הצעת חוק איסור סחר באיברים, התש”ס-2000 בארץ קיימת מצוקה אמיתית של מחסור באיברים להשתלה, המערך הרפואי עומד פעמים רבות חסר אונים מול מותם של אנשים רבים. אולם, גם בנסיבות קיצוניות וכואבות כאלה, קיימות נורמות מסוימות שחייבים לדבוק בהם, אפילו שמדובר באינטרס אנושי נעלה, מוטלות מיגבלות על דרך מימושו. גם במשטרים הליברלים ביותר, מוגבלת חירות הפרט על-ידי איסור למכור עצמו לעבדות, שנתפסת כנלוזה מבחינה מוסרית. מי שמבקש להצדיק מכירת איברים על-מנת להציל חיים יאלץ להסכים לכך שאנשים ימכרו עצמם לעבדות כדי לממן לקרוביהם תרופות מצילות חיים. מכירת איברים אינה ביטוי לחירות הפרט, אלא לשעבודו. מי שמוכר איבר מגופו, עושה כן, מכוחה של מצוקה כלכלית קשה. חברה המאפשרת את הברירה הזו, בין עוני או מצוקה אחרת לבין מכירת חלקי גוף, ומתעלמת מכך שזו לעולם איננה באמת בחירה חופשית איננה חברה נאורה. עם המצוקה באיברים להשתלה צריך להתמודד בדרכים אחרות שיעודדו השתלות מן המת בעיקר על-ידי חינוך והגברת המודעות. תרומת איברים מן המת היא מעשה נאצל המציל חיים, אך צדו השני, הוא איסור על החי למכור את איבריו כביטוי לתפיסתנו את האדם כבעל כבוד אנושי שאינו סחיר בשוק. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ו באדר א' התש"ס - 21.2.2000 1. בחוק זה- "איבר" - חלק גוף של האדם, כולו או חלקו; "השתלה" - העברה כירורגית של איבר מגופו של אדם חי לצורך טיפול רפואי באדם אחר; "מקבל" - אדם שבגופו התבצעה השתלה; "תורם" - אדם חי שאיבר מאיבריו מיועד להשתלה בגופו של אחר; "תמורה" - תמורה בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד. 2. תורם לא ידרוש ולא יקבל כל תמורה בקשר להשתלה. 3. רופא או בית חולים לא יבצעו השתלה אלא לאחר שוידאו כי - (1) התורם נתן הסכמתו לכך בכתב, מרצונו החופשי ומדעת; (2) התורם אישר בכתב כי לא קיבל כל תמורה בקשר להשתלה. 4. (א) העובר על הוראת סעיף 2, דינו- כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין). (ב) העובר על הוראת סעיף 3, דינו- מאסר או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. הצעות חוקסחר באיברים