הצעת חוק המועצה להשכלה תורנית גבוהה

הצעת חוק המועצה להשכלה תורנית גבוהה, התשס”א-2000 לימוד התורה הוא מאבני היסוד של היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית וראוי שמדינת ישראל תתקצב את לימוד התורה במודות הגבוהים ללימוד תורה באופן ראוי ושוויוני ללימודים אקדמאים מקבילים. תקציב הישיבות היה מאז ומתמיד סלע מחלוקת ומוקד חיכוך בין דתיים וחילונים, בין ראשי הישיבות למשרד הדתות, בין הרבנים וראשי הישיבות לראשי התנועה, בין משרד הדתות למשרד האוצר. למעשה, ניתן לומר ששום גורם לא היה מרוצה מתקציב הישיבות. הדתיים טענו: אנו מקופחים, החילונים השיבו: אתם סחטנים. כדי לפתור את הבעיה באופן בסיסי וקבוע מוצע להקים מועצה להשכלה תורנית גבוהה במתכונת המועצה להשכלה גבוהה, שתתקצב את מוסדות התורה העל תיכוניים המעונינים בכך במתכונת התקציבית השווה למוסדות ההשכלה הגבוהה יחד עם קבלת עול המשמעת התקציבית המקובלת באוניברסיטאות. מוצע להגן את המועצה בחוק, במתכונת דומה לחוק ההשכלה הגבוהה ובהתאמות המתחייבות מהמציאות המקובלות בעולם מוסדות התורה. הצעת החוק מבטיחה שתישמר העצמאות הרוחנית, הפדגוגית והמקצועית המוחלטת של מוסדות התורה שיכללו במסגרת המועצה. המועצה לא תהיה מוסמכת להתערב בשיקולים לקבלת העובדים החינוכיים, המנהליים והרמי"ם, לא תהיה מוסמכת להתערב בתכנים החינוכיים והרוחניים ולא בתוכניות הלימודים ותוכניות המחקר התורני הכל בדומה לעצמאות לחופש האקדמי המעוגן בחוק ההשכלה הגבוהה. מוסדות התורה שרשאים להיכלל במסגרת המועצה יהיו: ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות, מכינות ישיבתיות לצה"ל, כוללים, מכוני מחקר ובית אולפנא לנשים. השוואת הזכויות והחובות - התקצביות והמנהליות של אותם מוסדות התורה שיקבלו על עצמם את מסגרת המועצה להשכלה תורנית גבוהה, לזכויות ולחובות של האוניברסיטאות שבמסגרת המועצה להשכלה גבוהה, והשוואת תפקודם של שתי מועצות אלה, לסייע לפתור באופן יסודי וקבוע את בעיית תקצוב מוסדות התורה ותפקודם המנהלי, ויסיר נושא שבמחלוקת שבין דתיים וחילונים מסדר היום הציבורי. הנחת ההצעה גורסת שאין לגרוע ולקפח את חלקו של תלמיד שחשקה נפשו ללמוד לימודים גבוהים ביהדות דווקא במוסד ישיבתי לעומת סטודנט הלומד יהדות באוניברסיטה. תקציב המדינה צריך להתייחס באופן שוויוני ללימודים שווים בתנאים שווים. תקצובם של מוסדות תורה שיבחרו לא להיכלל במסגרת המועצה להשכלה תורנית גבוהה יהיה במתכונת וברמת התקצוב המקובלת כיום במשרד הדתות. בשום פנים ואופן לא תיכפה מסגרת המועצה על מוסדות תורה שלא ירצו להיות מתוקצבים במסגרת המועצה. הצעות חוק דומות, הוגשו בכנסת העשירית על ידי ח"כ הרב מנחם הכהן ומספרה י"ח, בכנסת השתיים עשרה על ידי ח"כ אברהם בורג ומספרה תש"כ, ובכנסת הארבע עשרה על ידי ח"כ אלכס לובוצקי ומספרה פ/986. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' בחשון התשס"א - 6.11.2000 1. בחוק זה - סימן א': כללי "השכלה"- לרבות הוראה, מדע ומחקר; "ישיבה" - לרבות ישיבה גבוהה, ישיבת הסדר וכולל, ולמעט ישיבות תיכוניות; "מוסד להשכלה תורנית גבוהה"- ישיבה, מכינה ישיבתית לצה"ל, מכון לחקר תורני או בית אולפנא על תיכוני לנשים; "מוסד תורני מוכר"- מוסד להשכלה תורנית גבוהה שהכירה בו המועצה לפי סעיף 19; "המועצה" - המועצה להשכלה תורנית גבוהה, המוקמת לפי סעיף 2; "השר"- שר החינוך. 2. מוקמת בזה מועצה להשכלה תורנית גבוהה; נשיא המדינה ימנה את חבריה לפי חוק זה. 3. (א) המועצה היא המוסד הממלכתי להשכלה תורנית גבוהה במדינה, והיא תמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי חוק זה. (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), רשאית המועצה, לאחר התייעצות עם המוסדות התורניים המוכרים הנוגעים בדבר, ובשים לב להוראות פרק ד', להציע הצעות בדבר ביסוסם, הרחבתם ושכלולם ובדבר שיתוף הפעולה בינם לבין עצמם, בדבר קידום המחקר התורני ובדבר הקמתם של מוסדות נוספים להשכלה תורנית גבוהה. 4. המועצה תהא תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. 5. המועצה תהא גוף מבוקר לפי סעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. 6. מספר חברי המועצה יהיה חמישה עשר, והשר ביניהם. 7. (א) הממשלה תציע לנשיא את חברי המועצה. (ב) חברי המועצה יהיו השר, שבעה ראשי מוסדות להשכלה תורנית גבוהה, שני מנהלי מוסדות להשכלה תורנית גבוהה, ארבעה מומחים בתחום המנהל הציבורי שהמליץ עליהם השר אשר נציבות שרות המדינה היא בתחום אחריותו, ואשר אושרו גם על ידי הרב הראשי לישראל, אחד מראשי הרשויות המקומיות שבתחום שיפוטו מתקיים מוסד להשכלה תורנית גבוהה. (ג) במועצה יינתן ייצוג הולם לכל סוגי המוסדות להשכלה תורנית גבוהה. 8. (א) נתפנה מקומו של חבר מועצה תוך תקופת כהונתה של המועצה, מכל סיבה שהיא, יתמנה במקומו חבר אחר ליתרת תקופת הכהונה, בדרך שניקבעה למינוי חבר שמקומו נתפנה. (ב) נבצר מחבר המועצה לשמש בתפקידו תקופה קצובה, רשאי השר להציע ל נשיא המדינה למנות ממלא מקום לאותו חבר לתקופה כאמור. 9. השר יהיה יושב ראש המועצה, המועצה רשאית לבחור מבין חבריה סגן יושב ראש המועצה. 10. תקופת כהונתה של כל מועצה תהיה חמש שנים מיום התחילה של מינוי חבריה; ואולם המועצה הראשונה תכהן שנתיים בלבד. סימן ב': מינהל 11. המועצה תקבע את נוהל דיוניה ככל שלא נקבע בחוק זה או בתקנות לפיו. 12. קבלת עובדי המועצה ומינויים ייעשו בידי המועצה ויהיו כשל עובדי המדינה, בתיאומים שנקבעו בתקנות; שכרם ותנאי עבודתם יהיו זהים לאלה של עובדי מדינה. 13. (א) המועצה לא תהא רשאית למכור נכס שבבעלותה, להעבירו בדרך אחרת או למשכנו, אלא באישור השר. (ב) המועצה לא תהא רשאית להשכיר או להשאיל נכס שבבעלותה לתקופה או לתקופות העולות על עשר שנים, אלא באישור השר. 14. לעניין סעיפים 4, 12, ו-13 רשאית המועצה לפעול באמצעות ועדה מבין חבריה או בצירוף אנשים שאינם מבין חבריה. סימן ג': תקציב המועצה 15. בסימן זה, "תקציב" - תקציב רגיל ותקציב פיתוח של המועצה ואומדן הכנסותיה. 16. התקציב לכל שנת כספים יהיה מחולק לסעיפי משנה ולפרטים כפי שיורה שר האוצר לאותה שנת כספים לגבי תקציב זה. 17. להצעת התקציב לכל שנת כספים יצורפו דברי הסבר שיתארו את הפעולות שהמועצה מתכוונת לעשותן בשנת הכספים,על פעולות המועצה בשתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה. 18. את הצעת התקציב, בצירוף דברי ההסבר, תכין ועדה שתמנה המועצה, והיא תימסר לאישור הממשלה באמצעות שר האוצר במועד שיורה החוק. סימן ד': הכרה 19. המעצה רשאית להכיר במוסד להשכלה תורנית גבוהה על יסוד כללים שקבעה לכך בין דרך כלל ובין לסוגי מוסדות,בנוסף לרמה נאותה הוראתית,מדעית או מחקרית,לפי העניין, ובלבד שכללים אלה לא יגבילו את חופש הדעה והמצפון בעיסוק במדע או במחקר. 20. מוסד שהמועצה החליטה לא להכיר בו רשאי, תוך 45 יום מיום שהודעה לו על ההחלטה, להשיג על כך ולדרוש דיון חוזר; ההשגה תידחה אם המועצה תחליט כך ברוב חבריה; החלטת המועצה בדיון חוזר תהיה סופית. 21. מוסד שהוחלט לגביו כאמור בסעיף 20 רשאי, כעבור שנתיים מיום שההחלטה נעשתה סופית, לחזור ולהביא לפני המועצה בקשת הכרה, זולת אם קבעה המועצה בהחלטה תאריך מוקדם יותר לעניין זה. 22. מוסד תורני מוכר יקבל תעודה על כך מאת נשיא המדינה; הודעה על מתן התעודה תפורסם ברשומות. 23. מוסד תורני מוכר הוא תאגיד וכשר לתבוע ולהיתבע, לרכוש ולהחזיק נכסים ולהוציאם מרשותו, להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל משא ומתן משפטי או אחר. 24. (א) המועצה רשאית לבטל הכרתה במוסד תורני מוכר, על יסוד כללים שקבעה לכך, ובלבד שכללים אלה לא יגבילו את חופש הדעה והמצפון בעיסוק במדע או במחקר. (ב) החלטת ביטול כאמור בסעיף קטן (א) טעונה אישור מאת ועדת שרים שהיושב ראש שלה הוא השר וחבריה האחרים הם שר האוצר ושר התרבות והספורט, ואישור כאמור לא יינתן אלא לאחר שניתנה למוסד שהכרתו בוטלה הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו ולהביא ראיותיו לפני ועדת השרים או לפני מי שהיא מנתה לכך; ועדת השרים רשאית גם להחזיר את העניין למועצה לדיון חוזר, ואם החזירה כך יחולו הוראות סעיף 11, בשינויים המחייבים לפי העניין. 25. אישרה ועדת השרים את ביטול ההכרה במוסד תורני מוכר, יודיע השר על כך ל נשיא המדינה ויפרסם על כך הודעה ברשומות. 26. מוסד שאושר ביטול ההכרה בו כאמור בסעיף 25 רשאי, כעבור שנתיים מיום האישור, לחזור ולהביא לפני המועצה בקשת הכרה, על יסוד ראיות שיביא כי העלות שישמשו לביטול אינן קימות עוד, זולת אם קבעה ועדת השרים באישורה תאריך מוקדם יותר לעניין זה. סימן ו': תקציבי המוסדות 27. המועצה רשאית להציע הצעות בדבר השתתפות המדינה בתקציבי המוסדות התורניים המוכרים. 28. תקצוב המדינה למוסדות להשכלה תורנית גבוהה מוכרים שהמדינה משתתפת בתקציביהם, יהיה על פי אמות מידה שוויוניות שייקבעו, בין היתר, בהתחשב בסוגי המוסדות ובתוכניות הפיתוח, ההוראה והמחקר שאישרו המועצה או הועדה לתכנון ותקצוב האמורה בסעיף 29. 29. (א) המועצה תמנה ועדה לתכנון ותקצוב (להלן- הועדה) מבין חבריה ושלא מבין חבריה; משעשתה כן תהיה הועדה גוף בלתי תלוי שיעמוד בין המוסדות התורניים המוכרים, מצד אחד, ובין הממשלה והמוסדות הלאומיים וכל רשות תומכת אחרת (להלן - הרשויות), מצד שני, בכל עניני ההקצבות למוסדות כאמור; הרשויות יימנעו מלקבל בקשות או המלצות מהמוסדות האמורים, ומלהקציב הקצבות להם, אלא בהמלצת הועדה. (ב) הועדה תציע לממשלה, באמצעות שר האוצר, את התקציב הרגיל ואת תקציב הפיתוח למוסדות התורנים המוכרים, והיא תחלק, בלעדית, בין המוסדות האמורים את התקציבים האמורים, הכוללים והמאושרים, הכל לפי אמות מידה שקבעה במסגרת ההוראות הנתונות בסעיף 28. (ג) הועדה תציע לממשלה ולמועצה תוכניות פיתוח של המוסדות להשכלה תורנית גבוהה ותתכנן את ביצוען, היא תשקוד על ייעול המנהל של המוסדות האמורים ועל חיזוק התיאום ביניהם והיא תעקוב אחרי ניצול התקציבים כדי למנוע גרעונות וחריגות. (ד) (1) הוועדה תחווה את דעתה בפני המועצה לפני שזו תגבש את דעתה על פתיחת מוסד חדש להשכלה תורנית גבוהה, או על פתיחת יחידה חדשה במוסד קיים כאשר יש לפתיחת היחידה משמעות כספית נכרת. (2) חוות דעתה של הוועדה לפי סעיף קטן זו תהיה מנומקת; יפורטו בה בין היתר המשמעות הכספית של פתיחת המוסד החדש או היחידה החדשה; הועדה היא שתקבע אם יש או אין משמעות כספית ניכרת לפתיחת היחידה. סימן ז': עצמאות וביקורת 30. במסגרת תקציבו, מוסד תורני מוכר הוא בן חורין לכלכל כטוב בעיניו את עניניו האקדמיים והמנהליים, לרבות קביעת תוכנית מחקר והוראה, מינוי רשויות המוסד, מינוי מורים והעלאתם בדרגה, קביעת שיטות הוראה ולימוד, וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת. 31. על המבקר של מוסד מוכר יחולו הוראות סעיפים 3, 4, 8 עד 10, 12, 14(ב) ו-(ג) ו-24(ג) ל חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, (להלן - חוק הביקורת הפנימית) בשינויים המחייבים על פי העניין. 32. פקודת החינוך [נוסח חדש], התשל"ח-1978, לא תחול על מוסד תורני מוכר. 33. הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה לגבי כל מוסד שהיא בקשה בעדו הכרה לפיו. סימן ח': הוראות שונות 34. חוק זה אינו בא לחייב מוסד כלשהו לבקש הכרה לפיו או לגרוע מכל אמת מידה שלפיה תומכת המדינה במוסד שאינו מבקש הכרה, או בתלמידיו, בדרך הקצבה, ערבות וכיוצא באלה. 35. במערך הסיוע שמקיימת המדינה למוסדות ולתלמידים במוסדות להשכלה תורנית גבוהה, במסגרת חוק התקציב, ייקבעו אמות מידה, בין היתר, להעדפתם של תלמידים שהם תושבי קבע באזורי עדיפות לאומית שקבעה הממשלה ושל תלמידים של מוסדות כאמור המצויים באזורים אלה. 36. המוסר מידע למועצה, לוועדה מוועדותיה או בשבילו, בעניין הנתון לסמכותן, והוא יודע שהמידע כוזב, דינו - מאסר שנה. 37. בסעיף 1 ל חוק הביקורת הפנימית, בהגדרה "גוף ציבורי", בפסקה (3), בסופה יבוא "ולמעט מוסד תורני מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה תורנית גבוהה, התשס"א-2000". 38. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא יביא לפני נשיא המדינה, לפני הממשלה ולפני ועדת השרים שלפי סעיף 24 כל דבר שיש להביא לפניהם לפי חוק זה. 39. השר, בהתייעצות עם המועצה, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה, ובין השאר- בדבר המועמדים הסבירים לטיפול המועצה בבקשות הכרה של מוסדות משעת ההגשה ועד ההחלטה בהן. הצעות חוקמוסדות תורניים