הגנת השם

מהי "הגנת השם" לעניין עוולות מסחריות ?

משמעות "הגנת השם" היא, זו: נקודת המוצא היא כי לאדם עומדת זכות טבעית להשתמש בשמו בעיסקו כחלק מסימן זהותו האישית. טמונה בכך גם הנחה לכאורית כי הציבור בדרך כלל לא יוטעה בין עסקים הנושאים שמות אישיים זהים או דומים של בעלי עסקים שכן על פני הדברים מתבקשת במקרה זה זהירות -יתר ולעיתים אף בדיקה מיוחדת מצד הלקוחות מהו העסק עמו הם מבקשים להתקשר.

יוצא, איפוא, כי משמעותה העיקרית של הגנת-השם היא בתחום הראייתי, בהטילה בנסיבות הענין נטל ראייה כבד במיוחד על הטוען כנגד המשתמש בשמו בעיסקו כי שימוש כזה עשוי להעלות חשש סביר להטעיית הציבור לחשוב כי העסק המתחרה הוא עסקו שלו. במסגרת זו יישקל הצורך באיזון ראוי בין זכותו של אדם להשתמש בשמו כסימן זהות בהקשרים שונים בחייו ובתוכם - בפעילותו העסקית - לבין הערך שנועד להגן על זכות המוניטין כזכות קנין של רעהו העלולה להיפגע. במערך זכויות מתנגשות אלה, תידרש הוכחה כבדת משקל מטעם בעל המוניטין התובע הטוען כי נפגע משימוש שאחר עושה בשמו בעיסקו שלו, לפחות בבחינת חשש קרוב לודאי לקיום הטעייה בציבור עקב כך.

להלן החלטה בנושא הגנת השם:

החלטה

1.     המבקשת עותרת לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבה לעשות שימוש בסימן המסחר או בשם "אירית" או "IRIT" או בשם דומה הכולל השם אירית.

2.     המבקשת הינה חברה שנוסדה בשנת 2001 ועוסקת בעיצוב, יצור ושיווק של בגדי נשים. בחנויות המנוהלות על ידה, וכן מוכרת את מוצריה לחנויות אופנה נוספות ברחבי הארץ, תחת השם המסחרי המותג "אירית". משנת 2003 המבקשת הינה בעלים של סימן מסחרי רשום "אֽ י רֽ י ת" סימון בע"מ. בין השאר משווקת המבקשת את מוצריה לחנות בגדי אופנה בשם "switch" בקניון בשכונת פסגת זאב בירושלים (להלן - הקניון).
המשיבה הינה בחורה צעירה, בת 23, אשר במשך מספר שנים עבדה בחנויות בגדים, ובחודש אפריל השנה החליטה לפתוח באותו קניון חנות בגדים שתישא את שמה כדלקמן: "R IT men & women אירית I".
רקע עובדתי
3.     המבקשת עוסקת בעיצוב פריטי לבוש לנשים ועושה שימוש במותג אֽ י רֽ י ת מאז שנת 2001. בשנת 2003 נרשם כאמור שם מסחרי בשם המבקשת. היקף המכירות של המבקשת הינו כ-10 מליון ₪ בשנה. המבקשת השקיעה בשנים 2004-2005 כ- 1.9 מליון ₪ בפרסום ושיווק. למבקשת מספר חנויות בשליטתה והיא מוכרת תוצרתה לשלושה ספקים, המספקים את מוצריה לחנויות שונות בארץ שאינן נושאות השם "אירית" (עמ' 7 לפרוטוקול).

4.     המבקשת מוכרת מוצריה גם לחנות אופנה בשם SWITCH, השייכת לעינב בן משה. בחנות זו נמכרים מוצרי אופנה שונים וגם מוצריה של המבקשת (עמ' 5-6 לפרוטוקול).

5.     המשיבה עבדה במכירות בחנויות אופנה, ובשנת 2005 החליטה להגשים את שאיפתה ולפתוח חנות אופנה שתישא את שמה הפרטי. המשיבה שכרה ביום 1.4.2005 חנות בקניון והחלה בשיפוצה, במהלך השיפוצים התוודעה לגב' בן משה וכן לרועי שהם הבעלים של חנות SWITCH שהגיבו בחומרה על פתיחת חנות על ידי המשיבה בעיקר בשל העובדה כי בשם החנות יהיה גם השם אירית. בשלב זה, ולצורך הדיון בבקשה זו, מקובלת עלי תשובתה של המשיבה, כי בעת ששכרה את החנות לא היתה מודעת כי בחנות SWITCH נמכרת אופנת אירית וכי לא היתה מודעת כי "אֽ י רֽ י ת סימון בע"מ" הוא שם מסחרי מוגן או מותג. מודעתה לכך באה לאחר ששכרה החנות, במהלך השיפוצים, עקב שיחה והתראות שקיבלה כאמור מהגב' עינב בן משה ורועי.

6.     המשיבה מוכרת בחנותה בגדים הן לנשים והן לגברים של מותגים שונים, כגון: קסטרו, גריפ, רדזד ועוד.

7.     אציין כי מדובר בהליך ביניים בו נקבעת תשתית ראייתית לכאורית (תקנה 362(א) לתקנות סדר דין אזרחי), ולפיכך כל קביעה עובדתית בהליך זה אינה אלא במסגרת ראיות לכאורה בלבד.

טענות המבקשת
8.     לטענת המבקשת, היא עושה שימוש בסימן המסחר והמותג אֽ י רֽ י ת מאז 2001, השקיעה בו עמל רב וכספים רבים, צברה מוניטין וקידמה מכירותיה בשם זה. עינב בן משה הרוכשת את מוצריה ומוכרת אותם בקניון, הודיעה כי לא תוכל להמשיך ולרכוש את מוצרי המבקשת אם בגדים ימכרו בחנות סמוכה הנושאת השם אירית. המבקשת טוענת, כי המשיבה מפרה את זכויות המבקשת בסימן המסחר והשימוש בשם אירית מהווה גם גניבת עין, ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבון המוניטין של המבקשת, תוך הטעיית הלקוחות, כאילו מדובר בחנות המוכרת את מוצרי המבקשת. כל אלה גורמים למבקשת נזקים בלתי הפיכים הן בכסף והן בפגיעה במוניטין שנצבר בעבודת שנים והשקעות כספיות ניכרות.
     
טענות המשיבה
9.     לטענת המשיבה, הסימן המסחרי הרשום הינו "אֽ י רֽ י ת סימון בע"מ" (ולא "אירית" לבד) ובו המשיבה אינה עושה שימוש. "אירית" הוא שם גנרי הזוכה להגנה רק במקרים חריגים, שכן אין להפקיע מהציבור שם פרטי נפוץ כמו אירית ולסכל אפשרות שכל בחורה בשם אירית תעשה בו שימוש. עוד טוענת המשיבה, כי חנות האופנה שפתחה נושאת שם "R IT men & women אירית I" השונה משמעותית מהשם של המבקשת: הכיתוב הינו באנגלית ולא בעברית; יש תוספת לשם אירית; בחירת השם נעשתה בתום לב; אין חשש להטעיית הציבור שכן המבקשת מעצבת בגדים מיוחדים ללקוחות מיוחדים ואילו המשיבה מוכרת בגדים שנקנו מספקים עם שמות היצרן והמותג. לפיכך, השם שונה במראה ובצליל, יש שוני בסוג הסחורות והלקוחות ובנוסף בחינת כל נסיבות הענין, מלמדים שאין חשש להטעיית הציבור. באשר לטענה על "גניבת עין" טוענת המשיבה להגנה על פי הוראת סעיף 1 לחוק העוולות המסחריות, תשנ"ט-1999, כי שימוש של עוסק בשמו בתום לב לא יחשב גניבת עין.

סימן מסחר
10.     בהפרת סימן מסחר בודקים את ה"סימנים" עצמם והאם קיים דמיון מטעה בין סימן מסחר רשום לבין הסימן המפר. לעומת זאת, בעוולת גניבת עין בוחנים את המוצר בשלמותו, והאם מעשי המשיבה מטעים או מבלבלים נוכח המוניטין שצברו המבקשת או מוצריה, באופן שלקוח רגיל עלול לטעות כי הוא רוכש את המוצר המקורי.
סעיף 46(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] מורה: "רישומו התקף של אדם כבעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם הסימן...". סעיף 1 לפקודה קובע, כי הפרה הינה שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך לענין טובין שלגביהם נרשם סימן המסחר.
בענייננו הטובין לגביהם נרשם הסימן הם "בגדים ומוצרי הנעלה". עם זאת, מתן מונופול רחב מדי או הגנה נרחבת מדי לבעל סימן מסחר עלולים לפגוע בציבור, שכן בכך נשללת מהציבור האפשרות לעשות שימוש במילים ובשמות כלליים ונפוצים, לפיכך סעיף 47 לפקודה מגן על "שימוש אמת" בסימן ומורה: "רישום לפי פקודה זו לא ימנע מאדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו או בשמו הגיאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או בהשתמש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותן של טובין שלו".

11.     לאור כללים אלה, השאלות בנוגע לסימן המסחר בעניננו:
א.     האם שימוש בשם "אירית" מהווה הפרה של סימן המסחר והאם שימוש זה שהינו חלק בלבד מסימן המסחר הרשום מהווה הפרה.
ב.     האם עומדת למשיבה הגנת סעיף 47 לפקודה של "שימוש אמת" בשמה "אירית".

12.     המבחנים לקביעה האם סימן מסוים מפר את סימן המסחר הרשום הם מראה הסימן, צליל ההיגוי, סוג הסחורה, חוג הלקוחות ושאר נסיבות הענין (ראה ספרו של עמיר פרידמן, סימני מסחר, עמ' 348).
     בעניננו, צליל ההיגוי "אירית", הוא שווה, סוג הסחורה - בגדים אופנתיים - הוא דומה. בחוג הלקוחות יש קרבה. אמנם גם באלה ניתן למצוא הבדלים מסוימים, שכן המבקשת מייצרת ומשווקת בגדי מעצבים וחוג הלקוחות הן נשים בלבד, אולם עדיין הדמיון עולה על השוני. מראה הסימן שונה שכן המשיבה עושה שימוש באותיות לועזיות ובמלים נוספות "MEN & WOMEN". בנוסף לכך, סימן המסחר המלא הינו "אֽ י רֽ י ת סימון בע"מ" ולא רק אירית, ולפיכך יש לשאול השאלה האם מקום בו סימן המסחר מבליט חלק ומצניע חלק - ניתן להשתמש בחלק מן הסימן, הוא החלק המובלט. בענין זה נראה כי אין מקום לדקדק בדרישת זהות השמות, שאם לא תאמר כך, כל שינוי קל בסימן הרשום יאפשר שימוש בדרך של הפרה אסורה, וזוהי תוצאה לא רצויה ולא סבירה (ראה ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד, תקדין עליון 2004, סעיף 12 סיפא לפסק דינו של כב' השופט ריבלין). בעניננו, סימן המסחר המובלט, גם גרפית, הוא "אירית", והוא עיקר הסימן הרשום והמוגן, ולפיכך גם שימוש בחלק מהסימן עלול להיחשב כהפרה.
     מסקנה זו ובדיקת הנסיבות עם המבחנים הבסיסיים דלעיל מביאה למסקנה כי לכאורה קיים חשש להפרה של סימן המסחר. הטעמים לכך הם כי צליל השם זהה, מדובר בסחורה - בגדים, מאותו התחום, מדובר בבגדים אופנתיים, ואף אם יש שוני מסוים או חלקי בסוג הבגדים והלקוחות - עדיין החשש להטעיה עקב הנתונים הדומים, עולה על השוני.

13.     הגנת השימוש בשם: המשיבה טוענת, כי עשתה שימוש מותר בשמה הפרטי אירית, ולפיכך היא נהנית מהגנה לפי הוראת סעיף 47 לפקודה. בפסק הדין בענין אלוניאל הנ"ל נדרש בית המשפט העליון לראשונה, לשאלת היקפה של ההגנה על פי סעיף 47, ונקבע כי הגנה זו אינה מוחלטת אלא יחסית, והיא תלויה באיזון בין שני אינטרסים: האחד, זכות האדם לשמו כמבטא את זהותו, אישיותו ואת האפשרות כי שם זה יזכה להכרה ויוקרה. השני, ענינו של בעל סימן המסחר להגן על שם שהוא קנינו, ושל הציבור למנוע הטעיה ביחס למוצר או לסחורה. בהתייחס לפסיקה אמריקאית ולפסיקה בישראל (בענין עוולת גניבת העין) קבע בית המשפט העליון כי קיום ההגנה לפי סעיף 47 כפוף לדרישת תום הלב הן כיוון שמדובר במפר והן לצורך הרמוניה חקיקתית (שם, סעיפים 20, 21, 23-25).
בשלב זה של הדיון, לא נסתרה טענתה של המשיבה, כי מלכתחילה לא ידעה על קיום שם מסחר או מותג בשם אירית, וכי רצתה לעשות שימוש בשם זה ולנצלו לטובת קידום עסקיה. המשיבה הינה בחורה צעירה שעסקה מספר שנים מועט במכירות של ביגוד אופנתי ופתחה חנות חדשה למכירת בגדים של יצרנים שונים. המשיבה התוודעה לסימן המסחר של המבקשת לאחר חתימת חוזה השכירות ולפני פתיחת החנות, אך אין בכך כדי לפגום בתום ליבה ולאמר כי קריאת שם חנותה IRIT men & women, הייתה בכוונת מכוון להנות מפרי עמלה של המבקשת, שכן היא התכוונה מראש לפתוח החנות בשמה, ואין בשלב זה ראיה כי ביקשה לחקות את שם המבקשת או ליהנות מהמוניטין שלה. לפיכך, כיוון שהמשיבה עושה שימוש בשמה הפרטי ובתום לב, עומדת לה הגנת סעיף 47 לפקודה כשימוש אמת.

גניבת עין
14.     סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 מורה:

גניבת עין
א. לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן יחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
ב. שימוש של עוסק בשמו בתום לב לשם מכירת נכס או מתן שירות לא יחשב כשלעצמו גניבת עין".

     כפי שנקבע בפסיקה שהתייחסה לעוולת גניבת העין בסעיף 59 לפקודת הנזיקין (שבוטל בינתיים), על המבקשת להוכיח קיומו של מוניטין עסקי באופן שציבור הלקוחות מזהה את המוצר נושא הסימן, כמוצר של המבקשת וכי מעשי המשיבה עלולים להביא לכך שהציבור יוטעה לחשוב כי הטובין, השירות או הסימן של המשיבה הינם בעצם של המבקשת. המבקשת הוכיחה קיומו של מוניטין בכך שהיא עושה שימוש בשם אירית מספר שנים, בהיקף פעילות נכבד; יש לה סימן מסחרי רשום; היקף פרסום ניכר שהצריך השקעות כספיות רבות. כפי שציינתי לעיל (סעיף 12 להחלטה), אף שעולות מספר שאלות נראה שיש בשימוש שעושה המשיבה אפשרות של הטעיה מסוימת של הלקוחות בשל צליל השם הדומה, היות הטובין מאותו הגדר - בגדי אופנה, ציבור לקוחות דומה יחסית - הקונה בגדים אופנתיים. אמנם המבקשת מייצרת ומשווקת בגדי מעצבים בלבד, ואילו המשיבה בגדים "רגילים", אולם בשלב של דיון בבקשה לצו זמני, יש קושי להראות פילוח כה מדויק של שוק האופנה.

15.     סעיף 1(ב) לחוק עוולות המסחריות מגן על שימוש שעושה אדם בשמו שלו בתום לב לצורך עסקו, השאלה הינה מהו היקפה של "הגנת השם" הנתונה למשיבה ששילבה את שמה, אירית, בשם חנותה. ההגנה בסעיף 1(ב) אינה הגנה מוחלטת אלא יחסית, והיא כפופה לתנאי כי הציבור לא יוטעה. בענין זה נאמר בפסק דין של בית המשפט העליון מפי כב' השופטת פרוקצ'יה, בע"א 7980/98 שרון (צ'ופי) פרונדליק נ' אורן חליבה, תקדין עליון, הדברים הבאים:

”משמעות הגנת-השם היא, איפוא, זו: נקודת המוצא היא כי לאדם עומדת זכות טבעית להשתמש בשמו בעיסקו כחלק מסימן זהותו האישית. טמונה בכך גם הנחה לכאורית כי הציבור בדרך כלל לא יוטעה בין עסקים הנושאים שמות אישיים זהים או דומים של בעלי עסקים שכן על פני הדברים מתבקשת במקרה זה זהירות -יתר ולעיתים אף בדיקה מיוחדת מצד הלקוחות מהו העסק עמו הם מבקשים להתקשר. יוצא, איפוא, כי משמעותה העיקרית של הגנת-השם היא בתחום הראייתי, בהטילה בנסיבות הענין נטל ראייה כבד במיוחד על הטוען כנגד המשתמש בשמו בעיסקו כי שימוש כזה עשוי להעלות חשש סביר להטעיית הציבור לחשוב כי העסק המתחרה הוא עסקו שלו. במסגרת זו יישקל הצורך באיזון ראוי בין זכותו של אדם להשתמש בשמו כסימן זהות בהקשרים שונים בחייו ובתוכם - בפעילותו העסקית - לבין הערך שנועד להגן על זכות המוניטין כזכות קנין של רעהו העלולה להיפגע. במערך זכויות מתנגשות אלה, תידרש הוכחה כבדת משקל מטעם בעל המוניטין התובע הטוען כי נפגע משימוש שאחר עושה בשמו בעיסקו שלו, לפחות בבחינת חשש קרוב לודאי לקיום הטעייה בציבור עקב כך. (השווה פרשת אפרת, שם, עמ' 771-2)" (עמ' 7).

     בהמשך מפרטת השופטת פרוקצ'יה חמישה מרכיבים מהותיים להגנה על השימוש בשם: הנתבע משתמש בשמו המלא; הוא נמנע מלעשות כל דבר אחר העלול ליצור בלבול או הטעיה ביחס לעסקו של התובע (המבקשת); הוא פועל בתום לב; הוא יחיד, להבדיל מתאגיד; הוא אינו משתמש בשמו כדי לתאר את סחורותיו. בנוסף, צויין בפסק הדין הנ"ל בענין "צ'ופי" כי ההגנה שיש לתת לשימוש בשם האמיתי של אדם היא מצומצמת יחסית. אציין עוד, כי דברים אלה מתייחסים לתקופה של לפני חוק עוולות מסחריות, אך במהות אין שינוי משמעותי, פרט לכך כי דרישת תום הלב הפכה דרישה סטטוטורית בסעיף 1(ב) לחוק העוולות המסחריות.

16.     בחינת הנתונים והעובדות שבפנינו לאור הכללים הללו, מביאים למסקנה כי עומדת למשיבה הגנת השם. המבקשת עצמה עושה שימוש מסחרי רק בשם "אירית" מתוך סימן המסחרי המלא "אֽ י רֽ י ת סימון בע"מ". המשיבה משתמשת בשמה הפרטי והוסיפה לשם העסק פרטים נוספים men & women. המשיבה לא עשתה דבר נוסף שיש בו ליצור בלבול או הטעיה ביחס לשם אירית. קבעתי כבר לעיל (סעיף 13) כי המשיבה לא פעלה בפעולת מכוון לנצל את השם אירית ולפיכך פעלה בתום לב. כמו כן, החנות קרויה "אירית" ולא הסחורה. להיפך, המשיבה מצהירה והדגישה כי אינה מוכרת בגדי מעצבים אלא מותגים אחרים, ואין היא עושה שימוש בשם אירית לתיאור הסחורות בחנותה. לכך יש להוסיף כי החנות SWITCH באותו קניון אינה נושאת את השם אירית, ובה נמכרים גם בגדים של יצרנים אחרים. מכאן, שעומדת למשיבה הגנת השם, גם מפני שאפשרות ההטעיה היא מועטה יחסית. עם זאת, ועל מנת לצמצם עוד יותר את האפשרות כי הציבור הוא שיטעה ובאיזון ראוי בין זכויות הצדדים, עד לדיון בתיק העיקרי, על המשיבה להשמיט משם החנות ופרסומיה את השם בעברית אירית, ולהוסיף לשם הקיים של החנות לפחות האות הראשונה של שם המשפחה IRIT R.

התוצאה
17.     לאור האמור, וכפוף לביצוע השינויים האמורים לעיל, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 3000 ₪ + מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגנת השם

  2. הגנה נגזרת

  3. הגנה מן הצדק

  4. הגנת "ערב יחיד"

  5. הגנה על מוניטין

  6. הגנת השכרות מדעת

  7. טענת הגנה חלופית

  8. הגנת בעל חיים ימי

  9. הגנת הסיכון הכפול

  10. הגנות בחוק לשון הרע

  11. הגנת טעות במצב דברים

  12. הגנה קבוצתית חוף השנהב

  13. הגנת אשם תורם למפר חוזה

  14. הגנה על זכויות המובטלים

  15. הגנת תום לב בתביעת דיבה

  16. הגנה עצמית במשפט הפלילי

  17. הגנת הדייר הוצאות תיקונים

  18. הגנת בר רשות במקרקעי ציבור

  19. הגנה על מחזיק במקרקעין בפועל

  20. הגנת הדייר בדירות בדמי מפתח

  21. הגנה על קניין לפי דיני היושר

  22. הגנה על נוטלי משכנתאות לדיור

  23. הגנה מן הצדק - הגבלים עסקיים

  24. הגנה לכאורה בבקשת רשות להתגונן

  25. הגנת תום הלב בחוק הגנת הפרטיות

  26. הגנת בית מגורים - סמכות עניינית

  27. הגנה מן הצדק בעבירות תכנון ובניה

  28. הגנה על זכויות יוצרים לפני תחילת החוק

  29. הגנה מן הצדק - ביטול כתב אישום בעבירות תכנון ובניה

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון