פיצויים בגין הפרת מדגם

בית המשפט ציין בעניין פיצויים בגין הפרת מדגם כי התרופות הכספיות העומדות לפני בעל זכות היוצרים הן שלוש: פיצויים על הנזק שנגרם לו עקב ההפרה לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, 1911; מתן חשבונות על-ידי הנתבע על הרווח שהפיק כתוצאה מההפרה; פיצויים מחמת גזילה. התובע יכול לתבוע את התרופות הראשונה והשלישית ביחד, אולם אין התובע זכאי לקבל, על-ידי צירופן, יותר מאשר את מלוא הנזק שנגרם לו.
אין כל מניעה שהניזוק בעוולת גזילה יזכה באופן קומולטיבי בפיצויים על הפגיעה בקניינו וגם בפיצויי נזיקין לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], והוא הדין במי שזכויות היוצרים שלו נגזלו ממנו.
להלן החלטה בנושא פיצויים בגין הפרת מדגם:

החלטה

הרקע

מהותה של התביעה היא מחלוקת שהתגלעה בין הצדדים בדבר הפרת קניינה הרוחני וזכותה הייחודית של התובעת להשתמש במדגם שנרשם על שמה, במכסה לרמקול מרחבי ("גריל") עגול מפלסטיק. הסעדים שלהם עתרה התובעת הם מתן חשבונות ודוחות; פיצוי כספי בסך של 600,000 ₪; צו מניעה קבוע וצו החרמת מוצרים. במהלך הדיון בתיק ויתרה התובעת על הסעד של צו החרמה וצו המניעה (ר' פרוטוקול מיום 4/7/04).

ביום 19/7/05 ניתנה החלטת ביניים לפיה: ניתן צו לקבלת חשבונות מהנתבע המתייחס לרווחיו ממכירת הגריל שבמחלוקת, וזאת, מסוף שנת 1994 ולשנים 1995 ושנת 1996. בנוסף לכך קבעתי בהחלטה הנ"ל כי, היה וטעיתי במסקנתי ולתובעת מגיע פיצוי שמשתרע על טווח שנים גדול יותר, יבדקו החשבונות המתייחסים לכל התקופה על פי כתב התביעה. מתוך חשבונות אלו יגזור בית משפט זה את הפיצוי המגיע על פי ההחלטה. עוד נקבע בהחלטה הנ"ל כי היה שיקבע, לאחר עשיית החשבונות, כי לתובעת מגיע פיצוי כספי, כי אז מהפיצוי האמור יופחתו 20% כשיעור אחריותה התורמת של התובעת.
התביעה בדבר הסעדים הכספיים בגין הפסד רווחים שהייתה צריכה התובעת להרוויח, בגין גריל המקור, או קביעת הפיצוי בהתאם לרווח שהייתה מקבלת התובעת אם המכירות היו נעשות על יד אם בכל דרך אחרת, יגזרו על פי התוצאה לאחר מתן צו לקבלת החשבונות.
בהמשך להחלטה מיום 19/7/05, נקבע שבאשר לסעדים הנוספים - פגיעה במוניטין של התובעת, וולגריזציה של היצירה המקורית, הפסד לקוחות (להלן הסעדים הנוספים), אותם מבקשת התובעת שאקבע על דרך אמדן ובהתחשב בנתונים שהוצגו. הדבר יעשה בשלב השני מאחר שמטבעם של דברים אפשר שמתן החשבונות יש בו להשליך גם על סעדים אלה.
ביום 8/11/05 במסגרת דיון בשאלת הדרך הנאותה לערוך את החישוב, התגלעה מחלוקת בין הצדדים וניתן צו לסיכומים בשאלה זו.

טיעוני התובעת
באשר לנזקים הישירים - אבדן רווחים ו/או מניעת רווח - לטעמה של התובעת. אין צורך במינוי מומחה. הנתבע ימציא גם את חשבוניות עסקת האקראי שאת קיומן ציין בגילוי מסמכיו. לשיטתה, יש לקחת את המחיר הממוצע של מכירה או קניה לאורך התקופה או תקופה מדגמית וכך גם לחשב את הרווח הממוצע כפי שעשתה התובעת בסיכומיה. אליבא דתובעת החלופות לחישוב הנזק הישיר, יכול להיעשות בשתי חלופות לפי סדר העדיפויות הבא:



א.     לפי המכפלה של מחיר מכירה של התובעת במספר הגרילים שמכר הנתבע.
ב.     הרווח שהייתה מפיקה התובעת אילו מכירות הנתבע היו נעשות על ידה. כלומר מכפלה של הרווח הממוצע של התובעת במספר הגרילים שמכר הנתבע.
באשר לנזקים אותם מכנה התובעת נזקים העקיפים - פגיעה במוניטין, ירידת ערך ופגיעה בשווי שוק של המוצר ושל החברה התובעת, אבדן לקוחות, וולגריזציה של היצירה המקורית - יש למנות מומחה שהינו רו"ח וכלכלן. על הנתבע להמציא את מערכת הנהלת החשבונות הדוחות והמאזנים לרבות עסקאות שנעשו בעסקו לא רק בקשר לגרילים המפרים אלא בכלל, ולרבות רשימת לקוחות ופרטי עסקאות שנעשו וכל מסמך שיידרש על ידי המומחה כדי לחשב את הנזקים העקיפים, לרבות פגיעה במוניטין ובשווי השוק ואבדן הלקוחות.
שיטה חלופית לחישוב הנזק העקיף הוא על דרך האומדן, על סמך נתונים שיובאו בפני בית המשפט.
התובעת מבקשת מבית המשפט ליתן גם החלטה בבקשה שהובעה בדיון מיום 8/11/05 . החלטה ליתן צו למתן חשבונות גם נגד חברת "קומפינגס בע"מ" וזאת מאחר שזהותה של חברת "קומפינגס" ובעלי מניותיה, התגלה רק בדיון האחרון בעת חקירתו הנגדית של הנתבע, כאשר לאורך כל הדרך הסתיר הוא זהותה מהתובעת ומבית המשפט. אליבא דתובעת מאחר שמדובר בשלב השני של מתן חשבונות, אין זו הרחבת חזית אלא גילוי מסמכים ראשוני בשלב מתן החשבונות. שכן המדובר בקדם משפט שנערך עובר לקבלת החשבונות. למרות שהחברה לא הייתה צד להליכים אין מניעה לדעתה, ליתן סעד כזה כנגד החברה שהנתבע הוא בעל שליטה בה. סעד כזה יאפשר לבדוק במדויק את נזקי התובעת לרבות נזקיה העקיפים.


טיעוני הנתבע

הדרך לחישוב הנזקים הישירים היא מכפלה של מספר היחידות שנמכרו על ידי הנתבע, ברווח נטו שהייתה התובעת מפיקה אילו נמכרו היחידות על ידה בתקופה הרלוונטית.
בהתייחס לנזקים העקיפים טוען הנתבע כי שומה על התובעת היה להוכיח קיומם של נזקים אלה ומשלא עשתה כן, אין לאפשר לה בשלב זה של המשפט להוכיח את שיעורם.
באשר להרחבת הצו למתן חשבונות באופן שיכלול את חברת "קומפינגס בע"מ" טוען הנתבע כי, יש לדחות את הבקשה מאחר שהדבר מהווה הרחבת חזית לה הוא התנגד מיד עם העלאת הטענה בישיבה מים 8/11/05. את עובדת קיומה של חברת "קומפינגס" נודע לתובעת כבר בתאריך 3/2/04 במסגרת עדותו של הנתבע. לו רצתה התובעת, רשאית הייתה היא להגיש בקשה לתיקון כתב תביעתה כדי לצרף את חברת "קמפינגס" כנתבעת ומשלא עשתה כן, אין היא יכולה עתה לעתור לצו שיכלול את חברת "קמפינגס".

דיון והכרעה

בהחלטה מיום 19/7/05 נקבע כי התובעת הצליחה להוכיח שהנתבע ביצע כלפיה עוולה של גניבת עין. מקביעה זו, נגזרה המסקנה כי הנתבע עוול עוולה של הפרת חובה חקוקה ביחס לחובה המוטלת עליו בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, שנועדה להגן על עוסקים במסחר מפני גניבת עין ופגיעה במוניטין. הפרת החובה גרמה לתובעת נזק של גניבת עין ופגיעה במוניטין שאותם התכוון החיקוק למנוע. בנוסף לכך הוערכה אחריותה התורמת של התובעת בשיעור של 20%.
בהחלטה הנ"ל נדחו תביעות התובעת, הנגזרות מהפרת מדגם רשום, ומהעילה של הפרת חובה חקוקה, בהתאם לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח 1968, ככל שעילה זו מושתת על הפרת מדגם הרשום. כך גם נדחתה העילה מכח דיני עשיית העושר.

במחלוקת שנפלה בין הצדדים מחזיקה התובעת בדעה שיש לילך בדרך שהותוותה בע"א 4500/90 הרשקו ואח' נגד אוורבוך ואח' פ"ד מט (1) 419 (להלן: "עניין אוורבוך או הלכת אוורבוך") ולפיה:
"התרופות הכספיות העומדות לפני בעל זכות היוצרים הן שלוש: פיצויים על הנזק שנגרם לו עקב ההפרה לפי סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, 1911; מתן חשבונות על-ידי הנתבע על הרווח שהפיק כתוצאה מההפרה; פיצויים מחמת גזילה. התובע יכול לתבוע את התרופות הראשונה והשלישית ביחד, אולם אין התובע זכאי לקבל, על-ידי צירופן, יותר מאשר את מלוא הנזק שנגרם לו ( שם בע' 431 ו-432 א).
ובהמשך :
"אין כל מניעה שהניזוק בעוולת גזילה יזכה באופן קומולטיבי בפיצויים על הפגיעה בקניינו וגם בפיצויי נזיקין לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], והוא הדין במי שזכויות היוצרים שלו נגזלו ממנו (432 א-ב)".



החלופה הראשונה אותה מציעה ב"כ המלומדת של התובעת כדרך חישוב - המכפלה של מחיר המכירה של התובעת במספר הגרילים שמכר הנתבע, אינה תואמת את הנאמר בהלכת אוורבוך הנ"ל. שכן, על פי הלכת זו הדרך המתאימה לחישוב הפיצויים לפי ס' 6 לחוק זכויות יוצרים 1911 היא על פי המכפלה של מחיר המכירה של התובע (בהפחתת אחוז מסוים כהוצאות הפצה) כפול מספר העתקים שמכר הנתבע. בחלופה השנייה, מציעה התובעת לערוך את החישוב על פי המכפלה של הרווח הממוצע של התובעת במספר הגרילים שמכר הנתבע. גם החלופה השנייה אינה תואמת במלואה את דרך החישוב המותווית בהלכת אוורבוך ולפיה, ניתן לחשב את הנזק על פי המכפלה של הרווח שהיה מקבל התובע אם המכירות היו נעשות על ידו במספר הגרילם שנמכרו על ידי הנתבע. הנתבעת מציעה בחלופה השנייה, בניגוד להלכת אוורבוך, לחשב על פי הרווח הממוצע ולא על פי הרווח הממשי. חלופות אלה מותוות בהלכת אוורבוך לחישוב נזק על פי על פי סעיף 6 לחוק זכויות יוצרים 1911.

בע"א 3400/03 רוחמה רובינשטיין נגד עין טל 1983 בע"מ (להלן: "עניין רובינשטיין") נקבע לעניין הפרת פטנט כי היא דומה לעוולה נזיקית במהותה, ותכלית הפיצוי בגין הפרה היא השבת המצב לקדמותו ע"י פיצוי בגין נזקים ממשייים והרווחים הריאליים שנשא המפר ולא בגין הפסד רווחים פוטנציאליים של בעל הזכות. בעניין רובינשטיין הנ"ל נקבע כי, החוק מעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב בקביעת הפיצוי ולעיתים יש בכך צורך לאור הקשיים בכימות הנזק. כך נקבע כי פסיקת הפיצוי על דרך האמדן מקובלת עקב ההנחה שמעשי ההפרה גרמו נזק לבעל הזכות. בעניין רובינשטיין,מונה בית המשפט העליון את המשתנים בהם יש להתחשב, כאשר פוסקים על דרך האמדן.

בהתאם למכלול הנתונים העובדות ונסיבות הפרשה כפי שהם עולים מהחומר שבפניו, שומה על בית המשפט להביא בחשבון את הגורמים הבאים:
"היקף ההפרה (מצומצם או רחב), תקופת ההפרה (משך התקופה מתי החלה והאם נמשכה גם אחרי שנקבע כי הייתה הפרה), סוג המוצר המוגן (האם נמכר כיחידה נפרדת ועצמאית או עם מוצרים נילווים), מידת ההצלחה המסחרית שזכו לה המוצרים המפרים, מידת ההצלחה המסחרית שזכו לה המוצרים המפרים, מידת ההצלחה שבה היו זוכים המוצרים המוגנים אלמלא ההפרה מידת החיקוי של המוצרים המפרים מידת ההשפעה של הפצת המוצרים המפרים על השוק ועל מחירם של המוצרים המוגנים (ובכלל זה, המחיר שבו נמכרו המוצרים המפרים, בהשוואה למחר שבו נמכרו המוצרים המגינים לפני ההפרה ובתקופת ההפרה)" (עניין רובנישטיין בפיסקה 14 ).
אשר על כן, לעניין מכלול הנזקים הישירים והעקיפים באחד נדמה כי הדרך היעילה ביותר היא לפסוק על דרך האמדן בהתאם למשתנים דלעיל שפורטו בהלכת רובינשטיין.

לעניין עגמת נפש קבעתי בהחלטה מיום 19/7/05 בהסתמך על פסק דינה של כב' השופטת דניה קרת בעניין תא (ת"א) 00 / 122310 דרייקור בע"מ נ' רוז עודד [פדאור (לא פורסם) 04 (5) 886], עמוד 10), כי לא ניתן ליחס עגמת נפש לתאגיד. לכן לא יכלל אב נזק זה,בשומת הנזקים.



האם על הצו לכלול את חברת "קומפינגס בע"מ"
באשר לבקשת התובעת להרחבת הצו למתן חשבונות באופן שיכלול את חברת "קומפינגס" נראית לי עמדתו של הנתבע. הכללת חברת "קומפינגס" אכן מהווה הרחבת חזית, לה התנגד הנתבע מיד עם העלאת הטענה בישיבה מים 8/11/05. עובדת קיומה של חברת "קומפינגס" נודע לתובעת כבר בתאריך 3/2/04 במסגרת עדותו של הנתבע. התובעת לא ביקשה מבעוד מועד להגיש בקשה לתיקון כתב תביעתה כדי לצרף את חברת "קומפינגס" כנתבעת ומשלא עשתה כן אין היא יכולה עתה לעתור לצו שיכלול את חברת "קומפינגס". מילין אחרות, באופן פורמלי מאחר שחברת "קומפינגס בע"מ" לא נתבעה בתביעה דנן, לא ניתן להוציא כנגדה הצו המבוקש.

אשר על כן, בהתאם להלכת רובנישטיין דלעיל, ההכרעה בתובענה תעשה על דרך האומדן. משמע, בית המשפט יאמוד את הנזקים הישירים, בהתאם למכפלת מספר היחידות המפרות שנמכרו על ידי הנתבע ושלא נרכשו מאת התובעת, בתקופה המוגדרת בכתב התביעה, ברווח נטו שהייתה התובעת מפיקה ממכירתם של גרילים אלה בתקופה האמורה. מתוך הנתונים יקבע האמדן באשר למכפלה האמורה כשהיא מתייחסת למספר הגרילים המפירים שנמכרו על ידי הנתבע בין סוף שנת 1994, שנת 1995 ושנת 1996. בנוסף לכך, יאמוד בית המשפט את הנזקים העקיפים בהתאם לעקרונות שהותוו בהלכת רובינשטיין ושצוינו לעיל. מתוך האמדן הסופי יופחתו 20% בגין אחריותה התורמת של התובעת.

לשם עריכת החישובים, יוכלו הצדדים להסתמך רק על עובדות ונתונים שהוכחו במשפט. מאחר ששלב הבאת הראיות בתיק זה בא לסיומו. יחד עם זאת יוכלו לצרף חוות דעת מומחים המתבססות על הנתונים דלעיל. היה כי הצדדים או מי מהם יסבור כי יש לחקור את המומחים לעניין זה, תיערך חקירה כאמור לאחר הגשת תחשיבי הצדדים.

התובעת תה רשאית להגיש חוות דעת ותחשיבים מטעמה בתוך 45 יום מהיום הנתבע יהיה רשאי להגיש חוות דעת ותחשיבים מטעמו 45 יום מעת קבלת תחשיבי התובעת. התובעת תהיה רשאית להגיב לתחשיב הנתבע בתוך 10 ימים מקבלתם.
קד"מ לאחר קבלת תחשיבי הצדדים יערך ביום 22/6/06 שעה 09:30 לתשומת לב הצדדים מותב זה מקיים דיוניו בבית המשפט ברח' ויצמן.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון