התקדמות המצאתית

מהי הגדרת "התקדמות המצאתית" ?

סעיף 5 לחוק הפטנטים קובע מהי התקדמות המצאתית, שהינה תנאי בל יעבור להיות אמצאה כשירת פטנט:

"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4".

באשר למידת ההתקדמות ההמצאתית העונה על דרישת הסעיף, נקבע כי די בהתקדמות קטנה ובלבד שהיא מגשרת בין הידע שקדם לה לבין התוצר נשוא הבקשה.

אין זה קובע שהתקדמות שהושגה על ידי האמצאה החדשה אינה רבה. הקובע הוא אם זה שהעביר אותנו על פני המרחק שהפריד בין מה שהיה בעבר לבין ההווה עשה צעד מקורי שמתגלה בו ניצוץ של כשרון אמצאה.
אם כזאת היא אמצאתו - מובטחת לו זכות ייחודית עליה של ממציא ראשון.

הלכה זו אושרה בשורה ארוכה של פסקי דין ולאורה נבחן קיומו של חידוש המצאתי על ידי רשם הפטנטים.

היחס בין תאור הצעד האמצאתי לבין היקף הכרה בתביעות המנויות בבקשת רישום הפטנט מוסבר בע"א 244/72 פלנטקס בע"מ ואח' נגדTHE WELLCOME FOUNDATION LTD פ"ד כז (2) 29, 55 בו נדונה בקשת פטנט ביחס לשימוש חדש בתרכובת ידועה לצרכים רפואיים.

"...כשיש צעד אמצאתי בשימוש, די לו לממציא בצעד אחד כזה, ואין לו צורך שגם בצירוף המוביל יהיה צעד אמצאתי.על כן, אין נפקא מינה שהמוביל עצמו הוא סתמי".

להלן פסק דין בנושא התקדמות המצאתית:

פסק דין

הערעור והערעור שכנגד מופנים כנגד החלטתו של רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ד"ר מאיר נועם (להלן: "רשם הפטנטים"), מיום 10.11.05, לפיה התקבלה בחלקה התנגדות המשיבה - המערערת שכנגד (להלן: "אוניפארם") לרישום פטנט ולמערערת - המשיבה שכנגד (להלן: "מרק"), ניתנה אפשרות לתקן את בקשת הפטנט באופן שתביעות המוצר יתוקנו לתביעות מוצר באמצעות תהליך.
מרק מערערת כנגד צמצום היקף התביעות ואילו אוניפארם סבורה כי מן הראוי היה לקבל את התנגדותה במלואה ולדחות הבקשה.

הרקע העובדתי

בקשת הפטנט מספר 107741 הוגשה ללשכת הפטנטים בישראל בתאריך 24.11.1993 על ידי מרק בהסתמך על דין קדימה, בהתאם לסעיף 10 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים") של בקשת פטנט אמריקאית שהוגשה ביום 2.12.1992 (להלן: "התאריך הקובע").
הדיון בלשכת הפטנטים כללה הצגת טענת מבקשת הרישום, מרק, והמתנגדת לרישום. שני הצדדים תמכו טיעוניהם בתצהירים ופרסומים מדעיים.
הדיון התקיים בפני רשם הפטנטים דאז והועבר לטיפולו של ד"ר נועם לאחר שנבצר מקודמו לסיים את הדיון.
בקשת הפטנט עוסקת בתהליך להכנת טבליות המוכרות בשמן המסחרי "פוסלן" אשר מכילות חומצות אמינו ביספוספוניות וכן חומר מוצק.
החומרים הפעילים בטבליה מיועדים לטיפול בהתדלדלות של העצם (אוסטיאופורוזיס).
שני הצדדים מסכימים כי החומצות האמינוביספוספוניות שצויינו בבקשה ומלחיהן היו ידועים קודם לתאריך הקובע, גם החומר המועדף Alendronate כחומר פעיל לטיפול ומניעת מחלות הקשורות בעצם, היה ידוע קודם הגשת הבקשה.
על מנת שניתן יהיה להשתמש בחומר הפעיל למטרות רפואיות נדרש היצרן לתהליך פורמולציה, שמטרתו לאפשר מתן החומרים הפעילים דרך הפה בצורת קפסולה או טבליה. אין חולק כי פיתוח פורמולציה פרמצבטית דורש שילוב אופטימלי של חומרי עזר אשר יעניקו לטבליה יציבות, חיי מדף אשר יאריכו את משך האפקטיביות של החומר הפעיל וכן ימנעו ריאקציות כימיות הגורמות בין היתר לפירוק החומר הפעיל וליצירת חומרי פירוק בצבע חום, במיוחד בטמפרטורות גבוהות. (ריאקצית Maillard).
מוסכם על הצדדים כי לקטוזה עלולה לגרום לריאקציה כימית עם חומרים פעילים בעלי פונקציה אמינית ראשונית - לרבות פירוק החומר הפעיל - . בנוסף הסכימו הצדדים שריאקציה כימית תתרחש ביתר קלות בנוכחות רטיבות, סבירות הפוחתת כאשר החומרים יבשים.
גם העובדה לפיה שיטת ה - Direct Compression כרוכה רק בערבוב המרכיבים ללא צורך בתוספת מים, אינה שנויה במחלוקת.
תרכובת בין חומרים פעילים בתכשירים רפואיים לבין קבוצות הידרוקסי שבסוכרים דוגמת לקטוז, הינה תהליך מקובל בפורמולציה של טבליות.
יחד עם זאת, ידוע על קושי בהכנת טבליות המשלבת בין אמינוביספוספונים לבין קבוצת ההידרוקסי.
על פי הנטען, בבקשה לפטנט, לב האמצאה הוא תהליך הפורמולציה להכנת טבליות, המכילות אמינוביספוספונים על ידי דחיסה יבשה של תערובת החומרים המרכיבים את הטבליה (Direct Compression).
בשיטה זו מכינים את הטבליות ללא תוספת מים ובשימוש בכמויות מינימליות של חומרי עזר. על פי האמור בבקשה תהליך זה מונע פירוק החומר הפעיל כפי שתואר לעיל.
בהתנגדותה לרישום הפטנט לא טענה אוניפארם להעדר חידוש או העדר תועלת ויישום תעשייתי.
רשם הפטנטים אף קבע בהחלטתו, כי מדובר בתביעה לטיפול בהתדלדלות העצם אשר הצדדים מסכימים ביחס ליישום והתועלת באמצאה. כמו כן לא נטען לגבי הבקשה שאינה חדשה, דהיינו, שפורסמה בשלמותה בפומבי עובר לתאריך הקובע. כן לא הוצגה בפני הרשם כל ראיה המצביעה על פרסום קודם של ההמצאה בכללותה, כפי שפורטה ונתבעה בבקשה נשוא הדיון, למרות שמרכיבי האמצאה כגון החומר הפעיל, חומרים אחרים בתערובת וגם שיטת ה - Direct Compression אינם חדשים. עוד נקבע על ידי הרשם כי הנתונים המנויים לעיל מעולם לא פורסמו יחדיו או קושרו, אפילו ברמז, בפרסום יחיד שהתפרסם קודם לתאריך הקובע.

המחלוקת בין הצדדים
לטענת מרק לא עלה בידי אוניפארם להוכיח כי שיטת ה - Direct Compression היתה ידועה בכל הנוגע לייצור הטבליות נשוא הבקשה בעוד שלגרסת אוניפארם לא רק השיטה היתה ידועה, אלא גם יתרונותיה במניעת ריאקציות היו מוכרים.
עוד נטען על ידי אוניפארם, כי היה ידוע קודם לתאריך הקובע שהלקטוז מועדף מתוך חומרי העזר להכנת טבליות משום תכונותיו, כן היה ידוע כי קיימים כמה סוגים של לקטוז אשר שניים מהם, אליהם מתייחסת הבקשה, היו ידועים כמתאימים לייצור טבליות בשיטת Direct Compression. על כן, לכאורה לא היתה אפשרות לבחירה בין סוגי הלקטוז.

החלטתו של רשם הפטנטים
לאחר שבחן את מכלול הראיות שהוצגו על ידי הצדדים כולל פרסומים מדעיים, קבע כב' הרשם כי עלה בידי מרק להראות קיומה של התקדמות המצאתית כדרישת סעיף 5 לחוק הפטנטים.
יחד עם זאת, קיבל חלקית את טענות אוניפארם בסוגיה זו.
תוצאה זו נסמכת על המסקנה העובדתית לפיה "מרכיבי האמצאה נשוא הבקשה היו ידועים ופורסמו קודם לתאריך הקובע, ואולם הקישור המהותי שנעשה באמצאה זו, שחסר בפרסומים הקודמים ושאינו נלמד מהם, הוא הנסיון בפעם הראשונה, לייצר טבליות, המכילות חומר פעיל עם קבוצת אמינו, יחד עם מרכיבים לא פעילים כגון לקטוז בשיטת ה- Direct Compression. ולפיכך השאלה היחידה שנותרה בעינה, בבחינת ההתקדמות ההמצאתית, בבקשה המונחת לפני היא, האם קישור סופי זה, בין כל המרכיבים הידועים הנ"ל והשיטה, הם בבחינת דבר המובן מאליו לבעל המקצוע הממוצע אם לאו, לאור החומר שהיה ידוע לפני התאריך הקובע". (ההדגשות במקור - ש.ד.).

לאחר שנבחנו על ידו טענות הצדדים בסוגיה זו, הגיע כב' הרשם למסקנה לפיה ייצור טבליות פוסלן בשיטת ה - Direct Compression לא היתה דבר טבעי ומובן מאליו לבעל המקצוע הממוצע, לפתרון בעיית הריאקציה הגורמת לפירוק החומרים הפעילים.
משכך נקבע כי הבקשה עונה על דרישת ההתקדמות האמצאתית אך ורק לגבי חלק מהחומרים וככל שהדבר נוגע לשימוש בשיטת ה - Direct Compression כאמצעי להתגבר על ריאקציית Mailland, ורק ביחס לחומרים פעילים עם אמין ראשוני אשר לגביהם היה ידוע כי הם גורמים לריאקציית Mailland.

בהתאם למסקנה זו הגביל רשם הפטנטים את היקף הרישום לתהליך וליצירת טבליות הכוללת חומר פעיל עם אמין ראשוני.
בערעורים שבפני חוזרים הצדדים ומבקשים לקבל את טענותיהם שנדחו.

החלטת מועצת הערעורים באירופה
בתאריך 11.5.05 ניתן על ידי מועצת הערעורים באירופה פסק דין המבטל את הפטנט האירופאי המקביל לבקשת הפטנט נשוא הערעורים.
אוניפארם הגישה בקשה להתיר הגשתו של פסק הדין למרות שמטבע הדברים לא הובא בפני רשם הפטנטים.
מעבר לטעמים הפרוצדורליים, אשר הועלו על ידי בא כוחה של מרק בתגובתו, סבורה אני כי גם לגופו של עניין אין בראיה זו כדי לתמוך בעמדתה של אוניפארם.
בפסק הדין ניתחה מועצת הערעורים את הראיות שהובאו על ידי הצדדים, כפי שנהג גם רשם הפטנטים ובהסתמך על הראיות (אשר חלקן הוגש גם לרשם הפטנטים) הגיעה למסקנה שונה. מדובר במסקנה עובדתית המבוססת על הערכת הראיות על ידי המועצה האירופית.
העובדה שבית משפט זר ששיקוליו מעוגנים בשיטת משפט שונה אימץ גישה אחרת מזו שהתקבלה על ידי רשם הפטנטים, אינה מהווה כשלעצמה נימוק להתערבות בשיקול דעתו המקצועי של הרשם.
יצויין כי החלטת המועצה האירופית מעוגנת בהוראות חוק ופסיקה אשר לא בהכרח זהות לאלה שלאורן פועל בית המשפט בישראל, והמסקנה כי בעל המקצוע המיומן, היה מגיע למסקנה לפיה תהליך ייצור הטבליות ב - Direct Compression הנו הפתרון לבעיית הריאקציה (עמ' 28) מעוגנת בפרשנות המשפטית ובהערכת משקלן של ראיות אשר לא בהכרח זהים לשיקולים המנחים את בתי המשפט בישראל.
לפיכך אדון בטענות הצדדים בהתייחס לראיות שהיו בפני רשם הפטנטים ומסקנותיו.

דיון
בהודעת הערעור ועיקרי הטיעון נטען על ידי מרק כי פיתחה את התרופה המהפכנית Fosalan ובין השאר פיתחה פורמולציה בצורה של טבליה עבור התרופה. זה המקום להעמיד דברים על דיוקם ולשוב ולהפנות להחלטת רשם הפטנטים המבהיר כי הן החומר הפעיל והן חומרי העזר היו מוכרים עובר לתאריך הקובע ומרק אינה חולקת על מסקנה זו. לפיכך יש לבחון את החלטתו של רשם הפטנטים בהסתמך על תאור האמצאה בבקשה הרואה בשיטת הפורמולציה הנעשית ב - Direct Compression, את לב ליבה של ההמצאה.
מכאן שמרק הגישה בקשה לרישום פטנט המתייחס לפורמולציה ועל בסיס זה יש לבחון את טענותיה.
עוד טוענת מרק, כי שגה רשם הפטנטים בכך שלא אימץ את הגישה לפיה פורמלציות פרמצבטיות כשירות להגנת פטנט וללא הנמקה של ממש הורה על תיקון תביעות המוצר המתייחסות לפורמולציה ועל הפיכתן לתביעות "מוצר באמצעות תהליך".
אין אני תמימת דעים עם הצגת ההחלטה באור זה.
רשם הפטנטים קיבל את הגישה לפיה פורמולציות פרמצבטיות כשירות להגנת פטנט, אולם סבר כי בנסיבות הבקשה שבפניו, כאשר החומצות האמינוביספוספוניות הנקובות בבקשה ומלחיהן היו ידועות קודם לתאריך הקובע כמו גם השימוש בחומר המועדף Alendronate כחומר פעיל לטיפול ומניעת מחלות הקשורות בעצם, ובנוסף היו ידועות תכונות הלקטוז ונטייתו לגרום לריאקציה כימית כשהוא משולב עם חומרים פעילים בעלי פונקציה אמינו ראשונה ומאידך גיסא היה ברור שבתנאים נעדרי רטיבות הסבירות להתרחשות ריאקציה מופחתת; תרומתה של מרק לפיתוח התרופה החדשה מתבטאת בפורמולוציה המבוססת על שילוב הידע המתואר לעיל. ומכאן שההגדרה של התביעה כ"מוצר באמצעות תהליך" משקפת את תרומתה של מרק לפיתוח המוצר, בשל העובדה שעיקר ההתקדמות בהמצאה המפורטת בבקשה אינו בחומרים המרכיבים אותה או בשיטת היצור אלא בשילוב ביניהם.
התקדמות המצאתית

סעיף 5 לחוק הפטנטים קובע מהי התקדמות המצאתית, שהינה תנאי בל יעבור להיות אמצאה כשירת פטנט:

"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4".

באשר למידת ההתקדמות ההמצאתית העונה על דרישת הסעיף, נקבע כי די בהתקדמות קטנה ובלבד שהיא מגשרת בין הידע שקדם לה לבין התוצר נשוא הבקשה.

"אין זה קובע שהתקדמות שהושגה על ידי האמצאה החדשה אינה רבה. הקובע הוא אם זה שהעביר אותנו על פני המרחק שהפריד בין מה שהיה בעבר לבין ההווה עשה צעד מקורי שמתגלה בו ניצוץ של כשרון אמצאה.
אם כזאת היא אמצאתו - מובטחת לו זכות ייחודית עליה של ממציא ראשון;".

(ע”א 75/55 "דונג-אור" נגד Aktienbolaget Sievert & Fornander בע"מ פסקים כ"ו 273, 277).

הלכה זו אושרה בשורה ארוכה של פסקי דין ולאורה נבחן קיומו של חידוש המצאתי על ידי רשם הפטנטים. (ראו ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (4) 45, ע"א 314/77 ליפסקי נ' מנור פ"ד לב (1) 205 וע"א 795/86 פורת נ' צ.מ.ל. ציוד מודרני לרפואה פ"ד מד (4) 578).

היחס בין תאור הצעד האמצאתי לבין היקף הכרה בתביעות המנויות בבקשת רישום הפטנט מוסבר בע"א 244/72 פלנטקס בע"מ ואח' נגדTHE WELLCOME FOUNDATION LTD פ"ד כז (2) 29, 55 בו נדונה בקשת פטנט ביחס לשימוש חדש בתרכובת ידועה לצרכים רפואיים.

"...כשיש צעד אמצאתי בשימוש, די לו לממציא בצעד אחד כזה, ואין לו צורך שגם בצירוף המוביל יהיה צעד אמצאתי... על כן, אין נפקא מינה שהמוביל עצמו הוא סתמי".

רשם הפטנטים קבע כי למרות היות החומרים בהם נעשה שימוש חומרים מוכרים עובר לתאריך הקובע, השימוש באמצעי המוכר ביחס לחומרים אלה מהווה צעד אמצאתי.
ומסקנותיו מעוגנות בניתוח הראיות שהובאו בפניו.

מקובלת עלי עמדתו של רשם הפטנטים כי: "...כעת, משנמצא כי הפתרון הוא בשילוב הידע שהיה קיים קודם לכן, ואשר נקבע לעיל, כי הוא בעל התקדמות המצאתית, טענת העדר בהתקדמות ההמצאתית על ידי המתנגדת אינה אלא 'חכמה שלאחר מעשה' ".

גם המסקנה לפיה אין מדובר בתהליך שבעל מקצוע מיומן היה רואה אותו כמובן מאליו, מעוגנת בראיות ובין היתר הדגיש הרשם את ההשקעה הרבה שהשקיעה מרק בפיתוח טבליות אלו ומשך הזמן לו נזקקה קבוצת המדענים שעסקו בפיתוח עד שעלה בידה להגיע לתוצאה הסופית מכאן שאין מדובר במסקנה מובנת מאליה.
יתרה מכך, עובר לפיתוח התהליך היו ידועות מספר שיטות לייצור טבליות ולא היה זה מובן מאליו כי השיטה שנבחרה בסופו של יום, היא הנכונה והיעילה והראיה שמרק עצמה ניסתה כוחה בפיתוח טבליה בשיטת ה- Wet granulation.


הפסיקה עסקה רבות בשאלת הגדרתה של התקדמות המצאתית בע"א 345/87 בעניין יוז נקבע ע"י כב' הנשיא שמגר (בעמ' 108):

"כלל בסיסי בשאלת ההתקדמות ההמצאתית הוא, כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום הרלבנטי, ולצורך כן מותר לצרף פרסומים קודמים יחדיו לתמונה כוללת...אולם, יש לזכור תמיד, כי גם על פעולת הצירוף האמורה להיות מובנת מאליה לבעל המקצוע במועד הרלבנטי, שאם נדרש צעד המצאתי לצורך כך - במיוחד מקום בו מדובר בליקוטם של פירורי מידע ממקורות שונים - אין התמונה הכוללת מובנת מאליה, ולא ניתן לאמר, כי אין באמצאה שבפטנט משום התקדמות המצאתית".

ומוסיף כב' הנשיא:

"אשר לנמען אליו מופנית שאלת ההתקדמות, הרי זהו, כאמור בחוק, 'בעל המקצוע הממוצע' היינו, אדם (או צוות אנשים, מקום בו נדרש כזה...) הבקי ברזי התחום המדעי הרלוואנטי, אולם אינו מפעיל כושר מחשבה אמצאתי. דמות פיקטיבית (או 'סבירה') זו עשויה להתמלא תוכן שונה בענף מקצועי או בתחום מדעי אלה או אחרים, בהתאם לאופי הטכני או המחקרי של אלה" (עמ' 108-109).

כלל נוסף המשמש להערכת ההתקדמות ההמצאתית הנו שיש להזהר בניתוח הידע הקודם תוך שימוש, ולו באורח בלתי מודע בחוכמה שלאחר מעשה.
(כאמור בע"א 75/55 בעניין "דונג אור" בע"מ).

רשם הפטנטים בחן את הפרסומים אשר הוצגו על ידי אוניפארם, כתומכים בגישתה לפיה צירוף הידע הקודם, להכנת הטבליה, אינו עונה על הגדרת "חידוש המצאתי" ודחה את טענותיה.
עיינתי בשורת הפרסומים, אשר מתייחסים לתהליך ה - Direct Compression ויתרונותיו ותמימת דעים אני עם כב' הרשם כי למרות שהידע לפיו ניתן לבצע פורמולציה בתהליך זה שיתרונו העדר מים ולחות הגורמים לפגיעה ביציבות החומר הפעיל, היה קיים. אין להתעלם מהידע המקביל לפיו שילוב של החומר הפעיל כפוסלן - עם קבוצת הידרוקסי גורמת לדגרגציה של החומר הפעיל.

העובדה שהלקטוז שימש ומשמש כחומר מועדף בפורמולציה אין בה כדי להוכיח כי חומר זה מועדף גם בפורמולציה המסוימת נשוא הפטנט.
וכפי שמתואר במוצג 5 של אוניפארם (The Theory and Practice of Industrial pharmacy מהדורה שלישית).

אין להתעלם מהמינון של כל אחד מהחומרים אשר תוצאת עירובם עשויה להשתנות בהתאם להרכב וליחס הכמויות.
לפיכך לא די בידיעה שסוג מסוים של לקטוז כשיר לשמש בתהליך ה - Direct Compression ועל מנת שידיעה זו תבשיל לכלל המצאה, על בעל המקצוע לשלב בין הידע הכללי לבין יישומו בקביעת המינון, והאיזון בין החומרים בטבליה המסוימת, במטרה לשמר את ערכה הטיפולי מחד ולמנוע הפרת האיזון בין החומרים השונים באופן העלול לגרום להתפרקות החומר הפעיל או לקיצור חיי המדף שלו.

כפי שמובהר בפרסום הנ"ל, למרות זמינותו ותכונותיו המתאימות של spray - dried לקטוז כמרכיב בפורמולציה, ייבושו מתחת ל-3% לחות עלול לגרום לו לאבד חלק מאפיוניו המתאימים לתהליך Direct Compression.
עוד מצויין כי ניתן לשלבו עם 20-25 אחוז של חומר פעיל מבלי לאבד את היתרונות המצויינים לעיל. מכאן שלאחר השלב בו מגיע בעל המקצוע למסקנה שראוי לנסות שימוש בלקטוז בפורמולציה מוטל עליו לצעוד צעד נוסף קדימה ולמצוא את נקודת האיזון בין החומר הפעיל המסוים ליתר מרכיבי הטבליה.
מכאן שמסקנתו של רשם הפטנטים לפיה הידע הקודם אינו שולל את ההתקדמות ההמצאתית, מאחר שמדובר בקטעי מידע שרק איחודם ושילובם הביא לתוצאה נשוא הבקשה, מעוגנת בראיות.
כמו גם המסקנה לפיה ההתקדמות ההמצאתית טמונה בשימוש בשיטת ה - Direct Compression שהינו תהליך המשלב ידע קודם.
ומכאן שגם הקביעה לפיה יש להגביל את התביעות בפטנט לתהליך בלבד משקפת את היקף ההתקדמות יחסית לידע הקודם; וסבורה אני כי בדין נקבע על ידי רשם הפטנטים שיש לתקן את התביעות באופן שיתייחסו ל "מוצר באמצעות תהליך" מכיוון ששילובם של הידע הקיים והחומרים שתכונותיהם היו מוכרים מתאים להגדרת התביעות כ"מוצר באמצעות תהליך".

תיקון התביעות

אין חולק כי לרשם הפטנטים נתונה הסמכות להורות על ביטול חלקי או על תיקון הרישום (רע"א 1194/04 פוליביד מוצרי פוליסטירן מוקצף נגד אלי גבעתי ואחרים, דינים עליון כרך ע"א 519, 520).
סעיף 32 לחוק הפטנטים קובע כי "(א) הרשם רשאי לקבל את ההתנגדות כולה או מקצתה...".
מכאן שרשאי היה רשם הפטנטים לקבל את ההתנגדות בחלקה, בנוגע להיקף ההכרה בתביעות מרק ועל מנת שהתביעות תתאמנה להיקף ההכרה להורות, כפועל יוצא, על תיקונן.
באשר להיקף התיקון שרשאי הרשם להתיר ומהותו, יפים לענייננו דברי כב' השופט חיים כהן בע"א 245/60 אמריקן סיאנמיד קומפני נגד לפטיט ס.פ.א. ואחרים פ"ד טז 788, 796, שם נקבע:

"...סמכות בית המשפט להרשות תיקון תביעה שבפירוט פטנט אינה באה לאפשר הגנה על אמצאה מדומה: היא באה לאפשר הגנה על אמצאה אמיתית; והיא באה לאשר הגנה זו דוקא במקרים אשר בהם התביעה המקורית אינה תופסת באמצאה האמיתית מסיבה זו או אחרת. שאם לא תאמר כן - מה בצע במתן סמכות זו לבית המשפט כשהתובענה על הפרת הפטנט או לביטול הפטנט כבר תלויות ועומדות לפניו? הווה אומר, הסמכות נתונה לבית המשפט בכדי שהתובענה לא תצטרך להיכשל, מפני שהאמצאה של התובע היתה אמצאה של ממש, ורק תביעותיו שבפירוט הפטנט אינן יכולות לעמוד במבחן הביקורת. אלא מן הבחינה העניינית מוגבלת סמכותו זו של בית המשפט; על האמצאה המקורית, שאפשר וצריך היה לתבעה בפירוט הפטנט מלכתחילה, יש להגן גם אם יש צורך בתיקון התביעות".

לפיכך, סבורה אני כי מוסמך היה רשם הפטנטים להורות על התיקון האמור, בעיקר לנוכח מסקנתו שאין מדובר בתיקון שמטרתו להגן על אמצאה מדומה.
לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות את הערעור והערעור שכנגד.

כל צד ישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פטנט על תרופה

  2. התקדמות המצאתית

  3. הארכת תוקף פטנט

  4. בקשה להאריך פטנט

  5. אמצאה כשירת פטנט

  6. הפרת פטנט תרופות

  7. גניבת עין של פטנט

  8. הארכת פטנט על תרופה

  9. עורך דין רישום פטנטים

  10. בקשה להארכת תוקף פטנט

  11. תיקון פירוט בקשת פטנט

  12. העתקה לאחר פקיעת פטנט

  13. פטנט עיכוב צמיחת שיער

  14. חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967

  15. הפרת פטנט לפני מתן פטנט

  16. הפרת פטנט מול תקנת השוק

  17. נוהל פיתוח המצאות פטנטים

  18. כניסה לשלב הלאומי בקשת פטנט

  19. פקודת הפטנטים והמדגמים, 1926

  20. עיכוב הליכים בתביעת הפרת פטנט

  21. תביעת פיצויים נגד רשות הפטנטים

  22. עיכוב הליכים בבקשה לביטול פטנט

  23. בקשת הארכת תקופת הגנה על פטנטים

  24. מחיקת טענות בעניין זכויות בפטנט

  25. בקשת מינוי כונס נכסים זמני בפטנט

  26. הארכת מועד להגשת ראיות התנגדות לפטנט

  27. תקנות הפטנטים (אמנה בינלאומית), 1935

  28. צו הפטנטים (תחילת תוקף סעיף 16 לחוק), תשכ"ח-1968

  29. צו הפטנטים (סמכות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו), תשכ"ט-1969

  30. תקנות הפטנטים והמדגמים (סדרי הדין לפני ועדת-ערעור), תשי''ב-1952

  31. צו הפטנטים (קביעת מפעלים ומוסדות לענין סעיף 137 לחוק) תשכ"ח-1968

  32. תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ''ח-1968

  33. פקודת הפטנטים, המדגמים, זכות היוצרים וסימני המסחר (שעת-חירום), 1939

  34. תקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובד המדינה), תש''ל-1969

  35. תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים), התשנ''ו-1996

  36. תקנות הפטנטים והמדגמים (סדרי הדין לפני ועדת פיצוי ודמי-זכיון), תשי''ב-1952

  37. תקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובדי מערכת הבטחון וחיילים), תשכ''ט-1969

  38. תקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה - סדרי דין בבקשה לצו, בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), התשנ''ח-1998

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון