הצעת חוק הרופאים (הליכי בדיקת תלונות ואמצעי משמעת) (תיקוני חקיקה), התש”ס-2000 הצעת חוק הרופאים (הליכי בדיקת תלונות ואמצעי משמעת) (תיקוני חקיקה), התש"ס-2000, המתפרסמת בזה, באה להסדיר את נושא הבקרה המקצועית והמשמעתית בכל הנוגע לעבודתם של הרופאים, מעת קבלת התלונה או הידיעה על אירוע חריג שאירע בעת טיפול רפואי או הכרוך בטיפול רפואי שניתן, דרך הכנת הקובלנה ועד להטלת אמצעי המשמעת בידי ועדת משמעת, כמוצע בהצעת חוק זו. התיקון העיקרי המוצע הוא ביטול סמכויות שר הבריאות בכל הנוגע להליכי המשמעת והקנייתן לועדות משמעת שיפעלו כטריבונלים מעין שיפוטיים עצמאיים, וכן מתן סמכויות ליועץ המשפטי של משרד הבריאות להחליט בדבר הגשת קובלנה, כאשר מצא כי יש מקום לעשות כן, סמכות המוקנית כיום בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976 (להלן - פקודת הרופאים), למנהל הכללי של משרד הבריאות. עוד מוצע לעגן את מעמדו של הממונה על תלונות הציבור, סמכויותיו וסמכויות ועדות הבדיקה שהוא ממנה (תיקון פקודת בריאות העם, 1940 (להלן - פקודת בריאות העם)). עוד מסדירה הצעת חוק זו את בירורם של תלונות ואירועים חריגים שמעורבים בהם גם מטפלים אחרים, כמשמעותם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן - חוק זכויות החולה), וזאת באמצעות הממונה על תלונות הציבור וועדות הבדיקה שמינה; ואולם לענין: הליכי משמעת כנגד מטפלים אלה יוסיפו לחול, ביחס לכל מטפל, הוראות הדין הרלוונטי לגביו. הסדרת הסוגיה, על היבטיה החקירתיים, האתיים והמשמעתיים, מחייבת תיקון חקיקתי משולב, והצעת חוק זו מטפלת בכך באמצעות תיקון לשלושה חיקוקים שלהם נגיעה לענין; פקודת בריאות העם, פקודת הרופאים וחוק זכויות החולה. הצעת בנוסח דומה הוצעה על ידי הממשלה בכנסת ה-14 (הצעת חוק פ/2706), אולם לא הסתיימו שלבי החקיקה. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באדר ב' התש"ס - 27.3.2000 פרק א': תיקון פקודת בריאות העם 1. בפקודת בריאות העם, 1940, אחרי סעיף 36 יבוא: "בירור תלונות 36א. בסעיפים 36ב עד 36י, "מטפל" ו-"מטופל" - כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 . 36ב. (א) שר הבריאות, באישור הממשלה, ימנה רופא בעל תואר מומחה לתפקיד ממונה על תלונות הציבור (להלן - הממונה); חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לא תחול על המינוי. (ב) (1) הממונה יברר תלונות שהגיעו לידיעתו נגד מטפל, על מעשה או מחדל שיש בהם משום חשש כי נעברה עבירת משמעת. (2) מצא הממונה במהלך בירור תלונה כי יש חשש שפסיכולוג כמשמעותו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, עבר עבירת משמעת, יעביר את הענין לבירור ועדת תלונות, כמשמעותה בסעיף 35 לחוק האמור. (3) בסעיף קטן זה, "מעשה או מחדל" - אף אם המעשה או המחדל לא אירעו בבית חולים או במרפאה. (ג) תקופת כהונתו של הממונה תהיה חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופה אחת נוספת של עד חמש שנים, ובלבד שאחרי שתי תקופות כהונה רצופות לא יתמנה לתקופה נוספת במשך חמש שנים לפחות. 36ג. לא יתמנה לממונה מי שהתקיים בו אחד מאלה: (1) הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כממונה, וטרם חלפו עשר שנים ממועד ההרשעה; (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין. 36ד. הממונה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר הבריאות; (2) התקיים בו האמור בפסקה (1) או (2) של סעיף 36ג; (3) שר הבריאות, על סמך חוות דעה של המנהל שהתקבלה בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, החליט להעבירו מכהונתו. 36ה. (א) מצא הממונה כי התלונה שאותה בירר אינה מעלה חשש כי נעברה עבירת משמעת, יתן על כך הודעה לצדדים הנוגעים בדבר, וכן רשאי הוא לתת העתק מן ההודעה גם למעבידו של המטפל. (ב) מצא הממונה כי התלונה שאותה בירר מעלה חשש כי נעברה עבירת משמעת, ימנה ועדה שתברר את נסיבות המקרה ותגיש לו את ממצאיה, מסקנותיה והמלצותיה (להלן- ועדת בדיקה). 36ו. לועדת בדיקה יהיו הסמכויות הנתונות לועדת חקירה - לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, בשינויים המחויבים. 36ז. (א) המנהל, לאחר התייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל, יקבע את סדרי הדיון לפני ועדת הבדיקה; כל עוד לא הותקנו התקנות, או בענין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר. (ב) ועדת הבדיקה אינה כפופה להוראה שבדיני ראיות, למעט ההוראות שבפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. 36ח. ראה הממונה, על יסוד הממצאים והמסקנות של ועדת הבדיקה, כי עולה חשש כי נעברה עבירת משמעת, יעבירם ביחד עם פרוטוקול הועדה לידי היועץ המשפטי של משרד הבריאות. 36ט. הוראות פרק ו', סימן א' לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, יחולו, בשינויים המחויבים, לענין הממצאים, המסקנות והפרוטוקול של הממונה או של ועדת הבדיקה. 36י. אין בסמכויות הממונה כדי לגרוע מתפקידיו ומסמכויותיו של נציב קבילות הציבור לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 ושל נציב קבילות הציבור לפי חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], או כדי לגרוע מתפקיד או מסמכות אחרים שנקבעו לפי הוראות כל דין." פרק ב': תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי 2. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994, אחרי סעיף 46 יבוא: 46א. (א) מצא הנציב כי תלונה מעלה חשש שמטפל עבר עבירת משמעת, יעביר את הנושא לטיפולו של הממונה; הממונה יודיע לנציב את תוצאות בירור התלונה. (ב) בסעיף זה - "מטפל" - כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996; "הממונה" - כמשמעותו בסעיף 36ב לפקודת בריאות העם, 1940." פרק ג': תיקון פקודת הרופאים 3. בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976 - (1) במקום סעיפים 41 עד 44 יבוא: 41. רופא מורשה שעשה אחת מאלה עבר עבירת משמעת: (1) התנהג בדרך שאינה הולמת את מקצוע הרפואה; (2) השיג את רשיונו במצג שווא; (3) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה בעת עיסוקו ברפואה; (4) חזר והפר הוראות לפי פקודה זו; (5) הורשע, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כרופא מורשה, או בעבירה שיש לה השלכה על עיסוקו; (6) חתם על מסמך כוזב או נתן מסמך כוזב, בתוקף עיסוקו; (7) סירב, ללא סיבה סבירה, להציג דיפלומה לדרישת המנהל; (8) הפר הוראה לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. 42. (א) המנהל ימנה ועדות משמעת, בין כלליות ובין לענפי רפואה מסוימים, כל אחת בת שלושה חברים, שתפקידן לדון ולהחליט בעבירות משמעת (להלן - ועדת משמעת); לכל חבר ועדת משמעת ימנה המנהל, ככל שניתן, ממלא מקום. (ב) ואלה חברי ועדת משמעת: (1) רופא בעל תואר מומחה, שהוא עובד המדינה או עובד של מוסד רפואי ציבורי; (2) רופא בעל תואר מומחה, מתוך רשימה שהגישה ההסתדרות הרפואית בישראל לפי ענפי הרפואה השונים; לא הוגשה רשימה כאמור בתוך 60 ימים לאחר פניית המנהל, ימנה המנהל רופא בעל תואר מומחה לפי קביעתו; (3) מי שכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי, מתוך רשימה שהציע שר המשפטים, והוא ינהל את הדיון (להלן - מנהל הדיון). (ג) מינוי של חבר ועדת משמעת יהיה לאחד מאלה: (1) לתקופה של ארבע שנים, אך ניתן לשוב ולמנותו מחדש לתקופה נוספת אחת, וכן למנותו שוב לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות; (2) לענין מסוים. 43. לא ימנה המנהל לחבר ועדת משמעת מי שהתקיים בו אחד מאלה: (1) הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת משמעת, וטרם חלפו עשר שנים ממועד ההרשעה; (2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין. 43א. חבר ועדת משמעת יחדל לכהן, לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה: (1) התפטר במסירת הודעה בכתב למנהל; (2) חדל להיות בעל הכשירות שבשלה מונה; (3) נבצר ממנו, לדעת המנהל, דרך קבע, למלא את תפקידו; (4) התקיים בו האמור בפסקה (1) או (2) של סעיף 43; (5) המנהל החליט להעבירו מתפקידו עקב החלטת ועדה רפואית לפי סעיף 37. 43ב. סיומה של תקופת מינויו של חבר ועדת משמעת לפי סעיף 42(ג)(1) או הפסקת כהונתו של חבר ועדת משמעת מן הטעמים שבסעיף 43א (1) או (2) אינם פוסלים את חבר ועדת המשמעת מלסיים ענין שהחל לדון בו. 43ג. במילוי תפקידו אין על חבר ועדת משמעת מרות זולת מרות הדין. 43ד. (א) ראה היועץ המשפטי של משרד הבריאות כי יש מקום להגיש קובלנה נגד רופא מורשה בשל עבירת משמעת שעבר, על יסוד אחד מאלה, יגיש או יורה לתובע אחר, כאמור בסעיף קטן (ב), להגיש את הקובלנה לועדת משמעת, זולת אם סבר שאין בהגשת הקובלנה ענין לציבור: (1) ממצאיה ומסקנותיה של ועדת בדיקה שהועברו לידיו על ידי הממונה כמשמעותו בסעיף 36ב לפקודת בריאות העם, 1940, לפי סעיף 36ח לפקודה האמורה; (2) ממצאיה ומסקנותיה של ועדת בדיקה שהועברו לידיו על ידי המנהל לפי סעיף 21(ה) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996; (3) פסק דין שניתן על ידי בית משפט; (4) ראיות לכאורה שהגיעו אליו בדרך שאינה מנויה בפסקאות (1) עד (3) ושמהן עולה כי הרופא עבר עבירת משמעת. (ב) הקובלנה תוגש לועדת המשמעת בידי היועץ המשפטי של משרד הבריאות או עורך דין עובד משרד הבריאות שהוא הסמיכו לכך, או בידי עורך דין שהוסמך לענין מסוים על ידי היועץ המשפטי של משרד הבריאות (להלן-תובע). (ג) העתק הקובלנה יומצא לרופא שנגדו הוגשה הקובלנה (להלן - הנקבל), במסירה אישית או בדואר רשום, לפי המען האחרון שמסר למנהל לפי פקודה זו. (ד) נקבל רשאי להגיש לועדת המשמעת תשובה בכתב על הקובלנה, בתוך 30 ימים מהיום שהומצאה לו. (ה) ועדת המשמעת רשאית, על יסוד תשובתו של הנקבל, להפסיק את ההליך המשמעתי, מנימוקים שיירשמו. 43ה. (א) ועדת משמעת תדון בדלתיים סגורות. (ב) דיון משמעתי יתנהל בפני התובע והנקבל, אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בפני הנקבל אם בא - כוחו התייצב במקומו או אם נעדר הנקבל מישיבה ללא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר ללא סיבה מספקת רשאית הועדה לדון בענינו שלא בפניו. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת המשמעת להתיר נוכחותו של מטופל הנוגע בדבר או של קרובו בדיוניה. 43ו. (א) נבצר מחבר ועדת המשמעת, שאינו מנהל הדיון, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון בהסכמת הצדדים לפני שני חברי הועדה אלא אם כן החליט מנהל הדיון לדחות את הדיון. (ב) נבצר ממנהל הדיון להשתתף בדיון, יידחה הדיון. 43ז. (א) תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול עצמו מלישב בדין, אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה. (ב) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה הועדה לאלתר ולפני שתתן כל החלטה אחרת. (ג) על החלטת ועדת המשמעת בענין פסלות, רשאים התובע או הנקבל לערער, בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה, לפני בית משפט מחוזי. 43ח. לועדת משמעת יהיו הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, בשינויים המחויבים. 43ט. שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות או בענין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר. 43י. ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, למעט הוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים בהתייעצות עם השר. 43יא. עדות מומחה שניתנה בהליך משמעתי לא תשמש ראיה בהליך משפטי אחר, למעט בהליך משפטי בשל מסירת עדות שקר. 43יב. הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל. 43יג. (א) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת רשאית היא להטיל על הנקבל אחד או יותר מאמצעי המשמעת האלה: (1) התראה; (2) נזיפה; (3) קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין); (4) התליית רשיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים; (5) הגבלת העיסוק ברפואה בתחומים מסוימים; הגבלה כאמור תוטל על בסיס חוות דעה של ועדת מומחים שימנה המנהל, מתוך רשימה שהוגשה לו על ידי המועצה המדעית; לא הוגשה רשימה כאמור בתוך 30 ימים מיום דרישת המנהל, ימנה המנהל את ועדת המומחים; (6) התניית המשך העיסוק ברפואה, או בתחום או בפעולה מסוימים, בהשתלמות, שעל הנקבל לעבור בהתאם לקביעת ועדת המשמעת; ההשתלמות תיקבע על בסיס חוות דעה של ועדת מומחים שימנה המנהל, מתוך רשימה שהוגשה לו על ידי המועצה המדעית; לא הוגשה רשימה כאמור בתוך 30 ימים מיום דרישת המנהל, ימנה המנהל את ועדת המומחים; (7) ביטול הרשיון. (ב) (1) החליטה ועדת המשמעת על התליית רשיון כאמור בסעיף קטן (א)(4), רשאית היא להורות בהחלטתה שההתליה, כולה או חלקה, תהא על תנאי. (2) נקבל שהוחלט לנקוט נגדו התליה על תנאי, לא תינקט נגדו ההתליה אלא אם כן עבר, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן- תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שקבעה הועדה בהחלטתה (להלן - עבירה נוספת) וועדת משמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור. (3) תקופת התנאי תתחיל ביום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר ההתליה על תנאי. 43יד. (א) התובע והנקבל רשאים, בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה של ועדת המשמעת, לערער עליה לפני בית משפט מחוזי. (ב) בערעור לפי סעיף זה רשאי בית המשפט לתת כל החלטה שימצא לנכון, לרבות בדבר הוצאות הערעור. (ג) על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון. 44. הרשעה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעי משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי פרק זה או בכל הליך אחר אינם מונעים אישום בפלילים."; (2) בסעיף 44א, אחרי "בנסיבות הענין, משום קלון" יבוא "או הורשע רופא מורשה בעבירה כאמור"; (3) במקום סעיף 44ב יבוא: "הארכת ההתליה 44ב. (א) רופא שהותלה רשיונו או שהוגבל תחום עיסוקו לפי סעיף 44א והוגשה נגדו קובלנה לפי סעיף 43ד, רשאי המנהל, על פי המלצת ועדת המשמעת, להאריך את תקופת ההתליה או ההגבלה עד למתן החלטתה בקובלנה, או לבטל את ההתליה או ההגבלה. (ב) רופא שהמנהל החליט לגביו להאריך את תקופת ההתליה או ההגבלה עד למתן ההחלטה בקובלנה, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי, מדי חצי שנה או עקב שינוי נסיבות, לבקש מוועדת המשמעת להמליץ בפני המנהל לבטל או לקצר את תקופת ההתליה או ההגבלה; ניתנה המלצה כאמור, רשאי המנהל לנהוג לפיה."; (4) בסעיף 47, במקום "סעיפים 41 או 45" יבוא "סעיף 5"4. פרק ד': תיקון חוק זכויות החולה 4. בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, בסעיף 21 - (1) בסעיף קטן (א) (3), במקום "מי שהוא הסמיך" יבוא "הממונה כמשמעותו בסעיף 36ב לפקודת בריאות העם, ואולם לא ימונו ועדות בדיקה לענין אותו אירוע הן על ידי המנהל והן על ידי הממונה"; (2) בסעיף קטן (ב), אחרי "למי שמינה את הועדה" יבוא "למנהל הכללי"; (3) במקום סעיף קטן (ה) יבוא: "(ה) הוגשה תלונה נגד אדם בשל חשד למעשה פלילי או לעבירת משמעת או נפתח הליך משמעתי, רשאי מי שמינה את ועדת הבדיקה או המנהל הכללי להורות על מסירת הממצאים, המסקנות ופרוטוקול הדיונים, לצורך ניהול החקירה או ההליך המשמעתי או הפלילי, למי שמוסמך לנהל את החקירה או למי שמוסמך לפתוח או לנהל את ההליך המשמעתי או הפלילי, וכן למטפל שנגדו נפתח ההליך או הוגשה התלונה." פרק ה': תחילה ותחולה 5. (א) תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו. (ב) חוק זה יחול על קובלנה שהוגשה נגד רופא מורשה לפי פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976, ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו. הצעות חוקרפואהרופאים