חיקור דין בחו''ל

סעיף 47 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 קובע כי הרשות רשאית להגיש למדינה אחרת בקשה לגביית ראיות, לרבות העברת חפץ לצורך הצגתו בישראל, אם בית המשפט אישר שהראיות דרושות לצורך הליך משפטי בישראל; לענין סעיף זה, ואם הבקשה היא בשל הליך תלוי ועומד, "בית משפט" - בית המשפט הדן בהליך הקשור לבקשה.

להלן החלטה בנושא חיקור דין בחו''ל:

החלטה

1.     בפני בקשה להורות על חיקור דין בסלובניה, לפי הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998. לחילופין, עותרת המבקשת לגבות את עדותן של העדוֹת על-ידי שלוח, לפי סעיף 13 לפקודת הראיות, ולחלופי חילופין, ליתן כל הוראה אשר תאפשר את שמיעת העדוֹת בהליך ההתנגדות לרישום פטנט מס' 129724.

2.     המדובר בשתי עדוֹת שהעידו בפני בית המשפט האירופי בהתנגדות למתן פטנט אירופי בבקשה המקבילה לבקשת הפטנט דנן. ההתנגדות באירופה הוגשה על-ידי מעסיקתן של העדוֹת, חברת KRKA. עדוּתן נגעה לשאלה האם פורסמה האמצאה בפרסום קודם, בפוסטר שהוצג בכנס על-ידי העדוֹת.

3.     על אף שהמשיבה, מבקשת הפטנט, טענה באשר לרלוונטיות העדוּת, דומני כי אין חולק על כך שהעדוּת רלוונטית לענייננו. טענות המשיבה באשר למהימנות העדוֹת אינה משפיעה על מידת הרלוונטיות של עדותן. בהתאם לכך, גם העובדה כי בערכאות האירופיות התקבלו שתי החלטות שונות (קבלת ההתנגדות ולאחר מכן דחייתה בערעור) אינה משפיעה גם היא על שאלת הרלוונטיות של העדוּת.

4.     מן העדויות שהובאו בפני, אני מסיק כי הסיבה העיקרית לכך שהעדות הופיעו בבית המשפט האירופי אך עתה לא הצליחה המתנגדת להביאן לעדות בהליך שבפני, נעוצה בהתנגדות מעסיקתן של העדות, KRKA, לעצם מתן עדותן. למסקנה זו הגעתי הן מניסוח תשובותיו של מנהל מו"פ בחברת KRKA לפניות המתנגדת, מבקשת חיקור הדין, והן מן העובדה כי מספר רב של פניות ישירות לעדוֹת לא זכו, למעשה, לכל תגובה.

5.     המשיבה טענה בדיון ובסיכומים באשר להוכחת מסירת מכתבי המבקשת לעדוֹת. בעניין זה אציין כי השאלה אינה עובדתית, האם הייתה מסירה אם לאו, אלא עניין נורמטיבי - האם מוצו אפשרויות הפנייה לעדות ומה נדרש מצד כלשהו לעשות כאשר הוא פונה לעדים שהוא מעוניין כי יעידו מטעמו. לטעמי, הגם שייתכן שלא הוכחה מסירה, הסתמכות על חברת משלוחים בינלאומית מוכרת, ושליחת מכתבים באמצעותה לכתבותיהן הפרטיות ולמקום עבודתן, היא מספיקה. למסקנה זו אני מגיע, לא במנותק ממסקנתי לגבי התנגדות החברה המעסיקה להעדת העדות. התנגדות שעל פי התרשמותי עומדת בבסיס חוסר היכולת ליצור קשר ישיר עם העדות.

6.     האמור לעיל מביא אותי למסקנה כי שתי החלופות האחרונות בבקשת המבקשת (מתן תצהיר בפני שלוח או הבאתן להעיד בישראל) אינן מעשיות ואין בהן כדי לייעל את הדיון. זאת, משום שלא מצאתי סימוכין לכך שהעדוֹת מסכימות להעיד בהליך זה, ואף השתכנעתי כי אין רצון מצד חברת KRKA לשתף פעולה כלל. ראו הדברים שנשלחו למבקשת חיקור הדין ממנהל מו"פ בחברת KRKA (הטעויות במקור):

"Dear Mr. Zakhyem,
With the reference to your email from yesterday we may inform you that Krka is not in the position to participate in the below mentioned case as communicated several months ago
Best regards!
Ales Rotar"
(דוא"ל מתאריך 11.1.06)

"Dear Mr. Zakhyem,
I regret to inform you that krka and krka's employeees are not available for discussion on this matter.
Best ergards!
Ales Rotar"
(דוא"ל מתאריך 11.1.06 לאחר בקשת מנכ"ל המבקשת לשוחח טלפונית עם מר רוטר)

"Dear Mr. Zakhyem,
Reference … to letters you sent to various employees of Krka re Lanoprazol.
As communicated in the past Krka is not going to participate in IP activities of Rafa.
We will appreciate Rafa's compliance to already communicated position
Best ergards!
Ales Rotar"
(דוא"ל מתאריך 24.9.08. הצילום שהוגש אינו ברור)

7.     במצב דברים זה, אין לי אלא לדון בחלופה הראשונה, שהיא חיקור דין על-ידי ערכאה זרה, שבה יכול בית משפט מקומי לכפות את התייצבותן של העדוֹת.

8.     סעיף 47 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן - "חוק עזרה משפטית") קובע כדלקמן:

"47. הרשות רשאית להגיש למדינה אחרת בקשה לגביית ראיות, לרבות העברת חפץ לצורך הצגתו בישראל, אם בית המשפט אישר שהראיות דרושות לצורך הליך משפטי בישראל; לענין סעיף זה, ואם הבקשה היא בשל הליך תלוי ועומד, "בית משפט" - בית המשפט הדן בהליך הקשור לבקשה"

9.     בבש"א (מחוזי י-ם) 2168/99 הלברשטם גוגנהיים נ' גוגנהיים (החלטה מיום 15.8.99), כתבה כב' השופטת שידלובסקי-אור את הדברים הבאים:

"תכליתו של חוק העזרה המשפטית בין מדינות הינו להסדיר את הענקת העזרה המשפטית מצד מדינת ישראל למדינות זרות וכן להסדיר נוהל שהיה קיים בעבר אולם לא הוסדר בחקיקה בנוגע לבקשות המופנות ממדינת ישראל למדינות שונות לקבלת עזרה משפטית. החוק מורכב מארבעה פרקים הקובעים בין היתר את העקרונות הדרכים והפעולות השונות בדבר מתן עזרה משפטית למדינה אחרת, וכן הוראות לעניין הגשת עזרה משפטית מצד מדינת ישראל. (ראה דברי ההסבר להצעת החוק (הצ"ח 2577 התשנ"ז (3.2.97) בעמ' 131)).

הליך קבלת ראיות ממדינה זרה, בעקבות קביעה של בית המשפט כי הראיות דרושות לצורך הליך משפטי בישראל, הינה (כך במקור - נ.ש.) הליך דו שלבי. על בית המשפט למצוא תחילה כי הראיות דרושות בהליך המשפטי שיתנהל או מתנהל בישראל, ולאחר שבית המשפט מצא שהראיות דרושות בהליך המשפטי עוברת הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה או לגוף אליו האציל האחרון את סמכותו והוא רשאי להגיש את הבקשה למדינה הזרה (סעיף 45 ו47- לחוק).

הרי ברור הוא שבקשת עזרה משפטית ממדינה זרה אינו דבר שבשגרה ויש להעמיד נימוקים וטעמים ראויים מדוע ייעתר בית המשפט לבקשה המוגשת לו. על מבקש הבקשה לשכנע את בית המשפט, בין היתר, מדוע נדרשות הראיות לצורך ההליך העומד בפני בית המשפט, ומדוע לא יפנה המבקש עצמו וישיג את הראיות מהמדינה הזרה..."

10.     כבר עמדנו על התקיימותן של הדרישות המופיעות בהחלטה של השופטת שידלובסקי-אור, כי העדוּת תהיה רלוונטית וכי קיים קושי בהשגת הראיות על-ידי המבקשת בכוחות עצמה.

11.     אין הכרעה בפסיקה האם התנאים לתחולת סעיף 13 לפקודת הראיות, ובראשם, הצורך ב"סיבה טובה" לאי-הגעת העד לישראל, חלים על בקשה לחיקור דין לפי חוק עזרה משפטית. לעניין התנאים למתן היתר לגביית עדות בחו"ל לפי סעיף 13 לפקודת הראיות ראו ע"א 84/51 בירד קלינגהופר נ' בלום, פ"ד ו(1) 198; יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 472-469 (מהדורה שביעית, 1995). לעניין היחס בין חוק עזרה משפטית לבין סעיף 13 לפקודת הראיות ראו רע"א 3810/06 י.דורי את צ'יקובסקי נ' גולדשטיין (לא פורסם, 24.9.07) (להלן: "עניין דורי").

12.     אני סבור כי גביית עדות בחו"ל לפי סעיף 13 לפקודת הראיות וחיקור דין לפי חוק עזרה משפטית הם שני נתיבים שונים מהותית: סעיף 13 נועד לפתור בעיה גיאוגרפית, במצב בו העד מוכן להעיד אך אינו מוכן או אינו יכול לבוא לישראל, ולכן נדרש המבקש להראות סיבה טובה לאי הגעתו של העד לישראל; הליך חיקור דין לפי חוק עזרה משפטית נועד לפתור בעיה של סמכות לכפות עדות, ובו אנו נזקקים לכוחו של בית המשפט הזר. בהליך כזה אין רלוונטיות לשאלה מדוע אין העד אינו מוכן להגיע לישראל, שכן העד אינו מוכן למסור את עדותו כלל. וכן כתב כב' השופט גרוניס בפסה"ד בעניין דורי:

"כאשר עד נמצא מחוץ למדינה ואין הוא מסכים ליתן עדות, לא יהא מנוס מלהשתמש בדרך הקבועה כיום בחוק עזרה משפטית ובתקנות שהותקנו מכוחו..."

13.     ואכן, ההבדל העיקרי בין שתי נתיבים אלו הוא - למי כפוף הליך גביית העדוּת. בהליך לפי סעיף 13 לפקודת הראיות, כפוף הליך הגבייה להוראות בית המשפט הישראלי, בעוד שבגביית עדוּת במסגרת של חיקור דין, נגבית העדוּת בהתאם לדין המקומי ולפי הוראות בית המשפט המקומי הגובה את העדוּת (יעקב קדמי על הראיות חלק שני, 780 (מהדורת 2003)).

14.     אין אני רואה צורך להכריע בשאלת דמיון התנאים בין שתי הפרוצדורות השונות, שכן לטעמי, העדר שיתוף פעולה של העדוֹת עם מבקשת חיקור הדין, עד כדי התעלמות מפניותיה החוזרות ונשנות, והודעה מטעם מעסיקתן כי אין בכוונתן לשתף פעולה, מהווים סיבה טובה להתיר את גביית העדוּת בבימ"ש בחו"ל, במקום הימצאן של העדוֹת, שהוא הפורום היחיד שיש בידו הסמכות לכוף את העדוֹת להתייצב למתן עדוּתן. לא זו אף זו, גם לו היו העדוֹת מסכימות להגיע לישראל לשם מתן עדוּתן, אך מעסיקתן הייתה מתנגדת לכך, הייתה מתקיימת דרישת הסיבה הטובה, וראו בת.פ. (מחוזי ת"א) 40162/05 מדינת ישראל נ' אלגור (החלטה מיום 3.5.07), שם נקבע כי סירוב הממונים על העד להתיר לו להעיד בישראל (על אף שהביע נכונות להעיד בישראל) מהווה סיבה טובה.

15.     טענה נוספת שהעלתה המשיבה היא כי הבקשה לחיקור דין הוגשה בשיהוי, ועל המבקשת היה להגיש את בקשתה לחיקור דין לפני מועד הגשת ראיותיה, ולכל המאוחר במקביל להגשת הראיות מטעמה. בעניין זה אני מקבל את דברי מבקשת חיקור הדין, לפיהם אין לראות בהתנהלותה בעניין הבאת גרסת העדוֹת בפני משום שיהוי: תחילה, הגישה המבקשת את תצהירי העדוֹת כפי שהוגשו בהליך ההתנגדות האירופי, כנספחים לתצהירו של ד"ר Pi. משהתנגדה המשיבה להגשת תצהירים אלו, לא ניתן היה להכשיר את תצהירי העדוֹת שכן הם מהווים עדוּת מפי השמועה (ראו החלטתי בעניין זה מיום 16.4.07). לאור זאת, פנתה המבקשת בתאריך 6.7.07 בבקשתה הראשונה לחיקור דין, אותה דחיתי בהחלטתי מיום 29.10.07, ובה הוריתי למצות את ניסיונות הפניה אל העדוֹת. ניסיון נוסף להכשיר את הגשת תצהירי העדוֹת, במסגרת רשימת אסמכתאות ממשרד הפטנטים האירופי, נדחה על ידי בהחלטתי מיום 19.8.07. לאחר כל זאת, בתאריך 1.5.08, הוגשה הבקשה השנייה לחיקור דין, שבפני. כלומר, משראתה המבקשת כי לא ניתן להכשיר את תצהירי העדוֹת בדרך אחרת, פנתה המבקשת בבקשה לחיקור דין, ואין בכך שיהוי. נהפוך הוא היה בכך מיצוי נכון ויעיל של ההליכים, ברוח החלטתי הדוחה את הבקשה הראשונה לחיקור דין.

16.     לא נעלמה ממני טענת המשיבה, מבקשת הפטנט, בדבר העיכוב שעשוי לגרום הליך חיקור הדין, עיכוב, שלמעשה מותיר את המשיבה ללא פטנט, על אף שבקשתה קובלה. ואכן, נהוג להחמיר בדרישות לקבלת בקשות שונות שעשויות להאריך את משך הדיון בהתנגדות, ואף סדרי הדין נועדו למנוע את התמשכות ההליך שלא לצורך.

17.     יחד עם זאת, נטל ההוכחה בהליך ההתנגדות מוטל על מבקשת הפטנט. דבר זה נובע מן העובדה כי קיבול הוא הוכחה לכאורה בלבד, ומשעה שהוטל ספק בכך באמצעות הגשת התנגדות, יש לבררו ולתת לכל המשתתפים בהליך את יומם, לפני שיעניק הרשם זכות מונופלין למבקש פטנט. בענייננו, אין מנוס מללכת בדרך של חיקור דין, שכן העדוּת רלוונטית להתנגדות, אין שיהוי בבקשה, ואין בפני הרשם כל דרך אחרת לברר עד תום הזכאית מבקשת הפטנט לפטנט, במסגרת השאלות השנויות במחלוקת בהליך ההתנגדות.

18.     לאור החשש מעיכוב הליכי ההתנגדות, אני מורה כי הליכי ההתנגדות יימשכו כסדרם במקביל להליך חיקור הדין, דהיינו כל המסמכים הטעונים הגשה, אם קיימים כאלה, יוגשו, ויתקיים דיון בפני, בסדר הנהוג. לאחר סיום הליך חיקור הדין, יוכלו הצדדים להגיש כל בקשה הנובעת מן ההליך, ובכלל זה בקשה להגשת עדויות הזמה. במאמר מוסגר אציין כי בשיחת בירור שערכה עוזרתי המשפטית עם הנהלת בתי המשפט, המוסד השלטוני באמצעותו מוגשות הבקשות לחיקור הדין ברשות הזרה, עלה כי משך הזמן הממוצע להליך חיקור דין בחו"ל הינו כ-4-5 חודשים, משך זמן שלא יעכב את ההליך המתנהל בפני.

19.     לאור כל האמור לעיל, מתקבלת הבקשה לחיקור דין, ואני קובע כי עדותה של הגב' ברטה קוטר-ג'רודן (Ms. Berta Kotar-Jordan) ועדותה של גב' אנדריאה קרמר (Ms. Andrejka Kramar), דרושות לצורך הליך משפטי בישראל.

20.     המבקשת תדאג לפעול מול הנהלת בתי המשפט לביצוע החלטתי זו ותשא בכל העלויות הכרוכות בעניין, לרבות הוצאות המשיבה, בהטסת צוות מטעמה לסלובניה ושהותו שם.

21.     המועד להגשת ראיות מבקשת הפטנט, המשיבה בהחלטה דנן, יחל היום, והיא רשאית להגיש את ראיותיה מוקדם יותר מן הקבוע בחוק על מנת לקדם את ההליך. המתנגדת רשאית להגיש ראיות בתשובה בהתאם למועדים הקבועים בתקנות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עדויות בתצהיר

  2. הכל כשרים להעיד

  3. עדות בוחן תנועה

  4. חיקור דין בחו''ל

  5. עדות של עורך דין

  6. זימון שופט לעדות

  7. עדות יחידה של קטין

  8. בקשה לקבלת שכר עדות

  9. עדות שונה מכתב התביעה

  10. עדות בתום פרשת ההגנה

  11. עדות יחידה של בעל דין

  12. מסירת תביעה לבן משפחה

  13. הוספת עדות חדשה בערעור

  14. בקשה להבאת עדויות הזמה

  15. עדות של עד שנמצא בחו''ל

  16. תביעה על סמך עדות יחידה

  17. עדות נהג אוטובוס בבית משפט

  18. עדות עד שמשפטו טרם הסתיים

  19. עדות בעל פה כנגד מסמך בכתב

  20. עדות יחידה של נהג בתאונת דרכים

  21. עדות עד נייטרלי לתאונת דרכים

  22. דחיית ביטוח בגין סתירות בעדות

  23. עדות בוידאו קונפרנס בדיני עבודה

  24. עדות בעל ואישה נחשבת עדות יחידה

  25. עדות מוקדמת בעבירת סחר בבני אדם

  26. גביית עדות באמצעות וידאו קונפרנס

  27. עדות שנתמכת בעדות עד בזמן התרחשות התאונה

  28. תקנות העדות (העתקים צילומיים), תש''ל-1969

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון