חשיפת סוד מקצועי ע''י עובד

בחקיקה ובפסיקה הוכרו סודות עסקיים כאינטרס קנייני מוגן, אשר בנסיבות מסוימות גובר על אינטרסים מוגנים אחרים, כגון חופש העיסוק.

סודות עסקיים השייכים לבעל עסק מסחרי, ואשר אינם נחלת הרבים כוללים, בין היתר, רשימת לקוחות, מחירים ותמחור, הסדרי תשלום עם הלקוחות, מועדי חידוש חוזים, פרטי ציוד המותקן על ידי הלקוחות.

פרטים אלה כולם, הינם סודות מקצועיים, אשר עובד חייב לשמור אותם בליבו ולא להעבירם לאחר.

החובה לשמור על סודות על ידי עובד, אינה חייבת עיגון דווקא במסמך בכתב.

להלן החלטה בנושא חשיפת סוד מקצועי ע''י עובד:

החלטה

א.     רקע

1.     המבקשת הינה חברה שעיסוקה במכירה ושיווק של מערכות אזעקה, התראה ובקרה, ומתן שירותי בקרה סיור ומוקד, ולה סניפים בכל רחבי הארץ.

בין היתר, למבקשת סניף בעיר טבריה, אשר נוהל עד לאחרונה על ידי מר רפי אלול.

2.      המבקשת מוכרת ללקוחותיה מערכות בקרה, אזעקה והתרעה, ומתקינה אותן בעסקיהם, וכן מספקת להם שירותי בקרה מוקד וסיור, כאשר ההתקשרויות נעשו על סמך חוזים בכתב, שנקשרו לתקופות קצובות של שנה, ומחודשות באופן אוטומטי, כל פעם לשנה נוספת.

3.     אף עיסוקם של המשיבים בתחומי עיסוקם של המבקשת, כאשר המשיב 3 הינו בעל השליטה בשתי המשיבות האחרות. משיבה 1 הוקמה זמן קצר קודם להגשת הבקשה שלפני, כאשר עם הקמתה החלה להעסיק את מר רפי אלול, אשר היה מנהל סניף טבריה של המבקשת.

4.     לאחר שמר אלול החל לעבוד בשירות המשיבה 1 פורסמה בעיתונות המקומית בטבריה מודעה בזו הלשון:

"חב' "יאיר" המוקד לאבטחה ומיגון בע"מ מברכת את מר רפי אלול על הצטרפותו לשורות החברה בברכת כה לחי ויישר כח.
הצהרה
אני רפי אלול מתחייב להמשיך לתת לכל הלקוחות שלי יחס חם אוהב ואוהד בחברה החדשה שאליה הצטרפתי, חברה ישרה אמינה ומקצועית. עזבתי את החברה הקודמת מהסיבות שידועות לכלל הציבור."

יצויין, כי בראש המודעה אף הוטבע סמלה המסחרי ("לוגו") של המבקשת.

5.     לטענת המבקשת, עושים המשיבים שימוש בסודותיה המסחריים, לרבות רשימת לקוחותיה, גוזלים את ציודה, המותקן בחצרי לקוחותיה, ומשדלים את לקוחותיה להפר הסכמים קיימים, הכל תוך עשיית קנוניה עם מר אלול - כאשר קנוניה זו נרקמה עוד שעה שמר אלול היה עובד בכיר בשירות המבקשת, ובטרם פרש.

המבקשת טוענת, כי כמנהל סניפה בטבריה, היו סודותיה המסחריים מצויים בידיו של מר אלול ובידיעתו. סודות אלה כוללים, בין היתר, את רשימת הלקוחות ומועדי תום חוזיהם, שיטת התמחור, פעילויות שיווק ומבצעים, ופרטי מידע רבים אחרים, הקשורים למערך השיווק של המבקשת.

6.     לטענת המבקשת, העביר מר אלול לידי המשיבים את סודותיה המסחריים. עובדה היא כי כיום פונים המשיבים ללקוחות ותיקים של המבקשת במועדים המתאימים, מנתקים לקוחות אלה מן המבקשת, וגורמים להם להפסיק את התקשוריותיהם עימה.

כן מעבירים המשיבים ציוד של המבקשת, המותקן בחצרי הלקוחות, לשימושם, תוך ניתוקו ממוקד המבקשת.

7.     לנוכח האמור, פנתה המבקשת לבית המשפט זה בתביעה כנגד המשיבים, ובגדרה הגישה בקשה זו, לצו מניעה זמני נגד המשיבים ובו עתרה לסעדים הבאים:

"א. צו האוסר על המשיבים ו/או מי מטעמם לפנות, במישרין ו/או בעקיפין, ללקוחותיה של המבקשת;
ב. צו האוסר על המשיבים ו/או מי מטעמם לגרום להפרת הסכמי המבקשת עם לקוחותיה, והאוסר על המשיבות להתקשר בהסכמים כלשהם עם לקוחותיה של המבקשת;
ג. צו האוסר על המשיבים ו/או מי מטעמם, במישרין ו/או בעקיפין, לגזול ו/או לעשות שימוש כלשהו בסודותיה מסחריים של המבקשת, בין היתר ובמיוחד ברשימת לקוחותיה של המבקשת, וברשימת מועדי חידוש ההסכמים של המבקשת עם לקוחותיה ולרבות מידע שענייניו שיטות תמחור, פעילויות שיווק ומבצעים, הנחות שנותנת המבקשת ללקוחותיה וכל מידע הקשור למערך השיווקי של המבקשת;
ד. צו האוסר על המשיבים ו/או מי מטעמם לפרק או לגעת בציוד ו/או במערכות השייכים למבקשת והמותקנים על ידה אצל לקוחותיה;
ה. צו האוסר על המשיבים לעשות שימוש בסימנה המסחרי המוכר היטב של המבקשת."

8.     ביום 27.1.05 נעתרתי לבקשת המבקשת, והוצאתי צו ארעי כמבוקש, תוך שאני קובע את הדיון במעמד שני הצדדים. לא חייבתי את המשיבים להגיש תצהיר נגדי, לנוכח לוח הזמנים הדחוף, אולם הוריתי להם להגיש תמצית תגובה, כהוראת תקנה 367 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

9.     המשיבים הגישו תמצית תגובה במועד, ואף הגישו תצהירים סמוך לדיון. אולם לנוכח התנגדות ב"כ המבקשת, הוצאו תצהירים אלה, שהומצאו באיחור, מן התיק. עם זאת, לאחר שעברתי על תצהירים אלה, קודם להוצאתם, נחה דעתי כי העדרם של התצהירים לא יהא בו כדי לפגוע במשיבים, שכן טענותיהם פורטו כדבעי בתמצית התגובה.

ב.     טענות המשיבים

10.     נראה, כי רובן של העובדות אינן שנויות במחלוקת. המשיבים אינם מכחישים כי מר אלול עבר לעבוד בשירותה של המשיבה מס' 1, אשר הוקמה לא מכבר, והחלה לספק שירותים במקום המשיבה 2, שהיתה חברה קיימת, כאשר את שתיהן מנהל המשיב 3 - אשר לטענת המשיבים, הינו עובד שכיר בלבד של שתי המשיבות האחרות.

11.     לטענת המשיבים צמצמה המבקשת את עסקיה בעיר טבריה, ופיטרה את רוב עובדיה. עובדה זו גרמה בהלה בקרב לקוחותיה של המבקשת, אשר רמת השירותים שסופקו להם ירדה. על כן, פנו אלה מיוזמתם, והחלו לחפש לעצמם ספקי שירות אחרים.

לטענת המשיבים, הם עצמם לא פנו לאיש מלקוחות המבקשת.

יתר על כן: המבקשת עצמה היא שפרסמה מודעות בעיתונות המקומית, לפיהן מר אלול אינו עובד בשירותה עוד.
המבקשת אף פנתה למשיב 3, באמצעות מר אלול, בהצעה לשיתוף פעולה עסקי.

12.     באשר לציוד המותקן בבית הלקוחות, הרי כאשר ציוד זה הינו ציודם של הלקוחות, רשאים הלקוחות להעבירו לשירות חברת מוקד אחרת. על כן, הקפידו המשיבים ובדקו אצל הלקוחות של מי הבעלות בציוד - וכאשר הסתבר כי הציוד שייך לנותן שירותים אחר - אין המשיבים עושים בו שימוש.

13.     בין היתר, טוענים המשיבים בתגובתם כי מר פרץ, עובד המבקשת, אשר הצהיר מטעמה - התקין בעצמו ציוד של המבקשת אצל לקוחות פרטיים, ואף העביר לקוחות של המבקשת, בתקופה בה לא הועסק בשירותה, לקבלת שירותי ספק מוקד אחר.

14.     לטענת המשיבים, אין הם עושים כל שימוש בסודות מסחריים של המבקשת. לשיטתם, המבקשת, אשר אינה מסוגלת להתחרות במשיבים בטיב השירות המסופק ללקוחותיה, עושה את הליכי המשפט כקרדום לחפור בו, כדי למנוע תחרות עסקית.

ג.     עובדות

15.     בשלב זה של הדיון, אין דרכו של בית המשפט לקבוע קביעות עובדתיות. עם זאת, על השופט לבחון, האם קיימות ראיות לכאורה, אשר מהן ניתן ללמוד כי אכן למבקשת עילת תביעה וכי קיימת תשתית עובדתית ממנה ניתן להסיק כי אם לא ינתן הסעד הזמני, יגרם למבקשת נזק בלתי הפיך, מחמת הצורך להמתין עד הכרעה בתביעה לגופה.

16.     לאחר שמיעת טיעוני שני הצדדים, סבורני כי בפנינו מצויות ראיות לכאוריות, המלמדות על כך כי המשיבים פוגעים בזכויותיה של המבקשת כדלקמן:

א.     נוסח המודעה, אשר פורסם על ידי המשיבים ומר אלול, מלמד על כך כי מר אלול, אשר הועסק כ-9 שנים בשירות המבקשת, פונה "ללקוחותי הקיימים" ומזמינם להמשיך ולקבל ממנו שירות בחברה חדשה בה הינו מועסק. ברי, כי "לקוחותי הקיימים" של מר אלול אינם אלא לקוחותיה של המבקשת, שבהן מר אלול לא עסק כעצמאי.

ב.     מתצהירו של מר פרץ עולה, כי מר אלול והמשיבה פעלו להעברת לקוחות מן המבקשת לקבלת שירותי מוקד מן המשיבים, עוד קודם לעזיבתו של מר אלול את עבודתו בשירות המבקשת.

ג.     עוד עולה מתצהירו של מר פרץ כי הוא התקין ציוד של המבקשת אצל לקוחות המשיבים לפי הוראת מר אלול.

מר פרץ נחקר על תצהירו. נכון אמנם שמן החקירה עולה כי מר פרץ עצמו אינו זך וטהור כשלג, וגם הוא נהג כמנהגו של מר אלול. אולם, אין בכך כדי להפחית מחומרת המעשים המיוחסים למר אלול, אשר כאמור שימש בתפקיד בכיר - תפקיד מחייב שמירה על רמת אמון מוגברת כלפי המבקשת. חרף זאת פעל בסתר עבור מתחריה.

ד.     אף כעולה מתגובת המשיבים, למשיבים מידע באשר ללקוחות המבקשת, כגון עלויות שירות, מועדי חידוש חוזים, סוגי ציוד, וכיוצא באלה.

ה.     תדפיס שיחות הטלפון היוצאות ממכשיר הטלפון הנייד, שהועמד על ידי המבקשת לרשות מר אלול, מלמד, כי בתקופה של חודשיים ימים, נערכו עשרות רבות של שיחות בין מר אלול לבין המשיב 3. כל זאת, שעה שמר אלול היה מועסק בשירות המבקשת.

נכון אמנם כי מר אלול נתבקש ליצור קשר עסקי בין המבקשת למשיב 3, אולם לא סביר, כי לשם כך נזקק מר אלול לעשרות רבות של שיחות, בתדירות של מספר שיחות ליום, מדי יום ביומו.

17.     העובדות דלעיל יש בהן כדי לתמוך בטענות המבקשת, לפיהן עושים המשיבים שימוש בידע, סודות מסחריים, וציוד שבבעלותה לצרכיהם הם, תוך ניצולו של מר אלול - לו היתה גישה ישירה לכל סודותיה המסחריים של המבקשת, כמי שהיה המופקד עליהם מטעמה.

ד.     דיון

18.     בחקיקה ובפסיקה הוכרו סודות עסקיים כאינטרס קנייני מוגן, אשר בנסיבות מסוימות גובר על אינטרסים מוגנים אחרים, כגון חופש העיסוק.

סודות עסקיים השייכים לבעל עסק מסחרי, ואשר אינם נחלת הרבים כוללים, בין היתר, רשימת לקוחות, מחירים ותמחור, הסדרי תשלום עם הלקוחות, מועדי חידוש חוזים, פרטי ציוד המותקן על ידי הלקוחות.

פרטים אלה כולם, הינם סודות מקצועיים, אשר עובד חייב לשמור אותם בליבו ולא להעבירם לאחר. (ר' ספרו של וינוגרד, צווי מניעה, חלק ב', הוצאת הלכות בע"מ התשנ"ו-1996, עמ' 70 ואילך).

החובה לשמור על סודות על ידי עובד, אינה חייבת עיגון דווקא במסמך בכתב, ולעניין זה קובע אנוכי, לנוכח עדותו של מר בבאי, כי לא שוכנעתי כי אכן מר אלול חתם על טופס הצהרת סודיות. עם זאת, על פי פסיקתו של בית המשפט העליון בע"א 206/72, מיגן בע"מ נ' אילן פאר, פד"י כז (1) 576, אין אדם רשאי לנצל, לטובת עצמו, מידע שנמסר לו, מתוך יחסי אימון, בינו לבין מוסר המידע. עקרון זה מבוסס על תנאי מכללא בחוזה העבודה שבין הצדדים:

"...האוסר על העובד לגלות סודות מסחריים של מעביד ולהפיק תועלת לרעת המעביד מכל סוד מסחרי או מכל ידיעה סודית שהגיעה אליו במהלך עבודתו וכתוצאה ממנה. אולם אותה התחייבות מכללא של העובד, שעליו לקיימה גם אחרי סיום יחסי העבודה..."

ואילו בע"א 312/74, החברה לכבלים ולחוטי חשמל בע"מ נ' קריסטיאנפולר, פד"י כט (1) 316, קבע כב' השופט ברנזון:

"הסודות המקצועיים והידע הסודי הם זכויות קניניות של בעליהם ואסור לעובד להשתמש בהם לצרכיו או לגלותם לאחרים בכל זמן שהוא, בין שהתחייב על כך במפורש ובין אם לאו... חובה זו לשמור סוד היא חובה מוחלטת ובגדר תנאי מכללא הנובע מעצם יחסי מעביד ועובד."

בע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ נ' פודליין בע"מ, תק-אר, 2002 (3) 795, עמד בית הדין הארצי לעבודה על כללים אלה, לאחר שהותקן חוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999.

סעיף 5 לחוק זה קובע כדלקמן:

""בעלים" - לרבות מי שסוד מסחרי נמצא בשליטתו כדין;
"סוד מסחרי", "סוד" - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;
"שימוש" - לרבות על ידי העברה לאחר."

על בסיס הוראה זו קבע כב' הנשיא (אדלר), כי המידע המצוי ברשימת לקוחות, הכוללים תנאי העסקאות עם הלקוח וההסדרים היחודיים שבין הלקוח לספק מהוים בגדר "סוד מסחרי" ראוי להגנה (ראה גם ע"א 9046/96, בן ברוך נ' תנובה - מרכז שיתופי לשיווק תוצאת חקלאית בישראל בע"מ, פד"י נד (1) 625).

כיום סעיף 6 (א) לחוק עוולות מסחריות קובע מפורשות "לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר".

אין ספק כי שימוש במידע סודי הנמצא בידי עובד לשעבר של אחר, מהווה גזל אסור, בהתאם להוראת פסקה 6 ב'(2) לחוק הקובעת:

"שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;"

19.     עולה מן האמור, כי השימוש שעושים המבקשים במידע המצוי בידם, גבי לקוחות המבקשת, תוך ניצול המידע הנוגע למחירי השירות ומועדי תום הקשר החוזי ביניהם, יש בו משום שימוש אסור בסוד מסחרי.

20.     בנוסף, עולה לכאורה, כי המשיבים אף עושים שימוש בציוד, השייך למבקשת, ובכך יש חשש לכאורי כי הינם מבצעים עוולה של גזל.

21.     אף פרסום המודעה, כפי שצוטטה לעיל, מלמד על כך, כי למעשה המשיבים פונים, מעל דפי העיתונות, אל לקוחותיה של המבקשת, תוך הטעיה כפולה, האחת - פניה ללקוחות אלה, כלקוחותיו של אלול - והודעה כאילו זה ימשיך לספק להם שירות. והשניה, הטבעת סמלה המסחרי של המבקשת על גבי מודעה זו. גם אם מודעה זו פורסמה כאשר הסמל הוטבע בטעות, תוך הטלת האחריות על "הבחור הזעצר", כטענת המשיבים, הרי עדיין ניסוחה של המודעה אינו נשמע לשני פנים, כאשר הפניה, באופן מטעה זה, מהווה עוולה אזרחית לפי סעיף 2 (א) לחוק עוולות מסחריות, הקובע:

"(א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר (להלן -תיאור כוזב)."

השימוש ב"לוגו" מהווה אף הוא עוולה מסחרית לפי סעיף 1 לחוק הנ"ל, כלשונו:

"(א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
(ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין."

22.     בנסיבות אלה, כאשר הוכח כי המשיבים ביצעו כמה וכמה עוולות כלפי המבקשת, כאשר דווקא מחקירתו הנגדית של מר פרץ עולה, כי כבר כיום נגרם כרסום עצום במעמדה של המבקשת, הרי קיים חשש של ממש, כי אם לא ייאסר על המשיבים להמשיך ולבצע את מעשיהם, הנעשים תוך פגיעה בזכויותיה של המבקשת, עלול להיגרם למבקשת נזק בלתי הפיך. מאידך, לא מצאתי כי אם ייאסר על המשיבים לנצל את המידע שהושג על ידם, לכאורה, שלא כדין, או לעשות שימוש בשמה של המבקשת או בציודה, יגרם להם נזק כלשהוא, או נזק הזהה לנזק הנגרם למבקשת.

נכון אמנם, כי יש רגליים לטענות המשיבים, כי המבקשת תרמה במו ידיה לפגיעה שנפגעו עסקיה, בין משום שפיטרה את רוב עובדיה, ובין משום שפרסמה מודעות המלמדות על כך כי מנהל סניפה - אלול, פוטר, למרות שזה זוהה ברבים עם עסקה. עם זאת, אין בכך כדי להצדיק פגיעה בקניינה על ידי המשיבים.

יפים לכאן דברי כב' השופט זפט בבש"א (ת"א) 22928/02 מוקד אמון 1995 בקרה וסיור בע"מ נ' מוקד מאי בטחון בע"מ (טרם פורסם):

"הפגיעה במאי (המשיבה דשם - ב.א.) ממתן הצו מתמצית בכך שלא יתאפשר לה להפיק תועלת מגזל הסוד המסחרי. מאי תוכל לפעול כראות עיניה להרחבת חוג לקוחותיה בציבור הרחב בדרכים ראויות. מתן הצו אכן כרוך בפגיעה בחופש העיסוק של מאי, זכות המוגנת בחוק יסוד חופש העיסוק, אולם ככל זכות, גם הזכות לחופש עיסוק אינה בלתי מוגבלת. אחת ההגבלות הן - המנעות מעיסוק המבוסס על גזל סוד מסחרי."

23.     לא מצאתי מקום להתייחס, בשלב זה, לשאלה האם בוצעה כלפי המבקשת עוולה של גרם הפרת חוזה, לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) התשכ"ח-1968, שכן סבורני כי די בעוולות האחרות שזוהו, כדי להקים לה זכות לסעד המבוקש על ידה.

24.     אף לא מצאתי חוסר ניקיון כפיים בהתנהגותה של המבקשת. עתירתה של המבקשת נועדה להגן על זכויותיה. גם אם לא הובא בה כל המידע לידיעת בית המשפט, כפי שטוענים המשיבים, מפי בא כוחם, אשר טען לזכותם בכישרון רב, הרי עדיין לא מצאתי כי המידע החסר היה מידע שהועלם במתכוון מבית המשפט.

25.     קיבוצם של הדברים הוא, כי באיזון השיקולים הכולל, נוטה הכף בבירור לצידה של המבקשת.

על כן, אני נעתר לבקשה, ומורה כי הצו הארעי, שניתן ביום 27.1.05, יעמוד בעינו עד למתן פסק דין בתיק העיקרי.

אני קובע את הוצאות הבקשה בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ ועליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק, אשר ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתביעה העיקרית.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תחרות בלתי הוגנת

  2. הגבלת חופש העיסוק

  3. הגבלת תחרות עובדים

  4. ערבות להסכם אי תחרות

  5. הסכם אי תחרות עם מאמן

  6. השמצות נגד עסק מתחרה

  7. איסור לעבוד בחברה מתחרה

  8. תחרות בתחום שירותי נמל

  9. מכרז עם הליך תחרותי נוסף

  10. שימוש אסור ברשימת לקוחות

  11. תחרות בין זכויות במקרקעין

  12. חשיפת סוד מקצועי ע''י עובד

  13. התפטרות ומעבר לעבוד אצל מתחרה

  14. אחזקות צולבות בחברות מתחרות

  15. תניית אי תחרות בין ספק למפיץ

  16. התחייבות עובד לא לעבוד בעסק מתחרה

  17. תביעה נגד עובד שהתפטר ופתח עסק מתחרה

  18. חשדות נגד עובד על העברת סודות עסקיים

  19. תחרות בין בעל זכות לא רשומה לבין נושה

  20. ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת והסדרים לתקופת מעבר

  21. התחייבות עובד לאי תחרות כתנאי לשחרור פיצויים

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון