צו מניעה יבוא נעליים

להלן פסק דין בנושא צו מניעה יבוא נעליים:

פסק דין

1.     התובעות, יצרנית נעליים (התובעת 1) ויצרנית ריקמות וקישוטים למוצרי אופנה (תובעת 2) עותרות לצווי מניעה, לפיהם יאסר על הנתבעים לייצר, לשווק ו/או לייבא נעליים בעלות חזות זהה או דומה לנעליים המיוצרות על ידן. כן תובעות הן מהנתבעים פיצויים וצווים למתן חשבונות, כפי שיפורט בהמשך.

התובעת 1 (להלן: "מודה") מייצרת ומשווקת נעליים תחת השם המסחרי ”KRIZA” ואילו התובעת 2 ( להלן: "פנינת השני") מייצרת ריקמות וקישוטים אשר חלק מהם מתקינה מודה בנעליים שהיא מייצרת.

     לטענת התובעות הן ייצרו (ב-2003) נעליים עם סוליות (שסומנו על ידן כמס' 535, 536), שיוצרו ופותחו על ידי מודה, ופייטים או עיטורים שיוצרו ע"י פנינת השני. דגמים אלה נקלטו היטב בשוק ושווקו בהצלחה רבה. הצלחה זו הניעה את הנתבעים 1-3 (להלן: "נעלי מרקו"), כך לטענת התובעות, לשווק נעליים בעלות חזות זהה או דומה, היינו המורכבות מסוליות וקישוטים או רקמות זהות לאלה אשר בנעליים המיוצרות ע"י התובעות.
טענה דומה של התובעות מופנית כנגד הנתבעים 4-6 (להלן: "הצעד השלישי), אשר משווקות נעליים תחת השם המסחרי EXIT, המיובאות ע"י הנתבעות 7-9. נעליים אלה דומות, ואף זהות, לנעליים המיוצרות ע"י "מודה" והמעוטרות ע"י "פנינת השני".

עוד טוענות התובעות כי הנתבעות או מי מהן מפרות את הסימן המסחרי KRIZA בו עשתה "מודה" שימוש מאז 1987 ומשווקת נעליים דומות תחת שם מסחרי דומה ומטעה בשם BY KRIZA.

את תביעתן מבססות התובעות על מספר עילות תביעה כמו: גניבת עין, גזל מוניטין ועשיית עושר שלא במשפט.

2.     2. הנתבעים דוחים את טענות התובעות וטוענים כי הצורות או הדוגמאות של הסוליות והעיטורים של נעלי מודה, אינם יחודיים והם "מתגלגלים" בשוק עוד בטרם "אימצה" אותם מודה ובטרם החלה לשווק את נעליה עם סוליות והעיטורים הנ"ל. הם מדגישים כי התובעות לא ביקשו ולא קיבלו זכויות של מדגם רשום, לא על הסוליות ולא על הנעליים, כמוצר מוגמר הכוללים את העיטורים והריקמות שיוצרו ע"י פנינת השני. עובדה זו, כך לטענת הנתבעים, מוכיחה את טענתם בדבר העדר כל בלעדיות או זכויות יוצרים בנעליים אלה. מוסיפים הנתבעים וטוענים כי כלל לא הוכח כי הנעליים נשוא התובענה צברו מוניטין עד כי הציבור הרחב מזהה אותן כנעלי מודה. גם השם המסחרי KRIZA, בו עושה מודה שימוש, אינו מוכר ואינו מזוהה עם התובעת ולעומת זאת השם המסחרי בו הם עושים שימוש BY KRIZA רשום על שמן כסימן מסחרי בישראל.

3.     3. גניבת עין
טוענות התובעות כי הנעליים שיוצרו ע"י נעלי מרקו (דגם 450) ואלה ששווקו ע"י נעלי הצעד השלישי והנתבעים 7-9 דומים להפליא בצורתם וחזותם לנעליים שהן ייצרו ושיווקו.
משכך, ביצעו הנתבעים, לטענתם, עוולה של גניבת עין כמשמעותה בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999 הקובע:

"לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר".

האם עלה בידי התובעת להוכיח קיומה של עוולה זו.
     
שני יסודות טעונים הוכחה על מנת לבסס תובענה על עוולה זו: קיומו של מוניטין למוצר, או השרות של הלקוח, וקיומו של חשש סביר להטעיית הציבור כי טובין או שרותים שמציע נתבע לציבור - של התובע הם, או קשורים אליו.
(ראה: ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי - יהודי (1997) בע"מ - עיתון משפחה נ' אס.בי.סי פרסום שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון משפחה טובה, פד"י נה (3) עמ' 933).

מחומר הראיות שהוצג בפני עולה כי התובעת 1 (מודה) עוסקת בייצור ושיווק נעליים תחת השם KRIZA קרוב ל-20 שנה. במסגרת זו שיווקה היא בתקופה הרלוונטית אלפי זוגות של נעלי נשים מדגמי: 790, 465, 455, 450, הם הדגמים אותם חיקו הנתבעים לטענתה.
(ייצורו של דגם נוסף של נעליים שכונה על ידי התובעת כדגם מס' 770, לגביו נטען חיקוי, הופסק ע"י התובעת ולפיכך אמנע מהתייחסות אליו).
כמות מעין זו של אלפי זוגות נעליים ששווקו בפרק זמן קצר יחסית (חודש ימים), למספר חנויות, מצביעה על ביקוש ועל קיומו של מוניטין לנעליים אלה כמיוצרות ומשווקות ע"י נעלי מודה, קרי התובעת.
(ראה נספחים ט'-י"א, י"ד וט"ז לתצהירו של ליאני ת/1).

העובדה כי הנתבעים חיקו או העתיקו דגמי נעליים אלה (כפי שיפורט בהמשך) בעלי העיצוב המיוחד, מצביעה אף היא על קיומו של מוניטין, שכן אילולא היה קיים, לא היו טורחים הנתבעים בהעתקן.
קיים חשש כי הנעליים שיוצרו ו/או שווקו ע"י הנתבעים יטעו את הציבור בשל צורתן ועיצובן הדומה.

זוגות נעליים למכביר הוצגו בפני במהלך הדיון. המסקנה המתבקשת מהשוואת המראה, הצורה והחזות הכוללת של אלה שיוצרו ושווקו ע"י התובעת לבין אלה שיוצרו ושווקו ע"י הנתבעים, היא חד משמעית: קיים דמיון רב ואפילו רב מאוד בין זוגות הנעליים המדגמים הנ"ל לבין אלה של הנתבעים. דמיון זה אשר את קיומו ניתן להוכיח במראה עיניים בלבד מקים חשש של ממש, אף מעבר לחשש סביר, כי ציבור הרוכשים או הרוכשות יוטעה לחשוב כי הנעליים המשווקות ע"י הנתבעים, של נעלי מודה בעלות המוניטין הן, ומשום כך ירכוש אותן ללא שידע כי הן לא יוצרו, או שווקו, ע"י התובעות, אלא ע"י הנתבעים או מי מהם.

די בהוכחת קיומו של חשש להטעיה (אין צורך להוכיח הטעיה בפועל), על מנת לבסס קיומה של עילת תביעה של גניבת עין.
(ראה ע"א 3471/98 סלם נ' חלב עותר, פד"י נ"ד (2) 681).

הנעליים מדגם 450 אותן משווקות התובעות והנעליים המשווקות ע"י נעלי מרקו (נתבעים 1-3) הן בעלות חזות דומה, אם לא זהה, ודמיון רב ביותר. כך בקישוט הפרפר הרקום בנעלי מודה לבין הקישוט המופיע בנעלי מרקו. המוטיבים, הקישוטיים דומים להפליא וניכר כי מדובר בהעתקה של ממש של דגם נעל מצליח ובעל מוניטין. כך גם הקישוט או העיטור המופיע בצדי הסוליה של הנעל מדגם זה.
אין לתובעות או לנעלי מודה זכות קנויה להשתמש באופן בלעדי בעיטורים אלה, אך השימוש בהם במוצר זהה ובצורות ובמוטיבים קישוטיים דומים, אם לא זהים, על אף העדר צורך פונקציונלי קישוטי או אסתטי, יוצרים חפיפה ודמיון רב בין זוגות הנעליים המשווקות ע"י מודה לבין אלה המשווקות ע"י נעלי מרקו.
אף אם ניתן להבחין במבט מדוקדק בהבדלים בעובי חוטי הרקמה, בגוונים ובצבעים של שני הדגמים, עדיין החזות הכוללת המצביעה, כאמור, על דמיון רב וחפיפה בין הדגמים אינה משתנה. כך ממראה עיניו של הצרכן או רוכש הנעליים בפניו מוצגים נעליים אלה.
קיים, אם כך, וכאמור, חשש של ממש כי הצרכנים יוטעו לחשוב שהנעליים המשווקות ע"י נעלי מרקו, של מודה הן.

אף יתר הדגמים המפרים המשווקים ע"י הנתבעים 4-9 הן בעלות חזות דומה ביותר, אם לא זהה, לנעליים המשווקות ע"י נעלי מודה. כך ניתן להתרשם מהשוואת התמונות והתצלומים שהוצגו בפני.
כך לגבי דגם 455 של התובעים, בו מופיעים עיגולים, דגם 465 בו רקומים פרחים ודגמים 750 ו-790 עם הפרפרים.
הנתבעים 4-9 ייצרו ו/או שיווקו נעליים בעלי דמיון וחזות זהה לנעליים מהדגמים הנ"ל אשר עוטרו ברקמות או קישוטים המקימים אף הם חשש של ממש להטעיית הציבור, כאמור לעיל.
העובדה שהנתבעים 4-6 (הצעד השלישי) סימנו על גבי קופסאות הקרטון בהן ארוזות הנעליים את הכיתוב KRIZIA במקום דומה לכתוב KRIZA בו משתמשת נעלי מודה באריזותיה מגבירה את החשש או האפשרות הקרובה לודאות להטעיית ציבור הרוכשים.
אף צורת הסוליות ועיצובן הועתק או חוקה באופן שהן תורמות לדמיון הרב שנוצר בין החזות הכוללת של נעלי מודה לנעלי הנתבעים.
העובדה שהנתבעים לא הסתירו את שמם או את שם היצרן וציינו אותו על גבי אריזות הנעליים אינה מערערת או שוללת את האפשרות הממשית הקיימת להטעיית הציבור, שכן שם זה הוטבע במקום שאינו בולט די צורכו על מנת שתשומת ליבו של הציבור תופנה לעובדה כי מדובר ביצרן אחר ותשלול את החשש להטעייתו.
אף המחיר הזול יותר בו נמכרו נעלי הנתבעים, אין בו כדי לשלול קיומו של החשש, שכן הציבור עשוי או עלול בהחלט להניח כי מדובר במבצעי הנחות של נעלי מודה או של חנות זו או אחרת.

לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי עלה בידי התובעים להוכיח ביצועה של עוולת גניבת העין, כאמור בסעיף 1 לחוק העוולות המסחריות 1999, ע"י כל הנתבעים.

4.     4. הפרת סימן מסחרי מוכר

התובעת מתבססת על עוולה נוספת שעניינה הפרת שם מסחרי מוכר, היינו בשם KRIZA בו היא משתמשת מאז מספר שנים לפני מועד בו היא רשמה אותו כסימן מסחרי רשום, או ליתר דיוק, לפני המועד בו הוגשה הבקשה לרישומו (22.2.04).

לא הוצגו בפני ראיות המצביעות על היותו של הסימן המסחרי KRIZA מוכר היטב וכי התובעת השקיעה משאבים לפרסומו או ליצירת מוניטין סביבו.
משכך לא ניתן להעניק לשם זה הגנה כסימן מסחרי מוכר מכח פקודת סימני מסחר (נוסח חדש) 1972. בענין זה מקובלת עלי קביעתו של כב' השופט זפט בהחלטתו מיום 6.6.04.
לאחר שנרשם השם KRIZA כשם מסחרי, רשאיות היו התובעות לתבוע בגין הפרתו כסימן מסחרי רשום, אך זכרה של תביעה כזו לא בא בכתב התביעה ולפיכך אין בהעלאת טענה בענין זה בסיכומים כדי להעניק לתובעות סעד בשל כך, מה עוד שמדובר בהרחבת חזית אסורה ואין מקום להתייחס אליה.

5.     5. גזל ורשלנות

התובעות טוענות בסיכומיהן כי במעשיהם ביצעו הנתבעים אף עוולות של גזל ורשלנות כלפיהן לפי פקודת הנזיקין, ואולם זכרן של עוולות אלה לא בא כלל בכתב התביעה המתוקן ויסודותיהן כלל לא הוכחו, לפיכך יש לדחות התובענה על בסיס עוולות תביעה אלה.

6.     6. עשיית עושר ולא במשפט

אף על עילת תביעה זו מתבססת תביעת התובעות, כאמור בסעיף 47 לכתב התביעה.
משהגעתי למסקנה כי הוכחה עוולת גניבת העין, כאמור לעיל, ומשייפסקו, בשל כך, פיצויים לזכות התובעת, כאמור בסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, מתייתר הצורך לדון בהתקיימותה, או אי התקיימותה, של עילת תביעה זו.

שיעור הפיצוי שייפסק לזכות התובעות יושפע משיעור "ההתעשרות" של הנתבעים כתוצאה ממעשי ההפרה. בהתחשב בעובדה כי מדובר במספר עשרות זוגות נעליים "מפרות" שנתפסו אצל הנתבעים ובעובדה כי התובעות לא הציגו ראיות כלשהן, ללא ראשיתן, בדבר "התעשרות" נוספת כתוצאה ממכירת זוגות נעליים בכמויות גדולות יותר, יש להניח, במידה רבה של סבירות, כי שיעור הפיצוי שייפסק לזכות התובעות יכלול אף את מלוא שיעור "ההשבה" לה זכאיות התובעות מהנתבעים "המתעשרים", לו עילת תביעה זו היתה מוכחת.

במאמר מוסגר, אציין כי עלה בידי התובעות להוכיח אלמנטים שיש בהם כדי להראות התקיימותה של עילת תביעה זו, כמו המחיר הזול של "הנעליים המפרות" שנמכרו ע"י הנתבעים.
עוד אציין כי אף אם הייתי נעתר לבקשת התובעות לסעד של מתן חשבונות, ספק בעיני, אם לאור הנסיבות שהוצגו בפני היה עולה בידן להוכיח את שיעור "ההתעשרות" של הנתבעים או את הזכות "להשבה" כספית, בשיעור גדול יותר מהסכום שייפסק לזכותן, כפי שיפורט להלן.

7.     א.     כאמור, עלה בידי התובעות להוכיח את עוולת גניבת העין, כאמור בסעיף
1 (א) לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999, ולפיכך זכאיות הן לפיצוי המבוקש על ידן לפי סעיף 13 לחוק, בנוסף לסעד של צו מניעה קבוע, כמבוקש.
ב.     ב. בהתחשב בהיקף ההפרות של הנתבעים במספר דגמי הנעליים המפרים שהם שיווקו, אני פוסק לזכות שתי התובעות (ביחד) סכום כולל של -.200,000 ₪. סכום של -.50,000 ₪ ישולם ע"י הנתבעים 1-3 אשר ביצעו את העוולה לגבי דגם נעליים אחד ואילו סכום של -.150,000 ₪ ישולם ע"י הנתבעים 4-9 (ביחד וכל אחד מהם לחוד), אשר ביצעו את העוולה לגבי 4 דגמי נעליים.
ג.     ג. ניתן בזאת צו מניעה נגד כל הנתבעים כמבוקש בסעיף 71 לתובענה.
ד.     ד. הנתבעים 1-3 (כולם ביחד וכל אחד מהם לחוד) ישלמו לתובעות את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך -.15,000 ₪ בצרוף מע"מ ואילו הנתבעים 4-9 (כולם ביחד וכל אחד מהם לחוד) ישלמו לתובעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך -.30,000 ₪ בצרוף מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מס יבוא רכב

  2. מס יבוא טבק

  3. יבוא נעליים מסין

  4. דמי תשתית יבוא דלק

  5. עורך דין דיני יבוא

  6. תביעה נגד יבואן רכב

  7. יבוא בעלי חיים לעזה

  8. חוב כספי עסקאות יבוא

  9. צו מניעה יבוא נעליים

  10. קבלת רישיון יבוא רכב

  11. עורך דין לענייני יבוא

  12. יבוא מכשיר חקלאי - מכס

  13. תוספת מחיר עסקה מס יבוא

  14. יבוא מקביל זכויות יוצרים

  15. יבוא מוצרים מזויפים מסין

  16. קבלת רישיון יבוא מכוניות

  17. ייבוא טובין בלתי מוחשיים

  18. יבוא מסין - זכויות יוצרים

  19. צו מתן רשיונות-יבוא, 1939

  20. צו יבוא חופשי, התשס"ט-2008

  21. הבטחת כספי יבוא רכב לישראל

  22. מה כוללת אחריות יבואן רכב ?

  23. עתירה לאפשר יבוא עובדים זרים

  24. הצעת חוק יבוא בשר לא כשר לישראל

  25. החרמת רכב במכס - יבוא רכב מארה''ב

  26. צו המכס (איסור יבוא), התשס"ה-2005

  27. צו יבוא (מתן הודעה על יבוא), תשי"ב-1952

  28. צו הסדרת יבוא טובין (הפקדה), התשמ"ו-1986

  29. צו יבוא ויצוא יהלומים והחזקתם, תשי"ט-1959

  30. פקודת היבוא והיצוא (נוסח חדש), תשל"ט-1979

  31. תקנות הזרעים (פיקוח על יבואם), תשל''ה-1975

  32. עיקול רכב שנרכש ביבוא אישי במסגרת עסקת ליסינג

  33. תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בשר), תשל''ד-1974

  34. צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ), התשמ"ב-1981

  35. הוראות המנהל הכללי בדבר מתן רשיון יבוא אוטומטי

  36. תקנות הטבק (רשיון יבוא לנייר סיגריות), תשל''ח-1978

  37. צו ההגנה (כספים) (איסור יבוא שטרי כסף), תשי"ח-1957

  38. קביעת מדינות לענין המרת פטור ממסי יבוא למענק לעולים

  39. תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי-חיים), תשל''ד-1974

  40. חוק המיסוי על יבוא ויצוא (סיוע למדינות חוץ), התשנ"ב-1992

  41. תקנות מס קניה (ערך טובין שיבא יבואן בהסדר), התשנ''א-1990

  42. צו ההגנה (כספים) (איסור יבוא שטרי בנק) (מס' 2), תשי"ב-1952

  43. תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת), התשמ''ב-1982

  44. צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשס"ה-2005

  45. צו המכס (רשימון על יבוא טובין המסתווגים בפרט מותנה), תשל"ג-1973

  46. כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים), התשמ"ו-1986

  47. תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים), התשנ''ה-1994

  48. תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים), התשמ''ח-1988

  49. תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ''ד-1994

  50. תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים), התשס''ה-2004

  51. תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי)התשס''ט-2009

  52. צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים שיבואם פטור ממכס), תשל"ג-1972

  53. צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד-2004

  54. צו יבוא (מתן ערובות על ידי מבקשי רשיונות יבוא או אישורים מיוחדים), תשכ"ט-1968

  55. צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), התשס"ו-2006

  56. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון