להלן פסק דין בנושא תשלום על חלקי מטוס: פסק דין 1. זוהי תובענה על סך של 51.178 ₪ שעניינה דרישה לתשלום עבור חלקיו של מטוס שנמסר לנתבע. רקע עובדתי 2. התובעת הינה חברה לאחזקת מטוסים ומתן שרותי תעופה. 3. הנתבע היה בעליו של מטוס מסוג "ססנה" - CIR X 4 אשר ביום 2.3.02 ארעה לו תאונה עקב נחיתת חרום. (להלן: "המטוס"). 4. המטוס נבדק ע"י השמאים "שמביט - טוסמן שמאים וסוקרים בע"מ" עבור מבטחי המטוס, חברה באנגליה - ואלו אושרו מכר שרידי המטוס, לאמור, הניצולת, לתובעת בסכום של 5,000 דולר. (להלן: "הניצולת"). 5. לטענת התובעת, לא כל הניצולת הועברה לידי התובעת, שכן שלושה פריטים נלקחו ע"י הנתבע לעצמו, כדלקמן: א. מכשיר 430 GNS - בסך של 9,789 דולר. ב. מכשיר ג'ירו אופק - בסך של 800 דולר. ג. שני כיסויי פרופלור - בסך של 600 דולר. סה"כ: 11,189 דולר 6. התובעת גורסת כי הנתבע קיבל פיצוי מלא מחברת הבטוח בסך של 105,000 דולר - ואולם נטל במרמה חלקים מחלקי המטוס ביממה בה החזיק במטוס במשמורת לאחר בדיקת השמאים. 7. הנתבע גורס כי חלקי המטוס הנזכרים אינם שייכים לשרידיו והללו היו פריטים בבעלותו - ולפיכך אין עליו חובה להחזירם או לשלם עבורם. 8. כן טען הוא להעדר יריבות בינו לבין התובעת שכן הסכם הפיצוי נערך בינו לבין חברת הבטוח ושמאיה שמביט-טוסמן בע"מ - והסכם מכר הניצולת נערך בין חברת הבטוח לתובעת. (להלן: "טוסמן"). דיון 9. מטעם התובעת העיד מר שמואל טוסמן בתצהירו ת/1 - כי בדק המטוס לאחר התאונה, צילם ותיעד את מצבו, ובבדיקתו מצא כי היה מורכב בו מכשיר 430 GNS המופיע בצילום שצירף לתצהירו. 10. מאחר שהמטוס נמצא במקום התאונה במשך הלילה, פירק הנתבע, לדבריו, את מכשיר האוויוניקה לרבות מכשיר ה - 430 GNS, והללו נמצאו אצלו במשמורת. 11. מכשיר זה הינו חלק מן המטוס - והוא אף רשום בספר המטוס וכן בבקשה לרישיון תחנת טלגרף אלחוטי במטוס ובדוחו"ת השנתיים של טכנאי בדק כלי טיס. 12. דבר זה אושר ע"י חברת השמאות שבבעלותו לרוכשת שרידי המטוס, היא התובעת. 13. ביום 11.4.02 הודיע לנתבע במכתב כי המבטחים ישפוהו בגין נזקי המטוס בסכום של 105,000 דולר - ושרידי המטוס, לרבות רכיבי האוויוניקה המפורטים ברשיון הטלגרף האלחוטי יועברו לבעלות המבטחים, למטרת מכירה. 14. ביום 21.6.02 הודיע לנתבע כי המבטחים אישרו הצעת התשלום לפיצוי - ומר בן עמי אבנרי, מנהל התובעת, רשאי לקבל שרידי המטוס ומכשירי האוויוניקה לעיל. 15. במכתבו זה ציין כי יועברו כל שרידי המטוס בתוספת מכשירי האוויוניקה המפורטים ברישיון הטלגרף האלחוטי לתחנת רדיו בכלי טיס. 16. להסברו, ברישיון הטלגרף מופיעים אך ורק מכשירי האוויוניקה אשר כוללים בתוכם משדר - ואלה פורטו על ידו. מכשירים שלא היו כלולים ברשיון הטלגרף, כגון, שעוני המטוס, כך גם מכשיר ה - 430 GNS אשר אינו מכשיר משדר ואינו רשום ברשיון הטלגרף - לא פורט על ידו. הרשימה אינה רשימה כוללת של כל שרידי המטוס - ולא רשימה כוללת של כל מכשירי האוויוניקה במטוס - ועל כן לא היה הנתבע רשאי לקחת לעצמו חלק משרידי המטוס. 17. להסברו, לו היה חלק זה נגנב - היתה חברת הביטוח משפה את הנתבע עבורו שכן המדובר במכשיר שהינו חלק אינטגרלי מן המטוס. 18. כן העיד מטעם התובעת מנהלה מר בן עמי אבנרי בתצהירו ת/2 כי בהצעתו מ - 24.5.02 לרכישת המטוס צויין כי המדובר במטוס "כולל כל מכשיריו, חלקיו ומסמכיו כפי שהיו בעת התאונה במחיר של 5,000 דולר". 19. במענה מ - 21.6.02 השיב מר טוסמן, בין היתר, כדלקמן: "....אנו שמחים לבשר לך כי המבטחים באנגליה קיבלו את הצעתך מה - 24 למאי 2002 בגין רכישת הניצולת ושליחת מנוע שמאל לאנגליה". 20. מעיון בספר המטוס שנערך ע"י חברת "טומילניסון אוויוניקס" ביום 7.5.99 עולה כי המכשיר היה מותקן במטוס - וכי המטוס הועבר ארצה מארצות הברית רק שנה לאחר התקנת המכשיר. 21. קיום המכשיר צויין אף באישור טכנאי הקשר והניווט אשר בדק את המטוס - וכן מצילום ובדיקת מר טוסמן לאחר התאונה. (ראה: נספחים ב'1; ג'; ד'-ה' לתצהיר). 22. כמי שעוסק בענף התעופה, וכבעלי מכון בדק מטוסים מזה שנים, מצהיר הינו קטגורית כי המדובר בחלק אשר הינו חלק אינטגרלי מן המטוס - ואין כל נימוק ענייני מדוע דווקא מכשיר זה הפך לאחר התרסקות המטוס לחלק נפרד מן המטוס, מה גם שבעת התאונה היה מצוי בין מכשיריו הקבועים של תא הטייס. 23. הסכם התובעת עם חברת הבטוח על פיו רכשה את שרידי המטוס AS IS"" אינו עילה למסור לתובעת את ניצולת המטוס כשהיא חסרה - ולטעון כי מכשיר ה - 430 GNS הינו רכושו הפרטי של הנתבע. 24. מנגד, העיד הנתבע בתצהירו נ/1 כי מעולם לא יצר קשר עם התובעת - ואין לו כל יריבות עימה. 25. לדבריו, מר טוסמן העביר אליו רשימת רישיון הטלגרף לשם העברת חלקי המטוס לרוכשים - וזו לא כללה את המכשיר 430 GNS. 26. בחקירותיהם הנגדיות, חזרו העדים על תוכן תצהיריהם לענין העדות הראשית - ועל פרשנותם למעמד הפריטים אשר נלקחו מן המטוס ע"י הנתבע. 27. לאחר עייני בראיות הצדדים, עולה כי הנתבע סומך עמדתו לעניין הוצאת הפריטים מן המטוס במכתבו של מר טוסמן מ - 21.6.02, הכותב, בין השאר כדלקמן: "...אנו מאשרים כי מר אבנרי רשאי לקבל לידיו את כל שרידי המטוס, כולל רכיבי האוויוניקה המפורטים ברשיון הטלגרף האלחוטי לתחנת רדיו בכלי טיס (רשימת רכיבים אלה מובאת בהמשך, לנוחיותך)". להלן רשימת מכשירי האוויוניקה המורכבים במטוס שציין במכתבו: "יצרן תאור מספר KING NAV-COM KX 155 KING TRANSPONDER KT 76A KING DMENOR KNS -80 RCA RADAR PRIMUS 20B NARO ELT ELT-10". (ראה:נספח - נ/1). 28. הצדדים חלוקים, איפוא, בשאלת הפרשנות להיות מכשיר ה - 430 GNS, היקר בין הפריטים שנלקחו, חלק אינטגרלי של המטוס, אף שלא אוזכר וצויין שמו ברשימה שמסר מר טוסמן במכתב מ - 21.6.02 לעיל. 29. הגיונם הפשוט של הדברים, מצביע על כך כי מכשיר זה היווה חלק אינטגרלי של המטוס, הדרוש להפעלתו התקינה, הרשום בספר המטוס, הרשום באישור טכנאי הקשר, מופיע בתמונות שצורפו לתצהיר מר אבנרי, אשר צולמו ע"י מר טוסמן לעניין דו"ח השרידים שנשלח לתובעת ע"י זה. (ראה: נספחים ב'1, ג', ד'-ה' ל - ת/2 וכן ת/3 - ת/5). 30. כן עולה מרישומי המטוס כי זה הועבר מארצות הברית לישראל שנה לאחר התקנת המכשיר, דבר המדבר בעד עצמו. 31. מכאן, שנטילת הפריטים נשוא התביעה, ובמיוחד מכשיר ה - 430 ,GNSנעשתה ע"י הנתבע שלא כדין, ביממה בה שמר על המטוס לאחר התאונה, טרם פינויו. 32. נראה הוא, כי אלמלא מכתב מר טוסמן מ - 21.6.02 - אשר אינו מונה את כל מכשירי הקשר, באשר מכשיר ה - 430 GNS אינו מכשיר משדר ואינו רשום ברשיון הטלגרף, כהסבר מר אבנרי, המקובל עלי, לא היה הנתבע מפרק מן הסתם, את המכשיר, אשר עלותו אינה מבוטלת ומגיעה לסך של כ - 10,000 דולר, כשהמדובר במכשיר חדש. 33. נותרה לדיון השאלה מה עילתה של התובעת כלפי הנתבע, בכפוף לבירור העובדות דנן וליבונן, הטוען להעדר יריבות עימה, ועל כך נמצא מענה בחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט - 1979 הקובע בסעיף 1 (א) לו כדלקמן: "חובת ההשבה 1. (א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או סבירה - לשלם לו את שוויה. (ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת". (להלן: "החוק"). 34. משמע, הנתבע קיבל שלא על פי זכות שבדין נכס שבא לו מאדם אחר, קרי, מחברת הבטוח, אשר שיפתה אותו בסך של 105,000 דולר על נזק התאונה. אולם, חברת הבטוח, "המזכה", מטעמיה שלה, בחרה שלא להגיש כנגדו תביעה - לאחר שנתברר לה מפי התובעת ומפי שמאיה כי הנתבע נטל פריטים מן המטוס אשר מהווים חלק אינטגרלי הימנו. 35. לעניין זה ראה: רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ פ"ד נב(4), 289, עמ' 313-312 שם נקבע כדלהלן: "... שלושה יסודות יוצרים עילה בעשיית עושר: היסוד הראשון, יסוד ההתעשרות, הוא בעיקרו יסוד שבעובדה, אך גם בו מעורבות שאלות משפט. היסוד השני הוא יסוד הקשר הסיבתי, ומתרוצצים בו אלה בצד אלה יסודות שבעובדה ויסודות שבמשפט. היסוד השלישי הוא יסוד נורמטיבי טהור, הקובע אם ההתעשרות הייתה שלא על - פי זכות שבדין, ומבחנו של יסוד זה הוא מבחן הצדק..." כן ראה ע"א 4338/01 שילר, עו"ד - הנאמן על נכסי אריה שחם (בפש"ר) נ' רפאל מנס פ"ד נז(4),645,עמ' 649 שם נקבע: " חובת ההשבה קמה איפוא בהתקיים שלושה יסודות מצטברים: קבלת נכס, שירות או טובת הנאה (יסוד ההתעשרות) שבאה לזוכה מהמזכה, ושנתקבלה על-ידי הזוכה שלא על-פי זכות שבדין... אלא שלדעתי, לא עלה בידי המערער להוכיח את קיומם של היסוד השני והשלישי כנדרש בחוק. היסוד השני דורש קיום קשר של זיכוי בין הזוכה לבין המזכה, התובע את ההשבה. אמנם, אין הכרח כי יהא זה קשר ישיר, ובלבד שלמזכה אינטרס בזכייה במובן זה שהיא באה על חשבונו...אלא שבמקרה שבפנינו התשלום שפסק בית-המשפט המחוזי בירושלים לזכות המשיב שולם על ידי הבנק ולא על ידי המערער, ואף עילת התביעה של הבנק כנגד המערער ניצבת על רגליה היא, ועצם קיומה אינו תלוי בחיוב הבנק לפצות את המשיב על הנזק שנגרם לו. בכך יש כדי לשלול קיומו של קשר של זיכוי בין הצדדים." (ההדגשות אינן במקור - ח.י.). 36. במקרה שבפנינו, חברת הבטוח, לו נתבעה, היתה, מן הסתם, יוזמת הליך הודעת צד שלישי כנגד הנתבע, לאחר שהסכם השיפוי עימה כלל הסדר על פיו תקבל זו את המטוס - על שרידיו - מיד הנתבע, וזה לא עמד, בדיעבד, בהסכם. אולם, מהנסיבות שבפני, עולה כי חברת הבטוח לא ניזוקה - ועל כן בחרה שלא להגיש תובענה כנגד הנתבע. 37. התובעת, רשאית היתה לתבוע את חברת הבטוח על שקיבלה שרידי המטוס לאחר שפורקו הפריטים נשוא התביעה בטענה כי המחיר בסך של 5,000 דולר עבור הנצולת כלל את אלה - אך בחרה שלא לעשות כן, אף היא מטעמיה שלה. 38. במצב דברים זה, משמיענו סעיף 2 לחוק כדלקמן: "פטור מהשבה בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מחובת ההשבה לפי סעיף 1, כולה או מקצתה, אם ראה שהזכיה לא היתה כרוכה בחסרון המזכה או שראה נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי צודקת". 39. מאחר ש"הזכיה" שבפנינו לא היתה כרוכה "בחסרון המזכה", דהיינו, בחסרון אצל חברת הבטוח, אשר לא תבעה בעצמה ולא נתבעה ע"י התובעת - הרי שאין מנוס ממתן "פטור מהשבה" מה גם שאכן אין יריבות בין התובעת לנתבע, אשר כל קשר חוזי, בכתב או בעל פה, לא נוצר ביניהם 40. לאור אלה, מורה אנכי על דחיית התביעה. 41. בנסיבות העניין אשר פורטו לעיל - לא ראיתי להורות על עשיית צו להוצאות. תעופהתאונות טיסה