סעיף 81 לחוק בתי המשפט דן באפשרות המוקנית לבית המשפט להורות על תיקון טעות סופר שנפלה בפסק-דין או בהחלטה שנתן. מדובר ב"טעות לשון, טעות חישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי, וכיוצא באלה". הסמכות הנתונה לשופט לתקן טעות בפסק הדין המנויה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט לא נועדה לאפשר לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה. תיקונים מהותיים בפסק דין ניתן להביא רק על דרך של ערעור. בקשה לתיקון טעות סופר אינה מיועדת לתקלות הנובעות משכחה, אלא דווקא לנושאים שבית המשפט היה ער להם בעת הדיון. האפשרות לתקן מתייחסת בעיקר להשמטה טכנית, הנובעת מהיסח הדעת ולעניינים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו ושהיה ער לקיומם. להלן החלטה בנושא תיקון טעות סופר בפסק דין: החלטה מבוא: בפני בקשת התובעים לתיקון טעות בפסק-הדין אשר ניתן על-ידי בתיק שבכותרת ביום 7.6.06, מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). הנתבעים הגישו תגובה, לפיה הם מתנגדים לבקשה. הרקע לבקשה: עניינו של פסק-הדין בחלקי חילוף לרכב הנושאים את סימן המסחר VOLVO, השייך לתובעות. בפסק-הדין מיום 7.6.06 קבעתי, כי נתבעים 2, 3, 5, ו-10 ייבאו ארצה חלקי חילוף הנושאים את סימן המסחר VOLVO וכי בעשותם כן הפרו את סימני המסחר של התובעות. בהמשך, דחיתי את טענת הנתבעים, כי השימוש בסימן המסחר VOLVO, באופן שבו נעשה, הינו הכרחי כדי להבהיר כי המדובר בחלק חילוף המתאים לרכב מסוג "וולוו" ועל כן חלה בעניינם הגנת "שימוש אמת" המצויה בסעיף 47 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). כפועל יוצא, נעתרתי לבקשת התובעות לקבלת צו מניעה קבוע, אם כי לא בנוסח הגורף המבוקש על-ידן והורתי, כדלהלן: "אשר על כן, אני מורה בזאת לנתבעים לחדול ולהמנע, עתה ובעתיד, מכל שיווק, מכירה, ייצור, יבוא או הפצה, בעצמם או על ידי אחרים, במישרין או בעקיפין, של המסננים נשוא התובענה או כל מסננן או חלק חילוף אחר הנושא את סימן המסחר VOLVO באופן אשר יש בו כדי להטעות." ביום 28.6.06 הגישו התובעות את הבקשה דנן, במסגרתה הן מבקשות כי אתקן את צו המניעה שניתן על-ידי ואשר צוטט לעיל, באופן שיעלה עם פסיקתי בגוף פסק-הדין, כך שלאחר המילים "באופן אשר יש בו כדי להטעות" יבוא המשפט: "או במידה העולה על הנדרש". לדידן של התובעות, לאור האמור בפסק-הדין, ההגנה על-פי סעיף 47 לפקודה אפשרית כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: הראשון, כי השימוש נעשה "באופן שאין בו כדי להטעות את הצרכן הפוטנציאלי". השני, כי השימוש נעשה "במידה שאינה עולה על הנדרש". במצב דברים זה, ברי כי היסוד בדבר "שימוש במידה שאינה עולה על הנדרש" נשמט בטעות מנוסחו של צו המניעה. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לדידם אין המדובר בתיקון טעות טכנית, אלא בניסיון להביא לשינוי מהותי בפסק-הדין, באמצעות הרחבת תחולתו של צו המניעה. דיון והכרעה: כללי: ס' 81 לחוק בתי המשפט דן באפשרות המוקנית לבית המשפט להורות על תיקון טעות סופר שנפלה בפסק-דין או בהחלטה שנתן. מדובר ב"טעות לשון, טעות חישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי, וכיוצא באלה". הסמכות הנתונה לשופט לתקן טעות בפסק הדין המנויה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט לא נועדה לאפשר לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה. תיקונים מהותיים בפסק דין ניתן להביא רק על דרך של ערעור. בקשה לתיקון טעות סופר אינה מיועדת לתקלות הנובעות משכחה, אלא דווקא לנושאים שבית המשפט היה ער להם בעת הדיון. האפשרות לתקן מתייחסת בעיקר להשמטה טכנית, הנובעת מהיסח הדעת ולעניינים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו ושהיה ער לקיומם. (ראה ספרו של כב' הנשיא, השופט א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית) בעמ' 352 וההפניות שם). מן הכלל אל הפרט: מעיון בבקשה עולה, כי התובעות אינן טוענות כי בפסק-הדין נפלה "טעות סופר" כהגדרתה בחוק בתי המשפט, אלא כי נפלה טעות בפסק-הדין; ודוק, אין המדובר בענייננו בבקשה לתיקון צו מניעה אשר ניתן בנוסח המבוקש בכתב התביעה וכתוצאה מהשמטה מקרית, נעדר ממנו חלק כלשהו. המדובר בבקשה לתיקון צו מניעה, אשר ניתן בנוסח שונה מזה שהתבקש בכתב התביעה ואשר לדידן של התובעות, מן הראוי להרחיב את תחולתו. טענה כגון זו לא ניתן לקבל במסגרת הבקשה דנן ודי בכך, למעשה, כדי לדחות את הבקשה. למעלה מן הצורך, אבהיר, כי גם אין המדובר בטעות; צו המניעה ניתן בנוסח מצומצם יותר מזה שהתבקש על ידי התובעות ולא בכדי. בכתב התביעה המתוקן עתרו התובעות לקבלת צו מניעה קבוע, בזו הלשון: "לצוות על הנתבעים לחדול ולהמנע, עתה ובעתיד, מכל שיווק, מכירה, ייצור, יבוא או הפצה, בעצמם או על ידי אחרים, במישרין או בעקיפין, של כל מוצר הנושא את סימן המסחר VOLVO (בעברית או באנגלית) וכל סימן הדומה לו עד כדי להטעות לסימן זה, לרבות מסננים שצילומיהם מצ"ב". בפסק הדין קיבלתי את טענת הנתבעים, כי אין ליתן צו מניעה קבוע בנוסח גורף כאמור, כדלהלן: "ודוק, הדין קובע כי פלוני רשאי לעשות שימוש בסימן המסחר של אלמוני, כל עוד שימוש זה עומד בתנאי סעיף 47 לפקודה. כפי שציינתי לעיל, לדידי תעמוד ההגנה הקבועה בסעיף 47 לפקודה גם לאלמוני שעשה שימוש בסימן המסחר של פלמוני על חלק חילוף שאינו מקורי, המתאים לרכב המיוצר על ידי פלמוני, אם עשה זאת באופן שאין בו כדי להטעות את הצרכן הפוטנציאלי ובמידה שאינה עולה על הנדרש. אשר על כן, אני מורה בזאת לנתבעים לחדול ולהמנע, עתה ובעתיד, מכל שיווק, מכירה, ייצור, יבוא או הפצה, בעצמם או על ידי אחרים, במישרין או בעקיפין, של המסננים נשוא התובענה או כל מסננן או חלק חילוף אחר הנושא את סימן המסחר VOLVO באופן אשר יש בו כדי להטעות." התובעים, בעצמם, מציינים בבקשתם כי במסגרת פסק-הדין קבעתי שני תנאים מצטברים לתחולתה של ההגנה שבסעיף 47 לפקודה. הוספת המילים "או במידה העולה על הנדרש" לצו המניעה יש בה כדי להרחיב את תחולתו, באופן שלא התכוונתי לו. ממילא, התנאי השני הוא תנאי של מידתיות, אשר מן הראוי כי יבחן על-ידי בית-המשפט, היה ותוגש בקשה לפי פקודת ביזיון בית-המשפט. אשר על כן אני דוחה את הבקשה. התובעות תשלמנה לנתבעים ביחד שכ"ט עו"ד בבקשה זו בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין. טעות סופר / טעות קולמוס / השמטה מקרית