הצעת חוק הגבלת פערי השכר, התש”ס-2000 הפערים הכלכליים בחברה הישראלית הולכים ומעמיקים. שלא בצדק, לעתים השכר שמרוויחים בכירים בסקטור הציבורי גבוה במאות אחוזים משכרם של העובדים הזוטרים. לדוגמא, כמעט בכל רשות מקומית ניתן למצוא פקידות המרוויחות לא יותר מ- 3000 שקל ומנגד, מנכ"לים, דוברים ובעלי משרות בכירות המרוויחים כ-30,000 שקל. הצעת חוק זו מטרתה לצמצמם את פערי השכר בסקטור הציבורי, מתוך תקווה שהנורמות שישתרשו ישפיעו גם על הסקטור הפרטי. דוגמאות לכך יש במקומות רבים בעולם, ויפה המקרה של רשת הגלידות 'בן-אנד-ג'ריס', שבה פועל הניקיון הזוטר ביותר מרוויח סכום שאיננו קטן מפי 7 משכר המנהל הבכיר ביותר.. יצוין כי כוונת ההצעה היא לאו דווקא לגרום להפחתת שכרם של הבכירים, אלא בעיקר לחייב את העלאת שכרם של העובדים בעלי השכר הנמוך. יצירת הקשר המחייב בין שכר הבכיר לשכר הזוטר עשויה לאחד את האינטרסים של כלל העובדים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באדר ב' התש"ס - 27.3.2000 הגדרות 1. בחוק זה - "עובד מדינה" - (1) עובד המקבל את משכורתו מאוצר המדינה; (2) עובד של גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, [נוסח משולב], התשי"ח - 1958 [נוסח משולב]"; (3) עובד של גוף שהמדינה משתתפת בתקציבו; (4) עובד של חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (5) עובד בתאגיד ממשלתי, כהגדרתו בחוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992 "עובד רשות מקומית" - (1) עובד המקבל את משכורתו מקופת רשות מקומית; (2) עובד של גוף שהרשות המקומית משתתפת בתקציבו; (3) עובד באיגודי ערים; (4) עובד בחברות עירוניות; "שכר מרבי" - גובה השכר הגבוה ביותר במוסד, בגוף מעסיק או בתאגיד, בהם עובדים עובדי מדינה או עובדי רשות מקומית; "שכר מינימלי" - גובה השכר הנמוך ביותר במוסד, בגוף מעסיק או בתאגיד, בהם עובדים עובדי מדינה או עובדי רשות מקומית; התניית שכר 2. השכר המרבי של עובד מדינה או עובד רשות מקומית, בחוזה קיבוצי או בחוזה אישי, לא יעלה על פי שבעה מהשכר המינימלי באותו מוסד, גוף מעסיק או תאגיד. הצעות חוקהמגזר הציבורי