, הואיל והיערות אינם מיושבים, לעתים חולף זמן ניכר מרגע שאש פרצה ביער ועד שידיעה על כך מגיעה לשירותי הכבאות, לפיכך יש להביא לפריסה של תצפיתני אש בעונת הקיץ, וכן להתקין ביערות ובשמורות הטבע ציוד לטיפול ראשוני בכיבוי האש ובמניעת התפשטותה. מוצע להסמיך את השר להורות לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, ולקרן הקיימת לישראל, על הקמת יחידות כבאות וחילוץ לשטחים פתוחים. צו כזה יינתן לאחר שהגורמים המקצועיים בנציבות הכבאות יבחנו את הנושא והנציב יגיש לשר את המלצותיו, ויהיה טעון התייעצות עם הגופים האמורים ועם השר לאיכות הסביבה או שר החקלאות, לפי העניין. סעיפים 83 ו - 84 הוועדה הדגישה את חשיבות נושא המניעה ונקיטת האמצעים הדרושים למניעת פריצת אש, ולהקטנת התפשטותה ונזקיה, אם תפרוץ. זאת במיוחד לגבי היער והחורש. בהקשר זה המליצה הוועדה נציב הכבאות יגבש כללים מחייבים לתכנון היערות, שייקחו בחשבון את סיכוני האש הכרוכים ביערות, ובהם כללים בעניין דרכי גישה לרכבל כיבוי, אמצעי כיבוי מקומיים, ואמצעי הפרדה בין גושי יער, ובין היער למבני מגורים ותעשיה. עוד המליצה הוועדה כי הגורמים המתכננים יערות יידרשו לקבל את אישור שירות הכבאות לכל תכנון מפורט של יער, כפי ששירותי הכבאות מעורבים בהיבטים הקשורים למניעת אש בעת אישור תכניות לפי חוק התכנון והבניה, ובעת רישוי עסקים. מוצע לעגן המלצות אלה בחוק החדש, ולהעניק לשירות הכבאות סמכות לקבוע כללים מחייבים בנושאים מבצעיים, וזכות המלצה בנושאים אחרים כגון סוגי העצים והצמחייה. סעיף 85 הוועדה המליצה כי יגובשו תכניות עבודה לתחזוקה שוטפת של היערות, כך שתימנע הצטברות של חומך דלק טבעי של הזנת האש. מוצע להסמיך את הנציב, לאחר שתבוצע עבודת מטה מקצועית מתאימה בנציבות הכבאות, ובהתייעצות עם משרד החקלאות והקרן הקיימת לישראל, לקבוע כללים בנושאים אלה, ולחייב את הגורמים האחראים ליערות לפעול לפיהם, ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך. קביעתם ואכיפתם של כללים אלה יקטינו את הסיבוכים והנזקים הכרוכים בפריצת אש ביערות. סעיפים 86 ו-87 כיו קיים קשר הדוק בין הרשויות המקומיות לבין שירותי הכבאות, הואיל ושירותי הכבאות מופעלים במסגרת של איגודי ערים או יחידות עירוניות. עם הפרדת שירותי הכבאות מן הרשויות המקומיות והפיכתן לשירות ארצי, יש להבטיח קיומו של גורם מקצועי בכל רשות מקומית אשר יהיה המקשר והמתאם עם שירות הכבאות. סעיף 88 מוצע להסמיך את הנציב, בהתייעצות עם הממונה, להורות לרשויות מקומיות ולישובים שבתחומן על הצבת אמצעי כיבוי במקומות ציבוריים ועל נקיטת פעולות למניעת אש. במיוחד חשובים הדברים לגבי ישובים הנמצאים בקרת יערות, אשר צריכים להיות ערוכים לפריצת אש בקרבתם. הוועדה המליצה כי בישובים אלה תכשיר הרשות המקומית קציני בטיחות אש שיהיו אחראים ליצירת מודעות לבטיחות אש בקרב התושבים, וידאגו להימצאותם של אמצעי כיבוי אש ולתקינותם. כן המליצה הוועדה כי ההנחיות המקצועיות וההדרכה יינתנו על ידי שירות הכבאות, ואילו האחריות להעמדת האמצעים הדרושים תחול הרשות המקומית. סעיפים 89 ו - 90 לפי חוק שירותי כבאות, מוסמך שר הפנים, בין היתר, להתקין תקנות בדבר הספקת מים והתקנת מתקני מים לצורכי כיבוי דליקות. בתקנות שירותי כבאות (אספקת מים וברזי כיבוי), התשל"א-1971, הוסדרה חובת רשות מקומית ומי שמפיק או מספק מים באמצעות רשת צינורות, לשמור על תקינות הרשת וזרימת המים בה בלחץ מתאים וחובתה של רשות מקומית להתקין ולתחזק ברזי כיבוי לפי הוראות רשות הכבאות המקומית ומפקח כבאות ראשי, על חשבון רשות הכבאות. כן מוסדרת שם חובת רשות הכבאות לערוך ולנהל ספרי ברזי כיבוי ומפות שלהם. מוצע לקבוע הוראות דומות בחוק החדש, תוך הטלת הוצאות התקנת ברזי כיבוי ותחזוקתם על הרשויות המקומיות. סעיף 91 מוצע להסמיך הנציב לתת הוראות ליחידות מפעליות וליחידות לשטחים פתוחים בכל הנוגע להפעלתן התקינה ולהכשרת אנשיהן. סעיפים 92, 93 ו - 96 שר הפנים התקין חוק עזר לדוגמא לאיגודי ערים (שירותי כבאות) (מניעת דליקות), התשמ"ח-1988. מספר איגודי ערים לכבאות אימצו חוק עזר זה. בחוק העזרה קבעה שורה של איסורים לגבי מעשים העלולים לגרום לשריפות. דין העובר על הוראת חוק העזר - קנס. עם המעבר לשירות הארצי, אין מקום לקיומן של הוראות מסוג זה בחוקי עזר שאיגוד ערים יכול לאמצן או שלא לאמצן, ואף אין מקום ואין מקום לקביעתן בחקיקת משנה. מוצע כי החוק החדש יקבע את האיסורים ואת הסנקציות על הפרתם. סעיף 94 חוק שירותי הכבאות מסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות את הכמויות והסוגים של ציוד, אמצעים וחומרים לכיבוי דליקות ושל אמצעי אזעקת דליקה ותקשורת, שיוצבו בסוגי מקרקעין שונים. מכוח סמכות זו הותקנו תקנות שונות בדבר ציוד כיבוי בבתי עינוג, בבניינים מסחריים, בבתי חולים, בבתי מגורים, בבתי מלון, בבתי ספר, בבתי תפילה, במחסנים, במפעלי תעשיה ומלאכה, במוזיאונים ועוד. חלק מתקנות אלה הינו מיושן וטעון עדכון והתאמה לצרכים הנוכחיים ולצורות הבניה והמסחר המודרניים. יצויין כי לגבי מפעלי תעשיה, ישנו חיוב להתקין ציוג כיבוי גם מכוח תקנות ההתגוננות האזרחית (ציוד מפעלם ומוסדות אימון עובדיהם), התשל"ג-1973. גם האמור שן הנו מיושן, ולא ברור מדוע נקבעה הוראה זו לגבי מפעלי תעשיה דווקא ולא מודות אחרים. סעיף 95 מוצע להסמיך מפקד מחוז, או מי שהוא הסמיך לכך באישור הנציב, בכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, לתת הוראות אינדיודואליות לבעלי נכסים לנקוט באמצעים למניעת שריפות, וכן לדרוש שירות הכבאות לעשות את הטעון עשייה ולחייב את הבעל הנכס בהוצאות. יצויין כי כיום קבועות הוראות דומות בסעיף 6ב לחוק שירותי הכבאות. סעיף 97 מוצע לקבוע חובה לקבל הסמכת יו"ר הכנסת, שר החוץ שר הביטחון לפי הענין, לגבי קביעת התנאים להחלת החוק על משכן הכנסת, ומקרקעין המוחזקים על ידי נציגות דיפלומטית, ומקרקעין המוחזקים על ידי מערכת הביטחון, על יד משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או שירותי הביטחון. סעיף 98 ו 99 מוצע לקבוע את סמכויותיו של שירות הכבאות בעת אירוע של דליקה או תקרית המחייבת את הפעלת הכבאים. מטבע הדברים, בשל היות מצב חירום המסכן חיי אדם ורכוש, מתבקשות סמכויות חירום שאינן מופעלות בעתים רגילות, כגון סמכויות כניסה לכל מקום, לרבות פריצה בכוח, הריסה או סילוק של מיתקנים וחפצים העולים באש או המפריעים לפעולות הכבאים, הפסקת התחבורה, פינוי אנשים, ניתוק מים, גז וחשמל. הוראה דומה, פחות מפורטת, נמצאת בסעיף 20 לחוק שירותי הכבאות. סעיף 21 לחוק האמור קבוע כי כבאי, מתנדב ושוטר לא ישאו באחריות בשל פעולות לפי סעיף 20 שביצעו בתום לב, במידה סבירה וללא רשלנות, אם המעשה היה בתחום סמכותו כדין או לעובד ציבור הגנה בכל תופענה שאינה על רשלנות, אם המעשה היה בתחום סמכותו כדין. הואיל ומדובר במצבי חירום ולחץ המחייבים פעולות דחופות ולעיתים יוצאות דופן, מוצע להרחיב פטור זה מאחריות ולקבוע כי לא תהיה אחריות אזרחית או פלילית בשל פעולות כאמור שנעשו באופן סביר (כלשון סעיף 94 במוצע), ובתום לב. עם זאת, במקרים מתאימים ניתן היה לנקוט הליכי משמעת. הוראה דומה מצויה בסעיף 44 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969, לגבי שוטר המבצע מעצר או עיכוב. בהתאם להחלטות הממשלה מ-1993 ו-1994, על שירותי הכבאות לסייע בטיפול באירועי חומרים מסוכנים, על ידי ביצוע פעולות ראשוניות לצמצום השפעת החומרים המסוכנים עד להגעת הגורמים המקצועיים ונטרול החומרים המסוכנים. מוצע לקבוע כי הנציב יקבע בהוראות השירות את נוהלי הפעולה והתיאום עם המשטרה ורשויות איכות הסביבה. סעיף 100 סעיף 24 לחוק שירותי הכבאות מסמיך מפקד יחידת כבאים לגייס לכיבוי דליקה כל אדם בגיל 16 עד 50 שנה שמקום מגוריו הקבוע בתחום 10 קילומטר ממקום הדליקה, וכן לצוות על כל אדם המחזיק בציוד וחמרים לכיבוי דליקות והנמצאים בתחום 50 קילומטר ממקום דליקה ולהעמידם לרשותו לכיבוי הדליקה. על רשות הכבאות לפצות על הציוד והחומרים שלא הוחזרו ועל נזקים שנגרמו להם. סעיף 101 סעיף 35 לחוק שירותי הכבאות מסמיך את השר להתקין תקנות, ובין היתר בדבר הספקת מים ותקנת מיתקני מצים לצרכי כיבוי דליקות. מוצע לחזור על הסכמה זו בחוק החדש . כמו ביתר התקנות לפי חוק זה, עבודת המטה המקצועית תעשה על ידי המפקדה הארצית של נציבות הכבאות, והנציב יביא את המלצותיו בפני השר. סעיף 102 שירות הכבאות יהיה ראשי להשתמש במים מכל מקור ובכל מקום לשם טיפול בדליקות. לשם אימונים ניתן יהיה להשתמש במים לאחר שמיעת עמדה בעלי המים. אם גורם פרטי חוייב בתשלום בעד המים - ישפה אותו שירות הכבאות. סעיף 103 חובת הראיה תוטל על מי שטוען כי שימוש בסמכויות לצורכי טיפול באירוע היה שלא כדין. סעיף 104 סעיף 35 לחוק שירותי הכבאות מסמיך את שר הפנים להתקין תקנות בדבר "חקירות בסיבות דליקות וגורמיהן". תקנות שירותי הכבאות (חקירת דליקה וגורמיה), התשל"ב-1972, מסמיכות רשות כבאות להסמיך אחד מעובדיה לחקור בסיבות דליקות וגורמיהן, וכן מסמיכה את שר הפנים להקים ועדת בירור לחקור בכל סיבת דליקה שתיראה לו. התקנות מחייבות את רשות הכבאות שבתחומה ארעה דליקה ושירותי הכבאות נקראו לכתובתה, לשלוח חוקר. מי שבידו ידיעה או חפץ העשוי לסייע בחקירה נדרש להודיע לחוקר, והחוקר ראשי להיכנס לחצים שבהם ארעה דליקה ולחקור אנשים. אם יש חשש למעשה פלילי יש להודיע למשטרה. על ממצאי החקירה חלה סודיות. מוצע לקבוע הוראות בעניין זה בחוק החדש. חוקר יהיה כבאי שהנציב מניהו בכתב לענין זה. אם הדבר דרוש לניהול החקירה ניתן היה לאסור כניסה למקרקעין, לתקופה שלא תעלה על 7 ימים. סעיף 105 כדי לאפשר לאנשי שירות הכבאות לבצע את תפקידי השירות בפיקוח על קיום דיני הכבאות בכל הנוגע למניעת שריפות ולהתקנת אמצעים לגילוי שריפות ולכיבויין, ובאכיפתם של דינים אלה, יש להעניק להם סמכויות לדרוש מידע, להיכנס לכל מקום ולתפוש מסמכים. מצע כי סמכויות אלה לא יינתנו באופן גורף לכל כבאי, אלא לכבאים שהניצב הסמיכם לכך. כן מוצע כי, מקובל בחוקים אחרים, כניסה לבית מגורים תהיה רק לפי צו של שופט, וכי על החיפוש יחולו ההוראות הקבועות בפקודות סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) בדבר נוכחות תופש המקום ועדים, רישום מה שנתפש, וחיפוש אצל אדם הנמצא במקום ויש יסוד סביר להניח שהוא מסתיר אצלו מסמך שמחפים. יצויין כי כיום מסמיך סעיף 6ג לחוק שירותי הכבאות את מיש שנתמנה לכך על ידיד רשות כבאות להיכנס למקרקעין כדי לבדוק אם קוימו הוראות החוק האמור והתקנות לפיו. הסעיף המוצע רחב יותר. סעיפים 106- 107 מוצע לקבוע הפרה של הוראות החוק כעבירות ולדרגן לפי חומרתן. כאשר החובה לפעלו מוטלת על תאגיד, יש להטיל על מנהליו והאחראים לתחום הבטיחות לדאוג לקיום הוראות החוק, לקבוע כי עברו עבירה אם לא מילאו חובה זו. סעיף 108 פרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, קובע סדרי דין מיוחדים לעבירות הנקבעות כעבירות קנס. מוצע להסמיך את שר הפנים, ולקבוע בהתייעצות עם הנציב, עבירות לפי החוק המוצע עבירות קנס, ואת הקנס לאותן עבירות. עם קביעה כזו יוכלו השר להסמיך כבאים משירות הכבאות למסור למי שהוא סבור שעבר עבירות אלה, הזמנה הנותנת למקבלה ברירה לשלם קנס בשיעור שנקבע , במקום להישפט על העבירה. אם שילם את הקנס, רואים שאותו כאילו הודה באשמה, הורשעו ונשא את עונשו. אם לא שילם - רואים את ההזמנה כהזמנה למשפט. אם עבירת הקנס תיקבע כעבירה של ברירת משפט, יהיה הכבאי שהוסמך לכך למסור הודעת תשלום קנס, ומי שהיא נמסרה לו חייב לשים את הקנס הנקוב בה זולת אם הגיש בקשה לביטול או הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה. לא שילם את הקנס ולא הודיע שיש ברצונו להישפט - תישלח לו הזמנה למשפט. יצויין כי עבירות על הוראות שנקבעו בחוק עזר לדוגמא לאיגוד ערים (שירותי כבאות) (מניעת דליקות), התשמ"ח-1988, שאימצו כמה איגודי ערים, הדומות לאלה המנויות בסעיף 93 המוצע, בקבעו כעבירות קנס. הסעיף המוצע הנו רחב הרבה יותר, ויאפשר הגברת האכיפה של דיני הכבאות. סעיפים 109 עד 116 לעתים, כשאין מדובר בהפרדה חמורה במיוחד, ולמען יעילות האכיפה, אין מקום להפעיל את מנגנון ההרשעה והענישה הפליליים בשל הפרת הוראות החוק ועדיף לנקוט בהליך של הטלת עיצום כספי "אזרחי" מוצע לקבוע את המנגנון לכך, בדומה למה שנקבע לאחרונה בכמה חוקים אחרים. גם מנגנון זה, שאינו קיים כיום לגבי דיני הכבאות, שיופעל על ידי הנציב, מנהלי אגפים במפקדה הארצית או מפקדי המחוזות, יאפשר הגברת האכיפה של דיני הכבאות. סעיפים 117 ו- 118 הוועד המליצה כי שירות הכבאות יבנה מודל תמחור של פעולות המתבצעות על ידו, וכי על בסיס מודל זה ייקבעו שיעורי השתתפות דיפרנציאליים לפעולות השונות שיבצע השירות. עוד הציעה הוועדה לגבות תשלומים מגורמים בני סיכון, על פי רמת הסיכון שלהם, וכן לבחון מתן הנחות במטרה ליצור תמריץ להתקנת אמצעי מניעה והתראה. מוצע להסמיך את שר הפנים, בהתייעצות עם הנציג ובאישור ודעת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות הדבר הטלת היטל כבאות מדורג על גרומים שמהווים סיכון אש, וכן בדבר אגרות בעד מתן שרותי כיבוי וחילוץ ובעד עריכת ביקורות תקופתיות. הועדה המליצה כי ההכנסות העצמיות יהוו כ% 15 מתקציב שירות הכבאות. מוצע לקבוע כי כספי העיצומים הכספיים, ההיטלים והאגרות ישמשו למימון פעולות שירות הכבאות. סעיף 119 בתיקון חוק שירותי הכבאות משנת התשנ"ו-1996 הוסף בו סעיף 5א אשר מסמיך את שר הפנים לקבוע הסדרים לפיהם רשות כבאות תושיט עזרה באזור יהודה ושומרון לפי בקשת מפקד כוחות צה"ל, וכלן בשטחי הרשות הפלסטינית לפי בקשתה. מוצע לחזור על הוראות אלה בחוק החדש, בהתאמה. סעיף 120 מוצע לאפשר הגשת השגה לנציב הכבאות על הוראות והחלטות שונות של המפקד מחוז. סעיף 121 מוצע כי החוק יחול גם על המדינה, באופן שינתן יהיה להטיל עליה לקיים במפעלים ובנכסים מסוימים שלה יחידות כבאות מיוחדות, ובאופן שהתקנות בדבר התקנת אמצעי גילוי אש וכדומה יחולו גם על מיתקנים שבבעלותה או בהחזקתה. סעיף 122 שר הפנים יהיה ממונה על ביצוע החוק ומוסמך להתקין תקנות לביצוע סעיף 123 עם חקיקת החוק יבוטל חוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959, שמכוחו פועלות רשויות הכבאות. סעיף 124 בחוק התכנון והבניה נקבע במספר סעיפים כי נציג רשות הכבאות המקומית ישתתף בדיוני מוסדות התכנון השונים ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לשריפות. מוצע להתאים את המונחים המשמשים בחוק זה למבנה החדש של שירות הכבאות, ולקבוע כי דעת נציג שירות הכבאות תהיה קובעת בעניינים הנוגעים לשריפות. סעיף 125 בחוק ההתגוננות האזרחית נקבע כי מפקד הכבאות הראשי שמונה לפי חוק שירותי הכבאות יהיה חבר במועצה הארצית של הגא, וכי נציג רשויות הכבאות שבמחוז יהיה חבר במועצה מחוזית של הגא ובמועצה פיקודית של הגא. מוצע להתאים הוראות אלה למבנה החדש של שירות הכבאות. סעיף 126 לפי פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי, מוענקות על חשבון אוצר המדינה גימלאות למתנדב שנפגע תוך כדי פעולות התנדבות. בהגדרת "מתנדב" מנויים בין היתר כבאי מתנדב או מי שגויס לסייע בכיבוי שריפה לפי חוק שירותי הכבאות. מוצע כי לכבאי מתנדב יהיו זכויות כשל כבאי אם נפגע תוך כדי פעולתו כמתנדב, ואילו פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי ימשיך לחול על מי שנפגע לאחר שגויס לסייע בכיבוי שריפה סעיף 100 לחוק המוצע. סעיף 127 מוצע להתאים אם הוראות חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, לחוק החדש המוצע: סעיף 1 לחוק האמור מגדיר את מטרות הרישוי, ובהן קיום הדינים הנוגעים לשירותי כבאות. מוצע לקבוע כי כאשר אחת ממטרות הרישוי הינה המטרה האמורה, תקוים התייעצות עם נציג כבאות וחילוץ. לפסקה (1) סעיף 6 לחוק האמור קובע כי רשיון לעסק טעון רישוי לא יינתן אלא אם נתן אישור השר שבתחום סמכותו נושא הרישוי, או מי שהוא הסמיך. לפי סעיף 7 רשאים נותני האישור להתנות אותו בתנאים שיש בהם לקדם את סעיף 7 רשאים נותני האישור להתנות אותו בתנאים שיש בהם לקדם את מטרות הרישוי. מוצע להוסיף לרשימת הגורמים שאת אישורם יש לקבל, גם את נציב הכבאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה, כדי שהוא יוכל להבטיח כי ברשיון בעסק יותנו התנאים הדרושים למניעה ולהקטנה של סיכוי אש. לפסקאות (2) ו-(3) לפי סעיף 9 לחוק האמור, "שר הפנים ראשי להתקין לעסקים טעוני רישוי או לסוגים מהם, תקנות להבטיח סידורים נאותים למניעת דליקות בחצרי העסק ובסביבותיהם ולכיבויין, לרבות חובה להחזקת ציוד, מיתקנים וחמרים לכיבוי דליקות." לפי סעיף 14 לחוק האמור, מי שלא קיים תנאי מתנאי הרשיון או שלא קיים הוראות תקנה לפי החוק, דינו קנס אות מאסר שנה חדשים, ואם עשה זאת הרשות המקומית ומפקד משטרת המחוז - דינו קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר ההתראה. מוצע להוסיף את מפקד המחוז של שירות הכבאות לרשימת המוסמכים לתת התראה כאמור בתחומו. הסכמה זו תסייע באכיפת התקנות שהותקנו בנושא מניעת דליקות, ובאכיפת תנאי הרשיונות בנושא זה. לפסקה (4) סעיף 20 לחוק האמור מסמיך נושאי משרה מסוימים, שיש להם יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או עבירה כאמור לעיל, לצוות על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק. על צו הפסקה מינהלי כזה ניתן לערער לבית משפט. מוצע להוסיף את מפקד המחוז של שירות הכבאות לרשימת המוסמכים לתת התראה כאמור בתחומו. לפסקה (5) סעיף 128 בתוספת השלישית לחוק בתי המשפט מנויים חוקים שבעבירות עליהם מוסמך לדון בית משפט לעניינים מקומיים. בין החוקים האמורים מנוי, בפרט 13, חוק הכבאות, התשי"ט- 1959. בנוזף, לפי חוק סדר הדין הפלילי, בעבירות המנויות בתוספת האמורה ראשים להורות על הגשת כתב אישום גם ראש הרשות המקומית או עובד שלה שהוסמך לכך. כל זאת משום ששירותי הכבאות הינם שירותים מוניציפליים. עם הפיכת שירות הכבאות לשירות ארצי אין עוד מקום להוראות אלה, ומוצע למחוק את חוק שירותי הכבאות מן התוספות השלישית לחוק בתי המשפט, ולא להחליפו בחוק החדש. סעיף 129 סעיף 52 לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד-1994, קובע לאזור חפשי כמשמעותו באותו חוק תוקם ועדה לתכנון ולבניה. לפי סעיף קטן (ד), יש להקים מתוך ועדה זו ועדת משנה לרישוי, ולישיבותיה יש להזמין נציגים של גופים שונים, ובם רשות הכבאות. מוצע להחליף את "רשות הכבאות" ב"שירות הכבאות". סעיף 130 המעבר למבנה החדש מחייב היערכות רבה. על פי המלצות הועדה יוקם צוות הקמה, שיהיה אחראי להיערכות זו. לפי התקדמות פעולות ההכנה ניתן יהי לקבוע את התאריך שבו ייכנס החוק לתקפו. יצויין כי רצוי לחוקק את החוק זמן לפני המועד שייקבע לתחילת תקפו, באופן שינתן יהי לנצל את התקופה שבין השלמת חקיקתו לבין כניסתו לוקף לבין כניסתו לתוקף לשם ביצוע פעולות ההכנה הנדרשות. לפי סעיף 19 לפקודת הפרשנות (נוסח חדש) חיקוק שאין תקפו עם נתינתו, המעיק סמכות להתקין תקנות ולעשות מינויים או כל דבר אחר, אשפר להשתמש באותה סמכות בכל שעה לאחר חקיקתו, ככל שהדבר דרוש לכדי להפעילו ביום תחילת תוקפו. סעיף 131 על פי המלצות הועדה, יועברו עובדי רשויות הכבאות לשירות הכבאות החדש, אולם הדבר לא ייעשה בכפייה, ועובד המעדיף לפרוש יוכל לעשות כן, והרשות שהעסיקה אותו תשלם לו את גימלאותיו ואת יתר זכויותיו בפרישה. בנוסף, על פי המלצות הועדה יוקדם גיל הפרישה של כבאים לגיל 55. לפיכך לא יועברו לשירות הכבאות החדש עובדים שעברו גיל זה, והרשות המעסיקה אותם תשא בעליות פרישתם. לגבי העובדים שיועברו, יתחלקו רשויות הכבאות והמדינה בעלויות פרישתם בעתיד, לפי התקופות שבהן שירתו בכל אחת מהן. כפי שמקובל בחוקים אחרים שעל פיהם בוצעו שינויים מבניים ועובדים מגוף לגוף, כגון משירות המדינה לתאגידים סטוטוריים או לחברות ממשלתיות, מוצע לקבוע כי לא תהיה זכאות להטבות פרישה רק בשל עצם המעבר. סעיף 132 הנכסים המשמשים את רשויות הכבאות נרכשו במימון משותף של הרשויות המקומיות והממשלה. הואיל ושירות הכבאות ימשיל להפעיל נכסים אלה באותם מקומות לטובת תושביהן, יש מקום להורות על העברת הכנסים לבעלות המדינה ללא תמורה. סעיף 133 מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע הוראות פטור והתאמה לענין המיסים שיחולו בעברת הנכסים. סעיף 134 כאמור בדברי ההסבר לסעיף 92, הותקנו בעבר תקנות רבות בדבר הכמויות והסוגים של ציוד, אמצעים וחמרים שיש להתקין בסוגי מוסדות ומפעלים שונים. כדי למנוע "חלל ריק" מוצע להבהיר כי תקנות אלה יישארו בתקפן עד אשר יעודכנו ויוחלפו על ידי תקנות חדשות שיותקנו מכוח החוק החדש.הצעות חוקשריפהכבאות / מכבי אש