כניסה לשלב הלאומי בקשת פטנט

בהיות מדינת ישראל אחת המדינות המתקשרות על פי אמנת ה- PCT, נקבעו בסעיף 48 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 הוראות בדבר הגשת בקשות לכניסה לשלב הלאומי על פי האמנה.

סעיף 48ד(ג) קובע:
"הרשם רשאי, לפי הוראות סעיף 48 לאמנה בלבד, להאריך את המועדים שנקבעו לפי סעיף זה; ... ולפי הוראות סעיף 48 לאמנה בלבד, רשאי הוא להאריך את המועד לתקופה ארוכה יותר.

סעיף 48 לאמנה קובע כי הארכות מועד לכניסה לשלב הלאומי, תוך דרישת דין קדימה לפי האמנה, יש לבחון על פי השיקולים שנבחנות בקשות להארכת מועד להגשת בקשת דין קדימה על פי חוקיה של המדינה בה הוגשה הבקשה.

להלן פסק דין בנושא כניסה לשלב הלאומי בקשת פטנט:

פסק-דין

ערעור על החלטת סגן רשם הפטנטים מר נח שלו שלומוביץ מיום 07.06.06, לפיה נדחתה בקשת המערערת להארכת מועד ו/או להחזרת זכויות
(reinstatement of rights) לכניסה לשלב הלאומי בישראל (בקשה לפטנט ישראלי מס' 171674) של בקשת פטנט PCT/US/2003/026232.

הרקע העובדתי:

המערערת, חברה זרה הרשומה בדלוואר ארה"ב, הגישה במסגרת אמנת ה- PCT (Patent Cooperation Treaty) בקשת פטנט בינלאומית PCT/US/2003/026232 המתייחסת לנוגדנים המכוונים לחלבון - 1 מונוציטי כמואטרק.
(Monocyte - attractant protein-1).
(להלן: "חלבון MCP-1").




בתאריך 19.08.03 הגישה המערערת את הבקשה הבינלאומית.
בתאריך 15.10.03 התקשרה המערערת בהסכם שיתוף פעולה עם חברה שבדית בשם Astra Zemeca (להלן: "החברה השבדית") ופיתוח ה- MCP-1 נשוא הבקשה כפוף להסכם בין החברות.

בתאריך 31.10.05 הגישה המערערת בקשה לרישום הפטנט נשוא הערעור במסגרת הכניסה לשלב הלאומי בישראל, בהתבסס על הבקשה הבינלאומית, התובעת דין קדימה של בקשה קודמת. את הבקשה היה על המערערת להגיש בתוך 30 חודשים ממועד הגשת הבקשה הקודמת, שהוגשה כאמור ב- 19.08.03. מכאן שהמועד האחרון להגשת הבקשה בישראל היה 18.02.05, והבקשה הוגשה באיחור של 8 חודשים.

בקשת המערערת להארכת מועד נדחתה על ידי סגן רשם הפטנטים. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

המסגרת הנורמטיבית:

בהיות מדינת ישראל אחת המדינות המתקשרות על פי אמנת ה- PCT, נקבעו בסעיף 48 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 הוראות בדבר הגשת בקשות לכניסה לשלב הלאומי על פי האמנה.

סעיף 48ד(ג) קובע:
"הרשם רשאי, לפי הוראות סעיף 48 לאמנה בלבד, להאריך את המועדים שנקבעו לפי סעיף זה; ... ולפי הוראות סעיף 48 לאמנה בלבד, רשאי הוא להאריך את המועד לתקופה ארוכה יותר.

סעיף 48 לאמנה קובע כי הארכות מועד לכניסה לשלב הלאומי, תוך דרישת דין קדימה לפי האמנה, יש לבחון על פי השיקולים שנבחנות בקשות להארכת מועד להגשת בקשת דין קדימה על פי חוקיה של המדינה בה הוגשה הבקשה.

בתאריך 01.02.06 בחוזר רשם מס' מ.נ.45 הודיע רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ד"ר מאיר נועם כי בקשות להארכת מועד לכניסה לשלב הלאומי של בקשות בינלאומיות, יבחנו על פי מבחן "Due Care". דהיינו, האם המבקש נקט באמצעים הסבירים על מנת להגיש את בקשתו לכניסה לשלב הלאומי בישראל במועד; בניגוד לכללים המחמירים לפי סעיף 164 לחוק הפטנטים המתנים את הארכת המועד ב"סיבות שלמבקש ולבא כוחו לא היתה שליטה עליהן".

נימוקי הבקשה להארכת מועד:

לטענת המערערת על פי ההסכם שנכרת בינה לבין החברה השבדית, היה על הצדדים להסכים ולהחליט במשותף על המדיניות שתינקט בדבר השגת הגנה פטנטית לתוצאות שיתוף הפעולה בין החברות כולל תוצאות פיתוח ה- MCP-1. הצדדים אמורים היו להחליט, בין השאר, על היקף ההגנה שתתבקש. קרי, מספר המדינות בהן תוגשנה בקשות לפטנט וזהותן.

בתקופה הרלבנטית העסיקה המערערת עורך פטנטים פנימי שתפקידו היה לנהל את פורטפוליו הבקשות לפטנטים והפטנטים של המערערת, בסיוע משרדי עורכי פטנטים חיצוניים. הבקשה הבינלאומית הוגשה על פי הוראת עורך הפטנטים באמצעות משרד עורכי פטנטים בשםKnobbe, Martens, Olson and Bear LLP (להלן: "משרד Knobbe").

בתאריך 02.12.04 קיבלה המערערת מכתב ממשרד Knobbe בו התבקשה להודיע באילו מדינות ברצונה להגיש בקשות לאומיות על יסוד הבקשה הבינלאומית.
יום לאחר קבלת המכתב הנ"ל, הסתיימה העסקתו של עורך הפטנטים הפנימי, אשר על פי הנטען היה מופקד על הטיפול בנושא הגשת בקשות לפטנטים. עוד נטען שגם עובר לעזיבתו נעדר עורך הפטנטים מהמשרד והקשר עמו התקיים באמצעות תקשורת אלקטרונית, כך שלא היה מודע למכתב ולתוכנו.

למרות האמור לעיל, השיבה המערערת למכתבה של Knobbe, והורתה לה להגיש בקשות לאומיות על פי הבקשה הבינלאומית, בהתאם לנוהל הסטנדרטי של המערערת בענין הגשת פטנטים, היינו, הגשת בקשות במשרד הפטנטים האירופאי, בארה"ב, קנדה ואוסטרליה בלבד.

מוסיפה המערערת וטוענת כי בשל העדרו של עורך הפטנטים הפנימי, ההוראות ניתנו ללא התייעצות עם החברה השבדית כמתחייב על פי ההסכם, ואילו נערכה ההתייעצות, היתה מתקבלת החלטה לנקוט מדיניות הגשה רחבה יותר הכוללת בקשות לאומיות במדינות רבות ובתוכן ישראל.

גם לאחר שנכנס לתפקידו עורך פטנטים פנימי חדש, לא התגלתה התקלה עד ליום 08.09.05 בו נערכה שיחה בין עורך הפטנטים של המערערת לעורך הפטנטים של החברה השבדית. מייד עם גילוי התקלה, נשלחו מכתבים לעורכי פטנטים במספר רב של מדינות, על מנת לברר אפשרויות לבקשות להארכת מועד להגשת בקשות לשלב הלאומי, ובתאריך 30.10.05 הוגשה הבקשה בישראל.


החלטת סגן רשם הפטנטים:

בבחינת הבקשה הסתמך סגן הרשם על חוזר הרשם מ.נ.45 אשר החיל על בקשות להארכת מועד על פי אמנת PCT כללים מקילים יותר מאלה הנקוטים בבחינת בקשות בהסתמך על הוראות סעיף 164 לחוק הפטנטים.

סגן הרשם בחן את טענות המערערת וקבע כי מן התצהירים עולה שלא ננקטו על ידה צעדים כלשהם, על מנת להכנס לשלב הלאומי בזמן.

יתר על כן, ניתן לקבוע כי במועד הכניסה לשלב הלאומי, המבקשת לא התכוונה להיכנס לשלב הלאומי בישראל. ההתחייבות המתייחסת למדיניות הגשת בקשות כפי שנקבעה בהסכם בינה לבין החברה השבדית אינה מעלה ואינה מורידה לענין זה.

מבחן ה- Due Care אין עניינו בהתחייבויות המבקש אלא בסבירות הפעולות הננקטות על ידו, דהיינו האם נקט בפעולות שאדם סביר הרוצה להגיש בקשתו גם בישראל היה נוקט על מנת להבטיח כי בקשתו תוגש ורק בשל תקלה שאדם סביר לא היה צופה כסבירה לא הוגשה הבקשה במועד.

לאחר יישום הכללים כפי שפורטו לעיל על עניינה של המערערת, הגיע סגן הרשם למסקנה לפיה העובדה כי אצל המערערת מועסק בעל תפקיד אחד בלבד האחראי על הכניסה לשלב הלאומי וכי תפקיד זה לא היה מאוייש במועדים הרלבנטיים, אין בה כדי להוסיף לטיעון המערערת, אלא לגרוע ממנו, מאחר שאין זה סביר שגוף דוגמת המערערת אינו נוקט בכל אמצעי מעקב אחר החלטות שעניינן הגשת בקשות לפטנטים.

המערערת סבורה כי יש לפרש את סעיף 48 לאמנה באופן שהאמור בו מחייב את המדינה המתקשרת להעניק הארכת מועד במקרה של סטיה מהמועדים שנקבעו באמנה, כאשר מתקיימות סיבות המתקבלות לענין הארכת מועד לפי החוק הפנימי של המדינה המתקשרת. בנוסף, מדינה מתקשרת רשאית ליתן הארכת מועד, גם מכל סיבה אחרת. שילוב בין הוראת סעיף 48ד(ג) לחוק הפטנטים לסעיף 48 לאמנת ה- PCT תוצאתו היא שבהתקיים טעם סביר להארכה, חובה על רשם הפטנטים להעניק ארכה כמבוקש.

לנוכח פירוש הוראות החיקוק הרלבנטיות, גורס ב"כ המערערת כי יש לראות בנסיבות שגרמו לאיחור בהגשת הבקשה טעם סביר.
ב"כ המשיב תומכת בהחלטת סגן הרשם ומבקשת לדחות הערעור מנימוקיה.

דיון

רשם הפטנטים הבהיר בחוזר מ.נ.45 כי הונהגו אמות מידה מקילות בבחינת בקשות להארכת מועד על פי הוראת סעיף 48 לחוק הפטנטים, למרות שסעיף 48 לאמנה מפנה לדין המדינה הדנה בבקשה. מכאן, שאילו ביקש הרשם לאמץ פרשנות דווקנית, לא היתה כל מניעה לבחון את הבקשה באמות המידה שנקבעו בסעיף 164 לחוק.
לפיכך, יש לבחון את נסיבות האיחור באספקלריה של הגדרת "Due Care" או שקידה סבירה.


עיון בטענות המערערת תומך בעמדת סגן הרשם לפיה לא היה בכוונתה להגיש בקשה בישראל, ורק לאחר בחינה נוספת של היקף הבקשות ומנימוק שאינו קשור להעדרו של רשם הפטנטים הפנימי, החליטה לשנות את טעמה ולהרחיב את מעגל המדינות בהן תוגשנה בקשות.

גם על פי גירסת המערערת, ההחלטה ביחס לזהות המדינות בהן תוגש בקשה במועד התקבלה על פי המדיניות שהיתה נקוטה על ידה אותה עת, ולפיכך, אין כל קשר בין עזיבת רשם הפטנטים לבין ההוראה שקיבל משרד Knobbe.

סבורה אני כי שינוי מדיניות אינו נכנס לגדרה של הנורמה המקילה שמבקשת המערערת לאמץ. מקובלת עלי גישתו של סגן הרשם לפיה חובה היה על המערערת לקיים מנגנון פיקוח ומעקב אחר רישום פטנטים, וזאת לאור העובדה שמועד הגשת הבקשה הינו בעל חשיבות עקרונית גם על פי האמנה המפנה לחוקי המדינות המתקשרות. מי שבחר להתעלם מעובדה זו, אין לו להלין אלא על עצמו.

קבלת הסבריה של המערערת משמעותה ויתור על הצורך בנימוק כלשהו להגשת בקשה להארכת מועד, ועצם הגשת הבקשה תהווה נימוק המצדיק החלת המבחן של Due Care. המערערת לא הצביעה על ניסיון למעקב אחר היקף הבקשות מן הטעם הפשוט שלא היה לה ענין בהגשתה של בקשה בישראל.

לא נעלמה מעיני החלטתו של בית משפט שלערעור בקולומביה המתייחס לבקשה זהה. אולם, אין אני יכולה לקבל את הגישה לפיה מדובר ב- "not intentional act", שעה שהמערערת מציינת כי ניתנה הוראה, על ידי מי שהוסמך לכך, לפעול על פי מדיניותה אותה עת.

לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות את הערעור.
המערערת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום. ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פטנט על תרופה

  2. התקדמות המצאתית

  3. הארכת תוקף פטנט

  4. בקשה להאריך פטנט

  5. אמצאה כשירת פטנט

  6. הפרת פטנט תרופות

  7. גניבת עין של פטנט

  8. הארכת פטנט על תרופה

  9. עורך דין רישום פטנטים

  10. בקשה להארכת תוקף פטנט

  11. תיקון פירוט בקשת פטנט

  12. העתקה לאחר פקיעת פטנט

  13. פטנט עיכוב צמיחת שיער

  14. חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967

  15. הפרת פטנט לפני מתן פטנט

  16. הפרת פטנט מול תקנת השוק

  17. נוהל פיתוח המצאות פטנטים

  18. כניסה לשלב הלאומי בקשת פטנט

  19. פקודת הפטנטים והמדגמים, 1926

  20. עיכוב הליכים בתביעת הפרת פטנט

  21. תביעת פיצויים נגד רשות הפטנטים

  22. עיכוב הליכים בבקשה לביטול פטנט

  23. בקשת הארכת תקופת הגנה על פטנטים

  24. מחיקת טענות בעניין זכויות בפטנט

  25. בקשת מינוי כונס נכסים זמני בפטנט

  26. הארכת מועד להגשת ראיות התנגדות לפטנט

  27. תקנות הפטנטים (אמנה בינלאומית), 1935

  28. צו הפטנטים (תחילת תוקף סעיף 16 לחוק), תשכ"ח-1968

  29. צו הפטנטים (סמכות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו), תשכ"ט-1969

  30. תקנות הפטנטים והמדגמים (סדרי הדין לפני ועדת-ערעור), תשי''ב-1952

  31. צו הפטנטים (קביעת מפעלים ומוסדות לענין סעיף 137 לחוק) תשכ"ח-1968

  32. תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ''ח-1968

  33. פקודת הפטנטים, המדגמים, זכות היוצרים וסימני המסחר (שעת-חירום), 1939

  34. תקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובד המדינה), תש''ל-1969

  35. תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים), התשנ''ו-1996

  36. תקנות הפטנטים והמדגמים (סדרי הדין לפני ועדת פיצוי ודמי-זכיון), תשי''ב-1952

  37. תקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובדי מערכת הבטחון וחיילים), תשכ''ט-1969

  38. תקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה - סדרי דין בבקשה לצו, בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), התשנ''ח-1998

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון