הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון - אורך החופשה), התשס”א-2000 התיקון המוצע בא להסיר ספק ולמנוע פרשנות העלולה לגרוע ממספר ימי החופשה השנתית המגיעים לעובד. החוק בניסוחו הקיים מדבר בלשון "ימים" ואינו מתייחס ל"ימי עבודה". אבחנה זו חיונית עתה, לאחר מעבר חלק ניכר מהמשק לשבוע עבודה בן חמישה ימים. ישנם מעבידים שאף על פי שצו ההרחבה בדבר המעבר לשבוע עבודה בן חמישה ימים איננו חל עליהם, החליטו להנהיג בפועל שבוע עבודה מקוצר כאמור. למרות שעשו כן, הרי לענין חישוב החופשה השנתית של העובדים שבוע עבודה מקוצר הם נוהגים כאילו נמשך המצב הקודם, היינו מביאים במנין ימי החופשה את ימי השישי והשבת כאחד (לגבי יהודי). כתוצאה מכך מפסיד העובד יום חופשה, ויעדו האמיתי של המעבר לחמישה ימי עבודה שבועיים נמצא מסוכל. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ו בחשון התשס"א - 13.11.2000 1. בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, בסעיף 3 - (1) בסעיף קטן (א), במקום "לא ייכלל אלא מנוחה שבועית אחת" יבוא "לא יבוא במנין אלא יום מנוחה שבועי אחד". (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) אורך החופשה לכל שנת עבודה של עובד אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד בו נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים הוא - (1) בעד כל אחת מהשנים הראשונה והשניה - 10 ימי עבודה בפועל; (2) בעד כל אחת מהשנים השלישית והרביעית - 11 ימי עבודה בפועל; (3) בעד השנה החמישית - 12 ימי עבודה בפועל; (4) בעד כל אחת מהשנים השישית, השביעית והשמינית - 17 ימי עבודה בפועל; (5) בעד כל אחת מהשנים התשיעית ואילך - 23 ימי עבודה בפועל; בסעיף קטן זה - "יום עבודה בפועל" - יום אשר על פי הנהוג במקום העבודה מהווה יום עבודה רגיל." הצעות חוקדמי חופשה שנתית