הצעת חוק הסדרת החזרתם של תושבי איקרית ובירעם לכפריהם, התש”ס-2000 בהצעת חוק זו אין מדובר בשיבה של פליטים שברחו או גורשו אל מחוץ לגבולות המדינה, אלא של אזרחי המדינה היושבים בה. תושבי איקרית ובירעם התפנו מכפריהם בסוף 1948 וזאת על-פי בקשת צה"ל - תוך הבטחה לחזור בתוך זמן קצר לבתיהם. הכפרים נהרסו (איקרית ב-1951 ובירעם ב-1958), תוך הפרה של פסיקת בג"ץ - שפסק לטובתם בהכירו בזכותם לשוב לאדמתם, (64/51 31/7/1951) - תושבי הכפרים מנהלים למעלה מארבעים שנה מאבק פוליטי, משפטי ומוסרי כדי לשוב לכפריהם. אין בשאלת בירעם ואיקרית כל סיכוי לתקדים על-פיו יפתח סכר שיוביל לשטפון של תביעות תושבי כפרים ערביים שנהרסו ב-1948 לשוב לביתם, משום שאין מקרה אחר דומה. תושבי איקרית ובירעם תובעים מימוש הבטחות צה"ל תוך גיבוי מבית המשפט העליון. השאלה העומדת על הפרק אינה הכרה בזכות השיבה ופגיעה באתוס הציוני, אלא, החלטה נכונה, מוסרית וצודקת שתוכיח שישראל מכבדת ומקיימת הבטחותיה, מקיימת החלטות משפטיות, ומכבדת מאבק דמוקרטי ולגיטימי. שובם של עקורי איקרית ובירעם יהיה על בסיס שני עקרונות: א. החזרה לכפר תהיה על בסיס הססטוס קוו שנוצר באיזור ולא תלקח אדמה מעובדת או בנויה מתושבי או קיבוצי האיזור. ב. החזרת התושבים לכפריהם תתחשב בהתפתחות הכלכלית העתידית של כל תושבי האיזור. סעיפי הצעת חוק זו מבוססים על מסקנות ועדת השרים לעניין איקרית ובירעם שדנה בנושא זה בין השנים 1995-1993. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שלחן הכנסת ה-14 ומספרן פ/1803, פ/2620 (ח"כ דדי צוקר), ועל שלחן הכנסת ה-15 ומספרן פ/798 (ח"כ שלום שמחון). הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בסיון התש"ס - 5.6.2000 1. (א) המקרקעין המפורטים בתוספת הראשונה, המשתרעים על שטח של כ-1,200 דונם יוקצו להקמת איקרית. (ב) המקרקעין המפורטים בתוספת השניה המשתרעים על שטח של כ-1,200 דונם יוקצו להקמת בירעם. 2. לאיקרית ובירעם יהיה מעמד של ישוב קהילתי שיופעל ע"י ועד מקומי במסגרת המועצות האיזוריות "מעלה יוסף" לעניין איקרית ו"מרום הגליל" לעניין בירעם. 3. השטח המסומן ב-א' בתוספת הראשונה, שהוא איזור עתיקות, הכולל את הכנסיה באיקרית, ינוהל במשותף על ידי הישוב הקהילתי איקרית, המועצה האיזורית מעלה יוסף, רשות העתיקות ורשות שמורות הטבע כפרויקט תיירותי, בהתאם לנהלים ולאישורים של מוסדות התכנון ולא תותר בו בניה שאינה תואמת יעוד של איזור עתיקות. 4. (א) תכנון הישובים הקהילתיים איקרית ובירעם, ייערך על ידי מוסדות התכנון בתוך שנה מיום קבלת החוק בעניין זה, הקצאת שטחי מגורים ומבני ציבור תעשה בהתחשב במספר הזכאים למגורים בישובים אלה. (ב) הטיפול בהכנת התכנון הכללי והמפורט ייעשה על ידי מי שיקבע שר הבינוי והשיכון בהליך על-פי הוראות תכנית מיתאר ארצית 31; הטיפול יובא לאישור המועצה הארצית לתכנון ובניה. 5. צווי הסגירה לשטח הכפרים בירעם ואיקרית - בטלים. 6. (א) מימון התשתיות בישובים הקהילתיים איקרית ובירעם ייעשה מתקציב המדינה באמצעות המשרדים הנוגעים בדבר. (ב) לצרכי תכנון הישובים יקצה האוצר את הסכום הנדרש. (ג) להוצאות הפיתוח של הישובים, יקצה האוצר 110,000 ₪ למגרש. (ד) לפיצוי היישובים הגובלים למתחמים ובמידה שנפגעו כתוצאה מההקצאה לישובים הקהילתיים, יקצה האוצר את הכספים הנדרשים על-פי החלטת ועדת הפיצויים ליד מנהל מקרקעי ישראל שמונתה על ידי מועצת מקרקעי ישראל. 7. (א) תושב ישראל שביום 6 בנובמבר 1948 היה ראש בית אב, תושב הכפר איקרית או בירעם (להלן - הכפרים) ובאותו מועד היה ראש בית האב בכפר ובעל מבנה מגורים בשטח הבנוי בכפר, יהיה זכאי לזכות מגורים שתוקנה לו ולצאצאיו בישוב הקהילתי איקרית או בירעם, לפי העניין; לעניין החלטה זו "צאצא" - בן, בת, נכד או נכדה. (ב) לא תינתן זכות למגורים למי שקיבל קרקע או מגרש חלופי לבניה תמורת קרקע בכפרים. (ג) זכות תוקנה בכפוף לחתימה על כתב ויתור סופי ומוחלט והיא תעשה על ידי הקצאת מגרש בחכירה לדורות, לבניה עצמית, שעליו ניתן לבנות על-פי הוראות התכנון. (ד) מי שהיה בעל מקרקעין שאינם למגורים באחד הכפרים, זכאי לפיצויים על-פי טבלת המחירים הנהוגה במנהל מקרקעי ישראל, לגבי כפרים אלה, ותביעה בעניין זה תוגש למנהל מקרקעי ישראל. 8. (א) תביעות לזכות מגורים תוגשנה לועדת תביעות המורכבת משלושה חברים בראשותו של שופט בדימוס; הוועדה תתמנה על ידי הממשלה; ועדת התביעות תקבע זכאות לפי החלטה זו. (ב) התובע יהיה זכאי לקבל לפי בקשתו פיצוי על-פי הקריטריונים המקובלים במנהל מקרקעי ישראל, במקום זכות למגורים ביישוב הקהילתי איקרית או בירעם. 9. ערר על החלטת ועדת התביעות ניתן יהיה להגיש לועדת ערר שימנה שר המשפטים ואשר תהיה מורכבת משופט בדימוס ושני משפטנים; הועדה תהיה רשאית להיעזר בחוות דעת מומחים, ותקבע את סדר עבודתה ודיוניה. 10. תושב איקרית או בירעם הזכאי לפי החלטה זו להגיש תביעה לזכות מגורים, אשר קיבל פיצוי או מענק לפי קבלת החלטה זו תמורת קרקע בכפרים, יהיה רשאי להגיש תביעה לזכות מגורים לועדת התביעות רק לאחר שיחזיר למדינה את הפיצוי או המענק כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה, מיום קבלת הפיצוי או המענק בפועל. 11. (א) ליישום החלטה זו תוקם מינהלה המורכבת מתשעה נציגים והם: (1) נציג משרד הבינוי והשיכון; (2) נציג מנהל מקרקעי ישראל; (3) נציג משרד האוצר; (4) נציג משרד הפנים; (5) נציג משרד החקלאות; (6) נציג המועצה האיזורית "מעלה יוסף"; (7) נציג מטעם תושבי איקרית; (8) נציג מטעם תושבי בירעם; (9) נציג רשות העתיקות. (ב) יושב ראש המינהלת יקבע על ידי הממשלה מבין חברי המינהלת. הצעות חוקהמגזר הערבי