דיון מזורז בהיתרי בנייה

הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה), התש”ס-2000

לסעיף 1

1.     המשבר המתמשך בתחום החקלאות וצמצום היכולת להתפרנס מיחידת משק חקלאית במושב, הניעו חקלאים רבים להפסיק באופן חלקי או מלא את עיסוקם בחקלאות ולתור אחר פרנסה חליפית, תוך ניצול לא מוסדר של הנחלות, לשימושים שאינם חקלאיים, בין על-ידי שימוש במבני המשק הקיימים ובין על-ידי הקמת מבנים למטרות שימושים אלה.

2.     בעקבות החרפת הבעיה, הוקמה ועדה בינמשרדית לבחינת הנושא, בראשותו של ד"ר מרדכי כהן (קדמון), אשר הגישה את המלצותיה למנכ"ל משרד החקלאות, בדו"ח מיוני 1994. הדו"ח אומץ בעיקרו על-ידי הממשלה בהחלטתה מיום 2.4.95.


3.     בפועל, השימושים החורגים הגיעו להיקפים גבוהים ביותר בלמעלה מששת אלפים נחלות, וזאת על-פי דו"ח רשות התכנון במשרד החקלאות לסוף שנת 1998. על-פי הדו"ח הנ"ל קיימת עליה של כעשרה אחוזים בשנה בפעילות לא חקלאית בנחלות. רובה של הפעילות הלא חקלאית מתבצעת ללא היתרים, בניגוד לדין ותוך הפרת חוזים עם מנהל מקרקעי ישראל.

4.     מטרת הוראת השעה לאפשר יישום המלצות דו"ח ועדת קדמון, להסדרת חלופות תעסוקה ופרנסה לחקלאים בתחום הנחלות, על-ידי קביעת מנגנון של ועדות, בהן יהיה יצוג לשלטון המרכזי והמקומי הרלבנטי, ושתפקידן יהיה לטפל בהליכי התכנון באופן יעיל ומהיר מחד, ותוך שמירה על עקרונות התכנון ואיכות הסביבה מאידך.

לסעיפים 3 ו-4

מוצע להבטיח איזון בין כל הגורמים הנוגעים בדבר, באמצעות ייצוג בועדות שבסמכותן ליתן היתרים לשימושים חורגים.
מוצע כי תוקם מנהלה שתסייע לפעולה תקינה, סדירה ויעילה של הועדות.

לסעיף 5, 10 ו-16

מוצע כי הסמכות המלאה למתן היתר לשימוש חורג תוענק לועדות לשימושים חורגים, שתפעלנה סמכותן ושיקול דעתן בהתחשב בחוות דעת מקצועיות של הגורמים הרלבנטים, ובהחלטת הממשלה באמצעה את דו"ח ועדת קדמון. בדרך זו יקוצרו ההליכים לאישור שימושים חורגים באופן משמעותי ביותר, אך תוך שמירה על עקרונות התכנון הרצויים.
כתמריץ להגשת בקשות ללא דיחוי מוצעת תקופה מירבית של שנה, במסגרתה ניתן להגיש את הבקשות להיתר לשימוש חורג. משתוגש בקשה, הטיפול בה יהיה במסלול מהיר ויעיל.
כנגד מי שיעשה שימוש חורג, ולא ינצל את האפשרות להסדיר את השימוש החורג בנחלתו, ינקטו כל אמצעי האכיפה במטרה למנוע את המשך השימוש החורג בניגוד לדין.

לסעיפים 6-9, 13-15

מוצע כי בד בבד עם ריכוז הסמכות בידי הועדות לשימושים חורגים, לה יוקנו הכלים לפעול ביעילות ובזריזות בהליכי דיון ואישור הבקשות, ישמרו עקרונות דיני התכנון והבניה, באמצעות פרסום, הליכי שמיעת התנגדויות, התייחסות הרשויות וכיוצא באלה.

לסעיף 11

מוצע כי סמכות הועדות לשימושים חורגים תהא לאשר שימוש חורג לתקופה מירבית של חמש שנים, פרק זמן שיהיה בו די להסדיר את השימוש החורג בדרך הרגילה הקבועה בחוק. יצויין כי במספר מחוזות (מרכז, חיפה) הופקדו תכניות מתאר מחוזיות ומקומיות שמאפשרות את הסדרת השימושים החורגים בנחלות.

לסעיף 12

מטרת הסעיף להסדיר, כתנאי למתן היתר, ביצוע התשלומים הכרוכים בכך, כגון תשלום למנהל מקרקעי ישראל.
מוצע כי מתן היתר לשימוש החורג יותנה בהשתלבות התוכנית בתוואי הקיים.

לסעיף 18

מוצע כי ההוראות בדבר תשלום היטל השבחה בחוק התכנון והבניה יחולו על היתר לשימוש חורג לפי הוראת השעה. נראה שאין מקום לפתור את החקלאים מהיטל זה, שכן תווצר הפליה פסולה בין תושבי הרשות המקומית.






הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באדר ב' התש"ס - 13.3.2000

  1.      מטרת חוק זה היא, הקמת מערך לדיון וקבלת החלטות מזורזים בדבר היתרי בניה והיתרים לשימושים חורגים בנחלות, לתקופה קצובה, על-מנת להסדיר את הפעילות הכלכלית החליפית, שהתפתחה במושבים עקב המשבר בחקלאות, באופן מבוקר ומאוזן.      
  2.      בחוק זה -      

     "דו"ח ועדת קדמון" - דו"ח הועדה שמונתה על-ידי מנכ"ל משרד החקלאות בדבר "פעילות יצרנית נוספת במשק המשפחתי, היבטים מרחביים פיזיים וארגוניים", שבראשה עמד ד"ר מרדכי כהן, כפי שאושר בממשלה ביום ב' בניסן התשנ"ה (2 באפריל 1995);      
     "ועדה מקומית" - ועדה מקומית לתכנון ולבניה; "חלקה א'" - חלקת קרקע רצופה, המהווה חלק מהנחלה, הכולל את בית המגורים;      
     "מושב" - מושב עובדים או כפר שיתופי, כהגדרתם בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו-1995;      
     "נחלה" - חלקת קרקע חקלאית במושב המוחזקת על-ידי המתיישב לצורך פרנסתו ומגוריו;      
     "תכנית" - תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת;      
     ככל שאין הוראה אחרת בחוק זה יוגדרו המונחים על-פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון והבניה).      
3.     (א)     שר המשפטים ימנה ועדה למינוי ועדות לשימושים חורגים במושבים (להלן - ועדת המינויים) וזה הרכבה -      
          (1)     שופט או שופט בדימוס שיכהן כיו"ר הועדה;     
          (2)     נציג משרד החקלאות;     
          (3)     נציג האגף החקלאי במינהל מקרקעי ישראל;     
          (4)     נציג אגודת האדריכלים והאינג'ינרים בועדה המחוזית לתכנון ולבניה;     
          (5)     נציג שר הפנים.      
     (ב)     ועדת המינויים רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משלושה, ובלבד שבכללם נוכח היושב-ראש.      
4.     (א)     ועדת המינויים תמנה ועדה או ועדות לשימושים חורגים במושבים (להלן - ועדות לשימושים חורגים) לכל מרחב תכנון של ועדה מחוזית לתכנון ולבניה (להלן - מחוז);      
     (ב)     בסמכות ועדת המינויים יהא לקבוע חלוקת המחוז למספר אזורים, שעל כל אחד מהם תהא מופקדת ועדה לשימושים חורגים.      
     (ג)     הרכב ועדה לשימושים חורגים יהיה כדלקמן -      
          (1)     נציג האגף החקלאי במינהל מקרקעי ישראל;     
          (2)     מהנדס הועדה המקומית הנוגעת לתחום הבקשה (להלן - מהנדס הועדה);     
          (3)     נציג הוועדה המחוזית לתכנון ובניה;     
          (4)     עו"ד אשר ישמש כיועץ משפטי לועדה לשימושים חורגים;     
          (5)     נציג הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים.      
     (ד)     ועדת המינויים תמנה יושבי ראש לכל אחת מהועדות לשימושים חורגים.      
     (ה)     הודעה בדבר מינוי חברי הועדה לשימושים חורגים, מען הועדה ומרחב פעילותה יפורסמו ברשומות.     
     (ו)     שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר או מי שהוסמכו על-ידיהם לעניין זה, יקים יחידת מינהלה, שתופקד על הפעילות המינהלית והארגונית של הועדות לשימושים חורגים, ותעמיד לרשותן סיוע מקצועי של מהנדסים ומומחים אחרים; תפקידיה, הרכבה וסמכויותיה של המינהלה ייקבעו על-ידי ועדת המינויים.      
5.     (א)     בסמכות הועדה לשימושים חורגים לדון ולאשר בקשות להיתר לשימוש חורג במבנה קיים בנחלה וכן בקשות למתן היתר להקמת מבנה בנחלה למטרת שימוש חורג (להלן - היתר לשימוש חורג), אשר הוגשו תוך תקופה של שנה ממועד פרסום ההודעה על כינונה (להלן - התקופה להגשת בקשות).      
     (ב)     בקשה להיתר לשימוש חורג, שבסמכות הועדה לשימושים חורגים, פטורה מקבלת אישור הועדה המקומית, הועדה המחוזית לתכנון ולבניה והועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים.      
6.     (א)     בקשה להיתר לשימוש חורג תוגש לועדה לשימושים חורגים של המחוז בו מצויה הנחלה נשוא הבקשה.      
     (ב)     בקשה להיתר לשימוש חורג במבנה, שבנייתו מבוקשת לצורך השימוש החורג, תוגש בצירוף בקשה להיתר בניה, בהתאם לקבוע בחוק התכנון והבניה, ותחתם על-ידי מהנדס מורשה.      
     (ג)     הבקשה לשימוש חורג תבדק על-ידי מהנדס הועדה תוך חמישה עשר יום מיום הגשת הבקשה; המהנדס יגיש את הערותיו הטכניות ואת רשימת האישורים הנדרשים לדעתו, בהתאם לטיב השימוש וסוג המבנה המבוקש; לא היה למהנדס הועדה הערות לבקשה או דרישות לגביה, יעביר מהנדס הועדה את הבקשה לרשויות המאשרות, כהגדרתו בסעיף קטן (ה).      
     (ד)     מגיש הבקשה להיתר לשימוש חורג ישלים את דרישות מהנדס הועדה לשימושים חורגים, תוך שבעה ימים מיום שנדרש לכך; עם אישור מהנדס הועדה כי הבקשה תוקנה בהתאם לדרוש, יעביר מהנדס הועדה את הבקשה לרשויות המאשרות, כהגדרתו בסעיף קטן (ה).      
     (ה)     היחידה הסביבתית לאיכות הסביבה, המשרד לאיכות הסביבה, משרד התחבורה, מכבי-אש ומינהל מקרקעי ישראל (להלן - הרשויות המאשרות), יתנו תגובתן לבקשה למתן היתר לשימוש חורג, תוך שלושים יום מיום שהבקשה הוגשה לועדה לשימושים חורגים.      
     (ו)     בהעדר התייחסות מאת הרשויות המאשרות לבקשות למתן אישורים, תוך התקופה הקצובה בסעיף קטן (ה), יראו את הבקשה כמאושרת על ידן.      
     (ז)     הועדה לשימושים חורגים תהא רשאית לבקש התייחסותם של גורמים מקצועיים נוספים לבקשה להיתר לשימוש חורג, כפי שתמצא לנכון; על הליך זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה), בשינויים המחוייבים.      
     (ח)     הועדה לשימושים חורגים רשאית לדרוש מהועד המקומי ומועד האגודה של המושב, שבתחומו מבוקש ההיתר לשימוש חורג, התיחסות בכתב לבקשה לשימוש חורג, תוך פרק זמן שיקבע.      
     (ט)     לבקשת מגיש הבקשה, תהא רשאית הועדה לשימושים חורגים להאריך מועד מהמועדים הנקובים לעיל, לתקופה שלא תעלה על חמישה עשר יום.      
7.     הועדה לשימושים חורגים לא תדון בבקשה לשימוש חורג כאמור בסעיף 5, ולא תאשר אותה, אלא לאחר שפורסמה הודעה על הבקשה, כדלקמן-      
     (1)     הודעה בדבר הגשת הבקשה לשימוש חורג, הנוקבת במועד להגשת התנגדויות לבקשה, פורסמה על חשבון המבקש, בעיתון המקומי הנפוץ במושב בו מצויה הנחלה;      
     (2)     הודעה, כאמור בסעיף קטן (א), הוצגה בלוחות המודעות במושב, במשרדי הועדה המקומית ובחזית הקרקע או המבנה שעליהם חלה הבקשה, במשך התקופה להגשת התנגדויות;      
     (3)     העתק מהבקשה בצירוף הודעה, כאמור בסעיף קטן (א), הומצאה על-ידי המבקש, לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה.      
8.     (א)     כל העלול להפגע מהבקשה להיתר לשימוש חורג, רשאי להגיש התנגדות לבקשה במשרדי הועדה לשימושים חורגים, בתוך חמישה עשר יום ממועד פרסום ההודעה בעתון כאמור בסעיף 7(א).      
     (ב)     הועדה לשימושים חורגים תהא רשאית לזמן את המתנגדים ואת מגיש הבקשה לדיון בהתנגדויות.      
     (ג)     הועדה לשימושים חורגים תדון ותחליט בהתנגדויות לבקשה בתוך עשרה ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, הנקוב בהודעה שפורסמה כאמור בסעיף 6.      
9.     הועדה לשימושים חורגים תחליט בבקשה לשימוש חורג בתוך ארבעים וחמישה יום מתום המועד להגשת התנגדויות.      
10.     הועדה לשימושים חורגים תהא רשאית לאשר בקשה להיתר לשימוש חורג, בתנאי שהשימוש החורג המבוקש הוא מסוג השימושים העומדים בתנאים, כפי שפורטו בדו"ח ועדת קדמון או בהוראת תכנית תקפה, שמטרתה הסדרת שימושים חורגים בנחלות במושבים, החלה על המקרקעין נשוא הבקשה לשימוש חורג, המאוחר מביניהם.      
11.     ההיתר לשימוש חורג ינתן לתקופה שלא תעלה על חמש שנים ממועד ההחלטה.      
12.     (א)     מתן היתר לשימוש חורג יהיה מותנה בביצוע התשלומים המחויבים עפ"י דין והסכם עם רשויות המדינה או גוף ציבורי אחר, הכרוכים והקשורים בהתרת השימוש החורג.      
     (ב)     הועדה לשימושים חורגים לא תאשר בקשה להיתר לשימוש חורג, אם שוכנעה כי התשתיות בישוב אינן מאפשרות את קיומו של השימוש חורג המבוקש.      
13.     הועדה לשימושים חורגים רשאית לאשר בקשה לשימוש חורג, שאינה עומדת בתנאים הקבועים בסעיפים 5(א), 10 ו-12, בהחלטה מנומקת בכתב, אם נסיבות הבקשה מצדיקות זאת.      
14.     (א)     תנאים שתעמיד הועדה לשימושים חורגים כתנאי למתן ההיתר, ימולאו על-ידי מגיש הבקשה, תוך חמישה עשר יום, מיום שנשלחה לו הודעה כאמור.      
     (ב)     לא הוצא היתר לשימוש חורג תוך שישים יום מהחלטת הועדה לשימושים חורגים לאשר את הבקשה להיתר לשימוש חורג, תתבטל החלטת הועדה לשימושים חורגים.      
15.     על ההיתר לשימוש חורג יחתום מהנדס הועדה.      
16.     (א)     מבנים או שימושים בתחום הנחלה, שאינם עומדים בקריטריונים ובתנאים הקבועים בחוק זה, יופסק בהם כל שימוש שלא הותר כדין.      
     (ב)     ועדה לשימושים חורגים תהא רשאית לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, או לנציג מטעמו, כדי שיפתח בהליכים משפטיים כנגד מי שהפר חוק זה.      
17.     על החלטת הוועדה לשימושים חורגים ניתן לערור לועדת הערר, שהוקמה בסעיף 12א לחוק התכנון והבניה, שבאזור שיפוטה מצויים המקרקעין נשוא הבקשה, תוך חמישה עשר יום מיום מתן החלטת הוועדה בבקשה.      
18.     אושרה בקשה לשימוש חורג, ישולם היטל השבחה לועדה המקומית אשר בתחום מרחב התכנון שבו מצויים המקרקעין נשוא הבקשה לשימוש חורג, בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה.      
19.     תוקפה של הוראת שעה זו לחמש שנים מיום פרסומה.      





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חידוש היתר בניה

  2. בניה בסטיה מהיתר

  3. היתר בנייה חממות

  4. היתר בניה לג'קוזי

  5. דק מעץ - היתר בניה

  6. טענת זיוף היתר בניה

  7. עבירות בניה בלי היתר

  8. היתר לבניית עליית גג

  9. עתירה בנושא היתר בניה

  10. דחיית בקשה להיתר בניה

  11. היתר לבניית מחסן חקלאי

  12. היתר בניה מסוף מכולות

  13. הצהרה כוזבת היתר בניה

  14. בטלות יחסית של היתר בניה

  15. היתר לבניית מחסן במרתף

  16. דיון מזורז בהיתרי בנייה

  17. היתר בניה להוספת מחסנים

  18. היתר בנייה לעסק ללא רשיון

  19. בקשה להיתר בנייה להרחבת מלון

  20. טיפול בהיתר בניה - עורך דין

  21. בקשה להיתר להקים חווה סולארית

  22. בקשה להיתר בניית מועדון צופים

  23. היתר בניה - אי מיצוי הליכים

  24. היתר בניה מתקנים להפקת חשמל

  25. חנייה כתנאי לקבלת היתר בנייה

  26. בקשה להיתר בנייה להצבת מבנה טרומי

  27. דמי היתר בגין בניית יחידות דיור

  28. התנגדות ועדה מקומית להיתרי בניה

  29. ביטול החלטה לאשר בקשה להיתר בניה

  30. בקשת היתר בניה בדיעבד של חניה מקורה

  31. עתירה להשלמת הליכי הוצאת היתר בניה

  32. בקשת הקלה בהיתר להקמת מבנה מגורים

  33. חידוש היתר בניה בסמוך למועד פקיעתו

  34. הוצאת היתר בניה בדימונה (לבית מגורים)

  35. גילוי טעות בהיתר בניה לאחר קניית דירה

  36. היתר לבקשה לשינויים פנימיים במלון דירות

  37. ערר על אישור בקשה להיתר בנייה להרחבת דירה

  38. בקשה מתוקנת להיתר בנייה בעקבות פגמים בבקשה

  39. ניתוק חשמל ומים במקרה שקיימת סטייה מהיתר בניה

  40. בקשה להיתר בניה הכוללת הגבהת פני הקרקע הטבעיים

  41. ערר לבטל שני מקומות חניה המסומנים בהיתר הבנייה

  42. גביית אגרת "מספרים לבתים" כתנאי למתן היתר בניה

  43. האם צריך היתר בניה לצורך "סגירת חורף" במסעדה ?

  44. היתר בנייה הכולל בין היתר בניית 10 מקומות חנייה

  45. היתרי בנייה לתוספת גרם מדרגות וניצול חלל גג רעפים

  46. רשות להחזיק במקרקעין יכול שתקום לא רק בהיתר מפורש

  47. אם הוגש ערר לא יינתן היתר עד למתן החלטה בוועדת הערר

  48. עיכוב בהוצאת היתר למרות החלטת הוועדה המקומית לתכנון

  49. היתר לבניית שני בנינים, המחוברים ביניהם בחלקם העליון

  50. ערר בהיתר בניה לבניית מחסן חקלאי וסככה לגידול פטריות

  51. היתר בניית בריכת שחייה, אשר בנויה ברובה מעבר לקווי הבנייה

  52. היתר בניית סוללת אבנים אשר מטרתה להגן על המצוק המצוי בחוף

  53. הגשת ערר על החלטת ועדה מחוזית ללא הגשת התנגדות להיתר בניה

  54. פיצויים לפי סעיף 197 בשל מתן היתר בנייה להקמת אנטנה סלולארית

  55. בקשה לביטול פסיקת הוצאות ע"י ועדת ערר כנגד מתנגדים להיתר בניה

  56. חשד מהותי כי התכנון אינו תואם את הכוונה האמיתית של מבקש ההיתר

  57. טוענים כי לא עלה על דעתם כי בניית ה"דק" דורשת קבלת היתר בנייה

  58. פטור מהיתר לעבודה או שימוש במבני מגורים זמניים באזורים כפריים

  59. בקשה להיתר בניית בניין מגורים חדש מעל שתי קומות חניה תת קרקעיות

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון