הגדרת מדגם - מהו מדגם ?

סעיף 2 לפקודת הפטנטים והמדגמים מגדיר מדגם כלהלן: "מדגם, אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט שמייחדים לכל חפץ על ידי תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראה עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מכני". מהגדרה זו עולה במפורש כי הגנת המדגם ניתנת בגין מאפיינים צורניים, אשר מבדילים ומייחדים את החפץ נשוא המדגם. בענין זה נקבע בע"א 430/67 שרנוע בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי בע"מ, פ"ד כב(1) 113, כי פונקציונליות של חפץ איננה שוללת את כשרות צורתו לרישום כמדגם. אולם, כאשר הצורה מוכתבת כל כולה רק על ידי התפקיד שעל החפץ למלא, וכי בעת רישום המדגם לא היתה קיימת דרך אחרת יעילה באותה מידה להשגת המטרה הפונקציונלית, הרי שאין היא ראויה לרישום כמדגם. ראה גם ע"א 513/89 Interlego נ'Exin-Lines , פ"ד מח(4) 133 בעמ' 182 (להלן: "פס"ד אינטרלגו"), שם הבהיר כב' הנשיא שמגר כי "מוצר פונקציונלי אשר מעוצב אך ורק מטעמים פונקציונליים, לא רק שאינו זכאי להגנת מדגם (ע"א 430/67 שרנוע בע"מ ואח' נגד תנובה בע"מ ואח') אלא הוא גם אינו זכאי להגנת זכות יוצרים או לפחות להגנה הכלכלית שזו מעניקה". עוד נאמר כי "מדגמים נועדו להגן על יוצר הצורה החדשנית של המוצר, ועל כן המבחנים שהם מציבים הם מבחן משיכת העין (סעיף 2 לפקודת המדגמים והפטנטים) וכן הדרישה שהמדגם יהיה חדש ומקורי" (עמ' 184). דרישת החדשנות נובעת מהוראות סעיף 30(1) לפקודה, הקובע כי מדגם שהוא "חדש או מקורי שלא נתפרסם קודם לכן בישראל" ירשם על ידי רשם המדגמים. בע"א 7125/98 מפרומאל תעשיות ירושלים נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נז(3) 702 (להלן: "פס"ד מפרומאל") חזר והבהיר כב' השופט ריבלין את ההגנה אשר מעניק המדגם. ההגנה הניתנת לצורה המיוחדת של המוצר כפי שהעין מסוגלת לקלוט אותה "הצורה צריכה למשוך את עינו של הצרכן הרלוונטי באופן שישפיע על בחירתו במוצר הספיציפי. עם זאת לצד הדרישה הפוזיטיבית למשיכת עין נשללת ההגנה - כך על פי הסיפה להגדרת המדגם - מחפץ שצורתו מוכתבת כל כולה על פי תפקידו, לאמור שצורתו פונקציונלית גרידא". כב' בית המשפט מפנה לפס"ד שרנוע ופס"ד אינטרלגו בענין זה. בפס"ד מפרומאל קבע בית משפט את מבחן העין אותו יש להחיל לשם הכרעה אם מוצר מסוים הפר זכות מדגם רשומה. העין שמדובר בה איננה דווקא עינו של בית המשפט אלא עינו של הצרכן, אותו אדם שהמוצר מכוון אליו. בשלב ראשון יש לקבוע מי הוא הצרכן הרלוונטי לענין ההליך, אשר בעיניו תיבחן שאלת ההפרה. בשלב השני צריך בימ"ש לקבוע את מהות המוצר העומד להשוואה, ולברר כיצד הוא נמכר או כיצד נעשה בו שימוש. לאחר מכן על בימ"ש להשוות בין המוצרים ולקבוע האם המוצר לגביו נטענת ההפרה, הוא חיקוי בולט של המוצר המוגן במדגם. שתי השאלות הראשונות הן שאלות עובדתיות, והשאלה המעוררת את עיקר הקושי היא שאלת השוואת המוצרים. כב' השופט ריבלין הבהיר כי הליך ההשוואה צריך להעשות על ידי התרשמות כוללת, כלומר "על ידי בחינת תדמיתו הכוללת של המוצר כפי שנקלטה בעינו של הצרכן הרלוונטי. הדגש מושם על התרשמות הצרכן מן החוזי הכללי של המוצר, כשההנחה היא שמבטו של הצרכן אינו דקדקני כשל מומחה, אך גם אינו שטחי כשל עובר אורח מזדמן". המבחן אמור להתבצע עפ"י מראית עין ולא עפ"י דקדוקים של מודדים או בחינה בזכוכית מגדלת. כאשר קיים דמיון בחזות הכוללת של המוצרים שאינו מגיע לכלל זהות, על בימ"ש להמשיך ולבחון האם הצרכן הרלוונטי עשוי לטעות בין המוצר המוגן למוצר האחר. כאשר סבור בימ"ש כי הצרכן עלול לטעות בין שני המוצרים, אף אם יש ביניהם שוני מסוים, יראה בכך בימ"ש אינדיקציה שמדובר בהפרה. מבחן זה של בחינת החשש להטעיה בין מוצרים, הינו למעשה מבחן עזר הלקוח מדיני גניבת עין וסימני מסחר, בגינם נבחן קיומו של דמיון מטעה. בענין זה קבע כב' השופט ריבלין כי בימ"ש עשוי לקבוע שמדובר בהפרה, על אף קיומם של הבדלים שניתן להבחין בהם כאשר משווים את המוצרים זה לצד זה, אם סביר שהצרכן לא יזכור את ההבדלים כאשר הוא יתקל במוצרים כשהם בנפרד זה מזה. מבחן זה הוא מבחן עזר בלבד, ואין הכרח שבימ"ש ישתכנע כי הקונה הרלוונטי עלול לטעות, ואין צורך כי תוכח בראיות הטעיה בפועל. עוד הובהר בפסה"ד כי פרמטר רלוונטי נוסף שיש להביאו בחשבון, הוא היקף ההגנה שניתן למדגם רשום הנגזר ממידת החידוש או המקוריות שבו. שינויים קלים ומקובלים במסחר, אין די בהם כדי להעניק למדגם את החידוש הנדרש עפ"י הפקודה. אם ימצא בימ"ש כי החידוש או המקוריות שבמדגם אינם משמעותיים, עשוי בימ"ש לשלול טענה של הפרה על יסוד שינויים קלים בלבד שהוכנסו במוצר החדש. מדגםשאלות משפטיותהגדרות משפטיות