סעיף 74(א) לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, עוסק בסמכות רשם הפטנטים לדון בבקשה לביטול פטנט, בנסיבות בהן קיים הליך מקביל בבית המשפט, וקובע: "הוגשה לרשם בקשה למחיקה לפי סימן ד' או בקשה לביטול לפי סימן ד' או לפי סימן זה בזמן שתלוי ועומד בבית משפט הליך בשל הפרת אותו פטנט או ביטולו, לא ידון בה הרשם אלא ברשות בית המשפט". במידה ובית המשפט מחליט ליתן לרשם הפטנטים רשות לדון בבקשה לביטול, מוסמך בית המשפט לעכב את ההליכים בתובענה שלפניו, עפ"י סעיף 191 לחוק, הקובע: "נתן בית המשפט רשות לרשם לדון בבקשת תיקון לפי סעיף 70 או בבקשת ביטול לפי סעיף 74, רשאי הוא לעכב את הדיון במשפט התלוי ועומד בפניו בענין אותו פטנט, לתקופה ובתנאים שקבע, אך כל בעל דין רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט ולבקש שינוי צו העיכוב או ביטולו". להלן החלטה בנושא עיכוב הליכים בבקשה לביטול פטנט: החלטה 1. בפני בקשה לעיכוב הליכים בתובענה, ומתן היתר לרשם הפטנטים לדון בבקשה לביטול פטנט. להלן עיקרי העובדות הרלבנטיות לענייננו: חברת Innovation 2 Marketed Limited (להלן: "המשיבה") היא חברה רשומה באנגליה, העוסקת, בין היתר, בפיתוח ומסחור של טכנולוגיות ופטנטים בתחום טכנולוגיית הלייזר ותדרי הרדיו, אשר אחת ממטרותיהם היא מניעת העתקות וזיופים מסחריים של מוצרים מקוריים באמצעות סימון המוצרים בצורה נסתרת. חברת טכנולוגיות הדמיה נסתרת אל.אי.טי בע"מ (להלן: "המבקשת") היא חברה פרטית, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של טכנולוגיות הדמיה נסתרת שנועדו למנוע העתקות וזיופים באמצעות סימון המוצרים בצורה נסתרת. מר שמעון ניסלוביץ' (להלן: "המבקש") הוא מנהלה של המבקשת. ביום 25.3.04 הגישה המשיבה כתב תביעה מטעמה, בו טענה כי המבקשת הפרה פטנט הרשום על שמה, שמספרו 123146, שהינו "מכשיר ושיטה למעקב על סימנים נסתרים במיוחד לגופים בעלי משטח מחזיר". המשיבה טוענת בכתב התביעה, כי הפרת סימן המסחר התגלתה במהלך פגישה עסקית, כאשר מנכ"ל המשיבה ראה דוגמה של תווית אשר עליה הופיע סימן נסתר, והחל לברר פרטים לגבי זהות היצרן המפר ופעילותו. המשיבה טוענת כי למיטב ידיעתה, החל משנת 2000 בערך, עושה המבקשת שימוש מסחרי בטכנולוגיה המפרה, ומנסה לשווק ולקדם את הטכנולוגיה המפרה ברחבי העולם, כאשר עיקר מאמצי הקידום והשיווק נעשים ע"י המבקש 2. בדצמבר 2001 פנתה המשיבה למבקשים, והציעה להם לשתף עימה פעולה בפיתוח ומסחור הטכנולוגיה שבבעלותה, אך לטענתה, המבקשים לא הגיבו לפניותיה. לאור זאת, ביום 28.5.02 פנתה המשיבה למבקשים במכתב התראה, בו דרשה כי המבקשים יחדלו מניצול כלשהו של הטכנולוגיה המפרה, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים. לאחר מכן, ועד לחודש יוני 2003, ניהלו הצדדים מו"מ שנועד לבחון אפשרות לשיתוף פעולה בין הצדדים, כאשר המו"מ מטעם המבקשת נוהל, באופן בלעדי, ע"י המבקש. לטענת המשיבה, המו"מ נוהל בחוסר יעילות ובחוסר שיתוף פעולה מצד המבקשים. ביום 13.8.03 פנתה המשיבה למבקשים במכתב התראה נוסף, בו הודיעה להם כי אם עד לסוף חודש ספטמבר 2003 לא יסתיים המשא ומתן בין הצדדים וייחתם הסכם שיתוף הפעולה, תשקול המשיבה פנייה לערכאות. לטענת המשיבה,במכתב התשובה מיום 29.9.03, טענו המבקשים, כי הם אינם מחויבים לאף הסכמה שהושגה בין הצדדים, ואין בכוונתם לחתום על הסכם שיתוף פעולה עד לסוף חודש ספטמבר 2003, אם כי אין להם התנגדות עקרונית לשיתוף פעולה עם המשיבה. המשיבה טוענת, כי המבקשים במעשיהם גרמו לה נזקים רבים, הבאים לידי ביטוי באבדן מכירות, אבדן השקעות בטכנולוגיה המוגנת בפטנט ופגיעה במוניטין, אם כי לא ניתן, בשלב זה, להעריך הנזקים שנגרמו לה. לאור זאת, המשיבה עותרת בכתב התביעה, שהוגש ביום 25.3.04, להורות למבקשים להימנע מהפרת הפטנט, מכירתו, שיווקו או כל שימוש אחר בו, וכן מבקשת היא צו למתן חשבונות. 2. ביום 1.7.04 הגישו המבקשים בקשה לביטול הפטנט לרשם הפטנטים ובבקשתם לבית המשפט מיום 12.9.04, עותרים המבקשים ליתן היתר לרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, לדון בבקשתם לביטול הפטנט נשוא התובענה, וכן להורות על עיכוב ההליכים שבפני בית המשפט בתובענה, עד למתן החלטת הרשם בבקשת הביטול. לטענת המבקשים, רשם הפטנטים הוא הגוף המתאים, מבחינה מקצועית, לדון בנושא ביטול הפטנט, שכן עיסוקו העיקרי הוא לבחון תקפותם וכשירותם של פטנטים, והוא בעל מומחיות רבה בתחומי האופטיקה והפיזיקה. לפיכך, מאחר והפטנט הנדון הינו מתחום המדע והטכנולוגיה, מן הראוי כי רשם הפטנטים הוא שידון בשאלת תקפו. המבקשים טוענים, כי עיכוב ההליכים בתובענה דרוש לשם היעילות השיפוטית, המחייבת כי בשלב ראשון ייבחן הפטנט ע"י הרשם, עוד בטרם תתברר התובענה בבית המשפט. בנוסף, טוענים, כי זכויות המשיבה לא תפגענה כתוצאה מעיכוב ההליכים בתובענה, שכן עפ"י החוק ניתן בכל שלב לחדש את ההליכים בתובענה. 3. המשיבה מתנגדת לאמור בבקשה, וטוענת כי מטרתה היא להביא להתארכות ההליכים ודחיית ההכרעה בתובענה לזמן ממושך. לטענתה היה באפשרות המבקשים להגיש בקשה לביטול הפטנט טרם שהוגשה התובענה, שכן ניתנה בידם שהות לעשות כן לאור מכתבי ההתראה שנשלחו אליהם. העובדה שלא עשו כן מעידה על כך שמטרתם הייתה השהייה של ההכרעה בעניין חבותם, ולא שיקולים של יעילות שיפוטית. לטענת המשיבה, ראוי כי בית המשפט יידון במאוחד בשאלת תוקף הפטנט ובשאלת הפרתו, שכן כל עוד תלויה ועומדת בפני בית המשפט תביעה בגין הפרת פטנט, לא ניתן לערוך דיון אצל רשם הפטנטים, בעניין תקפו של הפטנט, באשר ההכרעה בעניין תקפו של הפטנט היא הכרעה שיפוטית, אשר בית המשפט מוסמך לדון בה עפ"י העקרונות וכללי הפרשנות שגובשו בפסיקה, כשם שהוא גם דן כערכאת ערעור על החלטות רשם הפטנטים. לטענת המשיבה, עיכוב ההליכים בתובענה, לא יוביל ליעילות שיפוטית, אלא אך ורק יאריך את משך ההליכים ויגדיל את עלותם. בטענתם כי קיים סיכוי רב שהפטנט יבוטל על ידי הרשם, מניחים המבקשים, כי בית המשפט יבטל את תקפו של הפטנט, וזאת ללא ביסוס בדין. 4. בתגובתם מיום 5.12.04, חוזרים המבקשים על עיקרי טענותיהם כפי שהועלו בבקשתם. בנוסף, טוענים המבקשים כי בענייננו טרם החלו ההליכים המקדמיים בתובענה, ולכן לבית המשפט האפשרות להחליט איזו ערכאה תדון בשאלת תקפו של הפטנט. המבקשים טוענים, כי מגמת הפסיקה הזרה היא להעביר את הדיון בשאלת תקפו של הפטנט אל רשם הפטנטים, וזאת מטעמי יעילות וכי הם הגישו את הבקשה לביטול הפטנט לאחר הגשת התביעה, על מנת שלא לפגוע בהליכי המשא ומתן ובחינת אפשרות של שיתוף פעולה בין הצדדים. 5. סמכות הדיון בבקשה לביטול פטנט: סעיף 74(א) לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, עוסק בסמכות רשם הפטנטים לדון בבקשה לביטול פטנט, בנסיבות בהן קיים הליך מקביל בבית המשפט, וקובע: "הוגשה לרשם בקשה למחיקה לפי סימן ד' או בקשה לביטול לפי סימן ד' או לפי סימן זה בזמן שתלוי ועומד בבית משפט הליך בשל הפרת אותו פטנט או ביטולו, לא ידון בה הרשם אלא ברשות בית המשפט". במידה ובית המשפט מחליט ליתן לרשם הפטנטים רשות לדון בבקשה לביטול, מוסמך בית המשפט לעכב את ההליכים בתובענה שלפניו, עפ"י סעיף 191 לחוק, הקובע: "נתן בית המשפט רשות לרשם לדון בבקשת תיקון לפי סעיף 70 או בבקשת ביטול לפי סעיף 74, רשאי הוא לעכב את הדיון במשפט התלוי ועומד בפניו בענין אותו פטנט, לתקופה ובתנאים שקבע, אך כל בעל דין רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט ולבקש שינוי צו העיכוב או ביטולו". ברע"א 2128/95 קונטרק ליין בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ, תק-על 95(2) 1530, נקבע כי עפ"י סעיף 74(א) לחוק, קיימת עדיפות להליך שהוגש לבית המשפט, על פני בקשה לביטול פטנט שהוגשה לאחר מכן לרשם הפטנטים, שכן הדיון אצל רשם הפטנטים מתנהל רק לאחר שבית המשפט נותן רשות לכך. עפ"י העיקרון בדבר "הליך תלוי ועומד" (Lis Alibi Pendens) , הרי שאם בית המשפט נותן לרשם הפטנטים רשות לדון בבקשה לביטול הפטנט, עליו לעכב את ההליכים בתובענה העיקרית שבפניו, אך עם זאת יש למנוע, ככל הניתן, ניהול הליכים מקבילים בבית המשפט ובלשכת רשם הפטנטים. כמו כן, נקבע כי אחד השיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להחליט מהי הערכאה המתאימה לדון בתביעה לביטול הפטנט, הוא משך הזמן שבו עשויים להתנהל ההליכים אצל רשם הפטנטים, וכן מידת היעילות שבפיצול ההליכים ועריכת דיונים בפני ערכאות שונות. בבש"א (חיפה) 3345/05, ת.א (חיפה) 764/04, שלדות מפעלי מתכת בע"מ נ' אקהויז שמעון, תק-מח 2005(1) 5887, נדון מקרה הדומה לענייננו, בו הגישו הנתבעים בקשה לביטול פטנט לרשם הפטנטים, וכן בקשה לעיכוב ההליכים בתובענה שהוגשה לבית המשפט. בהחלטתו, קבע כב' סגן הנשיא ג' גינת: "הטעם העיקרי, לדעתי לכך, שלא ראוי בענייננו לקבל את עמדת הנתבעים, נוגע לכך שבענייננו מתעוררות הן שאלות של הפרת פטנט והן שאלות של תקפו הענייני. לצורך בירור שאלות אלה יש הכרח לפרש את כתב הפטנט ואת תביעותיו. רצוי מאד, שפרשנות הפטנט הן בשאלת ההפרה והן בשאלות הנוגעות לתוקפו הענייני תהיה זהה. אם תידון שאלת התוקף בנפרד משאלת ההפרה, כפי שמבקשים ממני הנתבעים, עשויה התוצאה להיות, שתינתן פרשנות אחרת לכתב הפטנט ולתביעותיו בכל אחד משני הליכים אלה. עוד ברור, שבית המשפט הדן בתביעת ההפרה לא יהיה קשור להכרעות שתתקבלנה בהליך בשאלת תוקף הפטנט המתנהל בפני רשם הפטנטים. יש חשיבות ענינית לקיום דיון אחד בשאלות ההפרה ובשאלת התוקף. בדרך זו נמנע פרוש מצמצם לתביעות הפטנט בעת דיון בשאלת התוקף, פרוש העולה בקנה אחד עם שאיפתו של בעל הפטנט להתגבר על הידע הקודם, מצד אחד, ופרוש מרחיב לאותן תביעות בעת דיון בשאלת ההפרה, כאשר נדונה השאלה האם המוצר המפר נכלל בגידרן של אותן תביעות(claims) , מצד שני. אמת הדבר, שבשל השיקולים האמורים מעדיף, בדרך כלל, בעל הפטנט התדיינות בפני רשם הפטנטים. בענייננו המצב שונה. לאור השיקולים שהובהרו אינני סבור שניתן לכפות התדיינות כזאת על בעל הפטנט. בשים לב לנימוקים דלעיל, אני דוחה את בקשות הנתבעים לעיכוב הדיון ולמתן הוראות לרשם הפטנטים". מקובלת עלי ההנחה שנקבעה בפסיקה, לפיה יש להימנע ממצב בו מתקיימים שני הליכים מקבילים בבית המשפט ובלשכת רשם הפטנטים, באופן העלול לגרום לפסיקות סותרות מבחינה עקרונית. אין ספק, כי לא ניתן ולא רצוי למנוע באופן גורף הגשתן של בקשות לביטול פטנט לרשם הפטנטים, שכן פעמים רבות קיימת הצדקה מהותית ופרוצדורלית לכך. יחד עם זאת, יש לבחון בכל מקרה נתון, האם עיכוב ההליכים בתובענה והעברת הדיון בבקשה לביטול הפטנט, אל מסגרת סמכותו של רשם הפטנטים, הינה מוצדקת ויעילה בנסיבות העניין, או שמא הדבר עלול להוביל לפיצול מיותר של הדיון בשתי הערכאות, וכתוצאה מכך לשתי קביעות שונות שאין בהן אחידות. כמו כן, לדעתי, יש לבחון באילו נסיבות הוגשה הבקשה, והאם מבחינה דיונית, יש להיעתר לבקשת הנתבעים לעיכוב ההליכים בבית המשפט ולהורות לרשם הפטנטים לדון בבקשה לביטול הפטנט. בענייננו, כאמור, הגישו המבקשים ביום 1.7.04 בקשה לביטול פטנט לרשם הפטנטים, בעת שבבית המשפט תלויה ועומדת תביעת המשיבים מיום 25.3.04. המשיבה פנתה למבקשת 1 ודרשה להימנע מלהמשיך ולהשתמש בטכנולוגיה המהווה הפרת הפטנט הרשום על שם המשיבה (ר' נספחים א' ו-ג' לתגובת המשיבה). בפנייתה מיום 13.8.03 טענה המשיבה, בין היתר, כי: "אם עד ליום 30.9.03 לא ייחתם הסכם בין הצדדים, מרשתי תראה עצמה חופשית לנקוט נגד מרשתך בכל הדרכים העומדות לה על פי דין על מנת להגן על זכויותיה, ובכלל זה הגשת תביעה כנגד מרשתך". בתגובתה מיום 29.9.03, טענה המבקשת 1, כי קיימת ודאות גבוהה לכך שהפטנטים הנדונים, אינם ראויים לרישום, וכי במידה והמשיבה תמשיך לעמוד על דרישותיה, תפנה המבקשת 1 בבקשה לביטול פטנט. עם זאת, הציעה המבקשת 1 כי הצדדים יישבו ביניהם את חילוקי הדעות ויגיעו להסכמה בכתב. ניתן להיווכח, כי על אף הצעתה של המבקשת 1 לנהל משא ומתן בעניינים השנויים במחלוקת, הרי שהגשת התביעה מטעם המשיבה לא הייתה נטולת עיגון בפניות קודמות מטעמה. דהיינו, איני מטיל ספק בכנות כוונותיה של המבקשת 1, אך לאור העובדה שהמשיבה הגישה את תביעתה ב-25.3.04, סבור אני כי היה בידי המבקשת 1 פרק זמן ראוי לברר האם ניתן להשיג הסכמה בין הצדדים, או שמא עליה להגיש בקשה לביטול פטנט, כפי שאכן טענה בפני המשיבה. עיכוב ההליכים בתובענה והעברת הדיון בבקשה לביטול הפטנט לידי רשם הפטנטים, עשויים כאמור, לגרום לפיצול הדיון ומתן הכרעות סותרות ע"י שתי ערכאות שונות, להמשכות ההליכים שכן אם יתקיים דיון בפני רשם הפטנטים יכול ולאחר החלטתו יוגש ערעור לבית המשפט ומה החיסכון בזמן השיפוטי שיהיה אז ? יוער כי הפטנט עליו מבוססת התביעה אינו מצריך ידע מדעי נרחב ולכן רמז משתמע בטענות המבקשים לעניין יכולת בית המשפט לרדת למהות הפטנט אינו במקום. הדיון בעניין תקפו של הפטנט הוא דיון משפטי, אשר בית המשפט מוסמך לדון בו כבכל תובענה אחרת, ובמקרה בו מתעוררת שאלה שאינה בידיעתו השיפוטית, רשאי בית המשפט לקבל חוות דעת של מומחה בתחום הרלבנטי. לפיכך, העובדה, שאין חולק עליה, כי רשם הפטנטים הוא בעל מומחיות ובקיאות רבה בתחומים מדעיים-טכנולוגיים, אין בה כדי להשפיע על עניין סמכות הדיון בעניין תוקף הפטנט, וזאת ללא קשר לשאלה מהי מורכבותו של הפטנט הנדון. מטעמים אלה הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות הבקשה בסך 10,000 ₪. עיכוב הליכיםפטנטים