פגיעה בפרטיות - עשיית עושר ולא במשפט

האם יש הקשר בין עשיית עושר ולא במשפט לבין פגיעה בפרטיות ? דיני עשיית עושר נקלטו מן הדין האנגלי, באמצעות סימן 46 לדבר המלך במועצתו, זמן רב לפני חקיקת חוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט-1979 (ראה ע"א 412/54 עיריית ת"א נ' חברת ארמון אהרונוביץ' פ"ד י 1835). המקרים בהם הוכרה העילה אינם מהווים רשימה סגורה. מן העיקרון הכללי ניתן לגזור מקרים נוספים בהם יפנה בית המשפט אל תרופת ההשבה מכח היושר (ד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד ג'ונס ג.מ.ב.ה. מב (1) 233, 273). פרופ' פרידמן סבור כי בהחלת העיקרון הכללי של עשיית עושר על מצבים חדשים, יש להתחשב במגוון שיקולים: "השיקולים בהחלת העיקרון הכללי כוללים את עצמת זכותו של התובע, את אופי הפגיעה באינטרס שלו, את התנהגות הצדדים ואת טיב הפעילות שמכוחה זכה הנתבע ברווח" (דיני עשיית עושר ולא במשפט, כרך א' (מהדורה שנייה) עמ' 46). נדבך נוסף לגבי מקור העילה לפיצוי על פגיעה בפרטיות, במסגרת דיני עשיית עושר, מצוי לדעת המחבר בסעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א, 1981, המכיר בצורך בהגנה על השם. עצם קיומה של ההגנה על הזכות הקניינית לשם, טומנת בחובה עילה לפיצויים בגין הפגיעה בזכות: "ס"ק (6) קובע כפגיעה בפרטיות "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח". עילה זו מהווה למעשה הכרה בכך שדמות האדם היא בגדר קניינו וממילא פותח הדבר, במקרה המתאים, את השער לתביעה בגין התעשרות על חשבון בעל הזכות. שאלת קיום נזק או העדרו איננה רלבנטית בתביעה זו." (פרידמן,שם, עמ' 454-455). סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979: "(א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן -הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה. (ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת." הסעיף מציב שלושה יסודות להתגבשות העילה: התעשרות- הפקת רווח או תועלת על ידי הנתבע. מאדם אחר- האם ההתעשרות באה לנתבע מאדם אחר (המזכה). זוהי שאלה שבעובדה, אשר יש להוכיחה בכל מקרה על פי נסיבותיו. 3) שלא כדין- מתמקד בטיבה של ההתעשרות. הדרישה היא, כי ההתעשרות של הזוכה על חשבון המזכה תהא שלא על פי זכות שבדין. מקום בו ניתן להצביע על דין השולל את הפעולה שגררה את ההתעשרות ניתן לומר כי ההתעשרות איננה כדין. (רע"א 371/89 ליבוביץ' נ' א.את י.אליהו בע"מ ואח' מד (2) 309, 321). הגנת הפרטיות / פגיעה בפרטיותעשיית עושר ולא במשפט