להלן החלטה בנושא העתקת דגם מכנסיים: החלטה רקע מבקשת 1 (להלן: "המבקשת") עוסקת בעיצוב ושיווק בגדים באמצעות מבקשת 2. בין היתר, משווקת המבקשת דגמים שונים של מכנס מעטפת ומכנס שק. לטענת המבקשת, בחנות בגדים בשם "עדי" בחולון נמכר מכנס מעטפת המשווק על ידי המשיבים הדומה עד כדי הטעיה למכנס מעטפת המשווק על ידי המבקשת. עוד טוענת המבקשת, כי בחנות בגדים "יהודית" בנתניה נמכר מכנס שק המשווק על ידי המשיבים הדומה עד כדי הטעיה למכנס שק המשווק על ידי המבקשת. ביום 6.9.06 פנתה המבקשת במכתב אל המשיבים ודרשה מהם לחדול משיווק מכנסי מעטפת ושק שהועתקו מדגמיה, ולאסוף את המכנסיים המפרים ששיווקו. באותו יום התקשר משיב 2 אל המבקשת ודחה את טענות המבקשת בטענה שמכנסי השק שהוא משווק עוצבו על פי דגם מכנס שמקורו ביוון. בת.א 2214/06 תבעו המבקשות צו מניעה קבוע ופיצוי כספי. בבקשה שלפני עותרות המבקשות לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לייצר ו/או לייבא ו/או לשווק דגמי מכנסיים המפרים את מכנסי השק ומכנסי המעטפת של המבקשות וכן להורות למשיבים לאסוף את המכנסיים המפרים. ביום 26.9.06 ניתן צו ארעי כמבוקש. דיון א. המבקשות מבססות את תביעתן על עילות של גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט וגזל מוניטין. גניבת עין ב. כדי לזכות בתביעתן בעילה של גניבת עין לפי סעיף 1 (א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999, על המבקשות להראות שהמכנסיים שהן משווקות רכשו מוניטין וכי קיים חשש שציבור הלקוחות יטעה לחשוב שדגמי המכנסיים המשווקים על ידי המשיבים הם של המבקשות או קשורים אליהן. מוניטין כללי (מוניטין של בית העסק) ג. המבקשות צירפו לבקשתן תצהיר מטעם המבקשת, עלוני פרסום ודו"חות מכירה מהם עולה שהמבקשת עוסקת בעיצוב בגדים משנת 1993, והבגדים שעיצבה זוכים להערכה בקרב הלקוחות והעוסקים בתחום ונמכרים כיום תחת המותג HAGIT TASSA בכ - 183 בוטיקים וחנויות ברחבי הארץ. בדיון מיום 3.10.06 ויתרו המשיבים על חקירת המבקשת והאמור בתצהיר המבקשת לא נסתר. לפיכך, נראה לכאורה שהמבקשת כמעצבת ובית העסק שלה רכשו מוניטין בקרב ציבור הלקוחות. מוניטין של המוצר ד. לטענת המשיבים, מדו"חות המכירה של דגמי מכנסי המעטפת והשק של המבקשת נמצא שבשנים 2005 - 2006 מכרו המבקשות כמות קטנה של פריטים ובכך יש כדי ללמד שפריטים אלה לא רכשו מוניטין. מתצהירה של המבקשת עולה שבשנים 2005 - 2006 מכרו המבקשות כ - 3885 פריטים מדגמי מכנסי המעטפת והשק. אכן, נראה לכאורה שאין מדובר במכירת כמות גדולה של פריטים, אולם אין בכך ראיה להעדר מוניטין במקום בו בחר היצרן לשווק כמות מוגבלת של פריטים כחלק ממדיניות השיווק שלו. לנוכח מדיניות השיווק של המבקשת, לפיה הוגבלה כמות הפריטים המיוצרים ומשווקים מכל דגם של מכנסי המעטפת והשק, שוכנעתי שאין בכמות הקטנה שנמכרה על ידי המבקשת בשנים 2005 - 2006 כדי לשלול את האפשרות שדגמים אלה רכשו מוניטין המצדיק הגנה לפי עוולת גניבת עין. ה. הדרכים להוכחת מוניטין של מוצר אינן מוגבלות ואפשר שיהיו מקרים בהם ניתן לייחס את המוניטין הכללי של היצרן ו/או המעצב של המוצר למוצר עליו מבקשים להגן. כך הוא לטעמי במקום שעיצוב המוצר מושפע באופן מהותי על ידי מעצבו והצרכן רוכש את המוצר בשל מאפייני העיצוב המיוחדים למעצב ו/או היצרן. משמצאתי שלמבקשת כמעצבת ולבית העסק שלה מוניטין כללי בעיצוב בגדים ניתן לייחס את המוניטין של המבקשת כמעצבת לכל אחד מהדגמים שהיא מעצבת ומייצרת ובכלל זה דגמי המעטפת והשק שעיצבה וייצרה. ו. לטענת המשיבים, לא הראתה המבקשת שמכנסיים מדגם מעטפת ושק עוצבו על ידה, שכן לא צורף תיק מוצר ו/או שרטוטים ו/או גזרות ועל כן, אין לקבל את טענתה כי היא עיצבה את הדגמים עליהם היא מבקשת להגן. איני מקבל טענה זו. המבקשת הצהירה שמכנסי המעטפת המקוריים כמו גם מכנסי השק המקוריים עוצבו על ידה בשנת 2005 (סעיפים 25 - 28 לתצהירה) וכאמור הצהרותיה של המבקשת לא נחקרו ולא נסתרו. לפיכך, נראה לכאורה שהמבקשת היא המעצבת של מכנסי המעטפת והשק נשוא הבקשה. ז. מסקנתי מהאמור עד כאן היא שדגמי המכנסיים מסוג מעטפת ושק שעיצבה המבקשת רכשו לכאורה את המוניטין הדרוש לביסוס תביעה בעוולת גניבת עין. הטעיה ח. מהשוואה בין מכנס המעטפת שעוצב על ידי המבקשת (מוצג 3) לבין מכנס המעטפת של המשיבים (מוצג 4), נמצא שבשני דגמי המכנסיים מופיע פס בד רחב בחלק העליון במכנס באופן זהה והוא מהווה רכיב דומיננטי בדגמים אלה. על הפס הרחב בשני דגמי המכנסיים תפור שרוך באופן דומה. בכך ובהתחשב בחוזי הכללי הדומה של שני דגמי המכנסיים מסוג מעטפת נוצר דמיון מטעה בין שני דגמי המכנסיים. אכן, בדגם המכנס של המשיבים יוצא השרוך בחלק העליון של הפס הרחב בעוד בדגם המכנס של המבקשת יוצא השרוך בחלק התחתון של הפס הרחב, ברם אין בהבדל זניח זה כדי לאיין את הדמיון המטעה שבין שני הדגמים. מסקנתי מהאמור עד כאן, שלכאורה קיים דמיון מטעה בין דגם מכנס המעטפת של המשיבים לבין דגם מכנס המעטפת של המבקשת. ט. מהשוואה בין מכנס השק של המבקשת (מוצגים 1 ו - 2) לבין מכנס השק של המשיבים (מוצגים 5 ו - 6) נמצא שבשני הדגמים מצויים כפתורי "טיק טק" בצד המכנס באופן דומה, חגורת המכנס הרחבה בחלק העליון של המכנס בשני הדגמים דומה אף היא. סגירת הבד האלכסונית דומה אף היא עד מאוד בשני הדגמים. הדמיון ברכיבים אלה משווה למכנס מדגם שק של המשיבים חוזי דומה עד כדי הטעיה למכנס מדגם שק של המבקשת, וככל שישנם רכיבים שונים בין דגמי המכנסיים מדובר בשינויים זניחים שאינם מאיינים את הדמיון המטעה שבין הדגמים. מסקנתי מהאמור לעיל היא שלכאורה קיים דמיון מטעה בין המכנס מדגם שק של המשיבים לבין המכנס מדגם שק של המבקשת. י. לנוכח האמור עד כאן נראה שלמבקשות סיכוי לזכות בתביעתן בעילות של גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט והן זכאיות לסעד שימנע את הפרת זכויותיהן. שיהוי יא. לטענת המשיבים, הבקשה לסעד זמני הוגשה בשיהוי ועל כן יש לדחותה. איני מקבל את טענת המשיבים. הנטל להראות שהבקשה הוגשה בשיהוי מוטל על הטוען זאת, והמשיבים לא השכילו להראות זאת. אכן, המבקשות לא ציינו מועדים שבהם נרכשו דגמי המכנסיים המפרים בחולון ובנתניה, אולם טענתן לפיה רק לאחרונה גילו שהמשיבים משווקים מכנסיים מפרים, לא הופרכה. ועוד. פניית המבקשות אל המשיבים במכתב מיום 6.9.06 (נספח יט) ושיחת הטלפון שהתקיימה בין המבקשת למשיב 2 באותו היום מלמדת אף היא שהפרת זכויות המבקשות בדגמי המכנסיים נשוא בקשה זו התגלתה למבקשות סמוך להגשת הבקשה לסעד זמני אשר הוגשה ביום 26.9.06. מטעמים אלה החלטתי לקבל את הבקשה. הצו הארעי מיום 26.9.06 ישאר בתוקפו. המשיבים ביחד ולחוד ישלמו למבקשות את הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך -.20,000 ₪. זכויות יוצרים (הפרת)