להלן החלטה בנושא צו נגד שימוש בסימן דומה לסימן מסחר: החלטה רקע ביום 22.2.06 הגישו המבקשות בקשה לסעד זמני (בשא 5280/06) בה עתרו לצווים זמניים שימנעו מהמשיבה לעשות שימוש בסימן דומה לסימן מסחר מס' 121947 בסוג 25 בצורת שלושה פסים רחבים היוצרים מעין משולש וסימן מסחר 93206 בסוג 25 שלושה פסים, שבבעלותן, כדלהלן: "א. ליתן צו מניעה זמני המצווה על המשיבה לחדול לאלתר ולהימנע בעתיד, מכל שימוש בסימנים הדומים לסימן מסחר מספר 121,947 (להלן: "סימן המשולש"), ובכלל כך להימנע מכל שימוש בסימן המעוצב ...כאשר אין הוא מהווה חלק מהמילה MILANO ; ב. ליתן צו מניעה זמני המצווה על המשיבה לחדול לאלתר ולהימנע בעתיד, מכל שימוש בסימנים הדומים לסימן מסחר מספר 93,206 (להלן: "סימן הפסים"), ובכלל כך להימנע מכל שימוש בסימן מסחר זה כשהוא מוצמד לגרביים; ג. לצוות על המשיבה לאסוף מכל מחסניה, סניפה, חצריה, סוכניה, משווקים של מוצריה ומכל אדם שאינו צרכן קצה, את כל המוצרים המפרים כהגדרתם בבקשה זו - לרבות בדרך של רכישה חוזרת, ולהעבירם באופן מיידי ולכל המאוחר תוך 5 ימים ממועד מסירת הצו לידיה, אל ב"כ המבקשות, שימונו לצורך כך ככונסי נכסים זמניים על המוצרים המפרים." ביום 22.2.06 ניתן צו ארעי כמבוקש (להלן: "הצווים הזמניים"). לטענת המבקשות, הפרה המשיבה את הצווים הזמניים ומכאן שתי הבקשות שלפני לאכוף על המשיבה בקנס לפי פקודת בזיון בית משפט את קיום הצווים הזמניים. דיון א. לביסוס בקשתן בבש"א 5788/06 צירפו המבקשות תצהיר מטעם עו"ד דוד קולב, מיום 28.2.06, ממנו עולה שביום 23.2.06 נמסרו לב"כ המשיבה העתק מהבקשה לסעד זמני והעתק מאושר של הצווים הזמניים. ב. עוד עולה מהתצהיר האמור שביום 26.2.06 רכש עו"ד דוד קולב בחנות של המשיבה באור עקיבא, מארז ובו 2 תחתוני גבר מדגם מספר 272, מארז ובו 2 תחתוני גבר מדגם מספר 271, מארז ובו 3 זוגות גרביים מדגם מספר 292, 2 חולצות טריקו גברים מדגם מספר 500 הנושאים כולם את הסימן המשולש כאשר אינו מהווה חלק מהמילה MILANO, והוא קיבל חשבונית של המשיבה בגין הרכישה. המבקשות צירפו תצהיר נוסף, של הגב' מאיה קרני, מיום 28.2.06, ממנו עולה שביום 26.2.06 רכשה מארז ובו שני תחתוני גברים מדגם מספר 271 הנושאים את הסימן המשולש כאשר אינו מהווה חלק מהמילה MILANO. לתצהיר צורפה חשבונית הנושאת את השם "הדר סחר" בגין הרכישה. ג. לביסוס בקשתן בבש"א 6000/06 צירפו המבקשות תצהיר מטעם עו"ד דוד קולב, מיום 1.3.06, ממנו עולה שהמשיבה לא מסרה לבאי כח המבקשות מוצרים. עוד עולה מהתצהיר האמור שביום 1.3.06 רכש עו"ד דוד קולב בחנות בשם "בזאר העיר" בחיפה מארז ובו 2 תחתוני גברים מדגם מספר 271 ומארז ובו 3 זוגות גרבי גברים מדגם מספר 895 הנושאים את הסימן המשולש כאשר אינו מהווה חלק מהמילה MILANO. ד. בדיון מיום 3.4.06 נחקרו המצהירים מטעם המבקשות וגרסתם אודות רכישת המוצרים בחנויות שלעיל לא הופרכה. ה. שי תורג'מן המצהיר מטעם המשיבה העיד (ע' 4 לפרוטוקול מיום 3.4.06): "ש. יש לכם אנשי מכירות? ת. כן, עובדים שכירים. ש. אתה יכול להראות מכתב שנתת לעובדים בדבר הצו הקיים והאיסוף? ת. התכנסנו ונתנו להם הוראה שהם עובדים בכל החנויות ואוספים את כל הגרביים לפי הצו. ש. איפה המכתב שציידת את אנשי המכירות שאומר שיש צו של בית משפט ויש לאסוף את המוצרים? ת. זה אנשים שכירים שלי, למנהלי המכירות שלי יש קו ושלחתי אותם לחנויות שהם לא שלי. לא נתתי להם מכתב כזה שאומר שיש צו לאסוף. לא ציידתי את האנשים שלי במכתב. למשביר כתבנו מכתב שיחזירו את המוצרים. ש. אתה סמנכ"ל הכספים של החברה, נכון? ת. נכון. ש. אני מפנה לסעיף 7 לתצהירך - תראה לי דוח של כניסת סחורות או תעודות משלוח. ת. אין לנו מערכת כזו משוכללת. בכל חנות שאנשים שלי היו הם לקחו את המוצר המפר, בעל החנות כתב מכתב שמסר את המוצר והמוצר נלקח על ידי האיש שלי. ש. איפה תעודות משלוח שנכנסים מוצרים? ת. תעודת משלוח אני מוציא כאשר אני שולח סחורה. האנשים שמהם אספנו את המוצרים המפרים הם בעלי חנויות קטנים. למשביר הורינו להחזיר את כל המוצרים, אין לי תיעוד של המשביר שהוראתי להם." מעדויות אלה, נמצא שהמשיבה לא פעלה לאסוף ולהעביר את המוצרים המפרים לכונסי הנכסים הזמניים תוך 5 ימים כאמור בסעיף ג לצווים הזמניים ואף לא מנעה שיווק של מוצרים מפרים בחנות "בזאר העיר" בחיפה (נספחים ה1 - ה3 לבשא 6000/06). טענת המשיבה, באשר לגורמים להימצאות המוצרים המפרים בחנות "בזאר העיר" בחיפה כאמור בסעיף 14 לתצהירו של שי תורג'מן, אינה אמינה עליי. מדובר בשלוש גרסאות עובדתיות שונות ביחס לאופן הגעת המוצרים של המשיבה לחנות האמורה מבלי שצורפה ראיה כלשהי שיש בה לתמוך באיזה מהגרסאות. מכל מקום, המשיבה מודה שחנות "בזאר העיר" היא לקוחה שלה, גם אם לא קבועה וגם אם אינה רוכשת ממנה סחורה על בסיס קבוע, ודי בכך כדי להטיל על המשיבה אחריות להימצאות מוצרים מפרים של המשיבה בחנות זאת. המשיבה צירפה לתשובתה (נספח א לתשובה) אישורי ההחזרה ואיני מוצא לייחס לאישורים אלה משקל. ראשית, המשיבה לא הציגה תיעוד ממסמכיה שיש בו כדי ללמד שאכן אספה את המוצרים האמורים. שנית, לא די היה באיסוף המוצרים המפרים כדי לקיים את הצו שבסעיף ג לצווי המניעה. עוד נמצא שלמרות צו המניעה שבסעיף א לצווים הזמניים שיווקה המשיבה, ביום 26.2.06, מוצרים המפרים את הסימן המשולש (נספחים ה1 - ה - 5 לבשא 5788/06). באשר למוצרים שנמכרו, ביום 26.2.06, בחנות "הדר סחר" שברחוב לוינסקי 16 בתל אביב (נספחים ו1 - ו - ו2 לבשא 5488/06), אפילו אקבל את טענת המשיבה כי אין מדובר בחנות בבעלותה אין בכך כדי לסייע לה. המשיבה מודה שיש לה קשרים עסקיים עם חנות זאת וממילא יש בעצם קיומם של מוצרים מפרים בחנות זו במועד המאוחר למתן הצווים הזמניים משום הפרה של הצו שבסעיף ג לצווים הזמניים. ו. משנמצא שהמשיבה הפרה את הצווים הזמניים, יש לברר האם קיים חשש שבעתיד תמשיך המשיבה להפר את הצווים הזמניים. לטענת המשיבה יש בצווים הזמניים שניתנו בהחלטתי מיום 9.4.06 שינוי ביחס לתקופה שנקצבה לאיסוף המוצרים המפרים והעברתם לכונס הנכסים הזמני, לפיכך לכאורה טרם חלף המועד למסירת המוצרים המפרים לידי כונס הנכסים וממילא לא הופרו הצווים הזמניים. איני מקבל טענה זו. על פי סעיף ג היה על המשיבה לאסוף את המוצרים המפרים ולהעבירם לכונס הנכסים הזמני תוך 5 ימים. כאמור, המשיבה לא עשתה כן ופעלה להעביר לכונס הנכסים הזמני מוצרים מפרים רק ביום 8.3.06. כעת היא נתלית בטענה שיש בה כדי לאיין את כל התקופה שבין מתן הצווים הזמניים למתן ההחלטה מיום 9.4.06 כאילו לא היו הצווים הזמניים בתוקף בתקופה זו. בכך, יש כדי ללמד שהמשיבה אינה משלימה עם הצווים הזמניים והיא נכונה לנקוט בכל דרך וטענה כדי לעקוף את הצווים הזמניים. הוא הדין באשר לטענתה המופרכת של המשיבה, כאילו הצווים הזמניים שנועדו למנוע שימוש בסימן הדומה לסימן המסחר הרשום שבבעלות המבקשות, חלים רק וככל שמדובר בגרביים. אפשר שבגילויי ההפרה מצד המשיבה סמוך מאוד למועד מתן הצווים הזמניים, לא היה די כדי ללמד על כוונתה של המשיבה שלא לקיים את הצווים הזמניים, אולם משלא ביצעה המשיבה את המוטל עליה מכוח אותם צווים גם בתקופה שלאחר מכן, ורק ביום 8.3.06 ולאחר שהוגשו הבקשות שלפני, מצאה לנכון לפנות אל כונס הנכסים באמצעות בא כוחה ולהזמינו לאסוף את המוצרים המפרים כמפורט בדו"ח הכונס מיום 19.3.06 והנספחים המצורפים לו, מבססת את המסקנה שללא סנקציה מתאימה יש יסוד לחשש שהמשיבה תמשיך בניסיונות לעקוף את הצווים הזמניים. לעניין זה, איני מוצא לייחס נפקות כלשהי לשינוי הצווים הזמניים כאמור בהחלטתי מיום 9.4.06 מאחר ואין בשינוי האמור כדי לשנות ממהות הצווים ביחס למוצרים המפרים את סימן המסחר מס' 121,947. אשר על כן, אני גוזר על המשיבה קנס בסך -.50,000 ₪. המשיבה תשלם למבקשות את הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך -.20,000 ₪.סימן מסחריצווים