הצעת חוק הבטחת הכנסת (תיקון - זכאות לשוהה במקלט לנשים מוכות), התשס”א-2000 חוק הבטחת הכנסה קובע בסעיף 3 על מי לא יחול החוק, כדלקמן: "לא יהיו זכאים לגמלה לפי חוק זה - (1) אדם הנמצא במוסד וכל החזקתו היא על חשבון אוצר המדינה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשות מקומית או גוף אחר שנקבע בתקנות; (2) אדם המשרת שירות סדיר בצבא ההגנה לישראל ואשתו; (3) חבר בתאגיד האחראי לכלכלת חבריו; (4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט תלמיד הזכאי לגמלה המנוי בפסקה (4) של סעיף 2(א). בהתאם להוראות פסקה (1), לא מקבלות את הגמלה נשים השוהות במקלטים לנשים מוכות. נשים אלה זקוקות יותר מכל להבטחת הכנסה, מאחר ואין להן מקור פרנסה אחר והן מגיעות למקלט חסרות כל. אמנם צורכיהן הבסיסיים מכוסים בעת שהותן במקלט, אך לעומת זאת, מתווספות להן הוצאות שלא היו להן קודם, הנובעות מעצם עזיבת הבית, כגון: הוצאות משפטיות, נסיעות רבות לסידורים, הוצאות בשל סדרי ראייה של הילדים עם אביהם, רכישת ריהוט בסיסי לביתן החדש לכשיצאו מהמקלט, תוספות לשכר הדירה שהוא בדרך כלל גבוה מהסיוע בשכר דירה של המדינה. לכולן, כמעט ללא יוצא מן הכלל, אין מקורות מימון כלל ועזיבת בן-הזוג האלים כוללת בתוכה, תמיד, הרעה במצב הכלכלי. מטרת המקלט היא לאפשר לנשים שלב מעבר של התארגנות לקראת יציאה לחיים חדשים להן ולילדיהן. לכן, הבטחת הכנסה יכולה להוות בסיס אשר יאפשר להן לעשות את הצעד הראשון לחיים חדשים. פעמים רבות גם כאשר אישה מבינה שהיא צריכה לעזוב את הבית המחסום הכלכלי מונע מהן מלעשות את הצעד הזה. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בכסלו התשס"א -4.12.2000 1. בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980, בסעיף 3(1), בסופו יבוא "למעט אישה השוהה במקלט לנשים מוכות, כהגדרתו בחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954." הצעות חוקאלימותהבטחת הכנסהנשים מוכותאלימות במשפחהמקלט לנשים מוכות