להלן החלטה בנושא סמכות שיפוט באינטרנט: החלטה 1. עניינה של החלטה זו בשאלת סמכות השיפוט המקומית על פרסום משמיץ שנעשה באתר האינטרנט. 2. הבקשה היא למחיקת התביעה בהעדר סמכות מקומית. 3. התביעה בתיק העיקרי הוגשה, בין היתר בדברים שפורסמו אודות המשיבה ע"י המבקשת באתר אינטרנט. נטען בכתב התביעה כי המדובר בדברי לשון הרע אשר בפרסומם הוסיפה המבקשת ופגעה בפרטיותה של המשיבה. 4. לטענת המשיבה בכתב תביעתה עילת התביעה נסמכת על דברים שפורסמו באתר אינטרנט, ולפיכך קמה הסמכות המקומית לכל בתי המשפט בכל הארץ וזאת מאחר שבכל מקום ניתן לגלוש לאותו אתר אינטרנט ולקרוא את הדברים. 5. לפיכך, טענה המשיבה בכתב תביעתה כי הסמכות המקומית לדון בתביעה, מכח הוראות תקנה 3(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 המעניקה סמכות מקומית לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום המעשה או המחדל שבגינו תובעים. לגרסת המשיבה - כאשר המדובר בפרסום באינטרנט, "מקום המעשה או המחדל שבגינו תובעים" - מצוי בכל רחבי הארץ ובכל מחוזותיה ולכל בתי המשפט בישראל קמה סמכות מקומית לדון בתביעות בקשר לפרסומים שכאלה. 6. המשיבה סומכת על ההחלטות שניתנו: בבש"א 884/02 גיל לנדאו נ. בני חסון, תק-על 2002(2), 850. בש"א (י"ם) 8241/03 רעות אלקטרוניקה ורכיבים בע"מ ואח' נ. מראות אימאג' בע"מ ואח' תק-מח 2003(4), 1445. ת.א. (י"ם) 6612/05 בש"א 6659/05 המכרז של המדינה בע"מ נ. אבישי אבו חצירה, תק-של 2005(4), 9259. 7. מנגד- טוענת המבקשת כי הסמכות המקומית לדון מוקנית בענייננו לבית משפט השלום בחיפה, הוא מקום משכנן של המבקשת (מושב נופית), המשיבה (מקיבוץ גבת) והן של כל העדים והגורמים הקשורים בפרשה. 8. עיון בכתב התביעה מעלה כי מירב הזיקות קושרות את התובענה לאזור הצפון: א. המבקשת - הנתבעת- מתגוררת בישוב נופית הסמוך לחיפה, ועבדה כשכירה בחיפה. כל השמות והגופים המוזכרים בכתב התביעה מצויים באזור חיפה. מכרה משותפת של המבקשת והמשיבה מתגוררת בטבעון. כך מוזכרים גברים שלטענת המשיבה עבדו לכאורה בנופית, ושמעו כנטען, מהמבקשת דברים מטעים אודות המשיבה ואשר מתגוררים באזור הצפון. ב. מוזכרת בכתב התביעה חקירת משטרה אשר התנהלה על ידי שוטרי תחנת זבולון חוף. ג. כל העדים הללו, היה ויוזמנו לעדות בפני בית המשפט יאלצו אף הם להגיע לתל אביב. ד. אף התובעת-המשיבה בעצמה מתגוררת בקבוץ גבת שבצפון. ב"כ המבקשת משרדה בחיפה. ה. ב"כ המשיבה, משרדו ממוקם ברמת גן והוא אשר הגיש את התביעה בבית משפט השלום בתל-אביב. 9. 9. מהו מקום מושבו של אתר האינטרנט: טרם התגבשה החקיקה בישראל בנושא מקום מושבו של אתר האינטרנט. 10. 10. לכאורה, ניתן לומר כי מקום מושבו בכל אתר ואתר. משום כך מציב הוא אתגרים לא פשוטים בכל הנוגע להפעלת הסמכות המקומית. (ראה: גרנות מאיר ורביה: "פרסום- שאלה של גיאוגרפיה" נעמי אסיא - דיני מחשבים - הלכה למעשה עמ' 4; נאוה כהן-צוריאל במאמרה "סמכות השיפוט באינטרנט" שערי משפט כרך א', חוברת 2, 1997). וכן ראה דברי כב' השופט (בדימוס) בועז אוקון, בה.פ. (מחוזי י-ם); 3137/04 אהבה יו.אס.אי אינק. נ. דבלין ג' בע"מ. "ואולם האינטרנט אינו הופך את המשפט לוירטואלי, כאילו אכן שבר או כאילו חדלו חוקי הכובד של המשפט לחול על כלי זה, באופן שהוא גורר אותנו למצב דמדומים של קיום מעשה או מחדל שאין עליהם תגובה משפטית מתאימה... המתכון הנכון מצוי בהגיונם של הכללים הרגילים של הדין . . .". 11. בפסק הדין הבולט בארה"ב בנושא זה: Compuserve V. Patterson 1996, WL 405356 (6th cir. (ohio) נפסק כי ניתן לתבוע בעל אתר במדינת אוהיו, חרף שהחוזה נערך בטקסס, מפני שהיתה "זיקה מינימלית" לאוהיו - שכן הפצת התוכנית שייצר הנתבע למנויי התובעת עברו דרך המחשב שלה באוהיו. 12. על תכלית הכללים בעניין הסמכות המקומית, עמד כב' המשנה לנשיא, השופט אליעזר רבלין ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ. אלי כהן תק-על(3) 532 (ניתן ביום 2.6.03): "הכללים בעניין הסמכות המקומית, נועדו לשרת שתי מטרות : ניתוב תיקים בין בתי משפט זה או אחר, קידום נוחות הדיון. המטרה הראשונה פחות חשובה לענייננו, שכן אין היא קשורה בקידום עניינם של הצדדים, כי אם בקידום אינטרס של המערכת עצמה". 13. המטרה הרלוונטית לענייננו, היא כאמור קידום נוחות הדיון. ההנחה היא כי עדיף לקיים את הדיון בבית המשפט שלו הזיקות הגיאוגרפיות הרבות ביותר לסכסוך נשוא התביעה, שכן אז יקל על הבאת העדים, והראיות בפני בתי המשפט ותקודם נוחות הצדדים בניהול הדיון. 14. אכן, מקובלת העמדה לפיה הסמכות המקומית שנקבעה בתקנות כדי לשרת את נוחיות הנתבע,שלא יאלץ להתדיין הרחק ממקום מושבו ושאר המקומות שיש להם נגיעה בעניין. ראה: זוסמן, סדר הדין האזרחי בעריכת ש.י לוין, מהדורה שביעית, 1995 עמ' 78. 15. 15. כאמור, המשיבה טוענת כי לעניין הסמכות המקומית חלה בענייננו תקנה 3(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, המקנה סמכות מקומית לפי מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים, כאשר פרסום ברשת האינטרנט, ניתן לראותו כפרסום גם בתל-אביב. אלא שתקנה 3 (א1) גוברת על האפשרויות השונות במסגרת תקנה 3(א). 16. 16. הרישא של תקנה 3(א1) נפתח במילים: "על אף האמור בתקנת משנה (א) הנה כי כן - מלשון התקנה עצמה נלמד היתרון שיש לסעיף זה על פני החלופות בסעיף 3(א). 17.בבר"ע 3216/01 (מחוזי-ים) הטלויזיה החינוכית הישראלית נ. ישראל סאן בע"מ, נקבע: "סעיף 3 (א1) הגביל את אפשרויות התביעה שהיו לתובע הפוטנציאלי עובר לתיקון: הוא מונע מן התובע "פורום שופינג" לכלל סניפי הנתבע, בהתאם למשל לסעיף 3(א)(5) לתקנות, וקובע במפורש כי מקום שקיימת חפיפה בין מקום עסקיו או אחד ממקומות עסקיו של התובע, ובין מקום עסקו או אחד ממקומות עסקיו של הנתבע - התביעה תוגש לבית המשפט באותו תחום השיפוט של החפיפה". 18. הפרסום באתר האינטרנט מגיע לכל משתמש בארץ, ובוודאי, בין השאר גם לתושבי מחוז הצפון. לפיכך מסקנתי היא כי הואיל ואתר האינטרנט הוא "רב סניפים", בכל מקום בארץ - הרי שתקנה 3(א1) חלה, שכן תקנה זו יש לפרש כעוסקת באורגן "רב סניפי" לגביו יש הגיון להכפיפו למקום עיסוקו או מגוריו של הנתבע. 19. כך גם מאזן הנוחות מורה לקיים את הדיון בבית משפט השלום בחיפה. מירב הזיקות קושרות את התביעה לאזור הצפון. העדים הרלבנטיים מגיעים מאזור הצפון. התובעת והנתבעת תושבות אזור הצפון. מירב האירועים, פרט לפרסום באינטרנט נשוא כתב התביעה התרחשו באזור הצפון. 20. העובדה כי מקום מושבו של בא כח התובעת ברמת גן אינה מצדיקה כשלעצמה את קיום הדיון בתל-אביב. 21. אפילו תאמר - מצינו כי חל פיחות במעמד הסמכות המקומית - (ראה: פרופ' ס. גולדשטיין וע' טאוסוג במאמרם: הפחתה במעמד שאלת הסמכות המקומית בתי המשפט הכללים - עלי המשפט כרך ג/1 עמ' 292 בעמ' 299), הרי פיחות זה חל ככלי לקידום נוחותו של המתדיין. 22. אכן - מדינת ישראל - מדינה קטנה. והמשנה לנשיא ש. לוין, אף קבע כי: "במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר." ראה: רע"א 6290/94 יאיר לוי נ. צבי פולג ואח' פד"י מ"ט(2) 731, 734. 23. אי הנוחות שתגרם למבקשת ולעדיה, כמו גם למשיבה, התובעת, בנסיעה מחיפה לתל-אביב, איננה "נוראית". אך אין בכך משום "שחרור" גורף של המשיבה מהוראת התקנה המחייבת בתקנות סדר הדין האזרחי, שמלכתחילה תוקנה על מנת לשמור על נוחיות הדיון. 24. התוצאה היא שלאור כל אחד מן הנימוקים דלעיל, הבקשה להעברת הדיון לבית משפט המוסמך, הוא בית משפט השלום בחיפה - מתקבלת. 25. המשיבה תשא בהוצאות שכ"ט עו"ד המבקשת ובסך 5,000 ₪ +מע"מ, כשסכום זה צמוד ונושא ריבית כחוק.סמכות שיפוטמחשבים ואינטרנטדיני אינטרנט