הצעת חוק אחריות אישית על פיטורים בגלל מילואים

הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התשס”א-2000 כאשר מעביד הוא תאגיד, יש להטיל אחריות וחבות אישית על מנהלו, וזאת כדי למנוע מצב בו מנהל התאגיד - בהנחה שפעל בחוסר תום לב ופיטר עובד בשל שירות המילואים - יוכל להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות של התאגיד, ולהתנער מ"אחריות אישית" למהלך הפיטורים שהוא עצמו יזם. כך, ימנע מצב שבו בהקלע תאגיד לכינוס נכסים או פירוק, לא יהיה לעובד ממי להיפרע את הפיצויים שתפסוק לו הועדה או בית הדין. סעיף 26 לחוק מקנה לועדת התעסוקה סמכויות של "ועדת חקירה", ולכן כדי להעניק משקל ויתר תוקף ציבורי למעמד הועדה והחלטותיה, ראוי שיתמנה כיו"ר הועדה מי שכיהן כרשם או שופט. במצב הנוכחי בנוסח הקיים הרכב הועדה הינו מעין "טריבונל עממי" של נציגי ציבור. במצב הנוכחי, ע"פ סעיף 4(א)(1) לחוק קליטת חיילים משוחררים התשנ"ד - 1994, בהנהלת הקרן לקליטת חיילים משוחררים נכלל נציג העמותה "לקליטת החייל המשוחרר", החשיבות שבנוכחות נציג פורום מג"דים/מח"טים, הינה בהענקת מימד ציבורי נוסף וחשוב כשלעצמו לפעולות הועדה. אין מקום להקנות לנתבע שפעל בניגוד לחוק את הזכות ל"בחור" את התרופה האזרחית שהחוק קובע. מן הראוי להשאיר עניין זה בסמכות ועדת התעסוקה. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה שעוסק באפליה (מחמת משך שירות המילואים), מקנה לבית הדין סמכות לפסוק פיצויים. כאשר עוסקים בפיטורים בשל שירות מילואים, שהם מהלך קיצוני יותר מבחינת השלכותיו על העובד - נכון יהיה להקנות לועדה סמכות לא מוגבלת זו, ולקבוע פיצויים על פי שיקול דעתה, בהם יכללו נושאים כגון אובדן פוטנציאל השתכרות עתידית. הועדה תהא מוסמכת לפסוק פיצויי פיטורין (גם אם פוטר ולא השלים שנת עבודה אחת, כפי שקובע חוק פיצויי פיטורין), ולא רק פיצויים שהם "מעין השלמת שכר". הועדה תהיה רשאית לפסוק פיצויים בשל עוגמת נפש, אובדן מוניטין וכו'. בהצעה לתיקון סמכויות הועדה, בסעיף 21, מוצע שהועדה לא תהיה מוגבלת בקביעת סכום הפיצויים להפסד שנגרם לעובד. אם הועדה לא תהיה מוגבלת כאמור, כל שכן אין מקום להגביל את בית הדין האזורי לעבודה (שהוא הסמכות הדיונית בעניין זה) בפסיקת גובה הפיצויים. המדובר בסעיף "מקביל" לסעיף הקיים בחוק עבודת נשים בנושא פיטורי עובדת שהיא בהריון. למרות ששיקולי הועדה ברורים, מוצע תיקון זה, למען הסר ספק וכדי שמדיניות הועדה תוגדר בחוק. סעיף זה בא לשנות מהמצב הקבוע בסעיף 6 לחוק, לפיו החובה על המעביד להחזיר לעבודה קיימת רק לגבי עובד שהיה "עובד קבוע" כהגדרתו בחוק (מי שהועסק 6 חודשים ברציפות). סעיף דומה קיים בחוק שיויון הזדמנויות בעבודה ומסדיר "מניעת הרעת תנאים", וכן בחוק עבודת נשים המסדיר "איסור פגיעה בהיקף ממשרה". הגם שהתפטרות בשל "הרעה מוחשית" בתנאי העסקה תיחשב לפיטורים, ע"פ סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, נכון יהיה להגדיר בחוק זה את הביטוי "הרעה מוחשית", בהתייחס לשירות המילואים בפרט. התיקון המוצע גם יביא לכך שנטל ההוכחה כי 'ההתפטרות לא היתה בשל הרעה מוחשית', כאמור, יהיה על המעביד, להבדיל מן האמור בחוק פיצויי פיטורין בו נטל ההוכחה הוא על התובע/העובד. ועדות תעסוקה ניצבות בפני קושי אובייקטיבי להתמודד עם טענות מעביד, לפיהן פיטר את חייל המילואים סמוך למועד יציאתו שלא מטעמים הקשורים במילואים. התיקון המוצע קובע חזקה, שפיטורים אלו נעשו בשל שירות המילואים ומטיל את נטל ההוכחה שלא כך הם פני הדברים - על המעביד, ועדיין מותיר לועדה מקום לשיקול דעת, בהתאם לנסיבות המקרה המובא בפניה. בסעיף 3 לחוק פיצויים פיטורים תשכ"ג - 1963, מצויה הוראה דומה. כמו כן, על פי הלכת בית הדין לעבודה, פסקו כי פיטורים בחודש ה - 11 לעבודה נועדו לאפשר למעביד לחמוק מהחובה לשלם פיצויי פיטורים, זכות המתגבשת לעובד לאחר שהשלים שנת עבודה אחת. סעיף זה יופעל כל עוד לא הוקמה נציבות שתכליתה הבטחת שיוויון הזכויות של חיילי המילואים ומניעת אפליה של משרתי המילואים ולרבות מתן סיוע משפטי וייצוג בפני ועדה התעסוקה וכן אשר תשמש כתובת לחיילים שפוטרו או הופלו. במצב הנוכחי בדיון בועדה, העובד בא לטעון לעצמו ואילו המעביד מיוצג ע"י עורך דין שכן מבחינה כלכלית קל לו לשכור את שירותיו. היינו, נוסף על הפגיעה בזכויות העובד מקופחות זכויותיו הדיוניות מאחר ואין בידו האמצעים לשכור שירותי עו"ד. אין ספק כי עובד יתקשה לטעון לעצמו כראוי, כשמן העבר השני טוען למעביד עורך דין המוכשר לכך. בהצעה זו, יש משום תרומה ליצירת האיזון בין בעלי הדין, כנהוג בבית המשפט לתביעות קטנות. 6. קבלן כוח האדם נתפס מכח החוק כמעביד השולח את עובדיו אל מי שנזקק להם, והנזקק לשירותי כוח אדם הופך להיות "משתמש". ההנחה היא שבין המשתמש לבין המועסק אצלו באמצעות קבלני כח אדם לא מתקיימים יחסי עובד - מעביד, ולכן אם פוטר העובד בשל שירות מילואים הרי לכאורה פוטר על ידי קבלן כוח האדם, והוא שיתבע בפני ועדת התעסוקה. אלא שלמעשה, קבלן כוח האדם משמש כגורם מתווך לעניין העסקת העובד, ואינו צד לשיקולים אחרים, אשר הם הגורמים למעביד לפעול לפיטורי עובד בשל שירות מילואים. שיקולים אלא הם נחלת בעל המפעל עצמו, הוא "המתמודד עם העדרות העובד", ולכן בפועל הוא יוזם את פיטורי העובד מסיבה זו בלבד, ומפנה דרישה לקבלן כוח האדם לעובד אחר, שאינו משרת במילואים וככזה "מתאים יותר". כדי למנוע תופעה זו ומצב בו חיילי מילואים יהפכו לעובדים בלתי רצויים וינדדו בין מקומות עבודה שונים, יש בתיקון זה כדי להרתיע את בעל המפעל עצמו מלפעול ע"פ שיקולים זרים גם בהקשר זה. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט בחשון התשס"א-27.11.2000 בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט - 1949 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 3(ב), אחרי "לפני התגייסותו" יבוא "לרבות שותף או מנהל פעיל או פקיד אחראי אחר." בסעיף 20 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (ג), במקום "שאחד מהם יתמנה" יבוא "שאחד מהם יהיה שופט או רשם בדימוס וישמש."; (2) בסופו יבוא: "בכל דיוני ועדת התעסוקה יהיה רשאי להשתתף - בזכות דעה מיצגת - נציג עמותת פורום מג"דים/מח"טים, או נציג ציבור אחר שייקבע." 3. בסעיף 21(ג) לחוק העיקרי- (1) המילים "לפי בחירת בעל המפעל"- ימחקו; (2) בסופו יבוא: "רשאית הועדה להורות לנתבע לשלם לתובע פיצויים, בשיעור שיראה לה בנסיבות העניין, אף אם לא נגרם נזק של ממון." 4. בסעיף 27(א) לחוק העיקרי, בפסקה (1), המילים "סכום הפיצויים יהיה שווה לשכר שעובד היה מקבל אילו קיים נותן העבודה את הצו והיה המעסיק את העובד כל התקופה שבה היה חייב להעסיקו" - ימחקו. 5. בסעיף 41א לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (ב), אחרי "מאת ועדת התעסוקה" יבוא "ועדת התעסוקה לא תתיר פטורים כאמור, אם הפטורים הם לדעתה בקשר לשירות המילואים"; (2) בסופו יבוא: "(ה) הוראות סעיף זה יחולו הן על עובד קבוע והן על עובד ארעי או זמני. (ו) לא יפגע בעל המפעל בהיקף המשרה של עובד - באופן העלול להקטין את הכנסתו - בשל שירות מילואים; התפטר עובד מחמת פגיעה כאמור, יראו התפטרותו לעניין חוק זה כפיטורים. (ז) פיטורים סמוך לתחילת שירות המילואים, או סמוך לאחר סיום שירות המילואים, יראו אותם - אלא אם הוכיח בעל המפעל היפוכו של דבר - כאילו נעשו בשל שירות מילואים. (ח) ייצוג בעל דין בפני ועדת התעסוקה על ידי עורך דין יהיה רק ברשות הועדה ומטעמים מיוחדים שירשמו." 6. אחרי סעיף 42 לחוק העיקרי יבוא: "מעביד משותף 42א. היה עובד מועסק על ידי קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, התשנ"ו - 1996, אצל בעל מפעל ופוטר בשל שירות מילואים, יהיו קבלן כח האדם ובעל המפעל חבים יחד ולחוד בגין פיטורי העובד, וניתנים להיתבע על מעשה זה יחד ולחוד". הצעות חוקצבאמילואיםפיטוריםאחריות אישית