הצעת חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, התש”ס-2000 נוכח חשיבותו של המחקר והפיתוח המדעי לביסוס בטחונה וכלכלתה של מדינת ישראל, הוקמה בימיה הראשונים של המדינה מועצה מדעית אשר הפכה בראשית שנות השישים למועצה לאומית למחקר ולפיתוח (מולמו"פ). עד סוף שנות השישים היתה המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח הגוף העיקרי שפעל לקידום המחקר והפיתוח בכל מגזרי המשק. היא הקימה מכוני מחקר והזרימה כספי מחקר למוסדות ההשכלה הגבוהה, למוסדות מחקר אחרים ולתעשייה. בעקבות דו"ח ועדת קצ'לסקי (קציר) שפעלה בסוף שנות ה-60, חל מפנה במבנה המחקר הממשלתי שעיקרו ביזור האחריות לקידום המחקר והפיתוח בין משרדי הממשלה השונים. המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח הייתה אמורה לשמש כגוף מרכזי לקביעת מדיניות ולתיאום. בפועל גברה האוטונומיה של משרדי הממשלה (שפעלו באמצעות מדענים ראשיים) ולמועצה לא נותרו כלים לתכנון ולקביעת מדיניות כוללת. המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח פעלה תחילה במשרד ראש הממשלה, אחר כך במשרד האנרגיה והחל משנת 1982 במשרד המדע. בהעדר סמכויות ומרחב פעולה, הצטמצמה פעילותה להתכנסויות בודדות. בשלהי שנת 1994 מינתה הממשלה מחדש את המועצה הלאומית למחקר לפיתוח [החלטה מס' 3690 (תמ/ 276) ומס' 4541] וזו פעלה בתוקף החלטות הממשלה עד לחודש ספטמבר 1997. במאי 1996 החליטה הממשלה (החלטה מס' 852) ליזום חוק שיקבע את מעמדה, הרכבה, דרכי מינויה, תפקידיה ודרכי פעולתה של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, והטילה על משרד המדע והאמנויות להכין את הצעת החוק . בדברי ההסבר להחלטה זו נאמר, שעל מנת להבטיח את מימוש מטרותיה ואת אי תלותה של המועצה יש להקנות לה מעמד בחוק. על פי הממצאים בדו"ח מבקר המדינה מספר 50ב' שפורסם בחודש מאי שנת 2000, אין במדינה גוף בעל ראיה כוללת האחראי לעיצוב המדיניות בתחום המחקר והפיתוח ולתאום בין הגופים הפועלים בו. מזה שנים אין תכנון כולל של המדיניות ואין תאום מספיק בין הגופים. במצב זה, לדעת המבקר עלולה להיפגע יעילות הקצאת משאבי המדינה למחקר ולפיתוח ולכן, עקב חשיבות המחקר והפיתוח, יש לפעול לכך כי הקצאת המשאבים לו תהיה מושתתת על מדיניות לאומית כוללת. עקרי החוק, מטרות החוק והצורך בו מערך המחקר והפיתוח של מדינת ישראל הוא מערך מבוזר שמתנהל באוניברסיטאות, בתעשייה ובמכוני מחקר ממשלתיים. המדיניות המנחה את הפעולות של מערך מחקר זה, גם היא מבוזרת ונקבעת ללא תאום, בסקטורים שונים, במשרדי ממשלה שונים, בתעשיות ובאוניברסיטאות, כל גוף בשיטתו ולפי השקפתו. מערכת ההשכלה הגבוהה פועלת בתחום המחקר והפיתוח הבסיסי על פי עקרונות אי התלות והחופש האקדמי. היוזמה למחקר היא של החוקר הבודד או של קבוצות חוקרים ויעדו, הגדלת הידע האנושי וההצטיינות המדעית. מקורות המימון הינם: תקציב המדינה, קרנות ותוכניות בינלאומיות, תרומות ומקורות עצמיים של האוניברסיטאות. במשרדי הממשלה (למעט משרד המדע) המחקר והפיתוח הינו רק אחד מאמצעי המדיניות הכלכלית והחברתית. באמצעות המדענים הראשיים ומכוני המחקר הממשלתיים עוסקים משרדי הממשלה במימון ובביצוע של מחקר ופיתוח ייעודי ישומי בתחומם. הבולט שבהם בתחום האזרחי הוא משרד התעשיה והמסחר, העוסק בעיקר במימון מחקר ופיתוח ישומי תעשיתי לטווח קצר בתחומים הנדרשים על ידי התעשיה וניזומים על ידה. חלק אחר של פעילותו מכוון למחקר ולפיתוח קדם תעשייתי, גנרי לטווח בינוני וזה מבוצע על ידי קונסורציום של תעשיה ואקדמיה (מגנ"ט). משרד המדע, תומך בפתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות ובמחקר ופיתוח רב שנתי של טכנולוגיות בעלות פוטנציאל כלכלי. עקרונות התמיכה מבוססים על קביעת תחומי עדיפות לאומיים, ריכוז משאבים לתחומים אלו ויצירת שתוף פעולה בין מוסדי ובין קבוצות חוקרים. מערכת הביטחון עוסקת במחקר ופיתוח בטחוני בתהליך רב שנתי, ברמות טכנולוגיות שונות, בתעשייה הביטחונית ובצה"ל, ומכוונת את מאמציה לאספקת אמצעי לחימה מתקדמים לצה"ל. התעשייה עוסקת בביצוע מחקר ופיתוח ישומי תעשייתי משיקולים עסקיים, במימון מגוון: תקציב המדינה, הון עצמי, שוק ההון והשקעות מהארץ ומחו"ל. מאפיין נוסף ומרכזי של מערכת המחקר והפיתוח הינו רגישותה לזעזועים ושינויים מזדמנים בסדרי העדיפויות . רגישות זו נובעת ממרכזיותה של הממשלה במימון המחקר והפיתוח (40% לערך מההוצאה הלאומית למחקר ולפיתוח ) ומהזמן הארוך, לעתים 15 עד 20 שנים, העובר בין קבלת החלטה על יוזמת מחקר לבין מימוש פירותיה הטכנולוגים והכלכליים. מכאן שטעויות במדיניות המחקר והפיתוח עלולות להתגלות כאשר יהיה מאוחר מדי לתקנן. על פי הממצאים בדו"ח מספר 41 (1991) של מבקר המדינה, גורמים רבים מבצעים מחקרים במימון ממשלתי וציבורי, ברוב המקרים ללא תאום ביניהם. מהדו"ח עולה, כי אין תכנון כולל של פעולות המחקר והפיתוח ולא קיים תאום מספיק בין הגופים השונים העוסקים במחקר והפיתוח בישראל. לדעת המבקר, תכנון המחקר והפיתוח, הקצאת המשאבים לכך והתאום, לפחות בין גורמים הפועלים בתקציב ממשלתי, אינם יכולים להיות עניין לבחירה חופשית. הצוות הבינמשרדי שמונה על ידי הממשלה לענין תאום בהקצאת משאבים למחקר ולפיתוח בממשלה (1992 - ועדת הרמלך) מצא כי בתחום הקצאת משאבים למחקר ולפיתוח בממשלה פועלים גורמים רבים אשר התאום ביניהם לוקה בחסר וכתוצאה מכך נגרם בזבוז משאבים לאומיים. הממשלה החליטה לאמץ את המלצות הצוות, ובכלל את ההמלצה לקבוע סמכויות סטטוטוריות למועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (החלטה מספר 91 תמ/ 3 מיום 3.9.1992). לא קיים בישראל מוקד ממלכתי העוסק בכלל מערך המחקר והפיתוח, משמש להתייעצות לגיבוש מדיניות לאומית מתואמת, בודק את צרכי המדינה ושוקד על איכותו וניצולו של המחקר והפיתוח לצרכיה. הקמת גוף מקצועי ועצמאי בעל יוקרה עשויה לתרום למיצוי היתרון האיכותי של המדע הישראלי ולמימוש הפוטנציאל הכלכלי והחברתי הרב הטמון במחקר ובפתוח. מוצע, להקים מועצה שתעמיד לרשות הממשלה יעוץ מקצועי בלתי תלוי בתחומי הארגון, התאום והתקצוב של כל סוגי המחקר והפיתוח האזרחי לצורך גיבוש מדיניות לאומית כוללת ומאוזנת, תפקידה להבטיח יציבות ורציפות בתכנון המדעי הלאומי, ליצור מסגרת תומכת למאמצים לניצול מיטבי של הפוטנציאל המדעי הטכנולוגי של מדינת ישראל, להבטיח את פיתוחו, ואת מיצויים של המשאבים הלאומיים המושקעים במחקר ובפיתוח. המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח תהווה את המוקד הממלכתי בעל הראיה הכוללת של צרכי המחקר והפיתוח הלאומיים. הבטחת ראיה לאומית כוללת ואובייקטיבית, החורגת מתחומי פעולתם של משרדי הממשלה, מותנית בהקניית מעמד סטטוטורי בלתי תלוי למועצה, ללא כפיפות למשרד כלשהו ותחת אחריותו המערכתית של יושב ראש ועדת השרים לעניני מדע וטכנולוגיה, כפי שמתחייב מהפוטנציאל האסטרטגי של המחקר והפיתוח והשפעתו על העוצמה הלאומית. להבדיל ממשרדי הממשלה העוסקים בתכנון, מימון וביצוע מחקר ופיתוח בתחומם הייעודי, המועצה תהא מטה מייעץ ולא גוף מבצע ופעולתה תתבסס על עבודת מטה ברמה לאומית וממשלתית כוללת. היעדים להמלצותיה יהיו ראש הממשלה, הממשלה וועדותיה, הכנסת וועדותיה, ומשרדי הממשלה העוסקים במחקר ופיתוח. המועצה תייעץ לממשלה לגבי הקצאת משאבים למחקר ולפיתוח. הטיפול בנושאי מחקר ופיתוח לאומיים צריך להיות מבוצע על ידי אישים ששיקול דעתם מקצועי. לפיכך, המועצה חייבת להיות בעיקרה מועצה של מומחים מתחומי המדע והטכנולוגיה העיקריים, על מנת שמומחיותם המשותפת תוכל לספק את התמונה הכוללת המתחייבת מתפקידי המועצה ותאפשר להם לזהות הזדמנויות מדעיות, טכנולוגיות וכלכליות, בשטחים מגוונים. הרכב מאוזן של המועצה צריך גם לשקף את המתח הטבעי שבין הסקרנות והרצון לפתח את הידע האנושי לשמו, לבין התכלית החברתית והכלכלית של המחקר והפיתוח בסיפוק צרכיה של המדינה. לכן, לצדם של המדענים במועצה, מוצע לכלול גם כלכלנים ותעשיינים. רק מועצה המסוגלת להעמיד ולהציג מנהיגות מקצועית ומדעית בעלת שיעור קומה, תוכל להבטיח את יישום המלצותיה, ועל כן יש למנות למועצה מדענים הנהנים ממוניטין מקצועי ומדעי רב, והינם גם בעלי מודעות לתפקידו של המחקר והפיתוח בסיפוק צרכיה החברתיים והכלכליים של המדינה. על מנת להבטיח תנאים אלו מוצע שיושב ראש ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה יתייעץ בעת מינוי חבריה המדענים עם נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. עקב חשיבותו ומרכזיותו של המחקר והפיתוח הביטחוני למדינה, מוצע לכלול בין חברי המועצה מומחה מתחום המחקר והפיתוח הביטחוני על מנת להבטיח קשרי גומלין הולמים בין שתי המערכות, המשלימות זו את זו. מוצע שחברי המועצה יתמנו לתקופה של ארבע שנים. תקופה זו מאזנת בין משך הזמן הדרוש לסגירת מעגלי פעילות מזעריים ופיתוח עקומת למידה נדרשת, לבין הצורך לרענן את השורות. ניתן יהיה למנות חלק מחברי המועצה לשנתיים רצופות נוספות כדי להבטיח רציפות ויציבות בפעולתה של המועצה בעתיד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה מוצע, שלמועצה לא יהיה תקציב לביצוע פעולות מחקר ופיתוח. זאת על מנת להבטיח את ראייתה הכוללת על ידי הרחקתה מהתחרות על חלוקת התקציב הממשלתי. בכך תחוזק עצמאותה של המועצה ותובטח יכולתה להתמקד ביעודה העיקרי כגוף מייעץ. מומלץ שיהיה למועצה תקציב תפעול שייעודו עריכת סקרים ומחקרים לבחינת אלטרנטיבות למדיניות, העסקת גרעין מצומצם קבוע של עובדים, יועצים ומומחים חיצוניים לפי הצורך. תקציב התפעול לא יהווה תוספת לתקציב המדינה. חלק מתקציבה השוטף של המועצה, ימומן מתשלומים שתגבה עבור שרותיה (פרסומים, סקרים, מחקרים ובדיקות היתכנות וכדאיות של פרוייקטים). השפעת החוק המוצע על התקן ועל ההיבט המינהלי המשרות הקבועות יקבעו על חשבון תקנים קיימים בשרות המדינה. המועצה תהא תאגיד ציבורי, בשל הצורך העקרוני המודגש באי תלות פעולתיה במשרד ממשלתי כלשהו, לרבות תלות מנהלית העלולה לפגוע לכאורה בהתייחסותה האובייקטיבית של המועצה ובדימויה העצמאי. מכאן, שמעמד המועצה יהיה דומה לזה של תאגידים ציבוריים מדעיים אחרים בישראל (המועצה להשכלה גבוהה והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים). סכום למדינות נאורות רבות בעולם יש מנגנון יעוץ לענייני מדע וטכנולוגיה ליד הממשלה. יש לקוות שחקיקת החוק המוצע תשלים את החסך הקיים אצלנו ותקים מועצה למחקר ולפיתוח ההולמת את צרכיה של ישראל כמדינה עתירת ידע. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' באב התש"ס - 2.8.2000 מטרתו של חוק זה להקים מועצה לאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, אשר תייעץ לממשלה בגיבוש מדיניות לשם ניצול המאגר המדעי והטכנולוגי האזרחי של מדינת ישראל ולפיתוחו. בחוק זה - "האקדמיה" - כמשמעה בחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א - 1961; "חוק מבקר המדינה" - חוק מבקר המדינה, התשי"ח - 1958 [נוסח משולב]; "השר" - שר שהוא יושב ראש ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה. (א) מוקמת בזה המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (להלן - המועצה). (ב) המועצה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. (ג) המועצה היא גוף מבוקר, כמשמעו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה. 4. אלה תפקידי המועצה - (1) לאסוף נתונים בנושא מחקר ופיתוח ולהקים מאגר לשמירתם; (2) לייעץ לממשלה בנושא תכנון וארגון המחקר והפיתוח האזרחי ובנושא הקצאת תקציבים לפיתוחו; (3) להמליץ לממשלה על קווים למדיניות לאומית כוללת, שנתית ורב שנתית, בתחום המחקר והפיתוח האזרחי; (4) לעקוב אחרי יישום המדיניות למחקר ולפיתוח אזרחי על ידי משרדי הממשלה וגופים מבוקרים, כמשמעם בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח - 1958 [נוסח משולב] ולפרסם את ממצאיה; (5) להמליץ לממשלה על תחומי עדיפות לאומיים בנושא המחקר והפיתוח האזרחי; (6) להמליץ לממשלה על הקמת תשתיות למחקר ולפיתוח, ועל ביצוע פרויקטים בתחום המדע והטכנולוגיה; (7) לקיים ולפתח קשרים בינלאומיים עם גופים וארגונים הממלאים תפקידים דומים במדינות חוץ; (8) לקבוע אמות מידה מקצועיות למינוי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ולמינוי ראשי מוסדות מחקר במשרדי ממשלה; (9) למלא כל תפקיד נוסף המוטל עליה על ידי השר או הממשלה. 5. (א) נשיא המדינה ימנה את חברי המועצה, על פי המלצת השר; חברי המועצה יהיו אזרחים ישראליים ותושבי ישראל שאינם עובדי מדינה. (ב) המועצה תהיה בת 19 חברים וזה הרכבה - (1) מדען בעל מוניטין ונסיון בניהול מערכות מחקר ופיתוח, והוא יהיה יושב ראש המועצה; (2) נשיא האקדמיה או סגנו; (3) נגיד בנק ישראל או המשנה לנגיד; (4) יושב ראש הוועדה שהוקמה על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח - 1958 (להלן - חוק המועצה להשכלה גבוהה); (5) נשיא הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של התעשיינים; (6) יושב ראש ועד ראשי האוניברסיטאות; (7) שישה מדענים בעלי נסיון ומוניטין ממוסד להשכלה גבוהה, כמשמעו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, ובהם נציג אחד לפחות מתחום מדעי החברה והרוח; (8) שישה אנשי תעשיה עתירת המדע, בעלי נסיון ומוניטין במחקר ובפיתוחו או בניהולו; (9) חוקר או מנהל מחקר ופיתוח של מפעל תעשיה המהווה יחידת סמך של משרד הבטחון. (ג) המלצת השר לא תינתן אלא לאחר שנועץ באלה - (1) לענין מינוי יושב ראש המועצה, בועדת השרים למדע וטכנולוגיה ובנשיא האקדמיה; (2) לענין פסקה (7) בסעיף קטן (ב), בנשיא האקדמיה; (3) לענין פסקה (8) בסעיף קטן (ב), בראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי, כמשמעו בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד - 1984; (4) לענין פסקה (9) בסעיף קטן (ב), בשר הבטחון. (ד) הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בהרכבה תפורסם ברשומות. 6. יושב ראש המועצה וחברי מועצה שמונו לפי סעיף 5(ב)(7) עד (9), ימונו לתקופה של ארבע שנים וניתן להאריך את תקופת כהונתם בשנתיים נוספות; חבר מועצה שהסתיימה כהונתו לא יתמנה כחבר המועצה אלא לאחר שחלפו ארבע שנים מתום כהונתו. 7. יושב ראש המועצה וחבר המועצה יחדלו לכהן לפני תום תקופת הכהונה אם נתקיים אחד מאלה - (1) התפטרו במסירת כתב התפטרות לשר; (2) חדלו להיות אזרח ישראלי ותושב ישראל או התמנו לעובדי המדינה; (3) נעדרו משלוש ישיבות רצופות של המועצה, מלבד אם נעדרו בגלל מחלה או בגלל שירות בצבא הגנה לישראל או ברשות המועצה שניתנה מראש; (4) הורשעו בפסק דין סופי, והיועץ המשפטי לממשלה קבע כי בשל חומרת העבירה או נסיבותיה אין הם ראויים לשמש כחבר המועצה; הוגש כתב אישום בעבירה כאמור, תושעה החברות במועצה לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה. 8. (א) המועצה תגיש לשר, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ועל המלצותיה. (ב) הממשלה תקיים דיון בדין וחשבון במסגרת דיוניה בתקציב המדינה השנתי, ותתייעץ במועצה בשאלת הקצאת משאבים למחקר ולפיתוח אזרחי. 9. לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה רשאית המועצה לאסוף מידע, ולשם כך לדרוש מכל עובד בגוף מבוקר, כמשמעו בחוק מבקר המדינה, מידע או דיווח, בכתב ובעל פה, בענין שהוא בתחום תפקידו. 10. המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונוהליה, ככל שאלה לא נקבעו בהוראות לפי חוק זה. 11. לשם מילוי תפקידיה רשאית המועצה להקים ועדות משנה ולהאציל להן מסמכויותיה; לועדות משנה כאמור רשאי יושב ראש המועצה לצרף משקיפים מומחים. 12. קבלת עובדי המועצה ומינוים ייעשו בידי המועצה ויהיו כשל עובדי המדינה, בתיאומים שייקבעו בתקנות; תנאי העבודה ושכרם של עובדי המועצה יהיו זהים לאלה של עובדי המדינה. 13. (א) חבר המועצה, למעט יושב ראש המועצה, לא יקבל שכר בעד שירותיו במילוי תפקידו במועצה, אך יהיה זכאי לכיסוי הוצאות סבירות שהוציא בקשר למילוי תפקידו, על פי כללים שקבעו השר ושר האוצר. (ב) יושב ראש המועצה יקבל שכר שקבע השר ושר האוצר. 14. (א) פעילות המועצה תמומן מתקציב המדינה, בהתאם להצעת תקציב שתאשר המועצה ותגישו לשר ולשר האוצר לשם אישורם. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יכול שפעילות המועצה תמומן מכספים שגבתה בעד שירותים נוספים, אשר לא מוטל עליה לקיימם לפי חוק זה. 15. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. 16. הוראות חוק זה לא יחולו על מחקר ופיתוח בטחוני. הצעות חוקמחקר