הצעת חוק החלת השיפוט, המינהל והחוק ביהודה שומרון וחבל עזה וביטול הסכמים כלכליים עם הרשות הפלשתינאית, התש”ס-2000 הצעת חוק זו באה לקבוע בחוק את החלטת הממשלה מס' 4460 מיום 11.11.98 - "הסכם מזכר נהר וואי שנחתם בוושינגטון ביום 23.10.98", שקבעה בסעיף 8 - "הממשלה קובעת כי הכרזה חד-צדדית של הרשות הפלשתינית על כינון מדינה פלשתינית, בטרם הושגה הסכמה על הסדר הקבע, תהווה הפרה מהותית ויסודית של הסכמים עם הצד הפלשתיני. נוכח הפרה כזו תראה הממשלה את עצמה רשאית לנקוט בכל הצעדים המתחייבים, לרבות החלת החוק, המשפט והמינהל הישראלי באזורי ההתיישבות והביטחון ביש"ע כפי שתמצא לנכון. ישראל חוזרת על עמדתה כמתחייב מן ההסכם עם הרשות הפלשתינית, כי על הסדר הקבע להיות תוצאת משא ומתן חופשי בין הצדדים ללא נקיטת צעדים חד-צדדיים, שישנו את הסטטוס של השטח". הצעת חוק זו באה ליצור התניה חד משמעית בדבר צעדי מנע ישראליים כנגד צעדים חד-צדדיים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באייר התש"ס - 29.5.2000 מטרת חוק זה, לקבוע צעדי מנע ישראליים אל מול הכרזה חד צדדית של הפלשתינאים בדבר כינון מדינה. מדינת ישראל תחיל את החוק, המשפט והמנהל הישראלי על אזורי ההתיישבות והביטחון ביהודה שומרון וחבל עזה, באופן מיידי וללא תנאי אם תכריז הרשות הפלשתינאית חד-צדדית על כינון מדינה פלשתינאית באותם איזורים. הכרזה חד צדדית על כינון מדינה פלשתינאית מטעם נציגיה המוסמכים תהווה הפרה מהותית ויסודית של ההסכמים עם הצד הפלשתינאי ותגרור ביטול ההסכמים הכלכליים והעברות הכספים לרשות הפלשתינאית. כניסתו לתוקף של חוק זה מיד עם הודעה חד-צדדית על כינון מדינה מטעם נציגים מוסמכים של הרשות הפלשתינאית. הצעות חוקחוזהביטול חוזה