הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון - סייג לאיסור עיסוק נוסף), התש”ס-2000 על פי המצב המשפטי הקיים מנוע עורך הדין מלעסוק במספר עיסוקים נוספים, כפי שנקבע על פי כללי לשכת עורכי הדין. כללים אלה קובעים מספר ניכר של עיסוקים אשר חלקם אינו עלול ליצור מצב של ניגוד עניינים בין עיסוקו של עורך הדין, לבין עיסוקו הנוסף. עורכי דין רבים נמנעים מלשפר את השירות שהם נותנים ללקוחותיהם, מכיוון שנמנע מהם לשמש גם בעיסוק אחר לו הם מוכשרים. כך למשל מנוע עורך דין מלתת שירותי שמאות מקרקעין ללקוחו. בעקבות חקיקת חוקי היסוד האחרונים זכתה הזכות לחופש עיסוק למעמד חוקתי. מעתה כל הגבלה על חופש העיסוק צריכה לעמוד במבחנים שנקבעו בחוק וגובשו בפסיקה. ספק אם ההגבלות הנדונות, אשר מעוגנות בכללי לשכת עורכי הדין ולא בחוק, עומדות במבחנים אלה. לכן מוצע לקבוע בחוק כי רק עיסוק אשר אכן מהווה ניגוד עניינים בין עיסוקו של עורך הדין ועיסוקו האחר, יוגבלו. הצעת חוק זו מבטלת את יכולת ההגבלה של כללי לשכת עורכי הדין האמורים. הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה ומספרה פ/559. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' בשבט התש"ס - 10.1.2000 בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן - החוק העיקרי) בסעיף 44, פיסקה (3) - בטלה. בחוק העיקרי, במקום סעיף 60 יבוא: 60. עורך דין לא יעסוק במקצועו באופן - (1) שיהיה בו ניגוד בין עניינו של הנזקק לשירותו ובין עניינו של עורך הדין; (2) שיהיה בו ניגוד עניינים בין עיסוקו כעורך דין לבין עיסוק אחר שלו." הצעות חוקעורך דין