פרסום קלטת חקירה

על-פי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002 המפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה כולו או חלקו בלא רשות בית המשפט, דינו מאסר שנה.

נקודת המוצא של המחוקק היא כי הפרסום אסור, והנטל להוכיח כי קיימים טעמים המצדיקים את הפרסום הוא על המבקש. (ראה החלטתי בב"ש (מחוזי ת"א) 92681/05 רשת נגה תקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל, מיום 19.8.05).

סעיף 13 מותיר לבית המשפט שיקול דעת נרחב בשאלת פרסום החומר החזותי, על ידי עריכת איזון בין האינטרסים המתחרים. המחוקק לא מצא לנכון לקבוע אמות מידה או כללים למתן הרשות או סירובה.

להלן החלטה בנושא איסור פרסום קלטת חקירה:

החלטה

רקע

1.     לפני בקשה להתיר פרסום תיעוד חזותי של חקירה, על-פי סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002 (להלן: החוק).

2.     המבקשות הן חברת החדשות הישראלית בע"מ (להלן: חברת החדשות), וחברת ידיעות אחרונות אינטרנט (להלן: ידיעות אינטרנט). (וביחד: המבקשות)

3.     המבקשות עותרות להתיר להן לפרסם קטעים מהתיעוד החזותי של העימות שערכה המשטרה בין המשיב ובין המתלוננת באישום השני שהוגש נגדו, ללא פרסום שמה של המתלוננת או חשיפת פניה, ובעיוות קולה. (להלן: המתלוננת)

4.     יצוין כי המשיב הורשע בבית משפט השלום בתל אביב בעבירות של מעשים מגונים לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 והטרדות מיניות, לפי ס' 4 יחד עם סעיף 5(א) וסעיף 3(א)(3) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, ונגזר דינו. ערעור שהגיש המשיב על הכרעת דינו וגזר דינו נדחה על ידי בית משפט זה ביום 12.9.06.

טיעוני הצדדים

5.     המבקשות טוענות שלציבור עניין בפרסום הקלטת. המשיב הוא אדם בוגר אשר ההליכים בעניינו הסתיימו בשתי ערכאות והוא נמצא אשם. אין חשש שפרסום קלטת העימות ישפיע על המשפט. אף אם תתקבל בקשת רשות הערעור שמתעתד המשיב להגיש לבית המשפט העליון בעניינו, הרי משקלו של גורם זה לטובת איסור הפרסום פוחת כאשר מדובר בערכאת ערעור. כל שכן כאשר מדובר בערעור שני שאינו בזכות אלא ברשות. מדובר באישיות ציבורית בעניינה זכות הציבור לדעת אודותיו ועל ענייניו, גוברת על שיקולי הגנת הפרטיות. קלטת העימות הוגשה לבית משפט השלום כראיה, ואף שימשה יסוד לקביעות שתי הערכאות. בפרסום הקלטת יש משום הוספה של "מימד חזותי וקולי" לדברים שכבר הובאו לידיעת הציבור.
עו"ד ליבליך, ב"כ חברת ידיעות אינטרנט, הוסיפה כי "יש חשיבות לראות את הנאשם הזה, דווקא את הנאשם הזה, לראות איך הוא מתנהג כאשר הנאשם ממשיך לטעון לחפותו. זה מוסיף לציבור לדעת האם באמת הוא נתפס כשקרן או כמי שיש לו מה להסתיר או מי שאין לו מה להסתיר. מי שהולך לעימות הוא אחד שחושב שהוא אולי צודק ורוצה להתעמת. יש דיון ציבורי מי הולך לעימות ומה התוצרים שלו".
כן נטען כי אין מקום לאסור על פרסום הקלטת מקום שפרסום התמליל מותר, וקטעים הימנו אף צוטטו בפסק דינו של בית משפט זה.

6.     ב"כ המשיב מתנגד נחרצות לפרסום הקלטת. בפן הדיוני הוא טוען כי המבקשת חברת החדשות, מנועה לפנות לבית משפט זה בבקשה דנן לאחר שהבקשה שהגישה בזמנו לבית המשפט השלום בעניין זה, נדחתה. חברת החדשות לא ערערה על החלטת בית המשפט השלום, וכיום מדובר בהחלטה חלוטה שאינה ניתנת לערעור. לגופו של עניין, הוא מתנגד לפרסום הקלטת בשל אותם הנימוקים שהביאו לדחיית הבקשה בבית המשפט השלום. מחד, נטען כי בפרסום הקלטת יש משום פגיעה חמורה בפרטיותו של מרשו ובפרטיותם של צדדים שלישיים. מאידך, מדובר בהליך תלוי ועומד. המשיב מתעתד להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ופרסום הקלטת בשלב זה עשוי לפגוע בטוהר ההליך השיפוטי. טרם חלפה התקופה להגשת הבקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון, ולכן פסק הדין של בית משפט זה אינו חלוט. עוד נטען, כי המבקשות לא הצביעו על נסיבות מיוחדות המצדיקות את הפרסום. מדובר במציצנות ורכילות ובאינטרסים כלכליים מצד המבקשות. ב"כ המשיב אף סבור כי פרסום הקלטת עשוי להרתיע מתלוננות בעבירות מין מלפנות למשטרה או לקחת חלק בהליכי חקירה.

7.     ב"כ המדינה לא הביעה עמדה חד-משמעית, אך "דעתנו לא נוחה מפרסום הקלטת ואני חושבת שיש קושי בפרסום". יש לאפשר פרסום תיעוד חזותי של חקירה רק כאשר קיים עניין ציבורי מיוחד בפרסום. את שאלת קיומו של עניין ציבורי השאירה לשיקול דעת בית המשפט. מטרת צילום העימות והחקירות בכלל, היא להכניס את בית המשפט אל תוך חדר החקירות, ולהבטיח הליך הוגן לנאשם, ולא לשם פרסום. פרסום הקלטת יפגע בפרטיותו של המשיב. עוד תמכה בגישת ב"כ המשיב לפיה בשל הליך הבקשה לרשות ערעור על פסק הדין, "זה אומר שההליך לא הסתיים".

8.     עמדת המתלוננת כפי שהובאה בפני על ידי נציגת המדינה היא: "המתלוננת תסכים לשידור קלטת העימות בכפוף לאיסור פרסום כל פרט מזהה שלה ובכפוף לטשטוש חזותי מלא (כל הגוף והפנים) וטשטוש קולה".

הכרעה

9.     על-פי סעיף 13 לחוק: "המפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה כולו או חלקו בלא רשות בית המשפט, דינו מאסר שנה".
נקודת המוצא של המחוקק היא כי הפרסום אסור, והנטל להוכיח כי קיימים טעמים המצדיקים את הפרסום הוא על המבקש. (ראה החלטתי בב"ש (מחוזי ת"א) 92681/05 רשת נגה תקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל, מיום 19.8.05).
סעיף 13 מותיר לבית המשפט שיקול דעת נרחב בשאלת פרסום החומר החזותי, על ידי עריכת איזון בין האינטרסים המתחרים. המחוקק לא מצא לנכון לקבוע אמות מידה או כללים למתן הרשות או סירובה.

10.     בב"ש (מחוזי ת"א) 94093/04 רשת תקשורת והפקות (1992) בע"מ נ' מדינת ישראל, מיום 28.12.04, מציינת כב' השופטת ד' ברלינר, כי "נראה לי כי לא יכול להיות ספק בכך שסעיף 13 בא בראש ובראשונה להגן על פרטיותו של הנחקר. חקירה פלילית מהווה פעמים רבות נקודת שפל בחייו של נחקר" (בעניין זה ראה גם: תפ"ח (מחוזי ת"א) 1034/05 פלג נ' מדינת ישראל, מיום 3.7.06). עוד אמרה כב' השופטת, כי ערך מוגן נוסף שהמחוקק ראה לנגד עיניו הוא ההגנה על ההליך המשפטי.

11.     באשר לפן הדיוני, נראה לי שיש לדחות את טענתו של ב"כ המשיב כי המבקשת חברת החדשות מנועה מלפנות לבית משפט זה בבקשה חדשה להתרת הפרסום. הבקשה הנוכחית הוגשה לאור הנסיבות המשתנות לערכאה המוסמכת (לעניין סמכות בית המשפט המחוזי לדון בבקשה בשלב זה, ובטרם עברה תקופת הערעור על פסק דיננו, ראה: בש"פ 6878/98 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 12.1.99). במועד הבקשה אכן טרם עברה תקופת הערעור. דין הטענה להידחות גם לאור הבקשה הנוספת מצד חברת ידיעות אינטרנט אשר אין מחלוקת כי זו לה הבקשה הראשונה בפרשה זו.

12.     את טענת ב"כ המשיב כי אין להתיר את פרסום הקלטת שכן קיים חשש שהשופטים שידונו בבקשה לרשות ערעור (או בערעור גופו אם הבקשה תתקבל) - ייחשפו לקטעים שיוצגו על-ידי המבקשות בטלוויזיה - ושיהיו ערוכים על פי שיקולי רייטינג של המבקשות - אני משאיר בצריך עיון לעת מצוא, לאור מסקנתי בהמשך.

13.     בב"ש (מחוזי ת"א) 90083/06, 90084/06 חדשות 10 בע"מ נ' מדינת ישראל, מיום 10.1.06, התבקשה התרת פרסום קלטות המתעדות את חקירת מאיר עמר ומזל עמר, בני משפחתו של הראשון לציון, כבוד הרב שלמה עמר. כן התבקשה התרת פרסום קלטות המתעדות עימותים באותה פרשה. באותו עניין התיר בית המשפט את פרסום הקלטות המבוקשות, במגבלות מסוימות, לאור "העניין הציבורי בבקשה, עניין הנובע מחומרת המעשים על רקע היות המעורבים בני משפחתו של הראשון לציון והעניין המיוחד שיש לציבור בעניין יחס רשויות האכיפה אל דמויות ציבוריות, ובמיוחד אלה שבכאן". שם התקבלה העמדה כי לא מדובר בעניין רכילותי גרידא הנובע מיצר של מציצנות וסיפוק הסקרנות בלבד. עוד נקבע כי באותו מקרה הפגיעה בפרטיות של המצולמים על ידי פרסום הקלטות אינה ממשית.

14.     בב"ש (מחוזי ת"א) 91709/04 חברת החדשות נ' מדינת ישראל, מיום 7.6.04, מצא לנכון בית המשפט המחוזי להתיר את פרסום התיעוד החזותי של חקירת השר לשעבר גונן שגב. נקבע כי "במלאכת האיזון העדינה בין אינטרסים וערכים אלה אין להתעלם מגורם בעל משקל רב, ואולי מכריע בנסיבות אלה, והוא עובדת היות המשיב אישיות ציבורית ידועה ומוכרת שבעברה מילוי תפקיד בכיר ביותר בשירות הציבור, תפקיד שר בישראל שמואשם בעבירות חמורות ביותר - ולפיכך לבקשה יש היבט ציבורי רב ערך שאינו מתקיים לגבי נחקרים רגילים" (הדגשה לא במקור - ז' ה'). הפרסום הוגבל לקטעים הרלוונטיים לחקירה בלבד, מבלי לשדר קטעים בעלי אופי "רכילותי" או קטעים העלולים להשחיר את פני הנאשם שאין להם קשר לחקירה עצמה.

15.     המושג "עניין לציבור" או "ענין ציבורי" משותף למספר תחומי משפט, וכך גם האינטרסים של זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי ועקרון הפומביות. ברע"א 3614/97 דן אבי יצחק נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ, פ"ד נג(1) 26 (1998), שעניינו חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, נקבע כי "זכות הציבור לדעת ... מקבלת משנה תוקף בסוגיות בעלות חשיבות ציבורית. נקודת המוצא היא שבעניינים כאלה גוברת במיוחד זכות הציבור לקבל מידע, העשוי לסייע לפרטים לכלכל את צעדיהם ולעצב את השקפותיהם ודעותיהם".
בקלטת שבענייננו אין שום חשיבות ציבורית.

16.     בע"א 439/88 רשם מאגרי מידע נ' ונטורה, פ"ד מח (3) 808 (1994), שעניינו חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, נקבע כי: "משמעות שינוי זה הינה כי דרוש עתה "ענין ציבורי", המתייחס רק לפירסום המביא עמו משום תועלת לציבור, ולא די שיש בפירסום משום "ענין לציבור", שיש בו לעתים אך כדי "לספק מזון לסקרנים או למלא יצרם של רכלנים..." (ע"א 213/69 חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' נ' עתון "הארץ" בע"מ ואח' [6], בעמ' 91). פירסום עשוי להביא תועלת לציבור אם תורם הוא לגיבוש דעתו בעניינים ציבוריים, ואם יש בו כדי לגרום לשיפור אורחות חייו (ז' סגל, "הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת" עיוני משפט ט (תשמ"ג-מ"ד) 175, 196)".

17.     בענייננו, המבקשות לא הצליחו להצביע על עניין ציבורי או על החשיבות הציבורית של הפרסום על "זכות הציבור לדעת", דוגמת הפרשות שהובאו לעיל. המשיב הינו אמנם דמות מוכרת בציבור, אך אינו ממלא תפקיד ציבורי או נבחר ציבור, החייב חובת אמון מיוחדת לציבור. מדובר באיש פרטי אשר קשרי משפחתו הביאוהו לעין המצלמה. לא מצאתי בטיעוני המבקשות איזו "תועלת לציבור" תבוא מפרסום קלטת העימות בין המשיב והמתלוננת. בפרסום אין כדי לתרום לגיבוש סדר היום הציבורי. אני סבור כי פרסום הקלטת בעניין שלפנינו לא יתרום דבר מלבד סיפוק יצר סקרנות ומציצנות כלפי משפחתו של המשיב.

הבקשה נדחית.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרסום מלגות

  2. פרסום שם נפטר

  3. פרסום חוקי עזר

  4. פרסום קלטת שחזור

  5. פרסום קלטת חקירה

  6. פרסום התליית רישיון

  7. איסור פרסום סיגריות

  8. פרסום תמונה ללא רשות

  9. זכויות פרסום על גשרים

  10. תביעה על שירותי פרסום

  11. צו מניעה נגד פרסום דומה

  12. תביעה בנושא עמודי פרסום

  13. חוב עלות פרסום באתר זאפ

  14. כללי פרסום מרפאות שיניים

  15. איסור פרסום מחיר במטבע זר

  16. פיצוי כספי על פרסום מטעה

  17. חובת פרסום עדכון בתקשורת

  18. טעות במודעת פרסום בעיתון

  19. הצעת חוק פרסום סל הבריאות

  20. איסור פרסום חקירה משטרתית

  21. חובת פרסום סגירת תיק פלילי

  22. הצעת חוק איסור פרסום סקרים

  23. איסור פרסום צילום אדם ברבים

  24. פרסומים הנוגעים לאיש ציבור

  25. פרסום ביטוח - תביעה ייצוגית

  26. תביעת שיפוי על פרסומים בעיתון

  27. פרסום שקרי אודות שנות ניסיון מקצועי

  28. הצעת חוק פרסום מקבלי משכורות גבוהות

  29. הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום

  30. עורך דין דיני חוזים - הפרת הסכם פרסום

  31. איסור מגעים עם ארגוני טרור ופרסום רשימה

  32. צו מניעה זמני האוסר על פרסום ושיווק מוצר

  33. פרסום ממצאים חיוביים בדו"ח מבקר המדינה

  34. בקשה להתיר פרסום החלטה של בית הדין לעבודה

  35. פרסום תמונות ללא רשות - פיצוי 15,000 ש''ח

  36. חוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים), התשנ"ו-1996

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון